הפוסט חוות הדעת ההלכתית של מכון פוע"ה תרמה לפסק הדין הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>בית המשפט המחוזי מרכז בלוד ציטט אתמול (שני) בפסק דינו חוות דעת רבנית שנכתבה על ידי רבני מכון פוע"ה בנוגע לפרשת סופיה, הילדה שנולדה עקב טעות אנוש בהפריה חוץ-גופית והוחזרה להורים שאינם הוריה הגנטיים.
בכך, סייעו רבני המכון לשנות את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר קבע תחילה כי הילדה תועבר להוריה הגנטיים – זאת למרות שאינה מכירה אותם כלל.
עמדת ההלכה: אין להוציא את הילדה מחזקת האם היולדת
מרגע היוודע הפרשה, כאשר היה מדובר עדיין בעובר, רבני מכון פוע"ה כתבו חוות דעת לפיה אין לחפש את ההורים הגנטיים, שכן על פי ההלכה האם היולדת היא האם, וכי מציאת ההורים הגנטיים תוביל למאבק משפטי ממושך שעלול לפגוע בטובתה של הילדה.
הרב אריה כץ, מנהל המחלקה למחקר הלכתי וספרות במכון פוע"ה, פרסם חוות דעת מקיפה במדיות שונות, כולל בכתב העת "אמונת עתיך", בכתב העת "תחומין מב" ובאתר מכון פוע"ה.
לדבריו: "מתחילת הפרשה הבהרנו שאמנם איננו מכירים את פרטי המקרה, אך לדעתנו יש להתחשב בשני עקרונות יסוד: 1. היולדת היא האם. 2. טובת הילד מחייבת להשאירו אצל הוריו המגדלים, במיוחד לאחר שהילדה כבר בת שנתיים".
בית המשפט התעלם מהמשפט העברי – עד להתערבות רבני פוע"ה
כאשר ההורים הביולוגיים עתרו לבית המשפט לענייני משפחה והוחלט להעביר את הילדה להוריה הגנטיים, פרסם הרב ליאור שגב, יועץ ופוסק במכון פוע"ה, מאמר מפורט בו טען כי "אין זה ראוי לפסוק בשאלת האימהות רק על פי שיקולי בית המשפט לגבי טובת הילדה, אלא יש להכריע תחילה מי היא האם על פי ההלכה, ורק לאחר מכן לגזור מכך את טובת הילדה."
הרב שגב ציין כי בית המשפט התעלם מעמדת המשפט העברי בשאלת האימהות, והזכיר את סברתו של הרב אריה כץ, שפורסמה בספרו שו"ת שאגת כהן, לפיה יש ללכת אחרי "עיקרון הפשטות" – כלומר, לקבוע כי האם היא היולדת, ולא תורמת המטען הגנטי. זאת משום שהרבה יותר פשוט וקל לזהות את היולדת מאשר את האם הביולוגית, כפי שאכן קרה במקרה הכואב של אסותא. הרב כץ אף הציג מקורות קדומים מדברי חז"ל והפוסקים לתמיכה בעמדה זו.
גם הרב ד"ר בנימין דוד, יועץ ופוסק וראש המחלקה לדוברי צרפתית במכון פוע"ה, פרסם מאמר בו הסביר את גישת הרב מרדכי אליהו לכך שיש ללכת אחרי היולדת ולא אחרי האם הביולוגית.
בית המשפט המחוזי מקבל את עמדת מכון פוע"ה
בעקבות ערעור שהגישו ההורים המגדלים לבית המשפט המחוזי, התקבלה ההחלטה פה אחד להשאיר את הילדה אצל האם היולדת ולהפוך את פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה.
אחד השיקולים המרכזיים לקבלת הערעור היה אימוץ "עיקרון הפשטות", כפי שנוסח על ידי הרב כץ והוצג על ידי הרב שגב.
בית המשפט אף ציטט בפסק דינו את דברי הרב דוד, הרב שגב והרב כץ, ונתן קרדיט לרבני מכון פוע"ה על ניסוח העיקרון, אותו קיבל הלכה למעשה.
פסק הדין: היולדת היא האם, ואין לחפש הורים גנטיים במקרים דומים בעתיד
בית המשפט סיכם את החלטתו בקביעה ברורה: "יש להעדיף את זכות ההורות של היולדת על פני זכות האם הגנטית."
יתרה מכך, הוא המליץ כי בעת גילוי טעויות מסוג זה בעתיד, לא יחפשו את ההורים הגנטיים כלל, בדיוק כפי שהציעו רבני מכון פוע"ה עם גילוי הפרשה הכאובה.
מניעת טעויות בטיפולי פוריות – ועדה מיוחדת בוחנת פתרונות
בעקבות הפרשה, הוקמה ועדה מיוחדת לבחינת הסיבות לטעויות בהפריות חוץ-גופיות, וכן להמלצות כיצד למנוע מקרים דומים בעתיד.
מכון פוע"ה פועל כבר שנים להורדת הסיכון לטעויות מסוג זה באמצעות השגחה הלכתית קפדנית.
הרב מנחם בורשטין, מייסד וראש מכון פוע"ה, הסביר "התהליך המורכב והעדין של הפריה חוץ-גופית מחייב השגחה צמודה על פי ההלכה, כדי להפחית למינימום את הסבירות לטעות אנוש. יש חשיבות שהמשגיחה תהיה נוכחת במעבדה ותהווה עין נוספת בתהליך העדין הזה, שיש לו השלכות משמעותיות מכל הבחינות".
ח"כ מיכל וולדיגר, יו"ר השדולה לפריון והולדה בכנסת, התייחסה למקרה ואמרה: "אנו בעיצומה של מערכה תקדימית שאין לה אח ורע. הכאב של שני הזוגות מובן ונוכח, והמקרה מעלה שאלות אתיות כבדות משקל. פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוא יוצא דופן בכך שהוא מתייחס לעקרונות שמקורם במשפט העברי, ומכאן ייחודו".
וולדיגר הוסיפה כי היא פועלת בכנסת לשיפור מצב טיפולי הפוריות, תוך התמודדות עם פערים משמעותיים בין היחידות הציבוריות לפרטיות, כפי שהודגש בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בסוף 2024.
האם ההורים הגנטיים יערערו לבית המשפט העליון?
למרות פסק הדין החד-משמעי, טרם נאמרה המילה האחרונה, שכן סביר להניח שההורים הגנטיים יבקשו לערער לבית המשפט העליון.
שאלה מהותית נוספת שעולה כעת היא האם שופטי העליון יאמצו גם הם את עמדת המשפט העברי ועקרון הפשטות, כפי שעשה בית המשפט המחוזי, או שמא יפסקו אחרת.
האם פסק הדין הזה ישמש תקדים משפטי מחייב להכרעה במקרים דומים בעתיד? ימים יגידו.
הפוסט חוות הדעת ההלכתית של מכון פוע"ה תרמה לפסק הדין הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט השגחה מקצועית להפחתת טעויות אנוש הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מעלה על סדר היום את הצורך הקריטי בפיקוח מוגבר על טיפולי הפריה חוץ-גופית בישראל. אנו במכון פוע"ה מברכים על ההתייחסות לנושא כה רגיש, מתוך הכרה בחשיבותו ובצורך לשפר ולהבטיח סטנדרטים גבוהים בהליך רפואי מורכב זה.
תפקיד מכון פוע"ה – השגחה מקצועית להפחתת טעויות אנוש
אחד הממצאים המרכזיים בדו"ח הוא רמת הסיכון לטעויות אנוש במהלך תהליכי ההפריה החוץ-גופית. מכון פוע"ה פועל מעל 30 שנה בשיתוף פעולה מלא עם מעבדות הפוריות להעניק מענה לבעיה זו, באמצעות השגחה הלכתית מוקפדת הנעשית על ידי צוות מיומן של כ-50 משגיחות מכל רחבי הארץ. ההשגחה מתבצעת בכל שלב של התהליך:
• שאיבת הביציות
• הפרייתן במעבדה
• התפתחות העובר
• החזרת העובר לגוף האישה
• הקפאת עוברים במיכלים נפרדים ומאובטחים
באמצעות פתרונות ההשגחה ומערכת נעילה נפרדת, אנו מבטיחים שהחומר הגנטי של המטופלים נשמר בתנאים המפחיתים את ההסתברות לטעויות ומוסיפים שכבת ביטחון למטופלים ולמעבדות.
ההשגחה ההלכתית כפתרון לאומי
בדו"ח הודגש הצורך בשיפור מנגנוני הפיקוח והרגולציה על המעבדות בישראל. אנו קוראים למשרד הבריאות להכיר באופן גורף בחשיבות ההשגחה ההלכתית ולשלבה כחלק בלתי נפרד מהנהלים בכל מעבדות הפוריות בארץ. השגחה זו לא רק משמרת את הדיוק הרפואי אלא גם מספקת מענה ייחודי וחשוב להנחיות ההלכתיות הנדרשות.
ישראל מעצמה עולמית בתחום טיפולי הפוריות
ישראל נחשבת מובילה עולמית בתחום זה, והדו"ח מציין את העלייה בביקוש לטיפולי פוריות בעשור האחרון. צוותי המעבדות עובדים מסביב לשעון כדי לעמוד בביקוש, ואנו במכון פוע"ה גאים לעבוד יחד איתם כתף אל כתף, מתוך הערכה גדולה למקצועיותם ולתרומתם להצלחת התהליכים.
הרב מנחם בורשטין, מייסד וראש מכון פוע"ה:
"נוכחות המשגיחות שלנו במעבדות מוסיפה עין בוחנת נוספת ומגבירה את בסיס האמון בתהליך כה עדין ובעל השלכות משמעותיות. אנו קוראים לרשויות לקדם את הטמעת ההשגחה כחלק בלתי נפרד מתהליכי ההפריה החוץ-גופית בארץ."
יחד למען ביטחון המטופלים ושיפור התהליכים
מכון פוע"ה מחויב להמשיך ולפעול בשיתוף פעולה עם מערכת הבריאות ועם מעבדות הפוריות בישראל שהינן הטובות בעולם, מתוך אמונה שהשגחה מקצועית ומשולבת יכולה לשפר את חוויית המטופלים, להבטיח את הצלחת התהליכים ולהעניק ביטחון מלא לכל זוג בישראל.
הפוסט השגחה מקצועית להפחתת טעויות אנוש הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט סכרת הריונית בליל הסדר הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>סכרת הריונית בליל הסדר
ליל הסדר מהווה אירוע מורכב מצד ריבוי הסוכרים והפחמימות בארוחה אחת באופן מרוכז שעלול לייצר מצב של עלייה ברמות הסוכרים ולעיתים אף הוצאה מאיזון שבחלקו עלול לייצר מצב של סיכון עבור האשה ומצבי קיצון גם עבור העובר.
ארוחות גדולות מצריכות הערכות מקדימה אצל חולי סכרת אבל ארוחת ליל הסדר מהווה אתגר נוסף בשני מוקדים מרכזיים, הראשון שתיית ארבעת הכוסות ובפרט שמיץ ענבים (אשר בחלקו נשתה על בטן ריקה וללא מאכלים נוספים) עלול לגרום לעלייה חדה ברמות הסוכר, ולכן, חשוב כי מעבר לשתית מיץ הענבים ואכילת המצה, שאר הארוחה תהיה מבוססת בעיקרה על ירקות וחלבון ולא להוסיף עוד פחמימות.
והשני, אכילת כזית מצה (כאשר סה"כ יש לאכול 4 שיעורי כזית מצה, שניים ראשונים של המוציא ואכילת מצה, כזית נוסף של כורך, וכזית אחרון של אפיקומן).
שיעורי מצה – למעשה יש להקל באופן פשוט לאכול כזית מצה בשיעור הנמוך של שליש מצה (מצת מכונה) כך שסה"כ יאכל כמצה ושליש (המקבילה למעט יותר משתי פרוסות), ובמרבית המקרים בסכרת הריונית שאינה מורכבת הדבר לא יהווה סכנה או יציאה מאיזון.
שתיית ארבעה כוסות
החשש העיקרי הוא משינוי מתמשך דרסטי ודרמטי של פיקים של עליה (היפרגליקמיה דרמטית) ואח"כ תתכן גם ירידה דרמטית ברמות הסוכר (היפוגליקמיה), אבל אלו מצבים נדירים והשפעה שלו אלו במהלך ההיריון רגיל על העובר עצמו רחוקים מאוד ולכן איננו חוששים להם במצבים הרגילים. במצבים בהם יש מורכבות או חוסר איזון בצורה רחבה אף שכעת האשה מאוזנת, יש חשש ליציאה מאיזון של האם והשלכה על המשך ניהול ההיריון ובריאות האם והיילוד.
ולכן, יודגש כי במצבי סכרת הריונית 'רגילים', 'פיקים' סבירים לא יהוו סכנה ולא יוציאו מכדי איזון או יקדמו סיכון מוגבר עבור האשה או עבור העובר.
שיעור המינימלי של כל כוס מארבעת הכוסות הוא רוב רביעית לשיטתו ע"פ הגר"ח נאה. השיעור הינו 44 סמ"ק. כמו כן, יש לשתות את הכוס בלגימות קטנות ולא מעבר לזמן של 4 דק'.
במצבי דחק ניתן להקל ולמהול ע"פ השיטת השו"ע את המיץ ענבים במים כך שהרוב יהיה עדין מיץ ענבים (כלומר, לפחות 23 סמ"ק יין ועוד 21 סמ"ק של יין, יש להקפיד על רוב יין).
במצבים יותר מורכבים כאשר עדין יש הערכה שמדובר על עומס סוכרים, אפשר להקל ולשתות את ארבעת הכוסות במקום עם מיץ ענבים, לשתות חמר מדינה (לדוגמא קפה) ובפרט בכוס שניה ושלישית.
שתיית יין כוהלי – אף שלאחר בירור מול מכון טרטולוגי שתיה חד פעמית בערב אחד בשיעור של כ 100 סמ"ק יין כוהלי אינו מהווה בעיה או סכנה בהיבט הטרטולוגי, יש הוראה מוחלטת של האיגודים המקצועיים שלא לשתות יין כוהלי כלל במהלך ההיריון מחששות שונים, ולמעשה גם אין כמעט פער בין רמות הסוכר במיץ ענבים לעומת יין. כמו כן אופן פירוק הסוכרים בשתית כוהל יכולה להוות בעיה, ולכן, הנחיה היא לעשות שימוש במיץ ענבים ולא ביין כוהלי.
חלוקה סוגי סכרת
ניתן לחלק לשלוש קבוצות, אף שחלק מהדברים מורכבים יותר (BMI, היסטוריה מיילדותית ועוד), ולכן, במצבים מורכבים ופרטניים יש להיוועץ ברופא/ה מומחית בתחום ובמקביל בדיאטיקנית אשר מודעת לחשיבות מצוות החג.
קבוצה ראשונה – סכרת הריונית מאוזנת בדיאטה/ על סף סכרת הריונית – בפשטות יכולה לשתות את ארבעת כוסות ויחד עם זאת, יש להנחות לשתיית שיעור רוב כוס כשיטת הגר"ח והינו 44 סמ"ק של מיץ ענבים (ולא שיעור רביעית מלאה).
מצות – סה"כ זה יוצא מצה ושליש (לפי שיעור של שליש מצה כזית). זה יותר פשוט כי זה מתפרק לאט יותר ונפרס על פני יותר זמן.
קבוצה זו מכסה כ 90 אחוז מסכרת הריון הפשוט ולא מורכב, כמובן, שנכון שתהיה תשומת לב לאיזון יתר המאכלים במהלך הארוחה על מנת לקיים את מצוות החג.
קבוצה שניה – סכרת מאוזנת תרופתית (לא טיפול אינסולין אלא גלוקופז ודומיו) – מצב מורכב יותר, צריך לבחון פרטנית, עפ"ר ניתן יהיה להנחות לשתות את ארבעת הכוסות מהולים במים כפי האמור לעיל. במצבים מורכבים יותר יש להורות לשתות את הכוסות הראשונה והאחרונה מיץ ענבים מהול, ושתי הכוסות האמצעיות לשתות חמר מדינה (כגון קפה).
מצות כאמור לעיל.
קבוצה שלישית – סכרתיות עם סכרת טרום הריונית – הריונית עם סכרת סוג 1 או סוג 2 – בשונה ממצב רגיל בו יש אפשרות לאזן עם התרופות, בהריון יש יותר יציאה מאיזון באופן מובנה והדבר מסובך ומורכב יותר.
ועל כן, אי אפשר לתת הוראה כללית וגורפת בלי תיאום מדוייק עם רופא/ה הבקיא/ה במצב של האשה שכן הדבר כרוך בסיכון שעלול לגרום לחולי פנימי כלשון חז"ל ויציאה מאיזון שתגרום לסיכון.
הערות נוספות –
בחלק מהמצבים בהם יש סה"כ איזון, אפשר לבצע ניסוי לפני החג ולשתות שיעור של 44 סמ"ק מיץ ענבים ולבצע כמה בדיקות (כחצי שעה, וכשעה) על מנת לראות את רמות הסוכר ומתוך כך להעריך את המצב. ניתן להעזר בסיוע אנשי מקצוע בתוצאה של העמסת סוכר מאה שנעשתה על מנת להעריך מקצועית את המצב ולתת הנחיה פרטנית מדוייקת.
בדיקות סוכר – בדיקות סוכר הנעשות כרוטינה בכל יום, נמשכות גם בשבת ובחג, ואלו נועדות לנשים שמחוייבות בכך כמדד לבחינת האיזון ואופן ומינון לקיחת התרופות.
בדיקת סוכר הנועדה לסקירת מצב בעת חשד לסכרת הריונית – אין לבצע בחג ובשבת, וגם לא תהיה לכך כל השפעה או נפק"מ למעשה, במצבים מסופקים יש להיוועץ באופן פרטני כיצד לנהוג.
מוטב שלא להרבות בכמות הבדיקות (במצבים שאין בודקים באופן שוטף כל היום) ולהקל בשיעורים ובמהילה ואף במעבר לחמר מדינה, מאשר להוסיף בדיקות.
תורתנו תורת חיים והדברים האמורים כאן אינם באים להחליף התייעצות פרטנית עם רופא המומחה בתחום, ובמצבי ספק יש להיוועץ ולא להכנס למצבי דחק וסכנה.תודתי לרופאים המומחים בתחום הסכרת, הגניקולוגיה והריון בסיכון גבוה שסייעו בהכנת מסמך זהחג פסח כשר ושמח
אודי רט, רב יועץ ופוסק מכון פוע"ה
הפוסט סכרת הריונית בליל הסדר הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט יוצאים לאור – הצגה זוגית הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>נעים מאוד! משה ואסתי יצחקי אלוף-משנה במילואים וזמרת יוצרת.
מה שאולי הכי מזוהה איתנו הוא הסיפור האישי
והצמיחה שלנו בעקבות החשיפה של הסיפור הזוגי ושיתופו.
אנחנו חושפים את הסיפור האישי גם באמצעות המופע הזוגי שלנו "יוצאים לאור" –
להרשמה למופע הקרוב שיתקיים ביום חמישי כ"ה אדר ב, (4.4) בתיאטרון יקנעם בשעה 19:30 >> https://rebrand.ly/PuaMY
איך לצלוח זוגיות ולשמור על אהבה גם בצל משברים.
אנחנו כל כך שמחים ומתרגשים להופיע בפניכם עם המופע הזוגי שלנו במחוז ביקנעם, בירת מחוז הצפון של מכון פוע"ה.
מוכנים לצלול איתנו לעומק?
אנחנו זוג מאותגר פוריות לכל אורך 29 שנות נישואינו.
ב"ה זכינו בשלושה ילדי ניסים משתי לידות וכולם כתוצאה מטיפולים.
התחתנו זוג צעיר- סטודנטית (21) וקצין בצה"ל (23)
ורקמנו יחד חלומות על לפחות חמישה שישה ילדים יושבים יפה סביב שולחן השבת.
ואז המציאות אמרה את שלה.
בשיתוף הסיפור הזוגי שלנו אנחנו מביאים חידוש מיוחד לעולם וחושפים באומץ רב את הצד האישי
של הגבר נושא שלא מדובר כמעט בכלל:
מה מרגיש גבר, בעל, ובסיפור שלנו- מפקד בצבא כשמגלה שבעיית הפוריות אצלו.
מעבר להשתדלות בכל המישורים המעשיים והטכנים, יש עולם שלם של רגשות, מעגל כשלונות
קושי אישי, בושה, תסכול, אכזבות וצרכים שונים מנשים שהם נושאים שלא מדוברים ומלווים במסך סודיות אותו אנחנו מנסים לאט לאט ובעדינות להסיר באמצעות הומור, נתינת כלים לדרך ואמונה אחת גדולה המחזיקה את הדרך למסע של מאותגרי פוריות.
הרגשנו לאורך השנים הארוכות שאנחנו בתוך
נסיון גדול שלא בחרנו בו וכששאלנו את עצמנו שאלות וכשחיפשנו חשבנו שמצאנו תשובות לשאלות רבות ושונות ובראשם- "למה דוקא אנחנו?"
ברבות השנים מצאנו נחמה או ריפוי או חלק מהתשובות בכך שבחרנו להפוך את הנסיון והצמיחה שלנו לריפוי אישי וכללי לעולם
כשבחרנו להפוך את המסע שעברנו לשליחות חיינו.
כל אחד לחוד ושנינו ביחד כזוג משתפים בהשפעות הרגשיות, הנפשיות, ההשתדלות המעשית, התפילות
והכרת הטוב לשליחים הטובים של הצוותים הרפואיים להצלחת המסע הזה.
מנגד, הרגשנו שבנושא הכי אינטימי וטבעי מתערבים לנו, קובעים את סדר היומי והחודשי שלנו:
אומרים לנו מתי להגיע- לא בזמנים אותם בחרנו ובעצם הרגשנו שאין לנו שליטה על הנעשה רק רצון גדול להצלחה שהתגבר על כל השיקולים שלא היו נוחים לנו והתאמה לעזרה הניתנת לנו והכול על מנת להביא חיים חדשים לעולם, נשמות אהובות שימשיכו את העם היהודי ויהיו עוד חוליה בשרשרת הדורות.
בשיתוף שלנו אנחנו מביאים תקוה ומזור לריפוי אישי וכללי הפוגש כל אחד ואחת בנקודת הנסיון והשבר שלו.
משיחות עם מאותגרי פוריות, גברים ונשים, הורים לילדים מאותגרי פוריות, מדריכי חתנים וכלות ואנשים רגילים שלא מתמודדים, הבנו בחשיבות השליחות שלנו במיוחד כלפי אלה שבוחרים לשתף
כיון שהם לא מרגישים בנוח לשתף: את החברה מסביבם, ולעיתים גם את ההורים והמשפחה הקרובה. הם מודים לנו שאנחנו משמשים להם לפה המדבר ומנגיש את קשיי אתגר הפוריות והצרכים השונים גם למתמודדים עצמם, להורים, לאנשי המקצוע ולחברה כולה.
היום ב"ה יש מענה ופתרונות מסוגים שונים
מענה רפואי והלכתי.
יש מקום להתייעצות, לקבלת מידע אחראי מקצועי ומונגש, ליווי פתרונות ועוד.
והכול בהתנדבות של מפעל החיים היקר של מכון פוע"ה. והדבר הכי חשוב שיש כתובת ברורה ממוקדת יעילה עם פתרונות לבעיות שקיימות.
אמרתם אתגרי פוריות- אמרתם מכון פוע"ה!
תודה על הזכות והבמה.
בשורות טובות לכולם!
משה ואסתי יצחקי.
הפוסט יוצאים לאור – הצגה זוגית הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט משולחנה של ד"ר מוריאל ירחי הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>משולחנה של ד"ר מוריאל ירחי – מנהלת מערך שימור פוריות במכון פוע"ה
את עדי (שם בדוי), בת 39, אני מכירה כבר כ -4 שנים.
אישה עצמאית, אינטליגנטית ורהוטה. כבת בכורה להוריה, כשסביבה הרבה מבני המשפחה והחברים כבר הורים לילדים, היא עדיין רווקה הנעה ברכבת הרים אמוציונאלית, כשחלומה להיות א מ א.
למרות האמונה והתקווה שה'אחד' שלה עוד יגיע, החליטה להתחיל בהליך שימור פוריות ולא להמתין עוד.
שיחת הטלפון של עדי זכורה לי היטב. היא היתה שבורה ובודדה.
"פיספסתי את הרכבת… מרגישה מקולקלת"- מררה בבכי.
קולה רעד :" לפי המלצת הרופא ולאור ממצאי הבדיקות – הסיכוי להריון בגילי הוא אפסי".
בפגישתנו, שיקפתי לעדי את מצבה ונתתי מענה לשאלות ולחששות.
החלטנו כי הכמיהה לאימהות לא תפיל את רוחה. נעשה הכל!
היא מצידה משנסת מותניים ואוצרת תפילות, ואנחנו נהיה לצידה, ניתן כלים להתמודדות עם המצב החדש ונעבור את התהליך יחד.
בשלב הראשון יצרנו קשר עם הרופא שנתן בנו אמון מלא, על מנת לשלב ידיים ולהסביר את הפרוצדורה לאשורה בכל שלב: זריקות, בדיקות, כאבים ותופעות הלוואי העלולות להופיע.
בנות נולדות עם מספר קבוע של ביציות. החל מגיל 35 חלה "ירידה ברזרבה השחלתית"- תהליך של ירידה משמעותית בכמות ובאיכות הביציות. גיל האישה הוא הגורם המשפיע על הפריון, ולכן מומלץ מאוד לשמר פוריות בגיל צעיר.
בתהליך שימור הפוריות ניתנות זריקות יומיומיות (במשך כ 10-12 ימים) כטיפול הורמונלי שנועד לגרות את השחלות ולהביא להבשלתם של זקיקים רבים. מבוצע מעקב אחרי מספר הזקיקים ובשלותם עד למועד המתאים לביצוע שאיבת הביציות מתוכם, כשהמטרה היא להקפיא כמה שיותר ביציות, על מנת להגדיל את הסיכוי להריון.
את הביציות התקינות מקפיאים עד להחלטה להשתמש בהן במידת הצורך.
בסופו של תהליך, בוצעו 4 סבבים שבהם הוקפאו ביציות.
בגיל 41 זכתה עדי בשעה טובה ומוצלחת לעמוד תחת החופה, שעת רצון בה עיניה נשואות להקמת משפחה ולילדים בריאים.
בתחילה ניסו להרות בצורה טבעית ופנו גם לביצוע הפריה חוץ גופית (IVF), אך ללא הצלחה.
בצר להם, פנו לייעוץ נוסף והוברר כי בזכות תהליך שימור הפוריות שעברה כמה שנים קודם לכן, ניתן להגיע ב"ה להריון.
כנגד כל התחזיות, נולדה בת במזל טוב !
אנו בפוע"ה, מאמינים כי תפקידנו להשרות רוגע ובטחון ולתת מעטפת תומכת ואוהבת.
בדיסקרטיות וברגישות נשתדל להסיר את מחסום ההסתרה והבושה, לתת לנשים כוח להתמודד יחד במסע הכל כך משמעותי הזה, ובעיקר לתת תקווה !
הפוסט משולחנה של ד"ר מוריאל ירחי הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט נטילת זרע מחלל או נפטר הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>רקע עובדתי
א. שימור זרע גבר לאחר מותו הינה פעולה המוכרת מזה מספר עשורים. במדינת ישראל מתקיים זה 20 שנה נוהל שנקבע בפועל על ידי היועץ המשפטי לממשלה על פיו מבוצע הליך השימור.
ב. עד פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', משפחה שהייתה מעוניינת לשמר זרע ממת הייתה צריכה לפנות לקבלת צו בית משפט לצורך הפעולה. החל ממועד זה אין צורך בכך, והשימור מתבצע לבקשת ההורים או בת הזוג.
ג. השימוש בזרע לטובת הולדת ילדים, מהווה שאלה כבדת משקל. גם כיום, אף שלהליך נטילת הזרע לא נצרך אישור בית משפט, השימוש בפועל כפוף לדיון, אישור ופסיקת בית המשפט. בימים אלו נידון בכנסת "חוק ההמשכיות" אשר מטרתו להסדיר את הליך נטילת הזרע והשימוש בזרע לטובת הולדה.
ד. בהיבט הרפואי, שימור הזרע לאחר המוות אפשרי באמצעות נטילת דגימה של רקמת האשך או יותרת האשך (אפידידימיס). עד 24 שעות סיכוי ההצלחה גבוהים יחסית והם פוחתים והולכים עד 72 שעות לאחר המוות.
במסמך זה השימוש בביטוי "נטילת זרע" משמעו נטילת דגימה מתוך האשכים לצורך שימורו לשימוש עתידי.
• התייחסות הלכתית:
ה. סוגיית שימוש בזרע לאחר פטירת אדם הינה סוגייה רגישה ביותר הנוגעת בחלומות ושברם בכלל, וביתר שאת כאשר מדובר בחיילים אשר נשלחו על ידי מדינת ישראל אל הקרב. כל חייל שנהרג על קידוש השם, קדוש יאמר לו. הם ומשפחתם ראויים ליחס המכבד והרגיש ביותר הן בשמירת כבודם אחר המוות, והן במימוש רצונם מחיים.
ו. הפניה לנטילת הזרע והפרייתו מגיעה פעמים רבות מהורים אשר גידלו, חינכו ושלחו את ילדיהם לצבא ושם שכלו אותם ועתה הם מבקשים להשאיר להם יד ושם בעולם. לא פעם היו אלו בנים יחידים שהוריהם חתמו כדי שיוכלו להתנדב לשירות קרבי. רק לב ערל אינו יכול לחוש את כאב ההורים ולבכות איתם בשעת כאבם הגדול.
ז. התורה בפרשת יבום הכירה ברצון להשארת זכר ולהקים שם למת. היו פוסקי הלכה ששיקול זה הנחה אותם להתיר את התהליך תחת הסכמתו המפורשת של האדם או הערכת רצונו באופן ברור .
יחד עם זאת כיוון שזהו נושא מורכב יש לבחון את הנושא הן של נטילת הזרע לאחר המוות, והן של ההולדה מתוך מערכת שיקולים רחבה וכמובא להלן.
ח. כבוד המת – ההלכה היהודית מתייחסת בכבוד לאדם לאחר מותו. בעת נטילת זרע לאחר המוות קיים איסור ניוול המת, ביזוי כבוד המת או הנאה מהמת . יחד עם זאת, כאשר הנפטר הביע את רצונו לביצוע פעולה זו, ישנם פוסקי הלכה שהתירו את הדבר כיוון שנחשב לכבודו של המת .
ט. יחוס הולד – ישנה מחלוקת בין הפוסקים מהו ייחוסו של הילד והאם הוא מתייחס אחר האב לעניינים שונים, במצב בו הליך נטילת הזרע והורתו היתה לאחר פטירתו של האב.
י. דין חליצה – אלמנה ללא ילדים אסורה להנשא לאדם אחר עד לביצוע "חליצה". ילד שנולד מזרעו של הנפטר אינו פוטר את אמו האלמנה מייבום או מחליצה כפי שנהוג בימינו, ועל כן, גם במצבים בהם ישמר הזרע ואף יעשה בו שימוש לטובת הולדה, יש לוודא כי יעשה הליך חליצה בבית הדין באופן מסודר.
יא. נטילת זרע בשבת – אין כל היתר הלכתי לבצע הליך נטילת זרע בשבת, לרבות העברת החלל לבית חולים שבו מבצעים את ההליך.
יב. ילד ללא אב וערך המשפחה: מול כאב ההורים או האשה יש להביא את מצבו של הילד שיוולד למציאות בלא אבא. דעתנו (כפי העולה מפרשיות התורה) שהמסגרת המשפחתית השלמה היא המציאות הרצויה. נכון הוא שישנם מקרים טרגיים (מוות, גירושין) בהם ילד חי רק עם חלק מהתא המשפחתי, אולם מדובר על מצב שנוצר בשל אירוע טראגי ואיננו רוצים לייצר מציאות זו לכתחילה .
יג. הערך העצמי בהבאת ילד: קיים חשש שילד שייוולד לרצון ההורים השכולים יהווה מצבת וקיר זכרון לילדם שנהרג. התורה רואה ערך עצמי בכל נשמה שיורדת לעולם. בנוסף, ילד כזה עלול לשאת על גבו משקל רב של אביו סוג של "אנדרטה" .
• הלכה למעשה:
1. המציאות היום, בה מציעים באופן יזום לכל משפחה לבצע הליך של נטילת זרע יוצרת מצב של חוסר ברירה ותחושה שלא נפספס את המועד למשפחה. הדעת נותנת כי הראוי להסביר למשפחה את ההשלכות והמשמעויות ההלכתיות, החברתיות והפסיכולוגיות של פעולה זו. יש לבדוק שאכן הובאו בפני המשפחה כל השיקולים הרלוונטיים.
2. עצם הפעולה של נטילת הזרע לאחר המוות, יוצרת לא אחת תקווה כי תהיה אפשרות להשתמש בזרע לצורך הפרייה. אולם ייתכן כי זוהי תקוות שווא ואשליה, מאחר וקיים פער עצום בין הקלות ואף העידוד ליטול את הזרע, בשעה קשה וכואבת כל כך, ובין ההליך המורכב מבחינה משפטית, הלכתית, ומקצועית הנדרש לצורך אישור השימוש בזרע לצורך הפרייה.
3. נפטר או חלל שהינו רווק אשר לא גילה את רצונו המפורש בשמירת זרעו – יש בביצוע נטילת הזרע פגיעה בכבוד המת.
4. במידה ואדם רווק גילה את רצונו באופן ברור – הליך נטילת הזרע אפשרי. יחד עם זאת, השימוש בזרע והולדת ילדים הינו מורכב הרבה יותר ויצריך המתנה של פרק זמן משמעותי, המאפשרת לתהליך האבל להתקיים באופן מיטבי ולבחון את השאלה במכלול ההיבטים ההלכתיים, אתיים, חברתיים ופסיכולוגיים.
5. נטילת זרע לאדם נשוי אפשרית כאשר היא נעשית מתוך הערכה של אשתו שזהו רצונו. יחד עם זאת, שימוש בזרע והולדת ילדים לאחר מותו יצריך בחינה מקצועית של טובת המשפחה, טובת האשה וטובת הילד, כל זאת לאחר פרק זמן משמעותי מרגע פטירתו.
6. מאחר ומדובר בשאלות מורכבות הדורשות בקיאות והבנה רבה לצד רגישות מופלגת, יש להפנות את בני המשפחה אל רב פוסק בעל שיעור קומה הבקיא בתחומי ההלכה והרפואה.
הפוסט נטילת זרע מחלל או נפטר הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט נלחמים להוסיף חיים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>ראיון עם הרב בורשטין, נלחמים להוסיף חיים:
הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה קורא בימים אלה לציבור להירתם בהוספת חיים בימים בהם נגדעו חיים.
"אנו רוצים בימים אלו להוסיף חיים בתקופה שבה נגדעו חיים, להוסיף שמחה בימים של עצב וכאב, ולהביא עוד ועוד נשמות לעולם"
מכון פוע"ה נותן בכל ימות השנה מעטפת רפואית-הלכתית ורגשית בתחומי הפוריות, ילודה והמשפחה. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מגיעות אל רבני ויועצות המכון שאלות מורכבות וייחודיות לעת הזו צוות המכון התגייס לתת פתרונות מתאימים ויצירתיים לטובת הציבור: הארכת ימי הטהרה, התאמת תכנית לכלות לזוג שהקדים או דחה את חתונתו, טיפולי פוריות ולידות מיוחדות לנשות מגוייסים ועוד.
בתוך כך ביקש הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"ה, לחזק את השותפות בנטל גם בפן הרוחני למען זוגות המצפים לילדים: "המכון מבקש לחזק את ידי הלוחמים ואת ידי הנשים המחזיקות את העורף בגבורה ובמסירות נפש. בימי מלחמה אלו נתחזק ונרבה בתפילה לישועת ה' לעמו ולהכרעת האויב. המכון משמש מאז תחילת המלחמה כחמ"ל רפואי-הלכתי פעיל במיוחד, עם מאות שיחות ביום העוסקות בשאלות הקשורות לטהרת המשפחה ולמצבי חיים משתנים סביב מעגל החיים והרחבת המשפחה בדגש על התמודדות עם מצבי חירום. אנו אתכם בכל שאלה וענין וזמינים בצורה מוגברת וקוראים לכם כעת- היו שותפים גם עמנו.
האוייבים שלנו הראו שכל מה שמעניין אותם זה לפגוע ולהרוג, בין אם אלו קשישים, אמהות או תינוקות. ואילו עם ישראל משקיע בדור הבא. אנו יודעים ש'אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף' (ישעיהו נ"ז). אותו גוף – היכל הנשמות, יש בו עוד המון נשמות שמחכות לרדת לעולם ואנו רוצים בימים אלו להוסיף חיים בתקופה שבה נגדעו חיים, להוסיף שמחה בימים של עצב וכאב, לסייע לעוד ועוד זוגות להביא תינוקות לעולם".
עוד הוסיף הרב בורשטין ואמר כי: בימים אלה בהם כל יהודי מחפש כיצד הוא יכול להועיל ולתת כתף במאמץ המשותף מול אוייבינו, יש הרגשה שכולם רוצים לשלוח ציוד ואוכל לחיילים, משימה שהיא אכן חשובה במעלתה. אך אנחנו רואים ערך גם במזון רוחני. שמירה על הרוחניות ועל שלמות הבית כשלוחמינו בחזית. נושא הטהרה בראש מעיינינו ואנו במכון פוע"ה מחפשים כל הזמן איך להקל ולחפש פתרונות תוך היצמדות להלכה ולגדולי הדור. ברגישות הנדרשת ובכפפות של משי אנו מנסים למצוא פתרונות לנשים שפוגשות את בעליהן בזמנים לא צפויים. לצד זאת, אנו שמים דגש במכון על שמירת מצוות טהרת המשפחה שהינה אחת מאבני היסוד של עם ישראל ויש להיזהר מלסמוך על פתרונות שניתנו אולי ליחידים, בנסיבות מסויימות, ולהיוועץ בדעת תורה בכל מקרה של ספק."
תנו לנו את הכוח להוסיף חיים. הצטרפו ותירמו עכשיו>>
הפוסט נלחמים להוסיף חיים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט גבורה וטהרה במלחמה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>לאחינו ואחיותינו – חיילים וחיילות, נשות החיילים, העומדים בגבורה בחזית ובעורף.
במלחמת "חרבות ברזל" אנו נלחמים מול אויב אכזר ורע שפגע בנו, במשפחותינו ובעמנו. בידוע הוא שמלחמה נגד עם ישראל היא מלחמה כנגד ה', ובמלחמה כמו כל מלחמה ה' נמצא איתנו, עם החיילים המחרפים נפשכם בחזית ועם העם הנמצא בעורף. כולנו תפילה שנזכה בקרוב ממש ל"להצילך ולתת אויבך לפניך".
לאורך כל הדורות שמרו ישראל את התורה וההלכה, התורה היא כוחנו. "כי ה' א-להיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש" גבורת שמירת הטהרה מביאה להתהלכות שכינה במחננו ובנפול אויבנו הקמים עלינו לרעה.
יש בנו את הכח ואת העוצמות להלחם באויב ותוך כדי להוסיף טהרה בגבורה, דווקא בימים אלו חשוב ליראי ה' לאחוז בדרך התורה והקדושה, גם כשהקושי עצום.
אנו רבני מכון פוע"ה ביחד עם רבני ישראל איתכם, קשובים, מאזינים ועושים הכל כדי למצוא את הדרכים במסגרת ההלכה להתיר את שניתן להתיר.
יחד עם זאת, התורה – תורת אמת ומורה לנו את חובת שמירת קדושת וטהרת המשפחה בענייני הרחקות ואיסור נגיעה בין בני הזוג בימי האיסור, וכן בטהרה לאחר ימי שבעה נקיים מלאים ובגדרים נוספים חשובים.
עלינו להתאזר בגבורה גדולה, גבורת הפרט, שבעזרת ה' תתן כח לגבורת הכלל
חיילים יקרים ונשים יקרות – ניתן לפנות לרבנים כדי לשאול בכל מקרה לגופו, למצוא את הדרכים על פי ההלכה כדי לבנות את הקשר הזוגי באופן האפשרי על פי דרכה של תורה.
באהבה ובתפילה לשלום חיילינו ולניצחון על אויבינו.
הרב יעקב אריאל
רבה הראשי (לשעבר) של רמת גן
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית
הרב מנחם בורשטין
ראש מכון פוע"ה
הרב יוסף צבי רימון
רבה של גוש עציון, ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב
הפוסט גבורה וטהרה במלחמה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט מאותגרת פוריות? בפרט בעת הזו אל תשארי לבד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>מכון פוע"ה מרחיב את מעגל התמיכה –
קבוצות תמיכה חדשות בירושלים ובפתח-תקווה לנשים המתמודדות עם אתגרי הפוריות.
תחושת בדידות והרבה חוסר אונים ותסכול- זוגות המתמודדים עם בעיות פוריות מדווחים לא פעם על התמודדות אישית וזוגית לא קלה בתהליך. מכון פוע"ה פותח גם השנה קבוצות תמיכה לנשים מאותגרות פוריות, המאפשרת חשיפה כנה ושיתוף שמהווה תמיכה גם במישור הנפשי והחברתי.
"מסע הפוריות הוא משהו ש'זר לא יבין'. קבוצת התמיכה הזו פשוט נתנה לי חיבוק ענקי וקבוצת שוות. כאן יכולתי לפתוח את הלב באמת, בלי מסיכות" אמרה ש', בוגרת הקבוצה הראשונה.
לפני כמה חודשים נפתחה במכון פוע"ה בירושלים, קבוצת פיילוט לנשים המתמודדות עם אתגר הפוריות. הנשים נפגשו פעם בשבוע בערב והצטרפו למפגש בנוי ומונחה ע"י דקלה טלר פסיכותרפיסטית, יועצת זוגית ומינית בוגרת הקורס 'פסיכותרפיה בפוריות' של מכון פוע"ה.
"עד היום טיפלתי בעשרות זוגות שהמכון שלח אליי. יש לי קליניקה ברבבה וקליניקה בפתח תקווה. אך טיפול קבוצתי בצורה כזו של קבוצת תמיכה היה מאוד קשה להרים עד היום ואני מתרגשת על הזכות שניתנה לי להוביל את הקבוצה הראשונה שהתגבשה. למעשה יש 'קשר שתיקה' שהוא מאוד טבעי סביב קשיי פוריות. יוצא שזוגות מתמודדים עם זה מאוד לבד כי לא נעים לשתף ומנסים להסתיר את הקושי. אך האמת היא שזה בדיוק מה שיוצר את תחושת הבדידות. הנשים האמיצות שהסכימו לחשוף ולהחשף ולהגיע בכל שבוע למפגש, נתרמו בצורה לא רגילה. עולים שם דברים מרגשים, כואבים, מצחיקים ומאוד מאוד חשופים" מספרת דקלה.
"החשיבות של המיזם הזה עצומה. יש בקבוצה כח ועוצמה גדולה במסע שיש בו המון בדידות, רגעי משבר, חוסר אונים ובעיקר חוסר וודאות גדול. הקבוצה יצרה מרחב בטוח שאפשר להגיד בו דברים שבמקומות אחרים לא תגידי אותם וגם לא יבינו אותך. אפילו משפטים קשים כמו "זה היה כ"כ קשה שרציתי להתאבד." וגם משפטים לכאורה פשוטים אבל טעונים מאוד. 'היה לי יום קשה, הגעתי אחרי בטא שלילית. 'היה לי שבוע נוראי, רבנו ואני מרגישה מאוד לבד' כאן זה מתקבל ויבינו אותך, יש לך מקום.
ש' מירושלים, העוברת לצד בעלה טיפולים מזה למעלה משלוש שנים שיתפה בתחושותיה בעקבות סיום הקבוצה הראשונה בה השתתפה: "האמת היא שהתלבטתי מאוד אם להגיע. הרגשתי מאוד מובכת מהסיטואציה. לא ראיתי את עצמי שייכת ל'קבוצת תמיכה'. אחרי לבטים החלטתי ללכת עם חברה שהכרתי במסדרונות מחלקת הIVF…
מיד כשהגעתי הרגשתי חום מיוחד. היה ברור לי שאני נשארת. ההשתתפות בקבוצה היתה משמעותית מאוד עבורי ואני שמחה מאוד שהגעתי. פה למעשה כולן כמוני. אף אחת מבחוץ לא מבינה מה עובר עליי ומה אני עוברת ביום-יום. הקבוצה היתה מקום בו אנשים מבינים אותי באמת ללא מסכות. התמיכה שדקלה נתנה לנו, הקשבה אמיתית בלי רצון לענות ולפתור את הבעיה, הנוכחות שלה והתמיכה, נתנו לי עוצמה גדולה. מצאתי את עצמי מחכה בכל שבוע למפגש המטעין הזה. בסבב הטיפולים האחרון שלי הגעתי עם כאב מאוד גדול על טיפול שכשל והקבוצה היתה שם עבורי. קשה לי לדמיין את עצמי עוברת סבב נוסף בלי הקבוצה לצידי. אני מציעה לכל אחת שמתמודדת עם המשא הכבד הזה של טיפולים , לבוא לטעום ולבדוק את האפשרות הזו להשתתף בקבוצת תמיכה. מקסימום תופתעי לטובה.." היא מסכמת בחיוך.
משתתפות נוספות בקבוצה מתארות הרגשת תמיכה הדדית ושהקבוצה נותנת כח בדרך שהיא לא פשוטה.
הקבוצה מגוונת מאוד מבחינה חברתית ומונה נשים מכל הקשת הדתית ואף החרדית על כל הרצף. הגיוון הוא גם במצבים בהם נשים נמצאות. יש נשים שידעו לפני החתונה שתהיה להן בעיה, יש נשים שזה נודע להן רק עכשיו, יש נשים שעדיין בבירורים ולא ברור להן לאן זה הולך. יש כאלו שהבעיה אצל הבעל ויש כאלה שאצלן. השונות והגיוון נותנות פה ערך מוסף. לשמוע נשים שמתמודדות כמוני וכל אחת עם הכלים שלה.
דקלה, ספרי לנו מה קורה במפגש?
לכל מפגש יש נושא – הנושאים עולים חזק מצד הנשים במסע של אתגר פוריות. פערים בין בני זוג, המקום של החברה, השוואות, אובדן, ציפיות למול אכזבות ועוד. המפגש מתחיל משיתוף משמעותי של 'איפה אני נמצאת היום ומאיפה אני מגיעה' ואז יש הפעלה או פעילות שאני מנחה ומכוונת סביב הנושא של המפגש. קורה שם משהו עוצמתי מאוד ואנחנו לא מצליחות להגיע לכל הנושאים. אחד המשפטים החזקים שמשתתפת אמרה לי השבוע היה "חזרתי לחלום. הייתי ביאוש גדול והקבוצה עזרה לי לחזור ולהעיז לחלום".
כשחילקתי את הסילבוס אחת המשתתפות אמרה 'וואו בחיים לא ראיתי כזה סילבוס מדויק'. יש כאן הבנה של הצרכים שיש לזוגות אלו, מתוך היכרות רבת שנים של המכון עם הקשיים והאתגרים שהמצב הזה מביא איתו.
בעקבות הקבוצה פיתחתי קלפים טיפוליים לזוגות שנקראים 'מצפים' והם מהווים טריגר לשיח ולמפגש, לפתוח מקומות מורכבים אצלם וזה חזק מאוד".
דקלה מספרת על תכניות לעתיד: "זו היתה קבוצת פיילוט והרצון הוא לפתוח קבוצות נוספות בכל הארץ. יש צורך גדול וביקוש ואנחנו רוצים להקל על הקושי הנפשי לצד כל העיסוק הטכני בהליכי פוריות. זו חלק מהשליחות שלנו ואנו מקווים שהבשורה תשא כנפיים והקבוצות יתמלאו בע"ה."
הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה: "המעטפת ההוליסטית שבנינו נוגעת בכל הרבדים שהזוגות זקוקים להם: הרפואי, ההלכתי, הרגשי, הכלכלי והבירוקרטי. הם במסע מאתגר, לעיתים של מספר שנים וזר לא יבין מה הם עוברים ואנחנו איתם במסע יד ביד לפי סגנון חייהם, ההשקפה, השאיפות והיכולות שלהם. קבוצות התמיכה הם חלק חשוב מהמעטפת שהרגשנו שיש בו צורך. הוא לא מתאים לכל זוג, יש כאלה שמעדיפים טיפול בנפרד. אנחנו מאוד ממליצים על סגנון הטיפול של קבוצת תמיכה במיוחד באופן שבנינו אותו – הוא נותן המון"
מכון פוע"ה מסייע לעשרות אלפי פונים מהארץ ומעולם החווים קשיים בתחומי הפוריות, ההריון, הלידה, הגנטיקה, טהרת המשפחה ואישות למעלה מ-30 שנה. הם מקבלים מעטפת מקצועית המשלבת בין התחום הרפואי ההלכתי והרגשי כדי להביא את הפונים להצלחה המדוייקת עבורם באופן יעיל ומהיר ככל הניתן.
מתמודדת עם אתגרי פוריות? לקבוצה יש כח מרפא, אל תשארי לבד!
לפרטים על קבוצות התמיכה הקרובות לחצי כאן>>
הפוסט מאותגרת פוריות? בפרט בעת הזו אל תשארי לבד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט נאלצתם לדחות את החתונה?? הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>תני לנו להקל עלייך לפחות בדבר אחד
מיזם "לקראת כלה" של מכון פוע"ה יבנו לך תוכנית חדשה ללא עלות (במקום 420 ש"ח) כדי להגיע לחתונה בטהרה
בצד ההלכתי – ייסייעו רבני המכון. בצד הרפואי – רופאת נשים מיומנת תבנה את התוכנית ומתאמת אישית תהיה כאן בשבילך.
לשליחת הודעה ופרטים נוספים לחצי כאן
שמחים לעזור לכם, צוות מכון פוע"ה
למידע נוסף על מיזם "לקראת כלה" >>
הפוסט נאלצתם לדחות את החתונה?? הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט רבני מכון פועה לרשותכם הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הרב מנחם בורשטין, רבני מכון פוע"ה וצוות המכון שולחים חיזוק וברכת הצלחה לכל אנשי כוחות הבטחון, מערכות הבריאות (הגוף והנפש) למשפחות המגוייסים ולמשפחות החטופים.
חלק מרבני וצוות המכון מגויסים למלחמה ועם זאת, אנו לרשותכם בימים טרופים אלו
בטלפון: 02-6515050
- צוות הרבנים יתן מענה רפואי-הלכתי בתחומי פוריות, הריון, לידה וטהרת המשפחה בין השעות 09:00-18:00.
ובין השעות 18:00-20:00 לשאלות בטהרה בלבד. - מענה נשי לשאלות בטהרה יתקיים בשעות 20:00-22:00
- מענה רגשי ע"י יועצות פוע"ה בתחומי: פוריות, הריון, לידה ואישות, בשעות 20:00-22:00
- השגחה בטיפולי הפוריות במרכזים הרפואיים: בשלב זה העבודה תתקיים כרגיל בכל המרכזים הרפואיים המפעילים את מעבדות ivf. ביישובים בדרום יפעלו בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
קיימת אפשרות לשלוח הודעות בואצאפ למספר 052-8881698 - קדושת החיים: מענה למשפחות הנדרשות להכריע בשאלות הלכתיות מורכבות ודחופות בנוגע לבן משפחה הנתון בסכנת חיים או במצבי חולי מורכבים. 079-5555955 מענה 24/6
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ
אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,
הוּא יְבָרֵךְ אֶת אַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ..
יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ
נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם!
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ
מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה,
וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה,
וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם,
וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן.
וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב:
"כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם,
לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם
לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".
וְנֹאמַר: "אָמֵן".
מוזמנים לשתף לטובת הציבור
הפוסט רבני מכון פועה לרשותכם הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחיות בענייני טהרה ואישות בעת מלחמה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>תשרי תשפ"ד, ימי 'חרבות-ברזל'
הנחיות בענייני טהרה ואישות בעת מלחמה
תשרי תשפ"ד, ימי 'חרבות-ברזל'
בימי מלחמה אלו נתחזק ונרבה בתפילה לישועת ה' לעמו ולהכרעת האויב. הרבנים היועצים במכון פוע"ה עונים בימים אלו לשאלות רבות בענייני טהרה וקדושת הבית שנובעות מהמצב הנוכחי.
לפניכם הנחיות שיכוונו ויסייעו לשמירת הטהרה וקדושת חיי המשפחה בימים אלו:
א. הפסק טהרה ושבעה נקיים
- ראוי וחשוב לשמור על סדר הטהרה והטבילה גם בעת הזאת.
- עקב טרדת הנפש בימים אלו, עלולות להישכח בדיקות ימי ז' נקיים. לכן, מומלץ שביום בו אמורה האישה לבצע הפסק טהרה – תבצע שטיפה ובדיקה פנימית בבוקר, ללא מוך דחוק. בכל אופן, אם האישה נזכרת סמוך לשקיעה, עליה לבצע הפסק טהרה כרגיל ולא לסמוך על ההפסק שעשתה בבוקר. כמו כן, כדאי שתיעזר בתזכורות (שעון מעורר/טלפון נייד וכד'), לזכור לבדוק עצמה בימי ז' הנקיים. אישה שקיבלה היתר מרב לבצע רק בדיקה אחת ביום, עדיף שתעשה אותה בשעות הבוקר כדי שלא תשכח.
- במקרה של קושי לבצע את כל הבדיקות, מומלץ לשאול רב כמה בדיקות יש צורך לבצע.
- חשוב להקפיד להשלים את רציפות השבעה נקיים ולא להפסיק אותם באמצע, אפילו אם לאישה ברור שהבעל ממילא לא יגיע במועד הטבילה. אם מתעורר ספק בבדיקות, יש לשמור אותן לשאלת רב, אך לא להפסיק את הספירה.
ב. טבילה והכנותיה
- לכתחילה תטבול האישה בזמן הרגיל, כלומר בזמן 'צאת הכוכבים' של מוצאי היום השביעי לנקיים. יחד עם חשיבות ההשתדלות לטבול בזמן, יש לזכור להקפיד על הנחיות מערכת הביטחון. מומלץ לברר על מרחב מוגן במקווה או בסמוך לו.
- יש להשתדל לבצע את הכנות הטבילה בנחת וביסודיות, כאשר דברים שניתן לעשות גם שלא בסמוך לטבילה (כגון גזיזת ציפורניים והסרת שיער) עדיף לעשות כבר ביום שלפני הטבילה. ביום הטבילה יש לבצע חפיפה ורחצה במים חמים, סירוק השיער והסרת חציצות שונות.
- לכתחילה יש להסיר חציצות כפי שמסירים לקראת כל טבילה. אם עקב המצב יש הכנות שונות שאינן מתאפשרות (כגון אישה שרגילה ללכת לקוסמטיקאית קודם טבילתה, וכרגע הדבר אינו מתאפשר), כדאי מאוד שתתייעץ עם רב מקומי או עם אחד מהרבנים והיועצות של מכון פוע"ה מה עליה לעשות. חשוב להדגיש שיש חציצות שאמנם לכתחילה צריך להורידן, אך כשהדבר אינו מתאפשר הן אינן מעכבות את הטבילה, ולכן לא כדאי לדחות את הטבילה מבלי לשאול רב מה נכון לעשות.
- במקום בו לא ניתן לצאת לטבול בלילה עקב מצב בטחוני בעייתי והנחיות גורמי הביטחון, או שהאישה חוששת מאוד לצאת מהבית לאחר שעות החשיכה, ניתן לשקול אפשרות של דחיית הטבילה לשעות היום של היום השמיני לנקיים, בתיאום עם הבלנית או עם הרב המקומי.
- אישה שטובלת ביום השמיני כדלעיל, לכתחילה תימנע עד הלילה מלשהות עם בעלה ביחד בחדר סגור ללא נוכחות של אנשים אחרים או ילדיהם. אם הדבר אינו מתאפשר, ניתן להקל בכך.
- אישה שטובלת ביום השמיני (או לאחר מכן), אינה צריכה לבצע בדיקה נוספת לאחר תום שבעת הימים הנקיים וגם אינה צריכה ללבוש בגד תחתון לבן. כמובן שעל בני הזוג להמשיך ולנהוג בכל דיני ההרחקות, עד לטבילה.
- גם במצב שבו אין בינתיים אפשרות לחיי אישות – כדאי ורצוי שהאישה תטבול כדי לאפשר מגע וקרבה בין בני הזוג.
- גם אישה שבעלה גויס למלחמה והגיע עת טבילתה – כדאי שתשתדל לטבול ולא לדחות טבילתה, כדי שאם בעלה ישוב באופן בלתי צפוי, הם יהיו מותרים (אם היא חוששת מבחינה סגולית, היא יכולה לישון עם ספר תהילים ליד הכרית). מכל מקום, אם קשה לה עקב חשש בטחוני או עקב הטיפול בילדיה – אינה חייבת בכך, ותוכל לטבול כשבעלה יגיע.
- אם מועד טבילתה של האישה חל בליל שבת, ובעלה אינו בבית – לא תטבול ותמתין למוצאי שבת. אולם אם יש סיכוי, אפילו קטן, שבעלה יגיע לביתו במהלך השבת (כגון שהוא נמצא במקום שבו משחררים מידי פעם חלק מהחיילים לכמה שעות, והרב הצבאי המקומי נתן היתר במקרים כאלו לחזרה הביתה אפילו במהלך השבת), תטבול אפילו בשבת. במצב כזה עדיף שתטבול בערב שבת בשקיעה, גם אם היא מהנוהגות לטבול בדרך כלל בליל שבת רק בצאת הכוכבים.
ג. אישות
- ככלל, אין להימנע מחיי אישות בתקופה זו. אדרבה, מבחינה נפשית וזוגית בעת קושי וטלטלה כזו, קירבה בין בני הזוג עשויה לתת הרבה כוח והרבה בריאות ויציבות, והיא טובה ונכונה. עם זאת, כאשר אחד מבני הזוג מרגיש שהוא אינו מסוגל לקיים יחסי אישות במצב כזה, ראוי שבן הזוג השני יבין את מצבו, והם יכולים להימנע מכך, בהסכמה משותפת. מאידך, ראוי גם לשים לב לצורך הנפשי של בן הזוג השני, ולהבין שזה לא נובע מהתעלמות או אדישות אלא מרצון לשמור על איזון ובריאות נפשית, והעיקר שהכל יעשה לבסוף בהסכמה מלאה כאיש אחד בלב אחד.
- כאשר הבעל מגויס למילואים בזמן שבני הזוג אסורים, עם כל הקושי והכאב שבדבר, אסור להם לעבור על איסורי קירבה (כגון חיבוק ונישוק) לצורך הפרידה, ויחשבו בליבם שבע"ה זכותם הגדולה בכך שהם מקפידים על הלכות טהרת המשפחה תעמוד לבעל ולכל עם ישראל שילך לשלום ויחזור לשלום. את הקרבה והחיזוק ההדדי ראוי לבטא במילים ודברי חיבה.
- למרות הקושי הגדול, וההקרבה האין סופית של נשות חיילים – אין אפשרות הלכתיות לטבול לפני סיום שבעה נקיים. בזמנים אלו אנו נדרשים לגבורה עילאית ובעז"ה השמירה על מצוות טהרת המשפחה תוסיף עוז ותעצומות ללוחמים ולעם ישראל.
- עם זאת, במקום שבו התברר שבזמן שהבעל מגיע כבר עברו שבעה ימים מסיום הווסת, ומסיבות כלשהן הטבילה אמורה להידחות (כגון שהאישה עשתה הפסק טהרה יום קודם, וראתה מראה לא ברור בבדיקה והחליטה להחמיר על עצמה), כדאי מאוד לשאול רב אם בכל זאת יש אפשרות הלכתית לטבול קודם לכן.
- בנוסף, אישה שבעלה במילואים, גם אם היא נוהגת בדרך כלל להמתין חמישה ימים עד הפסק הטהרה (כמנהג האשכנזים וחלק מהספרדים), יכולה (אם הווסת הסתיים) לעשות הפסק טהרה כבר ביום הרביעי מקבלת הווסת ולספור שבעה נקיים מהיום שלאחר מכן, כדי שאם בעלה יגיע מהמילואים ביום האחד עשר, תוכל לטבול באותו לילה (אם בעלה לא יגיע ביום זה, והיא מהנוהגות להמתין עוד יום עד תחילת השבעה נקיים, תמתין לטבילה ללילה שלאחר מכן).
- יש דרכים רפואיות לעכב את קבלת הווסת ולהאריך את ימי הטהרה. כאשר הבעל מגויס ומגיע לביתו לגיחות קצרות, רצוי לדאוג שבני הזוג יהיו מותרים כמה שיותר. מכון פוע"ה מפעיל מיזם מיוחד בשיתוף עם רופאות ורופאי נשים לצורך הארכת ימי הטהרה. לפרטים ניתן לשלוח הודעת ווטסאפ לטלפון: 052-7628977
מתוך ההקפדה בימים אלו על טהרת הבית ועל "והיה מחניך קדוש", נתפלל לתשועת ה' בקרוב – "כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".
הפוסט הנחיות בענייני טהרה ואישות בעת מלחמה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחיות ליום הכיפורים תשפד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>לנצרכים לכך, כגון: חולים, מעוברות, מניקות ונשים בטיפולי פוריות
ההוראות דלהלן הם חלק בלתי נפרד של הוראה הלכתית בע"פ, ואין לדייק או להסתמך עליהן ללא הוראה אישית
א. חוות דעת מרופא והיתר הלכתי מרב – על מנת לאכול או לשתות ביום הכיפורים – יש צורך לקבל באופן אישי הוראה על כך, מרופא מומחה. 'רופא' לעניין זה, הוא מי שנותן לאישה תשובה אישית לפי מצבה הרפואי, ולא מי שמורה לכל אישה בהיריון וכד' לא לצום.
עם דברי הרופא יש לפנות לרב על מנת שיפסוק, הלכה למעשה, האם וכמה לאכול ולשתות.
דוגמאות עקרוניות למקרים שונים – ראו בהערה {1} .
ב. שתייה מרובה יום קודם הצום – ביום שלפני הצום יש לשתות הרבה מעל המקובל, על מנת להזין את הגוף בנוזלים ועל ידי כך לצמצם את הצורך בשתייה בצום.
ג. שהייה בסביבה מתאימה בצום – יש להימנע ממאמץ ומשהייה במקום חם בצום. אם מאמץ ההליכה לבית הכנסת יגרום לצורך גובר של שתייה – עדיף להישאר בבית, ליד מזגן או מאוורר, ולוותר על התפילה עם הציבור, כדי לצום כראוי.
ד. שתייה לשיעורים, למעשה – כשהרב התיר לשתות 'לשיעורים', פירושו של דבר בכמות מועטת ובהפסק זמן בין שתייה לשתייה (העיקרון בכך הוא ששתייה מועטת כזו אינה מיישבת דעתו של אדם ולכן הוא עדיין נקרא מתענה ביום הכיפורים {2}).
כמות – הכמות עליה אדם חייב מן התורה ביום הכיפורים הינה 'מלוא לוגמיו' משקה (באדם בינוני הוא כ-40 סמ"ק). השיעור שמותר לשתות במסגרת שתייה לשיעורים הוא מעט פחות מזה.
הלכה למעשה – יש לשער באופן אישי לפי גודל פיו של כל אדם ואדם, לכן יש למדוד את השיעור לפני הצום. לצורך כך יש למלא את כל הפה במים כמה שיותר שמצליחים, ולפלוט אותם לכוסית. מעט פחות מחצי מכמות זו, זו הכמות שאפשר לשתות ביום הכיפורים בהפסקות של מספר דקות, כדלהלן.
הפסק זמן – לכתחילה יש לעשות הפסקה של 9 דקות בין שתייה לשתייה. אם יש צורך בהפרשים קטנים יותר – ניתן לרדת ל-7.5 דקות, ואם יש צורך יותר, ניתן לרדת בהדרגה ל- 7 דקות, 6 דקות, 5 דקות, 4 דקות וכו'.
כמובן שאם על פי הרופא חייב לשתות כדרכו ללא הגבלה, והרב התיר כך – יש לעשות כן. גם במקרה כזה לכתחילה יש לעשות לפחות הפסקה מועטת (מספר שניות מועט) בין שתייה פחות מכשיעור לשתייה פחות מכשיעור.
ה. העדפת משקה מזין לשתייה – על מנת שלא להיזקק להגיע אף לאכילה, יש להעדיף לשתות משקאות "מזינים" (ולא מים) כגון: מיץ ענבים, מרק מזין נוזלי, מיצים טבעיים וכדומה, אותם ניתן להכין לפני הצום.
ו. שתייה מרה – מומלץ להכין לפני יום כיפור תה מר מאד בעזרת תה 'קמומיל' (נקרא גם 'בבונג'. יש להניח 2 שקיות תה כפולות בכוס מים, ולהשהותן בה עד שהמים יספגו היטב את הטעם) – למקרה בו הרב ינחה לשתות שתייה מרה.
(מיועד בד"כ עבור מקרים בהם לא ברור אם ישנו צורך בכמות גדולה של נוזלים בבת אחת, כגון אישה שמסופקת אם התחילו לה צירי לידה, שלעיתים הרב ינחה לשתות שתייה מרה).
ז. אכילה לשיעורים – במרבית המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין לאכול. כאשר הרופא אומר שלא מספיק לשתות, ובכל זאת יש צורך אף באכילה, והרב התיר כן הלכה למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מ'ככותבת הגסה' (שהוא השיעור שנאסר באכילה ביום הכיפורים).
למעשה, השיעור המותר באכילה הוא מעט פחות מ- 30 סמ"ק (הכוונה מאכל שניתן להכניסו לתוך קופסא בנפח זה). אם אין זה מספיק – ניתן להוסיף עד 38 סמ"ק. הכול לפי הרופא והרב.
מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה, אך אין הם מצטרפים לשתייה ומותר באותו זמן גם לאכול וגם לשתות (העיקר להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה).
ח. ברכה ראשונה ואחרונה באכילה ובשתייה לשיעורים – לפני האכילה או השתייה – בוודאי יש לברך ברכה ראשונה.
מברכים ברכה ראשונה שוב, רק אם היה 'היסח הדעת' בין אכילה לאכילה, דהיינו שהחליט שלא לאכול/לשתות יותר (גם שינוי מקום [כגון יציאה מהבית] וכן שינה ממושכת – עשויים להיחשב ל'היסח הדעת', ויש לנהוג על פי המתבאר בהלכות ברכות).
~ ברכה אחרונה – אין לברך, מספק.
(על שתייה מרה – כדלעיל אות ו' – אין מברכים לא לפניה ולא לאחריה).
ט. עשיית קידוש – גם חולה וכד' האוכל או שותה ביום הכיפורים – אינו עושה קידוש כלל.
י. אכילת לחם – האוכל לחם ביום הכיפורים – נוטל ידיו כרגיל, עד פרק היד. אם אוכל 'לשיעורים' – אינו מברך 'על נטילת ידיים'. אך אם נצרך לאכול יותר מ'כביצה' ברציפות (כ-58 סמ"ק) – יברך על נטילתו. מ"מ, מברך 'המוציא' בכל מקרה.
~ אין צריך לחם משנה.
~ אם נצרך לאכול כדרכו (ולא פחות פחות מכשיעור) – מברך ברכת המזון, ואומר 'יעלה ויבוא' ומזכיר 'ביום הכיפורים הזה'. אם שכח – אינו חוזר.
{1} דוגמאות עקרוניות למקרים שונים:
מצבים בהם נשים – בדרך כלל – יכולות לצום כרגיל: היריון ספונטני תקין, מינקת – כשאין חשש למיעוט חלב, לאחר הזרעה מלאכותית, בתהליך הפריה חוץ גופית-לפני השאיבה, הריון מרובה עוברים-במהלך השליש הראשון.
מצבים בהם – פעמים רבות – יזדקקו לפחות לשתייה 'לשיעורין': הריון לאחר הפלות, מינקת – כשיש חשש למיעוט חלב והתינוק ניזון אך ורק מהנקה, לאחר הפריה חוץ גופית – אחרי ההחזרה ועד ראיית דופק, הקאות, המוגלובין נמוך (פחות מ-10) במהלך היריון, סחרחורות קשות, לחץ דם גבוה, סוכרת היריון במקרים מסויימים, צירים מוקדמים בהיריון, הריון מרובה עוברים-לאחר שליש ראשון.
נשים שלא צמות: יולדת – תוך 72 שעות מהלידה, מפלת לאחר 40 יום (ותשאל חכם), וכן אישה בחודש תשיעי שיש לה צירים סדירים תכופים.
{2} אולם חשוב לציין ששתייה לשיעורים אפשרית רק במצבים של חששות של פיקוח נפש, שכן אף על פי שהאוכל ושותה לשיעורים נקרא מתענה, חצי שיעור אסור גם הוא מן התורה.
להדפסת ההנחיות לחץ כאן>>
חולה הצריך לאכול או לשתות ביוה"כ, טוב שיאמר לפני האכילה או השתייה הראשונה, כך:
"הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתייה ביום הכיפורים, כמו שכתבת בתורתך:
"ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'" (ויקרא י"ח, ה').
ובזכות קיום מצווה זו, תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלמה,
ואזכה ביום הכיפורים הבא לקיים שוב "ועיניתם את נפשותיכם", כן יהי רצון, אמן".
(מתוך ספר "תורת היולדת" [מהד' תשע"ו – פנ"ה, ס"י], כפי שהועתק ממחזור עתיק)
הרחבה נוספת מאת הרב מנחם בורשטין שליט"א
המאמר לקוח מתוך שו"ת רבני פוע"ה – יום הכיפורים, לפרטים נוספים ולרכישה לחץ כאן>
1. מבוא
העיקרון של אכילה ושתיה לשיעורים בנוי על כך שאיסור כרת על אכילה ושתייה ביום הכיפורים נאמר רק על מי שאוכל או שותה כמות מסוימת תוך פרק זמן מסוים. לכן, אם מדובר באדם שמבחינה רפואית אסור לו לצום יום שלם, אך מאידך, הוא יכול להסתפק בכמות פחותה מהשיעור, עליו לעשות כן. יש להדגיש שבאופן רגיל גם אכילה או שתייה בכמות פחותה מהשיעור אסורה מן התורה, אלא שמדובר באיסור קל יותר, שאין בו חיוב מלקות וכרת, ולכן כשיש צורך רפואי של פיקוח נפש, נאמר שיש להעדיף לעבור על איסור קל מאשר על איסור חמור.
יש לציין שהכול תלוי בצורך הרפואי, ואדם שהותר לו לשתות לא הותר לו לאכול, וכן להפך, שכן מדובר בשני איסורים שונים.
2. שתייה לשיעורים
כמות השתייה שעליה חייבים כרת היא "מלוא לוגמיו". כמות זו תלויה בגודל מלוא לוגמיו של כל אדם ואדם, ועל כן, ראוי לבדוק זאת מראש.
צורת המדידה תהיה כך: מילוי הפה במים ככל שהאדם מצליח לדחוס בשני צידי הפה. לאחר מכן עליו לירוק את הכול לתוך כוס מדידה, כאשר הכמות המותרת לשתייה היא מעט פחות מחצי כמות זו. אחרי מדידת כמות זו כדאי להכין כוסית קטנה, שבה מסומנת כמות זו.
גם אצל אנשים שהפה שלהם קטן מהממוצע, שיעור מלוא לוגמיו הוא לכל הפחות 40–45 סמ"ק, לכן מי שלא הספיק למדוד, יכול לקחת כוס קטנה בנפח כזה או נמוך מזה, כגון כוסיות של ליקר, ולהשתמש בה.
בין שתייה אחת לשנייה יש להמתין פרק זמן שעל פי ההלכה מגדיר כל שתייה בפני עצמה. פרק זמן זה שנוי במחלוקת: יש דעה שצריך המתנה של 9 דקות בין שתייה לשתייה, ויש דעה שדי בהמתנה של 5 דקות או אפילו 4 דקות. יש דעה שגם שתייה במרווחים קטנים יותר נקראת עדיין שתייה לשיעורים, והזמן הקובע הוא הזמן שאדם נורמלי לא שותה באופן כזה אלא במרווחים קטנים יותר. במקום שיש צורך גדול, יש מקום לסמוך על הדעה הזאת, אולם לכתחילה כשהדבר אפשרי, יש להמתין כדעה הראשונה, דהיינו תשע דקות בין שתייה אחת לאחרת. אפילו לדעה המחמירה, אפשר להגיע באופן כזה לשתיית שניים עד שלושה ליטרים של נוזלים במהלך הצום.
יש רופאים שאינם מודעים לכמויות הנוזלים שאפשר להגיע אליהם על ידי שתייה בשיעורים, ולכן הם אומרים לשואל ששתייה לשיעורים אינה מספיקה. לכן יש לשאול את הרופא מהי כמות הנוזלים שיש צורך להגיע אליה במהלך הצום ולפעול בהתאם.
מותר וכדאי שהשתייה תהיה מתוקה ומזינה, וכך אפשר לעתים קרובות לחסוך את הצורך באכילה. לכן כדאי להכין מראש מרקים מזינים ולטחון אותם עד שיהיו נוזליים. אדם שלא הכין מראש מרק כזה, יכול להשתמש במיץ ענבים לצורך כך. גם כדאי שהרב יכין מיץ ענבים בערכה שהוא מכין.
3. אכילה לשיעורים
שיעור של אכילה הוא "ככותבת הגסה". בניגוד לשיעור השתייה, שיעור זה הוא קבוע ואינו משתנה על פי מידותיהם השונות של בני אדם. למעשה, מקובל לכתחילה לחשב שיעור זה כ-30 סמ"ק. אם מבחינה רפואית מתברר ששיעור זה לא מספיק, אפשר להקל עד 38 סמ"ק.
רווח הזמן בין אכילה לאכילה הוא אותו רווח זמן שבין שתייה לשתייה (לפי השיטות השונות שהובאו שם), אלא שכאן אין שיטה שאפשר להפסיק גם בשיעור זמן מינימאלי כמו בשתייה.
מי שהתברר שמבחינה רפואית הוא נצרך גם לאכילה וגם לשתייה, אינו צריך להמתין בין האכילה לשתייה ולהפך, ויכול לאכול עד שיעור אכילה ולשתות עד שיעור שתייה ביחד או בסמיכות.
הפוסט הנחיות ליום הכיפורים תשפד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחיות לקראת צום יום כיפור תשפ"ד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>לחולים, מעוברות, מניקות ולנשים בטיפולי פוריות
ההוראות דלהלן הם חלק בלתי נפרד של הוראה הלכתית בעל פה, ואין לדייק או להסתמך עליהן ללא הוראה אישית.
א. חוות דעת מרופא והיתר הלכתי מרב – על מנת לאכול או לשתות ביום הכיפורים – יש צורך לקבל באופן אישי הוראה על כך, מרופא מומחה. 'רופא' לעניין זה, הוא מי שנותן לאישה תשובה אישית לפי מצבה הרפואי, ולא מי שמורה לכל אישה בהיריון לא לצום.
עם דברי הרופא יש לפנות לרב על מנת שיפסוק, הלכה למעשה, האם וכמה לאכול ולשתות.
דוגמאות עקרוניות למקרים שונים – ראו בהערה {1}.
ב. שתייה מרובה יום קודם הצום – ביום שלפני הצום יש לשתות הרבה מעל המקובל, על מנת להזין את הגוף בנוזלים ועל ידי כך לצמצם את הצורך בשתייה בצום.
ג. שהייה בסביבה מתאימה בצום – יש להימנע ממאמץ ומשהייה במקום חם בצום. אם מאמץ ההליכה לבית הכנסת יגרום לצורך גובר של שתייה – עדיף להישאר בבית, ליד מזגן או מאוורר, ולוותר על התפילה עם הציבור כדי לצום כראוי.
ד. שתייה לשיעורים, למעשה – כשהרב התיר לשתות 'לשיעורים', פירושו של דבר בכמות מועטת ובהפסק זמן בין שתייה לשתייה (העיקרון בכך הוא ששתייה מועטת כזו אינה מיישבת דעתו של אדם ולכן הוא עדיין נקרא מתענה ביום הכיפורים {2}).
כמות – הכמות עליה אדם חייב מן התורה ביום הכיפורים הינה 'מלוא לוגמיו' משקה (באדם בינוני הוא כ-40 סמ"ק). השיעור שמותר לשתות במסגרת שתייה לשיעורים הוא מעט פחות מזה.
הלכה למעשה – יש לשער באופן אישי לפי גודל פיו של כל אדם ואדם, לכן יש למדוד את השיעור לפני הצום. לצורך כך יש למלא את כל הפה במים כמה שיותר שמצליחים, ולפלוט אותם לכוסית. מעט פחות מחצי מכמות זו, זו הכמות שאפשר לשתות ביום הכיפורים בהפסקות של מספר דקות, כדלהלן.
הפסק זמן – לכתחילה יש לעשות הפסקה של 9 דקות בין שתייה לשתייה. אם יש צורך בהפרשים קטנים יותר – ניתן לרדת ל-7.5 דקות, ואם יש צורך יותר, ניתן לרדת בהדרגה ל- 7 דקות, 6 דקות, 5 דקות, 4 דקות וכו'.
כמובן שאם על פי הרופא חייב לשתות כדרכו ללא הגבלה, והרב התיר כך – יש לעשות כן. גם במקרה כזה לכתחילה יש לעשות לפחות הפסקה מועטת (מספר שניות מועט) בין שתייה פחות מכשיעור לשתייה פחות מכשיעור.
ה. העדפת משקה מזין לשתייה – על מנת שלא להיזקק להגיע אף לאכילה, יש להעדיף לשתות משקאות "מזינים" (ולא מים) כגון: מיץ ענבים, מרק מזין נוזלי, מיצים טבעיים וכדומה, אותם ניתן להכין לפני הצום.
ו. שתייה מרה – מומלץ להכין לפני יום כיפור תה מר מאד בעזרת תה 'קמומיל' (נקרא גם 'בבונג'. יש להניח 2 שקיות תה כפולות בכוס מים, ולהשהותן בה עד שהמים יספגו היטב את הטעם) – למקרה בו הרב ינחה לשתות שתייה מרה.
(מיועד בד"כ עבור מקרים בהם לא ברור אם ישנו צורך בכמות גדולה של נוזלים בבת אחת, כגון אישה שמסופקת אם התחילו לה צירי לידה, שלעיתים הרב ינחה לשתות שתייה מרה).
ז. אכילה לשיעורים – במרבית המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין לאכול. כאשר הרופא אומר שלא מספיק לשתות, ובכל זאת יש צורך אף באכילה, והרב התיר כן הלכה למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מ'ככותבת הגסה' (שהוא השיעור שנאסר באכילה ביום הכיפורים).
למעשה, השיעור המותר באכילה הוא מעט פחות מ- 30 סמ"ק (הכוונה מאכל שניתן להכניסו לתוך קופסא בנפח זה). אם אין זה מספיק – ניתן להוסיף עד 38 סמ"ק. הכול לפי הרופא והרב.
מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה, אך אין הם מצטרפים לשתייה ומותר באותו זמן גם לאכול וגם לשתות (העיקר להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה).
ח. ברכה ראשונה ואחרונה באכילה ובשתייה לשיעורים – לפני האכילה או השתייה – בוודאי יש לברך ברכה ראשונה.
מברכים ברכה ראשונה שוב, רק אם היה 'היסח הדעת' בין אכילה לאכילה, דהיינו שהחליט שלא לאכול/לשתות יותר (גם שינוי מקום [כגון יציאה מהבית] וכן שינה ממושכת – עשויים להיחשב ל'היסח הדעת', ויש לנהוג על פי המתבאר בהלכות ברכות).
~ ברכה אחרונה – אין לברך, מספק.
(על שתייה מרה – כדלעיל אות ו' – אין מברכים לא לפניה ולא לאחריה).
ט. עשיית קידוש – גם חולה וכד' האוכל או שותה ביום הכיפורים – אינו עושה קידוש כלל.
י. אכילת לחם – האוכל לחם ביום הכיפורים – נוטל ידיו כרגיל, עד פרק היד. אם אוכל 'לשיעורים' – אינו מברך 'על נטילת ידיים'. אך אם נצרך לאכול יותר מכביצה ברציפות (כ-58 סמ"ק) – יברך על נטילתו. מ"מ, מברך 'המוציא' בכל מקרה.
~ אין צריך לחם משנה.
~ אם נצרך לאכול כדרכו (ולא פחות פחות מכשיעור) – מברך ברכת המזון, ואומר 'יעלה ויבוא' ומזכיר 'ביום הכיפורים הזה'. אם שכח – אינו חוזר.
{1} דוגמאות עקרוניות למקרים שונים:
מצבים בהם נשים – בדרך כלל – יכולות לצום כרגיל: היריון ספונטני תקין, מינקת – כשאין חשש למיעוט חלב, לאחר הזרעה מלאכותית, בתהליך הפריה חוץ גופית-לפני השאיבה, הריון מרובה עוברים-במהלך השליש הראשון.
מצבים בהם – פעמים רבות – יזדקקו לפחות לשתייה 'לשיעורין': הריון לאחר הפלות, מינקת – כשיש חשש למיעוט חלב והתינוק ניזון אך ורק מהנקה, לאחר הפריה חוץ גופית – אחרי ההחזרה ועד ראיית דופק, הקאות, המוגלובין נמוך (פחות מ-10) במהלך היריון, סחרחורות קשות, לחץ דם גבוה, סוכרת היריון במקרים מסויימים, צירים מוקדמים בהיריון, הריון מרובה עוברים-לאחר שליש ראשון.
נשים שלא צמות: יולדת – תוך 72 שעות מהלידה, מפלת לאחר 40 יום (ותשאל חכם), וכן אישה בחודש תשיעי שיש לה צירים סדירים תכופים.
{2} אולם חשוב לציין ששתייה לשיעורים אפשרית רק במצבים של חששות של פיקוח נפש, שכן אף על פי שהאוכל ושותה לשיעורים נקרא מתענה, חצי שיעור אסור גם הוא מן התורה.
להורדה והדפסת ההוראות לחצו כאן
חולה הצריך לאכול או לשתות ביוה"כ, טוב שיאמר לפני האכילה או השתייה הראשונה, כך:
"הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתייה ביום הכיפורים, כמו שכתבת בתורתך: "ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'" (ויקרא י"ח, ה').
ובזכות קיום מצווה זו, תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלמה, ואזכה ביום הכיפורים הבא לקיים שוב "ועיניתם את נפשותיכם", כן יהי רצון, אמן".
(מתוך ספר "תורת היולדת" [מהד' תשע"ו – פנ"ה, ס"י], כפי שהועתק ממחזור עתיק)
הפוסט הנחיות לקראת צום יום כיפור תשפ"ד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט מדריך הלכתי מעשי לרב הפוסק בהלכות יום הכיפורים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>א. הקדמה
במהלך השנים זכינו במסגרת עבודתנו במכון פוע"ה להשיב לאלפי שאלות בעניין יום הכיפורים. דבר זה הביא אותנו למסקנה שיש להתכונן הלכתית ומעשית ליום נכבד ומיוחד זה. הפסיקה של הרב צריכה להיות אחרי הכרה טובה של המציאות, וצריכה להתאים מעשית לשואל. ההכנות וההוראות שאנו מציינים פה, מיועדות לכל המצבים החריגים בגילים השונים, אבל, באופן טבעי, בעיקר למעוברות ומניקות.
מאמרים רבים נכתבו על הלכות אלו, והם מרוכזים בקובץ שלפניכם . במאמר זה נביא בקצרה הדרכות הלכתיות ומעשיות למורה הוראה שצריך לפסוק בהלכות יום הכיפורים. בתחילת המאמר נסביר כיצד להתכונן לצום ואת ההלכות השונות של אכילה ושתייה ביום הכיפורים במקום צורך. לאחר מכן נביא מקרים נפוצים שבהם יש לבדוק אם יש צורך באכילה ובשתייה ביום הכיפורים. נסיים בדברים שהרב עצמו צריך להכין לצום ובהוראות לסיום הצום.
ב. הכנה לפני הצום
חשוב להגדיל בהדרגה את כמות השתייה בימים שלקראת הצום. בנוסף, מומלץ להוריד בהדרגה בשבוע האחרון את רמת הקפאין (כגון שתיית קפה) שנכנסת לגוף .
ביממה שסמוכה לצום, כדאי מאוד להוריד משמעותית את כמות החלבון באוכל, ולהשתדל לאכול דברים שאינם מלוחים ואינם חריפים, זאת כדי להפחית את הצמא. הדבר נכון במיוחד לנשים מיניקות. למי שסובל ממיגרנות, מומלץ לקחת כדור נגד כאב ראש עם טווח פעולה של 24 שעות.
נוסף על הכנת הגוף לצום, מומלץ להתכונן הלכתית למקרים שבהם יהיה צורך באכילה ובשתייה לשיעורים . לשם כך יש למדוד את כמות הנוזלים לשתייה בשיעורים ולהכין קופסה שכל הנכנס בה הוא שיעור האכילה המותר למי שהותר לו לאכול לשיעורים. מבחינה מעשית, נפח של קופסת גפרורים קטנה הוא בוודאי פחות מהשיעור האסור.
ג. עקרונות האכילה והשתייה לשיעורים
1. מבוא
העיקרון של אכילה ושתייה לשיעורים בנוי על כך שאיסור כרת על אכילה ושתייה ביום הכיפורים נאמר רק על מי שאוכל או שותה כמות מסוימת תוך פרק זמן מסוים. לכן, אם מדובר באדם שמבחינה רפואית אסור לו לצום יום שלם, אך הוא יכול להסתפק בכמות פחותה מהשיעור, עליו לעשות כן. יש להדגיש שבאופן רגיל גם אכילה או שתייה בכמות פחותה מהשיעור אסורה מן התורה, אלא שמדובר באיסור קל יותר, שאין בו חיוב מלקות וכרת. לכן, כשיש צורך רפואי של פיקוח נפש, נאמר שיש להעדיף לעבור על איסור קל מאשר על איסור חמור.
יש לציין שהכול תלוי בצורך הרפואי, ואדם שהותר לו לשתות לא הותר לו לאכול, וכן להפך, שכן מדובר בשני איסורים שונים.
2. שתייה לשיעורים
כמות השתייה שעליה חייבים כרת היא 'מלוא לוגמיו'. כמות זו תלויה בגודל מלוא לוגמיו של כל אדם ואדם, ולכן ראוי לבדוק זאת מראש.
צורת המדידה תהיה כך: מילוי הפה במים ככל שהאדם מצליח לדחוס בשני צידי הפה. לאחר מכן עליו לירוק את הכול לתוך כוס מדידה, כאשר הכמות המותרת לשתייה היא מעט פחות מחצי כמות זו. אחרי מדידת כמות זו כדאי להכין כוסית קטנה, שבה מסומנת כמות זו.
גם אצל אנשים שהפה שלהם קטן מהממוצע, שיעור מלוא לוגמיו הוא לכל הפחות 40–45 סמ"ק, לכן מי שלא הספיק למדוד, יכול לקחת כוס קטנה בנפח כזה או נמוך מזה, כגון כוסיות של ליקר, ולהשתמש בה.
בין שתייה אחת לשנייה יש להמתין פרק זמן שעל פי ההלכה מגדיר כל שתייה בפני עצמה. פרק זמן זה שנוי במחלוקת: יש אומרים שצריך המתנה של 9 דקות בין שתייה לשתייה, ויש אומרים שדי בהמתנה של 5 דקות או אפילו 4 דקות. יש אומרים שגם שתייה במרווחים קטנים יותר נקראת עדיין שתייה לשיעורים, והזמן הקובע הוא הזמן שאדם נורמלי לא שותה באופן כזה אלא במרווחים קטנים יותר. במקום שיש צורך גדול, יש מקום לסמוך על הדעה הזאת, אולם לכתחילה כשהדבר אפשרי, יש להמתין כדעה הראשונה, דהיינו תשע דקות בין שתייה אחת לאחרת. אפילו לדעה המחמירה, אפשר להגיע באופן כזה לשתיית שניים עד שלושה ליטרים של נוזלים במהלך הצום.
יש רופאים שאינם מודעים לכמויות הנוזלים שאפשר להגיע אליהם על ידי שתייה בשיעורים, ולכן הם אומרים לשואל ששתייה לשיעורים אינה מספיקה. לכן יש לשאול את הרופא מהי כמות הנוזלים שצריך להגיע אליה במהלך הצום ולפעול בהתאם.
מותר וכדאי שהשתייה תהיה מתוקה ומזינה , וכך אפשר לעיתים קרובות לחסוך את הצורך באכילה. לכן כדאי להכין מראש מרקים מזינים ולטחון אותם עד שיהיו נוזליים. אדם שלא הכין מראש מרק כזה, יכול להשתמש במיץ ענבים לצורך כך. גם כדאי שהרב יוסיף מיץ ענבים לערכה שהוא מכין.
3. הגדרת נוזל
בפוסקים מצאנו שלוש הגדרות עיקריות לשאלה מה מוגדר כנוזל, שבליעתו נחשבת לשתייה ולא לאכילה:
1. הרב משה פיינשטיין זצ"ל הגדיר נוזל ככל דבר מאכל, שכאשר הוא מונח בצלחת הוא מתפזר. לעומת זאת, אם הוא שומר על צורתו, הוא נחשב למוצק.
2. הרב מרדכי אליהו זצ"ל הגדיר נוזל ככל דבר מאכל, שכאשר הוא נכנס לפה, אינו מצריך שימוש בשיניים כדי לאפשר את בליעתו.
3. הרב דב ליאור שליט"א הגדיר נוזל ככל דבר מאכל, שאם שופכים אותו מכוס, הוא נשפך בצורה אחידה בבת אחת. לעומת זאת, אם הוא נופל ביחידות נפרדות, הוא נחשב למוצק.
4. אכילה לשיעורים
שיעור של אכילה הוא 'ככותבת הגסה'. בניגוד לשיעור השתייה, שיעור זה הוא קבוע ואינו משתנה על פי מידותיהם השונות של בני אדם. למעשה, מקובל לכתחילה לחשב שיעור זה כ-30 סמ"ק. אם מבחינה רפואית מתברר ששיעור זה לא מספיק, אפשר להקל עד 38 סמ"ק.
רווח הזמן שבין אכילה לאכילה הוא אותו רווח זמן שבין שתייה לשתייה (לפי השיטות השונות שהובאו שם), אלא שכאן אין מי שאומר שאפשר להפסיק גם בשיעור זמן מינימלי כמו בשתייה.
מי שהתברר שמבחינה רפואית הוא נצרך גם לאכילה וגם לשתייה, אינו צריך להמתין בין האכילה לשתייה ולהפך, ויכול לאכול עד שיעור אכילה ולשתות עד שיעור שתייה ביחד או בסמיכות.
ד. שתייה מרה
אפשרות נוספת במקום צורך היא לשתות נוזלים שאדם רגיל אינו שותה, מכיוון שהם אינם ראויים לשתייה. שתייה כזאת לא נכללת באיסור שתייה מן התורה, ולכן אין בה דין שיעורים, ואפשר לשתות ממנה בבת אחת כפי הצורך הרפואי. בזמנו הראה לנו הרב יצחק זילברשטיין שליט"א תשובה מתוך שו"ת רבי נחום טרייביטש (סימן ט), שהתיר לשתות תמצית מרוכזת של תה קמומיל (שנקרא גם בבונג או רמיאנקי), שהיא מרה מאוד .
למעשה, בדקנו את העניין בעצמנו: לקחנו שתי שקיות תה כפולות של תה קמומיל של ויסוצקי, ושמנו אותן בכוס מים רותחים זמן רב. לאחר מכן בדקנו את טעם התמצית, וראינו שהתמצית הזו בהחלט מתאימה לגדר של שתייה מרה.
ה. דיני ברכות וקידוש
מי שצריך לאכול ביום הכיפורים, לא צריך לעשות קידוש לפני אכילתו, אפילו אם יום הכיפורים חל בשבת. אמנם אם הוא מברך ברכת המזון לאחר אכילתו, וכדלהלן, הוא צריך לומר 'יעלה ויבוא', ואם יום הכיפורים חל בשבת, הוא צריך לומר בנוסף גם 'רצה והחליצנו'.
לגבי חיוב הברכות: ברכה ראשונה יש לברך כרגיל. מי שאוכל או שותה לשיעורים, צריך לברך מחדש על כל אכילה ושתייה רק אם הסיח את דעתו מברכתו הקודמת, או עם עברו 72 דקות מסיום אכילתו או שתייתו הקודמת.
ברכה אחרונה יש לברך כרגיל בסיום האכילה, כמובן רק אם אכל כשיעור שמתחייבים עליו בברכה.
מי ששותה שתייה מרה, לא יברך עליה.
ו. הליכה לבית הכנסת
מבחינה הלכתית, הצום בוודאי עדיף על תפילה, וכל שכן על תפילה בציבור. לכן מי שיוכל לצום באופן מלא אם ישהה במנוחה, ואילו אם יגיע לבית הכנסת הוא יצטרך לשתות, אפילו בשיעורים, בוודאי עדיף שיישאר בביתו.
אמנם יש אנשים שאינם מוכנים להפסיד את התפילות ביום הקדוש הזה, ולכן חשוב למצוא מקום תפילה נוח וממוזג. כמו כן, לפי הניסיון בשטח, החשיבות העיקרית שאנשים רואים בהגעה לבית הכנסת היא לאמירת 'כל נדרי' ולתפילת 'נעילה'. לכן במצב כזה, ובמיוחד כשבית הכנסת מעט מרוחק מהבית, מומלץ לנסוע ברכב לפני 'כל נדרי' ולחזור ברגל הביתה לאחר התפילה. כמו כן, אפשר לצעוד לתפילת 'נעילה' ברגל, ולחזור אחרי צאת הצום ברכב, כך שבאופן מעשי תהיה רק הליכה אחת לכל כיוון.
ז. החייבים והפטורים מן הצום
1. הרופא אותו שואלים
בכל מקרה שיש ספק שמא יתעורר צורך באכילה או בשתייה ביום הכיפורים, מומלץ לברר קודם כל זמן רב קודם לכן את הצורך הרפואי עם הרופא האישי. במידת הצורך יש לפנות לרופא אחר.
רופא שסומכים על קביעתו הוא רופא מומחה לנושא הנשאל, שלא עונה את אותו הדבר לכל השואלים אלא לפי מצבם האישי. כמובן אי אפשר לסמוך על רופא שאומר לכולם שאסור לצום.
בכל אופן יש צורך בבירור אישי. כך לדוגמה, בזמנו אמר דוקטור קליימן זצ"ל, רופא פנימי מומחה וירא שמיים מהמרכז הרפואי ביקור חולים, שלדעתו חלק גדול מחולי הסוכרת יכולים לצום, ואף כתב על כך בהרחבה. שוחחתי על כך עם הגר"ש ואזנר זצ"ל, והוא טען שעל אף ההערכה הגדולה על השקעתו, יש חשש גדול שחולי סוכרת שאינם מאוזנים, ואסור להם לצום, יחמירו על עצמם. לכן יש להיזהר בכך, וצריך להתייעץ עם רופא בכל מקרה לגופו.
להלן נביא כמה דוגמאות של מקרים רפואיים שכיחים, שצריך לדון בהם לגבי הצום, בדגש על גינקולוגיה.
2. זקנים וחולים
לפני שנדון במקרים הפרטניים, חשוב שכל אחד מראשי המשפחה או ראשי הקהילה יפנה מיוזמתו לזקנים ולחולים שמוכרים לו, כדי לבנות ביחד איתם בצורה מכובדת תוכנית לצום. יש להיזהר מאוד שלא לפגוע בהם ולא לתת להם תחושה לא נעימה.
ד"ר אלי שוסהיים זצ"ל הכין בעבר רשימה של כל מי שלפי דעתו צריך לשתות ביום הכיפורים, לכל הפחות לשיעורים . יש לשוחח עם מי שזקוק לכך על הצד המעשי של העניינים, שכן לא כל אחד יכול לצאת פעם בכמה דקות מבית הכנסת כדי לשתות לשיעורים. מי שנזקק לשתייה לשיעורים גם עשוי להתבייש מכך, ולכן חשוב למצוא מקום מתאים ונסתר, כדי שהוא יוכל לשתות בצנעה.
במצבים מסוימים, יש אפשרות לתת מזון מרוכז, כגון אנשור, או לשים אינפוזיה. הדרך הכי פשוטה מבחינה מעשית היא לשתות כמות גדולה של שתייה מרה בבת אחת כפי הצורך הרפואי, אלא שיש בכך לעיתים חיסרון, כיוון ששתייה זו אינה שתייה מזינה.
יש כאלו שקשה להם לקבל את הצורך בשתייה, לכן חשוב לומר להם שגם אם הם שותים שתייה מרה או שתייה לשיעורים, מבחינה הלכתית הם נחשבים כמתענים ואפשר להעלות אותם לתורה .
3. מעוברות
על פי הגמרא והשולחן ערוך, נשים מעוברות חייבות בצום יום הכיפורים. אף על פי כן, הגאון הרב ישראל יעקב פישר זצ"ל טען שבימינו קיים סיכון גדול לנשים מעוברות, ועל כן לדעתו עליהן לשתות לשיעורים משקה מזין החל משלב מסוים של ההיריון. כאשר שוחחתי על כך עם ראש ישיבתנו, הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל, הוא השיב שאין להקל עד כדי כך, אבל כל פוסק צריך שיזכור גם את הפסיקה הזאת כאשר הוא פוסק למעוברת בענייני יום הכיפורים.
בכל אופן, להלכה, אישה שיודעת שההיריון שלה הוא היריון רגיל ללא בעיות מיוחדות, צריכה לצום כרגיל. אם יש לה בחילות והקאות, עליה לשאול מראש שאלת חכם מה לעשות.
כאשר יש בעיות מיוחדות בהיריון, לעיתים תינתן הנחיה שעל האישה לשתות לשיעורים במהלך הצום, במקרים חריגים תהיה הנחיה אף לשתות כרגיל. במיוחד יש להקל במקרים של אישה בהיריון שסובלת מדימומים, שספירת הדם שלה נמוכה (המוגלובין פחות מעשר), יש לה חום או אם התחילו לה צירי לידה .
לגבי אישה בחודש התשיעי להריונה: בזמנו כתב הרב ד"ר מרדכי הלפרין שליט"א מאמר, שלדעתו יש להתייחס בריכוזים הדתיים לאישה בחודש התשיעי כבעלת היריון בסיכון גבוה. הטעם לכך הוא שצום עלול לזרז לידה במועדה, וכך בבתי החולים שמשרתים אוכלוסייה דתית, נוצר לחץ גדול במוצאי יום הכיפורים בחדרי הלידה. במצב כזה יש חשש שלא כולן תספקנה לקבל עירוי של נוזלים, ותהיינה נשים שתגענה ללידה מיובשות בשל חוסר הנוזלים שבגופן. כיוון שבמהלך הלידה אישה מאבדת דם, הדבר עלול להיות מסוכן. לכן הוא חשב שיש לומר לכל אישה בחודש התשיעי לשתות לשיעורים במהלך יום הכיפורים .
הראינו את המאמר לגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, שאהב מאוד והעריך את הרב ד"ר מרדכי הלפרין שליט"א. הוא התייחס בכבוד לסברה זו, אך אמר שבאופן מעשי אין לפסוק כך באופן גורף, אלא יש לדון בכל מקרה לגופו.
4. יולדת
מרגע שהתחילו צירי לידה סדירים, האישה נחשבת ליולדת והיא פטורה מן הצום. אם האישה מסופקת אם יש לה צירים (הדבר שכיח במיוחד בהיריון ראשון), היא יכולה מספק לשתות שתייה מרה, כדי שלא תתייבש לקראת הלידה.
היולדת נחשבת כחולה שיש בה סכנה במשך שלושה ימים לאחר הלידה, ואינה חייבת לצום. אף שיש מחלוקת בדבר, למעשה מודדים את שלושת הימים מעת לעת, דהיינו 72 שעות. לאחר מכן, עד שבעה ימים לאחר הלידה, הדבר תלוי במצבה. לכן אצל יולדת בניתוח קיסרי, שההתאוששות ממנו ארוכה יותר, אנו מחשיבים את שבעת הימים שלאחר הלידה כדין יולדת רגילה בתוך שלושה ימים. דין זה שייך דווקא בניתוח חירום, אבל בניתוח אלקטיבי, דהיינו מתוכנן מראש, אין הבדל בין יולדת בניתוח קיסרי לבין יולדת רגילה.
5. מינקת
לאחר שבוע מהלידה, האישה כבר אינה מוגדרת כיולדת לגבי הצום, אלא שכשהיא מניקה, יש לה דינים מיוחדים של מינקת.
ככלל, חז"ל אמרו שנשים מיניקות צמות ביום הכיפורים, וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך, אולם נשים רבות חוששות שצום יום הכיפורים יפגע ביכולתן להניק.
על אף השאלות הרבות בנושא זה, לא נעשו עדיין די מחקרים על צום אצל נשים מיניקות. באופן כללי, יש לקחת בחשבון שני דברים עיקריים: האחד, שלתינוק יהיה מספיק אוכל. השני, שהצום לא יפגע בייצור החלב בעתיד הקרוב. הדברים מבוססים על דברי החזון איש (אורח חיים סימן נט ס"ק ג-ד), שסתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב.
לכן, אם האישה יודעת בבירור שחלבה ייפסק בעקבות הצום, עליה לשתות לשיעורים. כמו כן, אם היא מרגישה במהלך הצום שהיא חייבת לאכול או לשתות כדי להמשיך להניק, אזי אם התינוק יונק בלבד, עליה לשתות שתייה מזינה לשיעורים. אם התינוק מקבל גם תוספות, עליה להמשיך לצום ולתת לתינוק תוספות, אלא אם כן מצבה מקביל ל"מי שאחזו בולמוס", שמאכילים אותו עד שתשוב רוחו.
יש אפשרות לשאוב חלב במשך זמן מה לפני יום הכיפורים ולהקפיאו, ובמהלך יום הכיפורים להשתמש בחלב השאוב ולהניק רק כדי למנוע גודש, אך אין חובה הלכתית לעשות זאת. בוודאי שאין חובה הלכתית לנסות לפני יום הכיפורים לתת לתינוק תחליפי חלב כדי להוריד את כמות ההנקה במהלך יום הכיפורים.
שיטה ייחודית בעניין זה היא שיטת הגאון הרב אביגדר נבנצל שליט"א, שמאוד חושש לפגיעה בחלב כתוצאה מחוסר הנקה, ולכן הוא מורה לנשים מיניקות באופן גורף שעליהן לשתות לשיעורים. זו אינה השיטה המקובלת, אבל לנשים מיניקות שחוששות מאוד מהצום, אני נותן את מספר הטלפון שלו שיתייעצו עימו.
בכל אופן, שמעתי מיועצות הנקה, שאם יש הפסקה בחלב האם או ירידה בכמות, אפשר לקחת מיד לאחר הצום שישה כדורים של ויטמילק כדי להחזיר את המצב לקדמותו.
אישה מיניקה שנכנסה להיריון, עדיין יכולה לצום, אלא אם כן יש סיכון מסוים בהריונה. בכל אופן עליה להתייעץ פרטנית עם רופא.
6. נטילת תרופות ביום הכיפורים
מי שנוטל תרופות באופן קבוע, רצוי, אם הדבר אפשרי, שייקח את התרופות לפני הצום ולאחריו . אם אין אפשרות כזאת, ויש צורך לקחת תרופה במהלך הצום, אם מדובר בתרופה שאין לה טעם (כמו רוב התרופות), מותר לקחתה גם בצום עצמו. אם יש בתרופה טעם, אפשר לקנות בבית מרקחת קפסולה ריקה ולשים את התרופה בתוכה, אך יש להתייעץ עם רופא על פתרון זה.
כמובן יש לקחת את התרופה ללא מים, אולם אם לא מסוגלים לקחתה כך, במקום צורך אפשר לקחת את התרופה עם מים מרים פחות מכשיעור, דהיינו שילוב של שני האופנים שבהם השתייה אינה איסור כרת.
ח. ערכה לרב
מכיוון שפעמים רבות קורה שהרב מורה ההוראה נתקל ביום הכיפורים עצמו בשאלה שצריכה מענה מיידי, אנו ממליצים כבר שנים רבות לרבנים להביא עימם ערכה מיוחדת לבית הכנסת. הערכה אמורה לכלול דפי הוראות מסודרים למצבים שונים, כלי מדידה לאכילה ולשתייה בשיעורים, שתייה מרה ותרופות בסיסיות לאלו שאינם מרגישים בטוב.
להלן המלצה לערכה מסודרת, שכדאי שתהיה בידי הרב:
1. כוס מדידה.
2. שקיות תה קמומיל כפולות (שנקרא גם בבונג או רמיאנקי) או תמצית תה קמומיל מוכנה לשתייה.
3. אקמול או כדור אחר נגד כאבי ראש.
4. פתילת פרמין 20 מ"ג נגד בחילות.
5. מזון מרוכז, כגון אנשור.
6. דף הוראות של אכילה ושתייה לשיעורים בכמה עותקים.
7. עותק של התפילה המיוחדת שמצא הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א במחזור עתיק בכמה עותקים . תפילה זו נותנת תחושה טובה למי שנאלץ לאכול ביום הכיפורים.
8. דף עם סיפור מיוחד של הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שבו הוא מספר על אדם שהיה צריך לאכול בצום ולא רצה, מתוך ספרו של הרב משה הררי, מקראי קודש על יום הכיפורים.
ט. סיום הצום
בדף ההוראות שפרסם הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, בספרו שבת שבתון, הוא נתן כמה עצות שניתנו לו על ידי מומחים כיצד לאכול בסיום הצום:
בגמר הצום, יש להתחיל בשתיית משקה, רצוי ממותק (לא חלב), וחשוב שיהיה בטמפרטורת החדר. למשקה ניתן להוסיף פרוסת לחם מרוחה בדבש או בריבה. לא מומלץ לאכול עוגה. לאחר כשעה כדאי לאכול ארוחה קלה בלבד. מומלץ לאכול ארוחה זו לאט וללעוס היטב. מי שיישאר רעב, יוכל לאכול כעבור שעתיים דבר מה נוסף. גם את הנוזלים יש להשיב לגוף בהדרגה. כדי למנוע דילול פתאומי של ריכוז חום, יש להסתפק בכוס עד כוס וחצי לשעה.
צוות רבני פוע"ה ישמח לעמוד לשירותכם בכל עת כדי לענות על שאלותיכם בכל נושא רפואי או הלכתי שקשור לצום יום הכיפורים.
יהי רצון שהקדוש ברוך הוא ימחל לכל עוונותינו, וייתן סייעתא דשמיא במענה לכל הפונים.
י. נספחים
1. תפילה לחולה שנצרך לאכול ביום הכיפורים:
"הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתייה ביום הכיפורים, כמו שכתבת בתורתך: "ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'" (ויקרא י"ח, ה').
ובזכות קיום מצווה זו, תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלמה, ואזכה ביום הכיפורים הבא לקיים שוב "ועיניתם את נפשותיכם", כן יהי רצון, אמן".
(מתוך ספר "תורת היולדת" [מהד' תשע"ו – פנ"ה, ס"י], כפי שהועתק ממחזור עתיק)
הפוסט מדריך הלכתי מעשי לרב הפוסק בהלכות יום הכיפורים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחיות בעניין איפור וטבילה, לקראת ראש השנה תשפ"ד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>אישה שליל טבילתה חל באחד מלילות ראש השנה והיא מעוניינת להיות מאופרת באותו לילה, אסור לה להתאפר לאחר הטבילה באיפור רגיל, עקב איסורי 'צובע' ו'ממרח'.
ישנן כמה אפשרויות חלופיות, לפי סדר העדיפות ההלכתי הבא:
א. להתאפר כרגיל לפני החג, ולטבול רק לאחר סעודת הלילה (פתרון זה יתאים הפעם רק לליל החג הראשון).
(יש לתאם עם הבלנית את פתיחת המקווה בשעה מאוחרת. לכתחילה יש להימנע מאכילת בשר ועוף בסעודה זו. לאחר הסעודה יש להסיר האיפור בעזרת מים וסבון / חומר נוזלי מתאים / מגבונים-בעדינות שלא לסוחטם. כמו כן יש לצחצח שיניים היטב במברשת, אך דווקא באופן שאין הוצאת דם מוכרחת מהחניכיים כתוצאה מהצחצוח. תעיין בגופה היטב לפני הטבילה).
ב. להתאפר לאחר הטבילה באיפור אבקתי, הנושא תעודת הכשר לשימוש בחג/שבת.
(חומר כזה הינו משולל חומרי משחה/שמנים. לדעת פוסקים רבים אין בכך צביעה או מרוח. יש כמה חברות בעלות תעודת כשרות. כל שאר המוצרים בשוק, שאין להם אישור כשרות, אף אבקות – עלולות להיות אסורות בשימוש בשבת/בחג כי עלולות להכיל חומרים מדבקים, כל עוד לא ידוע אחרת. מידע לגבי חברות כשרות הידועות לנו – מובא לקמן בעמוד הבא).
בעת השימוש באיפור האבקתי הכּשר, חובה להקפיד על ההוראות דלקמן:
1. אין לערבב באבקה חומר מדבק – כגון משחה/קרם, ולא לשים חומרים כאלו על הפנים קודם נתינת האבקה. על הפנים להיות יבשות קודם נתינת האיפור עליהם.
2. יש לייחד מברשת נפרדת לאיפור זה (מחשש שאריות איפור אסור ואיסור עובדין דחול).
3. יש להימנע מפיזור האבקה על הפנים בעזרת צמר-גפן או ספוגית (מחשש איסור צביעתן). אלא להשתמש במברשת בלבד.
4. אין ליצור גוון חדש – ע"י ערבוב אבקות בכלי.
5. יש המחמירים שלא להשתמש אף באיפור אבקתי, כשמדובר באיפור ששמים על הפנים בצורה מדויקת, כגון אייליינר, וכן בשפתון אבקתי. אך יש מקלים שניתן להשתמש גם באלו.
ג. להתאפר לפני החג באיפור עמיד במים ולטבול עמו.
(לסמוך על הסוברים שהאיפור אינו חוצץ. חובה להקפיד לעשות זאת באופן שהאיפור יישאר בשלימותו וכן בוודאות לא יימחה במים. לצורך כך יש לקבל הדרכה מתאימה מקוסמטיקאית).
חג שמח ושבת שלום!
צוות רבני מכון פוע"ה
מידע מעודכן לתשרי תשפ"ד – מוצרים כשרים לשימוש בשבת ובחג
(לשימוש רק ע"פ ההנחיות שניתנו בסעיף ב' שבעמוד הקודם)
מבדיקתנו בשוק האיפור עלה שיש כיום כמה וכמה חברות שיש להם אישורי כשרות לשימוש בשבת ובחג (חלקן גם פגשנו ובדקנו באופן אישי), דהיינו שעומדים בתקן של אבקה טהורה נטולת חומרים שמנוניים. ישנם שינויים המתהווים במהלך הזמן ויש לעקוב. מוצרים רגילים בשוק עלולים להכיל חומרים שמנוניים ולהיות אסורים בשימוש בשבת.
חובה לוודא שאכן ישנה תעודת כשרות ספציפית למוצר אותו רוכשים בחברות אלו, כיוון שלחלקן יש מוצרים מסוימים שאינם כשרים לשבת:
א. מינרז – Mineraz
אתר: http://www.mineraz.co.il
טלפון: 058-621-5000 (תינתן הנחה למי שתציין שהופנתה על ידי מכון פוע"ה. בהזמנה מהאתר, ניתן להזין את קוד הקופון – 'פועה' ולהנות מ – 10% הנחה).
ב. איפור מינרלי כשר לשבת – Makeup4Shabbat
אתרים:
https://www.facebook.com/Makeup4Shabbat
https://www.instagram.com/makeup4shabbat/
משווקת ראשית: הדר 054-2563570 (תינתן הנחה למי שתציין שהופנתה על ידי מכון פוע"ה).
ג. שבת מייקאפ – Shabbesmakeup
אתר: https://shabbesmakeup.com/
ד. גאיה – Gaya
אתר: https://gayacosmetics.co.il/kosher-makeup/
טלפון: 09-9586845
הפוסט הנחיות בעניין איפור וטבילה, לקראת ראש השנה תשפ"ד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחיות בעניין חפיפה וטבילה, לקראת ראש השנה שחל בשבת תשפ"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>טבילה בזמנה – ערכה גדול מאוד. לכן, למרות האתגר שיכול להיות כרוך בטבילה בראש השנה – הרי שיש בכך זכות ומצווה. ההנחיות הבאות נועדו להדריך ולסייע בהיערכות מתאימה ונכונה לכך, על מנת להגיע לטבילה כשרה ברוגע ובשמחה (במצבים שבהם עולה מורכבות פרטנית גדולה, נכון לשאול רב באופן אישי כיצד לנהוג).
טבילה בליל שבת – ליל חג ראשון
בטבילה זו תנהג כפי שנוהגת תמיד בטבילה שחלה בליל שבת: ביום שישי תתכונן היטב לטבילה ע"י רחיצה, חפיפה, גזיזת ציפורניים והסרת חציצות, רצוי סמוך ככל האפשר לכניסת השבת והחג. כמו כן תאסוף ותקשור שערותיה על מנת למנוע היווצרות קשרים וסיבוכים בשערות.
זמן הטבילה – בצאת הכוכבים (=כ-18 דקות לאחר השקיעה). הנוהגות לטבול בלילות שבת לאחר השקיעה, בזמן 'בין השמשות' (כגון הנוהגות כדעת הגר"ע יוסף) – תנהגנה כך גם הפעם.
טבילה במוצאי שבת – ליל חג שני
הכנות מקדימות: הכנות רבות לטבילה (כגון גזיזת ציפורניים, סירוק שיער ועוד) אינן יכולות להתבצע בשבת ובחג, עקב איסורי מלאכה. לכן, יש לעשות את כל הכנות הטבילה, כולל: רחיצה, חפיפה, גזיזת ציפורניים, סירוק השיער והסרת חציצות שונות – ביום שישי כ"ט באלול, ערב ראש השנה.
לאחר ההכנות, על האישה לאסוף ולקשור שערותיה על מנת למנוע היווצרות קשרים וסיבוכים בשערות. עם זאת, ישנן הכנות שיש לעשותן סמוך לטבילה, כפי שנכתוב לקמן.
הישמרות מחציצות: לאחר ההכנות שבערב החג ועד הטבילה – יש להשתדל להישמר מהיווצרות חציצות. בכל יום טבילה יש להימנע מאכילת מאכלים העלולים להישאר בין השיניים וליצור חציצה, כגון בשר. אך בשבת ובחג מותר לאכול בשר. בכל אופן, יש להימנע מאכילת מאכלים העלולים להשאיר שאריות שקשה מאוד להסירם.
עיון הגוף והכנות סמוכות לטבילה: לכתחילה תמתין עם ההכנות עד זמן צאת השבת (זמן זה מקביל לזמן צאת החג למחרת, כפי שמופיע בלוחות השנה. אם ממהרת מאוד ואינה יכולה להמתין עד זמן זה – תשאל שאלת רב). קודם ההכנות, תאמר: 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'.
ההכנות הנדרשות:
א. צחצוח שיניים היטב. לשם כך אפשר להשתמש במברשת שיניים עם מי-פה (ויש הנוהגות היתר להשתמש במשחת שיניים בשבת ובחג), וכן ניתן להשתמש בחוט דנטלי שנחתך לפני השבת והחג (ותיזהר שלא יישארו שאריות ממנו בין השיניים), או בקיסם. אם באופן קרוב לוודאי עלול להיגרם דימום מהחניכיים, האישה תנקה בזהירות את שיניה ותשתמש במברשת רכה או בכל מה שיכול לסייע לניקוי ללא דימום.
ב. רחיצה של חלקים מהגוף שבהם מצטברים לכלוכים וזיעה. לשם כך אפשר להשתמש במים חמים שהתחממו על ידי דוד שמש או על ידי דוד חשמלי (שהופעל ע"י שעון שבת כמובן). כמו כן תשתמש בסבון נוזלי ולא מוצק.
ג. עיון בגופה סמוך לטבילה, לוודא שהוא נקי מחציצות (בראיית העיניים ובמישוש בידיים). כמו כן, תעבור בעזרת אצבעותיה בין שערות ראשה וגופה, על מנת להפרידם.
זמן הטבילה: עקרונית, אישה יכולה לטבול מזמן צאת-הכוכבים (=כ-18 דקות לאחר השקיעה) והלאה. בפועל, הטבילה תתאחר יותר, עקב ההכנות המתבצעות בזמן צאת השבת, כדלעיל.
אף הנוהגות לטבול בלילות שבת לאחר השקיעה, בזמן 'בין השמשות' (כגון הנוהגות כדעת הגר"ע יוסף) – הפעם, בליל החג, תטבולנה רק לאחר צאת הכוכבים (וההכנות שנעשו בצאת השבת). יש לברר במקווה את שעות הפתיחה העדכניות ללילה זה.
מצוות 'עונה': גם בראש השנה קיימת מצוות 'עונה' בליל הטבילה. יש מהגברים הנוהגים לאחר קיום מצוות עונה לטבול למחרת בבוקר, לפני התפילה.
שנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה! צוות רבני מכון פוע"ה
הפוסט הנחיות בעניין חפיפה וטבילה, לקראת ראש השנה שחל בשבת תשפ"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחיות ליום הכיפורים תשפ"ד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>לנצרכים לכך, כגון: חולים, מעוברות, מניקות ונשים בטיפולי פוריות
ההוראות דלהלן הם חלק בלתי נפרד של הוראה הלכתית בע"פ, ואין לדייק או להסתמך עליהן ללא הוראה אישית
א. חוות דעת מרופא והיתר הלכתי מרב – על מנת לאכול או לשתות ביום הכיפורים – יש צורך לקבל באופן אישי הוראה על כך, מרופא מומחה. 'רופא' לעניין זה, הוא מי שנותן לאישה תשובה אישית לפי מצבה הרפואי, ולא מי שמורה לכל אישה בהיריון וכד' לא לצום.
עם דברי הרופא יש לפנות לרב על מנת שיפסוק, הלכה למעשה, האם וכמה לאכול ולשתות.
דוגמאות עקרוניות למקרים שונים – ראו בהערה {1} .
ב. שתייה מרובה יום קודם הצום – ביום שלפני הצום יש לשתות הרבה מעל המקובל, על מנת להזין את הגוף בנוזלים ועל ידי כך לצמצם את הצורך בשתייה בצום.
ג. שהייה בסביבה מתאימה בצום – יש להימנע ממאמץ ומשהייה במקום חם בצום. אם מאמץ ההליכה לבית הכנסת יגרום לצורך גובר של שתייה – עדיף להישאר בבית, ליד מזגן או מאוורר, ולוותר על התפילה עם הציבור, כדי לצום כראוי.
ד. שתייה לשיעורים, למעשה – כשהרב התיר לשתות 'לשיעורים', פירושו של דבר בכמות מועטת ובהפסק זמן בין שתייה לשתייה (העיקרון בכך הוא ששתייה מועטת כזו אינה מיישבת דעתו של אדם ולכן הוא עדיין נקרא מתענה ביום הכיפורים {2}).
כמות – הכמות עליה אדם חייב מן התורה ביום הכיפורים הינה 'מלוא לוגמיו' משקה (באדם בינוני הוא כ-40 סמ"ק). השיעור שמותר לשתות במסגרת שתייה לשיעורים הוא מעט פחות מזה.
הלכה למעשה – יש לשער באופן אישי לפי גודל פיו של כל אדם ואדם, לכן יש למדוד את השיעור לפני הצום. לצורך כך יש למלא את כל הפה במים כמה שיותר שמצליחים, ולפלוט אותם לכוסית. מעט פחות מחצי מכמות זו, זו הכמות שאפשר לשתות ביום הכיפורים בהפסקות של מספר דקות, כדלהלן.
הפסק זמן – לכתחילה יש לעשות הפסקה של 9 דקות בין שתייה לשתייה. אם יש צורך בהפרשים קטנים יותר – ניתן לרדת ל-7.5 דקות, ואם יש צורך יותר, ניתן לרדת בהדרגה ל- 7 דקות, 6 דקות, 5 דקות, 4 דקות וכו'.
כמובן שאם על פי הרופא חייב לשתות כדרכו ללא הגבלה, והרב התיר כך – יש לעשות כן. גם במקרה כזה לכתחילה יש לעשות לפחות הפסקה מועטת (מספר שניות מועט) בין שתייה פחות מכשיעור לשתייה פחות מכשיעור.
ה. העדפת משקה מזין לשתייה – על מנת שלא להיזקק להגיע אף לאכילה, יש להעדיף לשתות משקאות "מזינים" (ולא מים) כגון: מיץ ענבים, מרק מזין נוזלי, מיצים טבעיים וכדומה, אותם ניתן להכין לפני הצום.
ו. שתייה מרה – מומלץ להכין לפני יום כיפור תה מר מאד בעזרת תה 'קמומיל' (נקרא גם 'בבונג'. יש להניח 2 שקיות תה כפולות בכוס מים, ולהשהותן בה עד שהמים יספגו היטב את הטעם) – למקרה בו הרב ינחה לשתות שתייה מרה.
(מיועד בד"כ עבור מקרים בהם לא ברור אם ישנו צורך בכמות גדולה של נוזלים בבת אחת, כגון אישה שמסופקת אם התחילו לה צירי לידה, שלעיתים הרב ינחה לשתות שתייה מרה).
ז. אכילה לשיעורים – במרבית המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין לאכול. כאשר הרופא אומר שלא מספיק לשתות, ובכל זאת יש צורך אף באכילה, והרב התיר כן הלכה למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מ'ככותבת הגסה' (שהוא השיעור שנאסר באכילה ביום הכיפורים).
למעשה, השיעור המותר באכילה הוא מעט פחות מ- 30 סמ"ק (הכוונה מאכל שניתן להכניסו לתוך קופסא בנפח זה). אם אין זה מספיק – ניתן להוסיף עד 38 סמ"ק. הכול לפי הרופא והרב.
מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה, אך אין הם מצטרפים לשתייה ומותר באותו זמן גם לאכול וגם לשתות (העיקר להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה).
ח. ברכה ראשונה ואחרונה באכילה ובשתייה לשיעורים – לפני האכילה או השתייה – בוודאי יש לברך ברכה ראשונה.
מברכים ברכה ראשונה שוב, רק אם היה 'היסח הדעת' בין אכילה לאכילה, דהיינו שהחליט שלא לאכול/לשתות יותר (גם שינוי מקום [כגון יציאה מהבית] וכן שינה ממושכת – עשויים להיחשב ל'היסח הדעת', ויש לנהוג על פי המתבאר בהלכות ברכות).
~ ברכה אחרונה – אין לברך, מספק.
(על שתייה מרה – כדלעיל אות ו' – אין מברכים לא לפניה ולא לאחריה).
ט. עשיית קידוש – גם חולה וכד' האוכל או שותה ביום הכיפורים – אינו עושה קידוש כלל.
י. אכילת לחם – האוכל לחם ביום הכיפורים – נוטל ידיו כרגיל, עד פרק היד. אם אוכל 'לשיעורים' – אינו מברך 'על נטילת ידיים'. אך אם נצרך לאכול יותר מ'כביצה' ברציפות (כ-58 סמ"ק) – יברך על נטילתו. מ"מ, מברך 'המוציא' בכל מקרה.
~ אין צריך לחם משנה.
~ אם נצרך לאכול כדרכו (ולא פחות פחות מכשיעור) – מברך ברכת המזון, ואומר 'יעלה ויבוא' ומזכיר 'ביום הכיפורים הזה'. אם שכח – אינו חוזר.
{1} דוגמאות עקרוניות למקרים שונים:
מצבים בהם נשים – בדרך כלל – יכולות לצום כרגיל: היריון ספונטני תקין, מינקת – כשאין חשש למיעוט חלב, לאחר הזרעה מלאכותית, בתהליך הפריה חוץ גופית-לפני השאיבה, הריון מרובה עוברים-במהלך השליש הראשון.
מצבים בהם – פעמים רבות – יזדקקו לפחות לשתייה 'לשיעורין': הריון לאחר הפלות, מינקת – כשיש חשש למיעוט חלב והתינוק ניזון אך ורק מהנקה, לאחר הפריה חוץ גופית – אחרי ההחזרה ועד ראיית דופק, הקאות, המוגלובין נמוך (פחות מ-10) במהלך היריון, סחרחורות קשות, לחץ דם גבוה, סוכרת היריון במקרים מסויימים, צירים מוקדמים בהיריון, הריון מרובה עוברים-לאחר שליש ראשון.
נשים שלא צמות: יולדת – תוך 72 שעות מהלידה, מפלת לאחר 40 יום (ותשאל חכם), וכן אישה בחודש תשיעי שיש לה צירים סדירים תכופים.
{2} אולם חשוב לציין ששתייה לשיעורים אפשרית רק במצבים של חששות של פיקוח נפש, שכן אף על פי שהאוכל ושותה לשיעורים נקרא מתענה, חצי שיעור אסור גם הוא מן התורה.
להדפסת ההנחיות לחץ כאן>>
חולה הצריך לאכול או לשתות ביוה"כ, טוב שיאמר לפני האכילה או השתייה הראשונה, כך:
"הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתייה ביום הכיפורים, כמו שכתבת בתורתך:
"ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'" (ויקרא י"ח, ה').
ובזכות קיום מצווה זו, תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלמה,
ואזכה ביום הכיפורים הבא לקיים שוב "ועיניתם את נפשותיכם", כן יהי רצון, אמן".
(מתוך ספר "תורת היולדת" [מהד' תשע"ו – פנ"ה, ס"י], כפי שהועתק ממחזור עתיק)
הרחבה נוספת מאת הרב מנחם בורשטין שליט"א
המאמר לקוח מתוך שו"ת רבני פוע"ה – יום הכיפורים, לפרטים נוספים ולרכישה לחץ כאן>
1. מבוא
העיקרון של אכילה ושתיה לשיעורים בנוי על כך שאיסור כרת על אכילה ושתייה ביום הכיפורים נאמר רק על מי שאוכל או שותה כמות מסוימת תוך פרק זמן מסוים. לכן, אם מדובר באדם שמבחינה רפואית אסור לו לצום יום שלם, אך מאידך, הוא יכול להסתפק בכמות פחותה מהשיעור, עליו לעשות כן. יש להדגיש שבאופן רגיל גם אכילה או שתייה בכמות פחותה מהשיעור אסורה מן התורה, אלא שמדובר באיסור קל יותר, שאין בו חיוב מלקות וכרת, ולכן כשיש צורך רפואי של פיקוח נפש, נאמר שיש להעדיף לעבור על איסור קל מאשר על איסור חמור.
יש לציין שהכול תלוי בצורך הרפואי, ואדם שהותר לו לשתות לא הותר לו לאכול, וכן להפך, שכן מדובר בשני איסורים שונים.
2. שתייה לשיעורים
כמות השתייה שעליה חייבים כרת היא "מלוא לוגמיו". כמות זו תלויה בגודל מלוא לוגמיו של כל אדם ואדם, ועל כן, ראוי לבדוק זאת מראש.
צורת המדידה תהיה כך: מילוי הפה במים ככל שהאדם מצליח לדחוס בשני צידי הפה. לאחר מכן עליו לירוק את הכול לתוך כוס מדידה, כאשר הכמות המותרת לשתייה היא מעט פחות מחצי כמות זו. אחרי מדידת כמות זו כדאי להכין כוסית קטנה, שבה מסומנת כמות זו.
גם אצל אנשים שהפה שלהם קטן מהממוצע, שיעור מלוא לוגמיו הוא לכל הפחות 40–45 סמ"ק, לכן מי שלא הספיק למדוד, יכול לקחת כוס קטנה בנפח כזה או נמוך מזה, כגון כוסיות של ליקר, ולהשתמש בה.
בין שתייה אחת לשנייה יש להמתין פרק זמן שעל פי ההלכה מגדיר כל שתייה בפני עצמה. פרק זמן זה שנוי במחלוקת: יש דעה שצריך המתנה של 9 דקות בין שתייה לשתייה, ויש דעה שדי בהמתנה של 5 דקות או אפילו 4 דקות. יש דעה שגם שתייה במרווחים קטנים יותר נקראת עדיין שתייה לשיעורים, והזמן הקובע הוא הזמן שאדם נורמלי לא שותה באופן כזה אלא במרווחים קטנים יותר. במקום שיש צורך גדול, יש מקום לסמוך על הדעה הזאת, אולם לכתחילה כשהדבר אפשרי, יש להמתין כדעה הראשונה, דהיינו תשע דקות בין שתייה אחת לאחרת. אפילו לדעה המחמירה, אפשר להגיע באופן כזה לשתיית שניים עד שלושה ליטרים של נוזלים במהלך הצום.
יש רופאים שאינם מודעים לכמויות הנוזלים שאפשר להגיע אליהם על ידי שתייה בשיעורים, ולכן הם אומרים לשואל ששתייה לשיעורים אינה מספיקה. לכן יש לשאול את הרופא מהי כמות הנוזלים שיש צורך להגיע אליה במהלך הצום ולפעול בהתאם.
מותר וכדאי שהשתייה תהיה מתוקה ומזינה, וכך אפשר לעתים קרובות לחסוך את הצורך באכילה. לכן כדאי להכין מראש מרקים מזינים ולטחון אותם עד שיהיו נוזליים. אדם שלא הכין מראש מרק כזה, יכול להשתמש במיץ ענבים לצורך כך. גם כדאי שהרב יכין מיץ ענבים בערכה שהוא מכין.
3. אכילה לשיעורים
שיעור של אכילה הוא "ככותבת הגסה". בניגוד לשיעור השתייה, שיעור זה הוא קבוע ואינו משתנה על פי מידותיהם השונות של בני אדם. למעשה, מקובל לכתחילה לחשב שיעור זה כ-30 סמ"ק. אם מבחינה רפואית מתברר ששיעור זה לא מספיק, אפשר להקל עד 38 סמ"ק.
רווח הזמן בין אכילה לאכילה הוא אותו רווח זמן שבין שתייה לשתייה (לפי השיטות השונות שהובאו שם), אלא שכאן אין שיטה שאפשר להפסיק גם בשיעור זמן מינימאלי כמו בשתייה.
מי שהתברר שמבחינה רפואית הוא נצרך גם לאכילה וגם לשתייה, אינו צריך להמתין בין האכילה לשתייה ולהפך, ויכול לאכול עד שיעור אכילה ולשתות עד שיעור שתייה ביחד או בסמיכות.
הפוסט הנחיות ליום הכיפורים תשפ"ד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט צום לאישה שעוברת טיפולי פוריות – הרב ידידיה לביא הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>א. הקדמה
חיוב הצום אצל נשים שעוברות טיפולי פוריות הוא אחד הנושאים שרבני מכון פוע"ה עוסקים בו רבות, בעיקר בימים שלפני יום הכיפורים ותשעה באב. החובה לצום מחד, והזהירות בשלומן ובריאותן של הנשים מאידך, מצריכות ידע מעשי נרחב והבנה מעמיקה של הטיפולים הרפואיים השונים ומשמעותם הרפואית וההלכתית. במאמר זה נעסוק בצדדים הרפואיים וההלכתיים של הטיפולים, ונבאר מהם המקרים שבהם רבני מכון פוע"ה מורים לצום, ומהם המקרים שבהם ההוראה היא שלא לצום.
נפתח בהגדרה ההלכתית של הצומות, נבאר את הגדר ההלכתית של נשים שעוברות טיפולי פוריות ונסיים בהנחיות מעשיות במקרים שונים בכל אחד מסוגי הצומות. חשוב להדגיש שהדברים שייכתבו במאמר זה אינו מהווה יעוץ רפואי. בכל שאלה רפואית יש לפנות לרופא לקבל הנחיות [1].
.
ב. הצומות השונים
ראשית כל, יש לחלק בין הצומות שהם חלק מ-'הצומות הקלים', דהיינו צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר ושבעה עשר בתמוז), לבין תשעה באב ויום כיפור.
חולה פטור מלצום בצומות הקלים, גם אם הוא בגדר חולה שאין בו סכנה [2]. כמו כן, הוראת הפוסקים למעשה היא שנשים מעוברות ומיניקות פטורות מהצומות הללו [3] .
לעומת זאת, בצום תשעה באב, על אף שהוא מדרבנן, מעוברות ומניקות מתענות ומשלימות [4], וזאת על אף שגם מהצום הזה חולים פטורים, אפילו אם אין במחלתם סכנה .
ביום כיפור, החובה לצום בו היא מהתורה, ולכן גם חולה שאין בו סכנה חייב לצום. רק במקרה שבו החולה מוגדר כחולה שיש בו סכנה [5], אסור לו להסתכן ואין לו לצום [6]. כמובן שגם ביום הכיפורים נשים מעוברות ומיניקות צריכות לצום[7].
ג. הגדרת נשים שעוברות טיפולי פוריות
הפוסקים דנו כיצד להגדיר מבחינה הלכתית נשים שעוברות טיפולי פוריות:
מחד- האישה אינה 'חולה', אך מאידך היא בהליך רפואי שנגרם, בדרך כלל, בשל בעיה רפואית. בנוסף לכך, ההליך הטיפולי עצמו כרוך בטיפולים רפואיים ותרופות. כך שלמעשה יש פוסקים שכתבו שאישה הנמצאת בטיפולי פוריות מוגדרת כ"חולה שאין בו סכנה". הגדרה זו נובעת גם מתוך הבנה למצבם של בני זוג שכמהים להביא לעולם צאצאים, וכשהם אינם זוכים לכך – הם עלולים להגיע למצב נפשי קשה [8].
בנוסף לחשש לבריאותה של האישה, יש גם לדון בהשלכות הצום על העובר. הראשונים נחלקו אם מחללים שבת או אין מתענים ביום כיפור לצורך שמירה על העובר במקרים שבהם אין צורך בכך מצד בריאות האישה. מחלוקת זו קיימת בכל שלבי ההיריון, ואפילו בארבעים הימים הראשונים של ההיריון, שבהם מעמד העובר חלש יותר ממעמדו לאחר מכן. הלכה למעשה, ההוראה היא שיש לחלל שבת או שלא לצום במקרים שיש צורך בכך כדי שההיריון יימשך באופן תקין.
לכן עלינו לברר בכל מצב האם יש חשש לבריאותה של האישה, ומהי רמת החשש. כמו כן, עלינו לברר מהם המקרים שבהם היריון שהושג לאחר טיפולי פוריות נחשב להיריון שבו הצום מסכן את המשך התפתחות העובר מעבר להיריון רגיל.
לאחר שנברר פרטים אלו, נוכל להכריע למעשה באילו מצבים ובאילו שלבים של הטיפול האישה פטורה מלצום, בהתאם לחלוקה שהוזכרה לעיל בין הצומות השונים.
ד. פרטי דינים למעשה
1. הצומות הקלים
על פי מה שכתבנו לעיל, שחולה שאין בו סכנה פטור מלצום בצומות הקלים, ושפוסקים רבים הגדירו אישה שעוברת טיפולי פוריות כחולה שאין בה סכנה, יש להכריע שאישה הנמצאת בטיפולי פוריות, והטיפול דורש שתייה או אכילה, היא פטורה מלצום. כמו כן, מכיוון שכל אישה בהיריון פטורה למעשה מהצומות הללו, נראה שיש להרחיב כאן את הגדר גם למקרים שבהם עוד טרם ידוע אם הושג היריון. הדבר נוגע למעשה למקרים הבאים:
א. אישה שצריכה ליטול תרופות פומיות בחלק מטיפול הפוריות, יכולה ליטול אותן עם מים.
ב. אישה שמקבלת זריקות שמכילות הורמונים לצורך שאיבת ביציות במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית, וצריכה להרבות בשתיית נוזלים [9], מותרת לשתות כפי הצורך.
ג. אישה שנמצאת לקראת החזרת עוברים כחלק מטיפולי הפריה חוץ גופית, ויש חשש שהצום ישפיע על קליטת העוברים – פטורה מלצום.
ד. אישה שנמצאת לאחר החזרת עוברים, אינה צריכה לצום כלל, אפילו עוד לפני שהיא יודעת אם ההיריון נקלט.
ה. יש פוסקים שסוברים שאישה שעוברת טיפולי פוריות, פטורה באופן גורף מלצום בצומות הללו. למעשה, כל אישה תנהג ברבותיה.
2. יום כיפור
כאמור לעיל, החובה לצום ביום כיפור היא מהתורה, ורק במקרים של חולה שיש חשש שיסתכן אם יצום, הוא פטור מהצום. מסקנת הפוסקים היא שההיתר לא לצום הוא אף במקרה בו כעת החולה אינו בחשש מידי של סכנה, אבל אם הוא יימנע מהטיפול שנדרש עבורו, הוא עלול להגיע למצב של סכנה [10]. כמו כן, הכרעת הפוסקים היא שלא רק חשש סכנה לאישה עצמה מהווה עילה למניעה מלצום, אלא גם חשש להצלחת התפתחותו של העובר ואפילו הקטנת סיכויי קליטתו ברחם בשלבים הראשונים, מהווים עילה כזאת [11]. במקרים שבהם יש חובה לאכול או לשתות, יש לעשות זאת "לשיעורים", ככל שהדבר אינו מסכן את האישה או את העובר. מתוך כך יש לנהוג למעשה באופן הבא:
א. אישה שצריכה ליטול תרופות פומיות, אם הדבר אפשרי, ובאישור רופא, תשנה את זמני נטילתן, באופן שתיקח אותן קודם הצום ומיד אחריו. אם אין אפשרות כזאת, תיטול את התרופות ללא מים. אם האישה אינה מסוגלת לבלוע תרופות ללא מים, היא יכולה לבולען עם מעט מים מרים [12].
ב. אישה שמקבלת זריקות של הורמונים לצורך שאיבת ביציות, עלולה להגיע לגירוי יתר שחלתי (OHSS – Ovarian hyperstimulation syndrome). הסיבה לכך היא שהזריקות גורמות לעלייה ניכרת ברמת האסטרוגן (E2) בגוף. למניעת גירוי יתר שחלתי יש צורך להרבות בשתייה. יש דעות שונות בין הרופאים מהם הערכים שנחשבים לגבוהים ומחייבים שתייה. לכן יש צורך להתייעץ עם רופא בכל מקרה לגופו. הערכת הסיכון נעשית הן על ידי רמות האסטרוגן של האישה בבדיקת דם והן על ידי ספירת כמות הזקיקים שמתפתחים בשחלה כתוצאה מהזריקות. עם קבלת חוות דעת רפואית, יש להתייעץ עם רב. ברוב המקרים שבהם יש צורך בריבוי נוזלים, ניתן להסתפק בשתייה לשיעורים. חשש לגירוי יתר עלול להיות קיים גם קודם שאיבת הביציות וגם לאחריה.
ג. אישה שנמצאת לאחר שאיבת ביציות ולפני החזרת עוברים יכולה לצום כרגיל, כל עוד היא אינה סובלת מגירוי יתר שחלתי.
ד. לגבי אישה שנקלטה להיריון לאחר החזרת עוברים, יש ספק, שכן אין מידע רפואי מספק על יכולת ההישרדות של עובר שהוחזר לרחם לאחר הפריה חוץ גופית, ויש חשש שמא מחסור בנוזלים עלול לפגוע בסיכויי קליטתו ברחם. עקב כך, הפוסקים דנו מתי יש להורות לאישה לשתות לשיעורים אחרי החזרת עוברים. למעשה יש להורות לשתות לשיעורין עד הופעת דופק בבדיקת אולטרה סאונד [13]. גם במקרה שבו עדיין לא ידוע אם העובר נקלט ויש היריון, יש מקום להתיר לשתות לשיעורים, מכיוון שמדובר בעובר שכבר הוכנס לרחם האישה.
ה. הדין האמור לעיל מתייחס להחזרת עוברים טרייה שנעשתה כמה ימים לאחר שאיבת ביציות. לעומת זאת, אחר החזרת עוברים מוקפאים באופן שלא נעשתה באותו חודש שאיבת ביציות, אין מניעה מלצום. במקרים שבהם יש חשש יוצא דופן להצלחת ההחזרה – יש לקבל הוראה הלכתית באופן פרטני.
3. תשעה באב
כפי שביארנו לעיל, צום בתשעה באב הוא מדרבנן, ועל אף שהוא נחשב לצום חמור יותר מהצומות הקלים, באופן שגם נשים מעוברות ומיניקות חייבות בו, חולה שאין בו סכנה פטור מלצום בו [14]. למעשה יש לנהוג כדלהלן:
א. לגבי נטילת תרופות פומיות, יש לעשות זאת כפי שפירטנו לעיל לגבי יום כיפור.
ב. אישה שמקבל זריקות של הורמונים לצורך שאיבת ביציות, תנהג אף היא בהתאם למפורט לעיל לגבי יום כיפור, אולם כיוון שצום תשעה באב הוא מדרבנן יש להקל בכל חשש קל לגירוי יתר.
ג. גם אישה שנמצאת אחרי שאיבת ביציות ולפני החזרת עוברים יכולה לצום כרגיל כמו ביום כיפור, כל עוד היא אינה סובלת מגירוי יתר שחלתי.
ד. אישה שנמצאת אחרי החזרת עוברים לא תצום עד להופעת דופק בבדיקת אולטרא סאונד. מכיוון שמדובר בצום מדרבנן יש להקל בו יותר מאשר ביום כיפור ולהחיל את הדין הזה גם על אישה שעברה החזרת עוברים מוקפאים. בנוסף, כאשר מדובר בצום תשעה באב נדחה (דהיינו שתשעה באב חל בשבת והצום נדחה ליום ראשון), האישה פטורה מהצום במשך כל ההיריון, כיוון שיש פוסקים שסוברים שכל אישה בהיריון פטורה מצום תשעה באב נדחה[15].
—————————————————————————————————————————————————————————————————————————————-
[1] בימים שלפני תשעה באב ויום כיפור, מתקיים במכון פועה קו מענה בשאלות אלו, וניתן להתייעץ בכל מקרה ספציפי.
[2] עיין משנה ברורה סימן תק"נ ס"ק ד.
[3] עיין שולחן ערוך אורח חיים (סימן תקנד סעיף ה). אומנם הרמ"א (סימן תקנ סעיף א) כתב שנהגו להחמיר, אך למעשה, הפוסקים האחרונים הורו שגם נשים מעוברות ומיניקות אשכנזיות לא תצומנה בצומות הקלים, עיין ערוך השולחן (סימן תקנד סעיף ז).
[4] עיין שולחן ערוך (שם סעיפים ה-ו).
[5] עיין לשונו של ערוך השלחן סימן תקנ"ד סעיף ז: "ואפילו בתשעה באב, אם הן חלושות שקרוב שיפלו לחולי, אף בלא סכנה – אין להן להתענות. וזה הוא ההפרש בין תשעה באב ליום הכיפורים, דביום הכיפורים אין לאכול רק במקום סכנה, ובתשעה באב – אפילו שלא במקום סכנה, דבמקום חולי לא גזרו רבנן.
[6] עיין שולחן ערוך (סימן תריח סעיף א).
[7] עיין שולחן ערוך (סימן תריז סעיף א).
[8] בעניין זה ראה בהרחבה ספר פועה כרך שני – פוריות (עמוד 228), שו"ת פוע"ה חלק ב – פוריות, יוחסין וגנטיקה (עמ' 86–104) והרב גדעון ויצמן, 'המעמד ההלכתי של זוג עם בעיות פוריות' (תחומין כג עמ' 223–230).
[9] עיין ספר פוע"ה כרך שני – פוריות (עמ' 329), שמתן זריקות לצורך טיפולי פוריות עלול לגרום לגירוי יתר של השחלות, מצב שמתאפיין באיבוד נוזלים. ועיין עוד להלן בהרחבה.
[10] עיין שו"ת אגרות משה (אורח חיים חלק ג סימן צא) וספר פוע"ה כרך שלישי – הריון ולידה (עמוד 60 הערה 11).
[11] עיין נשמת אברהם (מהדורת תשע"ד אורח חיים סימן תריז עמ' תשע) בשם הגרש"ז אויערבאך וספר פוע"ה שם (עמוד 61). יש לציין שאין מידע רפואי מוכח האם צום בהיריון לאחר הפריה חוץ גופית מסוכן יותר לעובר מאשר צום בהיריון רגיל, וכפי שיובא להלן. לכן יש לשקול היטב מתי יש לחשוש לכך.
[12] עיין ספר פוע"ה כרך שני – פוריות (עמ' 272). ועיין שם, כיצד אפשר להכין מים מרים.
[13] עיין ספר פוע"ה כרך שלישי – היריון ולידה (עמ' 61). כל זה כאשר שאיבת הביציות הייתה לאחר טיפול בזריקות של הורמונים. במקרה של החזרת עובר לאחר שאיבת ביציות במסגרת מחזור ביוץ טבעי ללא נטילת הורמונים, יש לקבל הוראה באופן פרטני
[14] הבדל נוסף בין יום כיפור לבין תשעה באב הוא שלדעת פוסקים רבים, חולה שנצרך לאכול ולשתות בתשעה באב, אינו צריך לעשות זאת לשיעורים, עיין ערוך השולחן (אורח חיים סימן תקנד סעיף ז), כף החיים (סימן תקנד ס"ק לא) וספר פוע"ה כרך שלישי – הריון ולידה (עמ' 70, ועיין שם הערה 84 בשם הגרש"ז אויערבאך).
[15] עיין ספר פוע"ה שם (עמ' 70).
הפוסט צום לאישה שעוברת טיפולי פוריות – הרב ידידיה לביא הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט שעות פעילות המענה הטלפוני בחגי תשרי תשפ"ד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>ערב ראש השנה שישי כ"ט אלול 15.9
ייעוץ 9:00-12:00
קו טהרה 12:00 – עד שעה לפני כניסת החג
השגחות וציוד הלכתי 9:00-12:00 (מעבר לשעות הפעילות אפשר לשלוח וואצאפ למספר 052-8881698)
קדושת החיים – מענה הלכתי רפואי מיידי הכולל ייעוץ ליווי והכוונה לנדרשים להכריע בשאלות מורכבות ודחופות הנוגעות לחולה הנתון בסכנת חיים או במצבי חולי מורכבים. המענה ניתן ע"י רבנים מומחים בתחום "קדושת החיים" בשיתוף פעולה עם רופאים ואנשי מקצוע. מענה 24/6 במספר 079-5555955
מוצאי ראש השנה ראשון ב' תשרי 17.9
מענה נשות מקצוע – לא יהיה פעיל
ערב יום כיפור ראשון ט' תשרי 24.9
ייעוץ 9:00-12:00
קו טהרה: לא יהיה מענה
השגחות וציוד הלכתי 9:00-12:00 (מעבר לשעות הפעילות אפשר לשלוח וואצאפ למספר 052-8881698)
קדושת החיים – 079-5555955
מוצאי יום כיפור שני י' תשרי 25.9
מענה נשות מקצוע – לא יהיה פעיל
ערב יום טוב ראשון סוכות שישי י"ד תשרי 29.9
ייעוץ 9:00-12:00
קו טהרה 12:00 – עד שעה לפני כניסת החג
השגחות וציוד הלכתי 9:00-12:00 (מעבר לשעות הפעילות אפשר לשלוח וואצאפ למספר 052-8881698)
קדושת החיים – 079-5555955
חול המועד סוכות ראשון – חמישי ט"ז-כ' תשרי 1-5.10
ייעוץ 9:00-14:00
קו טהרה 18:00-20:00 – ביום חמישי עד השעה 12 בלילה
השגחות וציוד הלכתי 9:00-15:00 (מעבר לשעות הפעילות אפשר לשלוח וואצאפ למספר 052-8881698)
מענה נשות מקצוע – לא יהיה פעיל
קדושת החיים – 079-5555955
ערב שמחת תורה שישי כ"א תשרי 6.10
ייעוץ 9:00-12:00
קו טהרה 12:00- עד שעה לפני כניסת החג
השגחות וציוד הלכתי 9:00-12:00 (מעבר לשעות הפעילות אפשר לשלוח וואצאפ למספר 052-8881698)
קדושת החיים – 079-5555955
מוצאי שמחת תורה מוצא"ש כ"ב תשרי 7.10
קו טהרה עד 12 בלילה
הפוסט שעות פעילות המענה הטלפוני בחגי תשרי תשפ"ד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחיות לצום תשעה באב תשפ"ג הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הנחיות לצום תשעה באב, תשפ"ג
לנשים מעוברות, מניקות ולנשים במהלך טיפולי פוריות
(במקרים פרטניים בהם יש רקע רפואי מיוחד – יש להיוועץ ברופא ולשאול רב)
1. מעוברת ומניקה
א. על פי הגמרא (פסחים נ"ד:), פסיקת ה'שולחן-ערוך' (או"ח תקנ"ד, ה') ורוב ככל גדולי הפוסקים, ככלל, נשים מעוברות ומניקות חייבות לצום בט' באב. לכן, תשתדלנה להתכונן היטב יום קודם הצום באכילה ובעיקר בשתייה מרובה, ותדאגנה לתנאים מיטביים לזמן הצום – כגון מנוחה ומקום ממוזג.
ב. מעוברת הסובלת מהקאות, בחילות קשות, סחרחורות קשות, כאבי ראש חזקים, או שהצום גורם לה לחולשה שהיא יותר מחולשתה בצומות שלא בזמן הריון – פטורה מלצום, אף אם היא בתחילת ההיריון.
ג. מעוברת שהריונה מוגדר מבחינה רפואית 'הריון בסיכון גבוה' – עליה לברר עם הרופא מהי הסיבה להגדרה זו, ועם תשובתו תשאל רב מה דינה לגבי הצום.
ד. מעוברת שעברה בעבר הפלות, או שסבלה בעבר/סובלת בהריון זה מדימומים או מהתכווצויות – תיוועץ ברופא בקשר לצום, ועם תשובת הרופא תפנה לשאול רב מה לעשות. באם התחילו צירים או התכווצויות תוך כדי הצום – עליה להפסיק לצום ולשתות שתיה מרובה.
ה. מעוברת שהרתה כתוצאה מהפריה חוץ גופית (IVF) – פטורה מלהתענות במשך השבועות הראשונים של ההיריון, עד להופעת דופק. זאת כיוון שיש חשש לסיכון מוגבר לעובר בתחילת הריון מהפריה חוץ גופית. לאחר שנצפה דופק, דינה כמעוברת רגילה, כדלעיל.
אישה שהרתה כתוצאה מהזרעה תוך רחמית (IUI) – דינה כמעוברת רגילה.
ו. מניקה – אם מרגישה במהלך הצום שחלבה מתמעט וחוששת שתתקשה להניק, והתינוק אינו רגיל כלל בתחליפי חלב – תשתה. אם יודעת מניסיון העבר שהצום מייבש לה בוודאות את החלב – פטורה מלצום.
(אישה שמתאפשר לה בקלות, רצוי שתכין לפני הצום מנות של חלב שאוב, על מנת להקל עליה לצום).
ז. גם אישה הפטורה מן הצום, נראה שאם יש לה אישור רפואי וכוח לכך – תתחיל לצום, על מנת להשתתף עם הציבור בצום ובאבלות החורבן, ותפסיק את הצום כאשר מרגישה שזקוקה לאכול או לשתות (אם בכוחה לצום עד חצות היום – ישנה מעלה בכך).
ח. כששותה או אוכלת – מותרת לאכול ולשתות כמה שנצרכת, ואין עליה חיוב לאכול פחות מכשיעור. אך, לא תאכל 'מעדנים' וכיו"ב. כמו כן לא תאכל בשר ולא תשתה יין/מיץ ענבים.
ט. יולדת – פטורה מן התענית בתוך 30 יום ללידתה.
י. אישה שעברה הפלה של עובר שהתפתח עד לשלב של 40 יום ומעלה – פטורה מן התענית, כשהיא תוך 30 יום להפלה.
2. אישה במהלך טיפולי פוריות
א. אישה שזקוקה ליטול תרופות לצורך טיפולי פוריות – מותרת ליטול בצום תרופות שאין בהן טעם, ואין הדבר נחשב לאכילה.
לכתחילה, אם אפשר מבחינה רפואית – תיטול את התרופות לפני תחילת הצום ובסיומו. אך, כשחייבת לקחת את התרופה דווקא בזמן הצום – לכתחילה תיקח את התרופה ללא מים. אם אינה יכולה – תיקח עם מעט מים מרים (כגון מים עם ריכוז גבוה של תה קמומיל וכד').
ב. לאישה שמטופלת בכדורים או בזריקות לשם טיפולי פוריות, עצם הטיפול אינו סיבה להימנע מהצום. אך כאשר לדברי הרופא קיים אצלה חשש לגירוי יתר שחלתי, וכד' – לא תצום.
ג. מותר לבצע טיפולי פוריות לפני תשעה באב, וכל שכן לפני שאר הצומות, למרות שייתכן שתצטרך לאכול או לשתות בצום תשעה באב.
ד. זוג שנצרך לבצע הזרעה תוך רחמית או הפריה חוץ גופית והטיפול נופל בתשעה באב – יש לשאול שאלת רב.
לכל שאלה, נשמח לעמוד לרשותכם, בטל' 02-6515050
בבניין ציון ננוחם בב"א, צוות רבני מכון פוע"ה
הפוסט הנחיות לצום תשעה באב תשפ"ג הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט דברים שרואים מכאן, לא רואים משם הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>מיכל ואריאל פרנקו, תושבי שדמות מחולה שבבקעת הירדן, הם הורים לששה: יאיר (13), השלישייה – אסנת, איתמר ונעמה (בני 11), אביגיל (6) וישי (3). מי שרואה את המשפחה היום, לא יכול לדמיין כמה שנים של דמעות וציפייה ואיזה מסע עבר הזוג, עד שהגיע עד הלום.
מיכל (40) אשת חינוך ואריאל (45) העובד ברכבת ישראל, הכירו בנעוריהם בשכונת נווה שאנן, והתחתנו לפני 21 שנים "לקח לנו זמן, מה שנקרא 'להתעורר על עצמנו'" אומרת מיכל ", לא היתה את המודעות שיש היום לגבי הנושא של בעיות פוריות וכדומה. היינו ממש צעירים ותמימים- באותה תקופה הייתי סטודנטית במכללה ואריאל עבד. שגרת יום יום בה בהחלט היינו מאוכזבים בכל חודש עת הבנו שאני לא בהריון, פה ושם היו אמירות מסביב אבל לא היינו במקום של פעולה ".
אריאל מספר שהשיחה שגרמה לתפנית בגישה שלהם לעניין היתה אחרי שנתיים של נישואים "אחותי היתה בבית ספר לאחיות ושמעה הרצאה של הרב מנחם בורשטין ראש מכון 'פועה'. היא התקשרה וסיפרה לי על ההרצאה שלו וכאן הבנו שקורה משהו, רק אז נפל לנו האסימון שצריך ללכת להיבדק. בשלב הזה התחלנו לעשות בדיקות ראשוניות דרך רופא המשפחה ובהמשך, המכון נכנס לתמונה וזה התגלגל עד לכדי פגישה עם הרב יצחק ניסים שהוא רב יועץ שם, כבר באותה הפגישה נפשנו נקשרה לרב וראינו בו דמות משמעותית שנכנסה לחיינו".
אריאל מדגיש שלא מדובר בקשר מקצועי נטו "זה לא כמו ללכת לרופא ולקבל הפניות והדרכות. מדובר בתחושה שיש כאן עבורך אבא, אח גדול, מישהו איתך והוא הכי כאן בשבילך. תמיכה נפשית, חברית, כזו שמזמינה אותך להתקשר בכל שעה שרק תרצה או תצטרך. אנחנו קראנו לו 'המנטור'".
מאותגרי פוריות הרבה פעמים מספרים על תחושות של החמצה ושל 'אני לא מושלם', זה פגש מישהו מכם?
מיכל: "לגמרי. זה היכה בשנינו וזה שלב הגיוני בסך הכל, אבל מהר מאוד החלטנו להסתכל על זה באופן שכנראה הקב"ה מדבר אלינו, כי שם בדיוק נמדדת האמונה. לא להרגיש אשמה או כישלון אלא להבין שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו למסע מיוחד וחשוב ביחד. מה שזה עשה לאמונה ולזוגיות שלנו- זו מתנה עצומה. אנחנו מרגישים שאנחנו אנשים הרבה יותר רגישים ומודעים לסביבה בזכות העניין הזה".
אריאל: "יש לנו רגישות יתר למאותגרי פוריות אחרים. כשאתה עובר דבר כזה, אתה מזהה את זה אצל אחרים שעוברים משהו דומה וסופר רגיש כלפיהם. דברים שאדם שבקלות הפך להורה, לא יבין לעולם".
מה עברתם בכל התקופה הזו? הרי עברו 8 שנים עד שנולד הבן הבכור
מיכל: "עברנו הרבה, כאב שהולך וגדל עם הזמן , כי אין באמת מילים שיכולות לתאר את הכמיהה הנפשית והפנימית להביא חיים לעולם, להיות אמא. ההתמודדויות רבות, תקופה של טיפולים דורשת המון סבלנות כי דברים לוקחים זמן ואנרגיה ובנוסף לבירוקרטיות הרפואיות יש את הקצב שלהם… הליווי של מכון פוע"ה אפשר לנו רגיעה במידה מסויימת, הליווי צעד אחר צעד, מה צריך לעשות בתוך המורכבות שלנו – נתן תוכנית מובנית וכמובן הכוונה לרופאים והכל במסגרת ההלכה. יש את השקט הזה שאתה מלווה על ידי איש הלכה ואין לך את האחריות ואת העול להבין איפה עלולים לטעות וכדומה. בעיקר כשמדובר באנשים כל כך מנוסים".
אריאל: "התקופה הזו מורכבת במיוחד כי אתה עובד בזה: יש כל יום משהו, בשעות לא שעות, בדרך כלל בבוקר בשעות העבודה. בזמנו הייתי נהג קטר רכבת- איך תשתף ותספר לבוס שלך למה אתה נעדר? וגם מיכל היתה בלימודים- כל היום אתה ברוטינה מטורפת. כזוג טרי בתחילת חייו אתה לא מצפה לכל הסיטואציות האלה. איך המושגים הרפואיים האלה קשורים אלינו? לכן הליווי האישי היה כל כך משמעותי עבורנו. גם הרב בורשטין היה מאד דומיננטי בסיפור שלנו, לאורך כל הדרך וזמין באופן יוצא דופן, כולל מענה לפנות בוקר לשליחת פקסים ושאלות".
מה היה לכם קשה במיוחד?
מיכל: "אריאל עבד גם בלילות והייתי הרבה לבד והלבד הזה לא פשוט, בפרט לעת ערב. היינו בהרבה צמתים מורכבים ברמה הרפואית והיינו זקוקים לתמיכה. באחת השבתות של המכון, פגשתי את אשתו של הרב והודיתי לה על שתיווכה לרב פקס בהול ששלחתי בלילה אחד של דמעות וכאב עצום וצורך מיידי במזור לנפשי העייפה . יש הרבה דמויות שם בתמונה וכולם נרתמים לעזור ולתת"
הבשורה על ההיריון המיוחל הגיעה ערב שבועות, 3 ימים אחרי המתנה מורטת עצבים "גודל הבשורה לא יתואר. אתה מבין שאתה במקום לו ייחלת ולא מאמין שזה קורה לך. אני זוכרת שאריאל הלך לתיקון שבועות ולמד כל הלילה ואני קמתי להתפלל בבכי ודמעות של הודיה. אמרתי לקדוש ברוך הוא תודה שזה היה 'רק' 8 שנים. הייתי בהוקרה עצומה".
יאיר הבן הבכור נולד בשבת. הרבנים שליוו את הזוג, הגיעו לאירוע של פדיון הבן וההתרגשות היתה רבה. מיכל ואריאל הבינו שהדרך להרחבת המשפחה, דורשת טיפולים נוספים וכבר שנה לאחר מכן, הם שוב התחילו בתהליך. "היתה לנו הפתעה ענקית לגלות שאנחנו מצפים לשלישייה וגם כאן עלו שאלות הלכתיות ורפואיות, בליווי המכון, ובהתייעצות עם רופא בכיר שהרבנים המליצו עליו, הוחלט להמשיך את ההיריון ללא דילול ובחסדי ה' זכינו ללדת בעיתו שלישיה בריאה ללא יום אחד בפגייה. נס בהתגלותו".
כיום, את סיפורם האישי מיכל מעבירה במופע שנקרא "נווה תלאות" ומשולב בשירה. "זה מופע שנותן כוח, תקווה ואמונה, מדבר על ההתמודדות הזוגית עם ריבוי האתגרים, מעניק הרבה תובנות והאמת היא שהוא מיועד לא רק לנשים שעוברות כזה מסע אלא לכל אשה באשר היא. מבחינתנו זו היתה ממש "לידה", ו"כל השביעין חביבין" -מתפללים להיות שליחים נאמנים.
במסיבת החלאקה של ישי הקטן שנערכה לא מזמן, הרב בורשטין גזר את התלתל הראשון. הוא גם היה הסנדק שלו "באופן מאד מרגש, הרב וידא קודם שהאבות של שנינו כבר היו סנדקים ושזה בסדר מכל הבחינות. כזה הוא הרב, כך הוא נוהג תמיד, בענווה ובהתחשבות".
לשותפות, בשביל אלו שעוד לא זכו… >>
הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה, מוזמן ללא הרף לשמחות כאלה ""כל זוג שאנחנו מלווים במכון, מיד נכנס לליבנו ומעסיק אותנו. למעשה אין זה משנה אם הזוג מתמודד עם הציפיה שנתיים, עשר שנים או עשרים שנה – אנחנו איתו במסע עד להגעתנו ליעד, להפוך למשפחה מאושרת. רבני המכון עסוקים לילות כימים בפתרון הבעיות הרפואיות וההלכתיות המלוות את הזוגות ויועצות פוע"ה על הצד הרגשי במציאת פתרון מדויק עבורם. לאחר שהזוג נפקד בחסדי ה', כמו משפחת פרנקו היקרה והאהובה, הם הופכים בעצמם לשליחים ומקור עוצמתי עבור זוגות שעוד לא זכו".
הרב יצחק ניסים , הוא, כאמור, הרב שליווה את הזוג פרנקו לאורך כל הטיפולים "בוודאי שלהתמודד עם אתגר פוריות זה לא פשוט ותמיד עולה בראשי המשפט של רחל 'הבה לי בנים'- קשה מאד עם התחושה של חוסר מימוש הורי והאתגר מטלטל מאד. כך גם היה עם מיכל ואריאל- בשיחה הראשונית עלה שבר גדול, חוסר אונים וצורך לדייק בבירורים ובטיפולים. אני זוכר שבו בזמן, הקסים אותי הקשר המיוחד בין השניים וזה נתן לי את הכוח והמוטיבציה לתת להם כוח להתמודד כצוות ולעבור את זה ביחד בהצלחה".
הרב ניסים מדגיש כי האינטראקציה הזוגית באתגר פוריות משפיעה מאד על התהליך "כל אחד חווה את זה אחרת ולכן לנו, במכון פוע"ה, חשוב ללוות גם מהמקום ההלכתי, גם מההיבט הרפואי וגם מהמקום הרגשי, התמיכתי, הזוגי, להכין את הזוג לתקשורת אמיתית כי כל אחד חווה את זה אחרת. חשוב לנו לכוון את הזוג איך לצלוח את הדרך הזו באופן בונה ולא חלילה מפרק וחשוב מכל- שידעו שהם לא לבד בתוך הסיפור הזה. שיש תמיד את מי לשאול, אל מי לפנות, יש ליווי בכל עת ובכל שעה. 'כי מרב שיחי וכעסי דברתי עד הנה' אמרה חנה. בכל פעם שטיפול לא צולח, כשמשהו בדרך לא הולך כמו שרוצים, חייבים לדבר עם מישהו ודווקא כאן, בן הזוג לא תמיד מסוגל להכיל את זה ויש דברים שצריך לשמוע ולא יישמעו מבן הזוג ברגע כזה. אנחנו ה'מישהו הזה שמבחוץ' שרואה את הדברים ביישוב הדעת וגם צופה את האופק ויכול לגרום למטופלים לראות אותו, להבין שזה רק שלב, שאנחנו בדרך, שיש לאן להמשיך, שלא להתייאש חלילה".
הרב ניסים זוכר היטב את הרגע שבו התבשר על ההיריון הראשון של הזוג פרנקו "היה שם צחוק של שמחה, וקריאת שמחה בקול שלי. דמעות והכל. ברוך ה' אני זוכה לרגעים כאלה כל הזמן עם הזוגות שפונים למכוון 'פועה' אבל תמיד אזכור את הרגע הזה שאין לתארו במילים. כמובן שהשתתפתי בבריתות ובשמחות- הם הזמינו, היה להם חשוב שאגיע ובוודאי שגם לי. אלה רגעי השיא שבהם אני יודע שעברנו את זה ביחד ושהיו שם כל כך הרבה תפילות והשתדלות של כולנו".
בתקופת מיכל ואריאל למכון פוע"ה עדיין לא היה מענה רגשי. לפני 3 שנים נפתח קו המהווה השלמה למעטפת המקצועית של המכון אליו מגיעות פניות בתחומי הפוריות, הריון לידה ואישות. היועצות עונות לפונות אנונימיות באופן דיסקרטי וללא תשלום. חנה פרל, אחת מאותן יועצות, מטפלת באומנות פסיכותרפיסטית בפוריות, נותנת את נקודת המבט שלה לתהליך אותו עוברים הזוגות: "זוגות הנמצאים בהתמודדות עם אתגרי הפוריות חווים בדרך כלל מגוון קשיים ומתייחסים לכל תחומי ההתמודדות: פיזית, רגשית ואף לעיתים כלכלית. הזוג חווה בדידות חברתית, התמודדות זוגית, משפחתית ועוד.
אנחנו מקשיבות, מגלות אמפתיה, מנרמלות את הקושי וההתמודדות, ועוזרות להם לעשות סדר בסבך המידע והרגשות, למצוא עוגנים בסביבה הקרובה ובתוכם כדי שיוכלו להמשיך להתמודד בתחושת כוח עם האתגרים שעומדים לפתחם"
לשותפות, בשביל אלו שעוד לא זכו… >>
העצות של מיכל ואריאל פרנקו:
עצה למי שנמצא בסביבתו של מאותגר פוריות:
"להיות הכי רגישים וקשובים שיש" . להביע את התמיכה והנוכחות באופן שמאפשר לזוג המתמודד לבחור אם, כמה ומתי לשתף ולהיתמך. יש את המנהג להעביר בברית את התינוק לסגולה: זה לא מעמד קל ,ובפרהסיא. ברגישות לוודא האם הזוג רוצה? מעוניין?
הרצון להיטיב מובן, אבל הוא חייב להופיע באופן שמניח את העזרה והדאגה ושומר על הפרטיות הזוגית ועל העומס הרגשי הקיים ממילא.
"אני זוכרת שמישהי כתבה לי פעם על פתק את מספר הטלפון של מכון פוע"ה בצירוף כמה מילים: "אם תרצו הם כתובת לעזרה בתחום".
בצורה הזו, אני לא עומדת במקום מובך, מפתיע ויש לי את היכולת להשתמש בעזרה שניתנה לי.
עצה למאותגרי פוריות:
"אל תהיו בתהליך הזה לבד. תרתי משמע- תמצאו מסגרת עוטפת שמלווה אתכם בכל התחומים- רפואית, הלכתית, רגשית. המענה לא קיים בתוך הבית. חייבים מישהו שקול ומקצועי מבחוץ שיהיה שם בשבילכם. כמובן שעבורנו אלו היו המשפחה ומכון פוע"ה". ובפן הזוגי, תנו למסע הזה לחבר ביניכם, תהיו שם האחד בשביל השניה בכל הדרך הזו.
מה הדבר הכי חזק שהמסע הזה הביא אתכם אליו?
מיכל: כח התפילה
נאמר במדרש תנחומא: "למה האמהות היו עקרות… שהקב"ה מתאווה לתפילתן ומתאווה לשיחתן".
כח התפילה הוא אדיר. כי הוא מעלה אותנו לדרגה גבוהה יותר.
"שלושה שותפים באדם: הקב"ה אביו ואימו" ולכן הקשר הוא משולש ובלתי נפרד.
נתנו מקום עצום לקב"ה בכל התהליך המייגע הזה וזכינו להרגיש בכל חבלי הלידה של המסע והלידות עצמן תקיעת כף".
הזוג מיכל ואריאל פרנקו והמתנות הגדולות שלהם, ילדיהם: יאיר, אסנת, איתמר, נעמה, אביגיל וישי, בחרו לייצג את מכון פוע"ה בימי ההתרמה השנתיים.
הם מתראיינים, מצטלמים ומספרים לנו את סיפורם המיוחד ולצידו את החיבוק הגדול שקיבלו ממכון פוע"ה: הייעוץ, ההכוונה והליווי, כדי לתת לכולנו טעימה והבנה מה עברו עשרות אלפי זוגות מאותגרי פוריות שהסתייעו במכון פוע"ה במשך למעלה מ-30 שנה ולזכור שיש בכל שנה אלפי זוגות בארץ ובעולם שמקבלים מעטפת מקצועית והם עדיין בדרך להגשים את חלומם ולהקים משפחה.
ימי ההתרמה של מכון פוע"ה מתקיימים בכ"א-כ"ג תמוז, 10-12.7 בשביל אלו שעוד לא זכו
לשותפות, בשביל אלו שעוד לא זכו… >>
הפוסט דברים שרואים מכאן, לא רואים משם הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט מכון פוע"ה מציג: עליה של כ-20% בפונים בתחום הפוריות מהשנה הקודמת הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>"כשצריך להפוך את העולם – הופכים אותו, יש פתרונות נהדרים והם כאן" הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה
מכון פוע"ה מתחיל השבוע את ימי ההתרמה השנתיים ומציג נתונים של עליה בפונים בתחומי הפוריות. "מצד אחד ישנה עליה בפונים עם קשיי פוריות, ומצד שני הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר מאוד. השם מקדים תרופה למכה ואנו רואים זאת בחוש בנתונים עימם אנו מתמודדים בשנה האחרונה" אומר הרב בהתרגשות
במהלך השנה החולפת סייע מכון פוע"ה ל-90,052 פניות מזוגות המתמודדים עם אתגרי הפוריות, גנטיקה הריון ולידה, למעלה מ-20% מהשנה הקודמת. במערך ההשגחה מציגים נתון שאף הוא גדל משמעותית השנה – 5,208 השגחות התקיימו במעבדות הפוריות בשנה האחרונה, עליה של 30% מהשנה שעברה. קו היועצות פוע"ה – מענה רגשי סייע לכ- 3,600 פונים. למעלה מ-35% מהשנה הקודמת.
"חשוב לנו להכשיר אנשי מקצוע בתחומי המשפחה ואנו משקיעים בכך רבות. האנשים האלה נמצאים בשטח, מדברים בגובה העיניים ובסגנון ההשקפתי של הפונים ואנו יודעים שאנשי המקצוע הללו עברו תחת ידינו הם המקצועיים שבמקצועיים. יודעים כיצד להתייחס לכל פניה ואם צריך – מפנים לכתובות המדוייקות עבור הפונים להמשך דרך צלחה. רק בשנה האחרונה הכשרנו 900 אנשי מקצוע, עליה של למעלה מ-20% מהשנה הקודמת.
הרב בורשטין: "חשוב לי שהפונים לא יצטרכו לשלם. כל פעם אנשי כספים מייעצים לי: זה בסדר שתיקחו אפילו סכום סמלי. אני לא מוכן בשום פנים ואופן שהפונים, שגם כך נמצאים במסע מפרך וקשה מבחינה רגשית, רפואית וכלכלית – יצטרכו לעבור גם קשיים אצלנו. גם אם מדובר באחוז קטן. אנחנו האור בקצה המנהרה החשוכה שלהם ולכן הם לא משלמים שקל עבור היעוץ, ההכוונה והליווי שלעיתים לוקח שנים. אנחנו כאן בשבילם – בשביל אלו שעוד לא זכו"
"לכל אדם יש זכות להיות חלק במפעל האדיר שזכינו לו ומוסיף חיים", אומר הרב, "לא רק שאני לא מונע ממכם להיות חלק – אני קורא לכם, בואו היו שותפים ותתרמו למכון פוע"ה. זו ההזדמנות שלכם לחזק את המכון ולאפשר לנו לעזור לעוד ועוד זוגות להפוך את התקווה לשמחה. הצטרפו אלינו, פתחו את הלב והכיס ובזכותכם נצליח להפוך עוד זוג למשפחה מאושרת" כך הרב בורשטין.
בשביל אלו שעוד לא זכו… >>
עשרות אלפי פונים בארץ ובעולם עם קשיים בתחומי הפוריות, ההריון, הלידה, הגנטיקה, טהרת המשפחה ואישות הסתייעו במכון פוע"ה במשך למעלה מ-30 שנה. הם מקבלים מעטפת מקצועית המשלבת בין התחום הרפואי ההלכתי והרגשי כדי להביא את הפונים להצלחה המדוייקת עבורם באופן יעיל ומהיר ככל הניתן.
ימי ההתרמה של מכון פוע"ה מתקיימים בכ"א-כ"ג תמוז, 10-12.7 בשביל אלו שעוד לא זכו
בשביל אלו שעוד לא זכו… >>
הפוסט מכון פוע"ה מציג: עליה של כ-20% בפונים בתחום הפוריות מהשנה הקודמת הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט מיומנו של הרב דב פופר הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>השקעה בטוחה
השקעה בטוחה
אני פוגש את יהודה וחני שלש שנים אחרי החתונה וכבר מאחוריהם ארבע הפלות – אכזבות. אני רואה מולי זוג טרוד ומעט מותש לצערי אני מכיר את התחושה הזו היטב ורואה אותה אצל הרבה זוגות שפוגשים אותי.
הם הופנו על ידי הרופא המטפל למספר בדיקות. אחת הבדיקות מזהה שינוי גנטי מבני אצל יהודה שמסביר את סיבת ההפלות. השינוי הגנטי הינו נדיר והוא מחייב טיפול ייחודי מורכב מבחינה הלכתית, רפואית ורגשית.
אני מסביר ליהודה וחני על תוצאות הבדיקה ועל המשמעות שלהן וכשאני מסיים את דבריי הם פורצים בבכי וממלמלים "איך זה יכול להיות? מה זה אומר…. " אני ממתין שיירגעו מעט ומציע להם לשתות מים לפני שנמשיך.
לאחר שהם נרגעים מעט אני עושה להם סדר בתהליך על כל היבטיו, מחזק אותם מבחינה אמונית ובעיקר מבטיח להם כי יש פתרון שמותאם עבורם. אני יודע שהחלק הזה של העלאת המורל, הוא קריטי במיוחד בשביל התהליך כולו. אנשים שנמצאים בתהליך כזה, מטבע הדברים חייבים שיתנו להם לצד המענה המקצועי גם תמיכה נפשית ותחושה של הזדהות ואולי חשוב מכל- גם הסתכלות אופטימית על המצב ופתח לתקווה.
לאחר מכן, אני מחבר אותם אל רופאה שזהו תחום מומחיותה. אני שם לב שהבכי לאט לאט מפנה את מקומו לאופטימיות זהירה.הם מרגישים שהם כבר רואים אופק. שיש דרך סלולה שבה הם צריכים ללכת גם אם היא לא קלה. במקביל, הם נפגשים עם המערך הפסיכוסוציאלי של מכון פוע"ה שיתן להם מענה למצוקה הנפשית.
כעת לאחר שסללנו את השביל, אני מתפנה לנושא שהוא לא פחות חשוב, עניין המימון של הטיפולים.
אני מסביר ליהודה וחני שהפתרון הרפואי כרוך גם בעלויות משמעותיות.
אני רואה בעצב איך שפניהם נופלות. הם אומרים לי שהם לא מסוגלים לעמוד בהוצאות הללו וזו התמודדות נוספת עבורם, הפעם התמודדות כלכלית.
הם לא מוכנים לשתף את המשפחה הקרובה בסיפור האישי שלהם ולבקש את עזרתם, הרגישות הזו מובנת ולגיטימית, אבל מאיפה הם יישלמו?
אני נחלץ לעזרתם ומבהיר כי הבעיה לא "שלכם" היא "שלנו". אנחנו נדאג למימון הטיפול.
יהודה וחני עומדים לצאת מהחדר עם חיוך קטן ותקווה מהוססת. אני מבקש מהם לעצור ומצביע על הקיר שעמוס בתמונות של תינוקות. אני מראה להם ריבוע ריק בקיר ואומר – "זה בשביל התינוק שלכם!"
לאחר מכן, אני פונה מייד לר' יצחק. אחד מהמלאכים הטובים השותפים שלנו במכון פוע"ה שנמצאים שם בעיקר במקרים כאלה, ומספר לו על "השקעה טובה" שאני רוצה להציע לו.
הוא שואל במה מדובר ואני פורס בפניו את הבקשה לעזרה עבור הטיפול הספציפי של יהודה וחני.
ר' יצחק חושב ולאחר כמה דקות הוא שולח לי הודעה "הטיפול עלי".
כבר למחרת יהודה וחני יוצאים לדרך ארוכה מלאים באופטימיות. הם יודעים שהם לא לבד.
שבעה חודשים לאחר מכן אני מקבל טלפון מיהודה. "הרב פופר", הוא אומר לי בהתרגשות – "יש לנו בשורות טובות ואתה האדם הראשון שאנחנו מתקשרים אליו!"
אני מנתק את השיחה בסיפוק רב, עוד זוג הצליח לעלות על השביל בדרך להביא ילד משלהם לעולם. אין פעם שזה לא מרגש אותי – להביא חיים לעולם.
באותו ערב אני משתתף בחתונה. באופן מקרי אני פוגש את ר' יצחק ואומר לו "אתה לא מאמין. משמיים אנחנו נפגשים. זוכר את המקרה עם הזוג? ובכן, היום התבשרתי על הריון!"
ר' יצחק מתרגש מאד מהבשורה ומודה לי על השיתוף ועל הזכות להיות שותף עם פוע"ה בהבאת חיים לעולם.
בשעה 23.30 אני מקבל הודעה מר' יצחק "אתה ער???" אני מתקשר אליו מייד והוא אומר לי "אתה לא תאמין… יש לנו ארבעה ילדים וכבר שש שנים שאנחנו מצפים להריון נוסף ללא הצלחה. היום חזרתי הביתה ממש אחרי הפגישה שלנו ומצאתי בבית את אשתי נסערת מאד. שאלתי אותה בבהלה מה קרה והיא מראה לי בדמעות, סטיק שמראה על תשובה חיובית להריון".
לפני שאני מצליח לעכל את מה שהוא מספר לי, הוא ממשיך ואומר לי "השותפות עם פוע"ה הייתה ההשקעה הכי טובה שעשיתי בחיי".
עשרות אלפי פונים בארץ ובעולם עם קשיים בתחומי הפוריות, ההריון, הלידה, הגנטיקה, טהרת המשפחה ואישות הסתייעו במכון פוע"ה במשך למעלה מ-30 שנה. הם מקבלים מעטפת מקצועית המשלבת בין התחום הרפואי ההלכתי והרגשי כדי להביא את הפונים להצלחה המדוייקת עבורם באופן יעיל ומהיר ככל הניתן.
ימי ההתרמה של מכון פוע"ה מתקיימים בכ"א-כ"ג תמוז, 10-12.7 בשביל אלו שעוד לא זכו
לשותפות, בשביל אלו שעוד לא זכו… >>
הפוסט מיומנו של הרב דב פופר הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט חפיפה וטבילה, לקראת חג השבועות שסמוך לשבת הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>טבילה בזמנה – ערכה גדול מאוד. לכן אף על פי שמשתדלים, בדרך כלל, לבצע הכנות לטבילה כמה שיותר סמוך אליה, ובליל שבת שהוא מוצאי חג השבועות – הדבר אינו מתאפשר, אין לדחות את הטבילה בשל כך. יש לדעת כיצד נכון להתכונן לטבילה זו.
טבילה בליל חג השבועות
בטבילה זו תנהג כפי שנוהגת בטבילה שחלה בליל שבת. כלומר – ביום חמישי ה' בסיוון, ערב החג, תתכונן היטב לטבילה ע"י רחיצה, חפיפה, גזיזת ציפורניים והסרת חציצות, רצוי בסמוך ככל האפשר לכניסת החג. כמו כן תאסוף ותקשור שערותיה על מנת למנוע היווצרות קשרים וסיבוכים בשערות.
הטבילה תתבצע לאחר צאת-הכוכבים (=כ-18 דק' לאחר השקיעה). אף הנוהגות לטבול בלילות שבת לאחר השקיעה, בזמן 'בין השמשות' (כגון הנוהגות כדעת הגר"ע יוסף) – תטבולנה בליל יום טוב, לכתחילה, לאחר צאת הכוכבים. לעניין הדלקת נרות – כל אחת תנהג כפי שנוהגת בכל יום-טוב.
טבילה במוצאי חג השבועות – ליל שבת פרשת 'בהעלותך'
הכנות: הכנות רבות לטבילה (כגון גזיזת ציפורניים, סירוק שיער ועוד) אינן יכולות להתבצע בחג/בשבת עקב איסורי מלאכה ביום טוב ובשבת. לכן יש לעשות את כל הכנות הטבילה, כולל: רחיצה, חפיפה, גזיזת ציפורניים, סירוק השיער והסרת חציצות שונות – ביום חמישי ה' בסיוון – ערב חג השבועות. לאחר ההכנות, על האישה לאסוף ולקשור שערותיה על מנת למנוע היווצרות קשרים וסיבוכים בשערות. יחד עם זאת, ישנן הכנות שיש לעשותן בסמיכות לטבילה, כדלהלן.
הישמרות מחציצות: לאחר ההכנות שבערב החג ועד הטבילה – יש להשתדל להישמר מהיווצרות חציצות. בכל יום טבילה יש להימנע מאכילת מאכלים העלולים להישאר בין השיניים וליצור חציצה, כגון בשר. אך, בחג מותר לאכול בשר משום שמחת יום טוב. בכל אופן, יש להימנע מאכילת מאכלים העלולים להשאיר שאריות שקשה מאד להסירם.
עיון הגוף והכנות סמוך לטבילה: יש להקפיד ביותר לצחצח שיניים היטב לפני הטבילה. לשם כך ניתן להשתמש במברשת שיניים עם מי-פה (ויש הנוהגות היתר להשתמש במשחת שיניים בשבת ובחג), וכן ניתן להשתמש בחוט דנטלי שנחתך לפני החג (ותיזהר שלא יישארו שאריות ממנו בין השיניים) או בקיסם. אם עלול להיגרם – באופן קרוב לוודאי – דימום מהחניכיים, תנקה בזהירות ותשתמש במברשת רכה או בכל מה שיכול לסייע לניקוי ללא שייגרם בהכרח דימום.
לכתחילה יש לרחוץ את המקומות בגוף בהם עלולים להצטבר לכלוכים וזיעה. לשם כך ניתן להשתמש במים חמים שהתחממו על ידי דוד חשמלי או דוד שמש. ניתן להשתמש בסבון נוזלי.
על האישה להקפיד לעיין בגופה (בראיית העיניים ובמישוש בידיים) לוודא שהוא נקי מחציצות, לפני הטבילה. כמו כן, תעבור בעזרת אצבעותיה בין שערותיה על מנת להפרידם.
זמן ההכנות הסמוכות לטבילה: את הרחיצה תבצע לפני השקיעה, מבעוד יום (כיוון שעדיף לרחוץ ביום טוב מאשר בשבת). את צחצוח השיניים יכולה לעשות בזמן שנוח לה. אם זקוקה להכנות נוספות תעשה אותם מזמן צאת הכוכבים (כ-18 דק' לאחר השקיעה. כדי להימנע מ'הכנה' מיו"ט לשבת) והלאה. את עיון הגוף תעשה בלילה, סמוך לטבילה.
זמן הטבילה: הטבילה תתבצע לאחר צאת הכוכבים (=כ-18 דק' לאחר השקיעה). הנוהגות לטבול בלילות שבת לאחר השקיעה, בזמן 'בין השמשות' (כגון הנוהגות כדעת הגר"ע יוסף) – תנהגנה כך גם הפעם.
יש לשים לב לברר את שעות הפתיחה העדכניות של המקווה ובמקרה הצורך לתאם שעה עם הבלנית. יש להקפיד להגיע בזמן על מנת שלא לעכב את הבלנית מללכת לביתה לסעודת השבת (לעניין הדלקת נרות – יש לזכור להדליק לפני השקיעה, בזמן הכתוב בלוחות, כיוון שבליל שבת אסור להדליק אפילו ע"י העברה מאש לאש).
חג שמח ושבת שלום!
צוות רבני מכון פוע"ה
הפוסט חפיפה וטבילה, לקראת חג השבועות שסמוך לשבת הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט רפואה משלימה – התייחסות הלכתית הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>המאמר לקוח מתוך ספר פוע"ה כרך ב' -פוריות / הרב גבריאל גולדמן והרב מנחם בורשטיין
לרכישת הספר לחץ כאן>>
בשנים האחרונות התרבו הפניות לרפואה המשלימה, ואף קופות החולים מפעילות מרפאות העוסקות בתחום זה.
הרפואה המשלימה מדגישה את ההסתכלות הכוללת (הוליסטית). היא מביטה על האדם כמכלול שלם ולא מתמקדת רק בבעיה הרפואית. שאיפתם של העוסקים בתחום היא לרפא את האדם ולא רק את המחלה. גם אם הדרכים שבהן הרפואה המשלימה משתמשת אינן מוגדרות מבחינה רפואית, וגם אם קשה למדוד אותן בכלים מדעיים מקובלים, מתברר שבמבחן התוצאה תיתכן בה תועלת רבה.
הרפואה המשלימה כשמה כן היא – היא יכולה להשלים את הרפואה הקונבנציונלית, אך במקרים רבים אינה יכולה לשמש לה תחליף, ובייחוד במקרים של צורך בטיפול דחוף או ממוקד. שילוב נכון בין רפואה קונבנציונלית ממוקדת לבין רפואה משלימה כוללת הוא הדרך המומלצת.
הרפואה הרגילה פותרת בעיות על ידי תרופות שנוסו פעמים רבות על בני אדם רבים. לכן יותר קל להשליך מאדם אחד על אדם אחר. העובדה שתרופות כאלה בדוקות ואמינות מאפשרת את השימוש בהן גם במקרים או בזמנים שיש בהם שאלה הלכתית (1) לעומת זאת, הרפואה המשלימה מתאימה את הטיפול לכל אדם ואדם; היא אינה מתמקדת בדרך כלל במחלה אלא באה לחזק את הגוף בכלל ולהאיץ את יכולת הריפוי העצמית שלו, כדי שהאדם יוכל להתגבר על המחלה.
אחת הבעיות המשמעותיות ביחס לרפואה המשלימה, העשויה לגרום גם לשאלות הלכתיות, היא העובדה שהכללים משתנים מאדם לאדם וממקרה למקרה, כיוון שהרפואה המשלימה מסתמכת על אבחון כולל רחב ביותר, ובהתאם לכך גם סוג הטיפול משתנה מאוד (2). כיוון שיש ויטמינים ותוספי תזונה המומלצים גם על ידי הרפואה הקונבנציונלית, כמועילים או לפחות ככאלה שלא עלולים להזיק, יותר קל להיעזר בהם. לעומת זאת, יש תוספי מזון מורכבים הדורשים בירור מעמיק יותר, ואפשר לקיים בירור כזה עם רופא המשפחה.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש בין המרפאים הטובים, המקצועיים והישרים גם שרלטנים, דבר שעלול להוציא שם רע בטעות על התחום כולו. יש ביניהם היודעים לעצמם שאינם מטפלים אלא הם מספקים אשליה כזאת לפונים אליהם עבור בצע כסף, ויש שחושבים בתמימותם שהם יכולים לטפל אך למעשה אין בידם כלים ואמצעים לסייע. לרוב האנשים קשה מאוד להבחין בין מטפל ראוי למי שאינו ראוי. לכן יש לברר היטב לפני פנייה למטפל כזה, מיהו ומה הכשרתו. כדאי גם לקבל המלצות מאנשים שטופלו בהצלחה על ידי המטפל, להתייעץ עם רופא המשפחה, וכיוצא בזה.
שימוש ברפואות הומאופטיות
1. מותר להיעזר בתרופות הומאופטיות אף על פי שיש מחלוקת האם הן מסייעות אם לאו, וכן בשאר סוגי תרופות שלא הוכח מבחינה מדעית שהן מסייעות לריפוי (3), ויש מי שהורה לאסור בזה(4).
שבת
2. אדם הנוטל ויטמינים כדי לחזק את עצמו, יש דעות שונות לגבי היתר נטילתם בשבת(5). יש מי שכתב לאסור משום שהם בכלל תרופות רגילות שאסור לנטלן בשבת. אך למעשה יש להתיר כיוון שרוב העולם רגילים להשתמש בהם גם אם אינם חולים, ולכן הם נחשבים למאכל בריאים (6). ויש מתירים כיוון שאינם מרפאים את הגוף אלא מחזקים אותו מעט מעט (7).
3. גם לפי הדעות האוסרות, מעוברת הצריכה ליטול ויטמינים כדי למנוע נזק לבריאותה שלה או של הוולד, מותר לה ליטלם בשבת, אם אינה יכולה ליטלם לפני השבת ולאחריה (8).
כשרות
4. מותר לחולה שאין בו סכנה ליטול תרופה הומאופטית שלא ידוע אם היא כשרה (9). הטעם: בדרך כלל הרכיב שעלול להיות בעייתי מבחינת כשרות מדולל מאוד מאוד ומתבטל מבחינה הלכתית; התרופה נלקחת שלא כדרך הנאתה דהיינו בבליעה; בדרך כלל האיסור נותן טעם לפגם.
פסח
הרבנות של קופת חולים כללית והבדצי"ם השונים מפרסמים בכל שנה רשימות של תרופות כשרות לפסח. בנספח לרשימות אלו מתפרסמת גם רשימה של תרופות לא קונבנציונליות והומאופטיות כשרות לפסח.
5. אם יש טעם בתרופה ויש בה חשש חמץ, יש להחמיר לגבי נטילתה בפסח (10).
6. תרופה שאין בה טעם, מותר לחולה שאין בו סכנה ליטול אותה אף על פי שיש בה חשש תערובת חמץ (11).
7. תרופה שלא נמצאת ברשימת התרופות הכשרות לפסח, ויש בה טעם, ויש צורך חשוב לבלוע אותה, מותר לחולה שאין בו סכנה להכניס אותה לתוך קפסולה כשרה ריקה שאפשר לרוכשה בבתי המרקחת, ולבלוע אותה (12).
מדיניות מכון פוע"ה בקשר לרפואה משלימה
במסגרת עבודת מכון פועה בכלל ובמפגש עם זוגות עם בעיות פוריות בפרט, עלתה השאלה העקרונית האם נכון ועד כמה אפשר להיעזר ברפואה המשלימה לסוגיה השונים.
לאחר בחינה זהירה והתייעצות עם מומחים בתחומים השונים של הרפואה המשלימה אימצנו את ההמלצה שקיבלנו בזמנו מפרופ' רפי קרסו (13): אין לפסול את הרפואה המשלימה, אך כמובן יש להמשיך ולטפל ברפואה הרגילה. השילוב הנכון בין הרפואה הרגילה והרפואה המשלימה עשוי לאפשר את קבלת היתרונות המיוחדים שיש בכל אחת מהן.
המלצה זו נתקבלה גם בעקבות הניסיון שהצטבר במשך השנים וההתרשמות מזוגות רבים שהצליחו להיעזר ברפואה המשלימה, כגון: תזונה מכוונת לשחלות פוליציסטיות, דיקור סיני לסידור מחזור, ורפלקסולוגיה לזירוז לידה (14). בהתאם לכך מכון פוע"ה מכוון את הזוגות לאפשרויות השונות ומציע להיעזר באמצעים כאלה על פי מצבם האישי של בני הזוג, באופן המאפשר שילוב נכון של הרפואה הרגילה עם הרפואה המשלימה (15).
1. ראה פירוש המשניות לרמב"ם, יומא, פרק ח, ד. ערוך השלחן, אורח חיים, סימן שא, פ.
2. הערת פרופ' רפי קרסו (בפגישתו עם רבני פוע"ה, תמוז תשס"א) – זו גם אחת הסיבות לקושי האובייקטיבי בקיום מחקרים ברפואה משלימה, מפני שבטיפול משלים כמות המשתנים המשפיעים על תוצאת הטיפול רבה מאוד לעומת הטיפול הקונבנציונלי. בעיה שנייה היא ששום חברת תרופות לא תממן מחקר כזה.
3. שו"ת מנחת יצחק, חלק ח, סימן סח. שו"ת עשה לך רב, חלק ה, סימן יג, המצוטט כאן. שו"ת משנה הלכות, חלק י, סימן קיב. שו"ת שבט הלוי, חלק ה, סימן נה. שו"ת במראה הבזק, חלק ה, סימן סט.
4. הרב משה דוד טנדלר בשם חותנו הרב משה פיינשטיין, דבריו הובאו בהמאור, גיליון רעב, שבט-אדר תשמ"ג, עמ' 34.
5. הרב שלמה זלמן אויערבאך, מנחת שלמה, תנינא (ב-ג), סימן ס, אות טז, אך התיר לאדם שעלול ליפול למשכב אם לא יטול אותם. מקור האיסור לנטילת תרופות בשבת הוא במשנה שבת, פרק יד, ג (קט, ב), ובשלחן ערוך, אורח חיים, סימן שכח, לז.
6. שו"ת ציץ אליעזר, חלק יד, סימן נ.
7. שו"ת אגרות משה, אורח חיים, חלק ג, סימן נד.
8. שמירת שבת כהלכתה, פרק לו, א. שלחן שלמה, ערכי רפואה, חלק ב, עמ' ריד.
9. שו"ת מנחת יצחק, שם. שו"ת בצל החכמה, חלק ד, סימן קעד. שו"ת עשה לך רב, שם. שו"ת משנה הלכות, שם, סימן קי, והוסיף שמוטב 10. ליטול תרופה שאין בה טעם. שו"ת שבט הלוי, שם. שו"ת במראה הבזק, שם.
11. ויטמינים ותוספי מזון אפשר למצוא ביתר קלות עם סימון כשרות. בכל אופן, כשמדובר בתוסף שאין בו טעם אפשר להקל ביתר פשטות מאשר בתרופות הומאופטיות שלרוב יש להן טעם.
12. שו"ת מנחת יצחק, שם. שו"ת בצל החכמה, שם. שו"ת עשה לך רב, שם, אך התיר בתרופות שאין צורך לבלוע אותן אלא די לשים אותן על הלשון. שו"ת משנה הלכות, שם.
13. שו"ת מנחת שלמה, חלק א, סימן יז. שו"ת ציץ אליעזר, חלק י, סימן כה, פרק כ. שו"ת יחוה דעת, חלק ב, סימן ס.
ראה שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב-ג), סימן סה.
14. מייסד תחום מרפאות הכאב בארץ; יו"ר האגודה הישראלית להיפנוזה קלינית ומחקרית; מחלוצי רפואת עיכוב תהליכי ההזדקנות בישראל; לשעבר מנהל המחלקה הנוירולוגית, וכיום מנהל המרפאה לרפואה משלימה במרכז הרפואי הלל יפה.
ציון דוגמאות אלו לא בא לתת ציון או המלצה לטיפולים מסוימים במצבים כאלו או במצבים אחרים, אלא רק לציין מקצת מן האפשרויות להיעזר ברפואה המשלימה.
15. מכון פוע"ה מקבל פניות רבות מאנשי רפואה משלימה המבקשים שנמליץ על הטיפולים ועל תוספי המזון שלהם. כאשר מדובר בתוסף תזונה, אנו בודקים תחילה האם התוסף שהם ממליצים עליו אושר על ידי משרד הבריאות. בכל מקרה אנו מבקשים שהמטפלים יעניקו את הטיפול המשלים או ייתנו את תוסף התזונה לקבוצת בדיקה גדולה ללא רווח, ואם מתוך הכרת התיק של הזוגות אנו מתרשמים שלטיפול המשלים או לתוסף התזונה הייתה השפעה חיובית על מספר גבוה של זוגות, רק אז אנו מוכנים להמליץ על הטיפול המשלים או על תוסף התזונה, מתוך ידיעה ברורה שאין לכך גיבוי מדעי.
הפוסט רפואה משלימה – התייחסות הלכתית הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט שימוש בטבעת נובה-רינג למניעת הריון הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>דף המידע לקוח מתוך שו"ת פוע"ה חלק א – מניעת היריון, לפרטים נוספים ולרכישת הספר, לחץ כאן>
דף זה מיועד לזוג, שקיבל היתר הלכתי מפוסק מובהק למניעת היריון.
1. נובה-רינג היא טבעת גמישה, שמכילה שני הורמונים נשיים – אסטרוגן ופרוגסטרון. שחרור ההורמונים למחזור הדם מונע ביוץ, ובכך הוא מונע היריון. מבחינה הלכתית, הימצאות טבעת הנובה-רינג בנרתיק אינה גורמת להשחתת זרע, ולכן אין צורך להוציאה לפני חיי אישות.
2. הפסק טהרה:
לפני בדיקת הפסק טהרה האישה צריכה להוציא את טבעת הנובה-רינג, ולהחזירה למקומה מייד בתום הבדיקה (לפני הכנסת המוך הדחוק). כאשר האישה חוששת, שהוצאת טבעת הנובה-רינג עלולה לגרום לפציעה בנרתיק, היא יכולה לסמוך על הפוסקים, המאפשרים להשאיר אותה בזמן הפסק הטהרה.
במקרה שהאישה שכחה להוציא את טבעת הנובה-רינג לפני הפסק הטהרה, יש להוציא אותה, ולחזור על הבדיקה.
אם לא נותר זמן לחזור ולבדוק – אין צורך לדחות את הפסק הטהרה למחר, כיוון שהאישה יכולה לסמוך על הפוסקים, שמאפשרים להשאיר את טבעת הנובה-רינג בזמן הפסק הטהרה.
3. שבעה נקיים:
לכתחילה, לפני הבדיקה הראשונה והאחרונה של בדיקות שבעת הימים הנקיים, יש להוציא את טבעת הנובה-רינג. כאשר האישה חוששת שהוצאת טבעת הנובה-רינג עלולה לגרום לפציעה בנרתיק, היא יכולה לסמוך על הפוסקים, שמאפשרים להשאיר אותה בזמן הבדיקות.
במקרה שהאישה שכחה להוציא את טבעת הנובה רינג – אין צורך לחזור לעשות את הבדיקות מחדש.
במקרה שהאישה ראתה דם על טבעת הנובה-רינג – יש להתקשר אל הפוסק של הזוג או לאחד הרבנים היועצים במכון פוע"ה במספר: 02-6515050.
4. טבילה במקווה:
אין לטבול עם טבעת הנובה-רינג, ויש להוציא אותה סמוך לטבילה.
במקרה שהאישה שכחה להוציא את טבעת הנובה-רינג לפני הטבילה:
אם היא עדיין במקווה – תחזור ותטבול בלי ברכה.
אם היא חזרה לביתה וגילתה לפני קיום יחסי אישות, ששכחה להוציא את הטבעת בטבילה – יש להתקשר אל הפוסק של הזוג או לאחד הרבנים היועצים במכון פוע"ה במספר: 02-6515050.
אם היא גילתה זאת אחרי קיום יחסי אישות – לכל הדעות אין צורך לחזור לטבול, ואין לבני הזוג לדאוג כלל.
אנו תפילה, שההתחזקות בתקופת מניעה זו, תתרום כוחות מחודשים להיריון הבא, שהרי פעמים ביטולה הוא קיומה.
נשמח לעמוד לרשותכם,
צוות מכון פוע"ה
הפוסט שימוש בטבעת נובה-רינג למניעת הריון הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט להודות לה' בצורה מתאימה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>בתחילת פרשת תזריע עוסקת התורה בקורבנות אותן מביאה היולדת – "וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא י"ב, ו').
שני קרבנות מסוגים שונים מביאה היולדת – עולה וחטאת. נראה שהיא שזקוקה להם לשם כפרה, כלשון הפסוק: "וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה, מִמְּקֹר דָּמֶיהָ" (שם, ז').
קרבן חטאת ודאי בא לכפר על חטא, וגם בעולה מצינו שהיא מכפרת (כגון על מצוות עשה ועל לאווין שאין בהן מלקות או מיתה, או על הרהור הלב – יעויין בבלי יומא ל"ו, ב' וירושלמי יומא ח', ז').
אלא, שיש לתמוה – במה חטאה היולדת, שהיא נזקקת לכפרה? אדרבא, מצווה גדולה עשתה, בהביאה נשמה לעולם!
בגמרא (נדה ל"א, ב') נשאל רשב"י שאלה זו, והשיב: "בשעה שכורעת לילד – קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה. לפיכך אמרה תורה תביא קרבן". רש"י: "לפיכך תביא קרבן – שבועת ביטוי חטאת".
כלומר, היולדת אכן נזקקת לכפרה, על כך שהיא נשבעת בעת חבלי הלידה שלא תיזקק לבעלה עוד, ורש"י מבאר שזהו סוג של קרבן 'שבועת ביטוי' (קורבן 'עולה ויורד' – עיין ויקרא ה', ד'; רמב"ם הל' שבועות, פרק א').
בגמרא הקשו על רשב"י, שהיא מזידה ולא ברת הבאת קרבן ושתוכן הקורבן לא תואם את החטא (על שבועת ביטוי מביאים כשבה או שעירה לחטאת, ולא כבש לעולה ועוף לחטאת).
בבראשית רבה (פרשה כ', אות ז') נראה שרשב"י מבאר שהכוונה היא שרק מהרהרת הנדר בליבה, ולכן די לה בכפרה 'קלה' יותר, ותביא עוף לחטאת ולא בהמה.
הרמב"ן (דברים י"ב, ז') מבאר שהשבועה אינה תופסת כיוון שהיא משועבדת לבעלה להיות עמו ורצתה התורה לכפר לה על כך שנשבעה.
כיוונים נוספים: בספר החינוך (קס"ח) כתב שמעבר לכפרה הקרבן מעורר להודות לה' שהצילה מחבלי הלידה (המנחת חינוך מקשה – שלפי זה היה עליה להביא קרבן תודה ולא חטאת או עולה).
ואילו המשך חכמה כותב, שכיון שהיה זמן רב שלא יכלה להיכנס למקדש, כאשר היא שבה ונכנסת היא מביאה קרבן עולה, שדומה לקרבן עולת ראיה שמביאים בעת עלייה לרגל.
בהלכה מוזכר שבזמננו בעלה של היולדת עולה לתורה, זכר לקרבן. ה'ביאור הלכה' (או"ח קל"ו, ד"ה 'בשבת ויו"ט') כותב שאבי הילד מחויב בעלייה לתורה בשבת שאשתו בריאה והולכת לבית הכנסת, וכן שגם אם אינה הולכת לביהכנ"ס, בכל מקרה יש לו לעלות לתורה לאחר 40 יום מלידת זכר או 80 מלידת נקבה, שהוא זמן הקרבת קרבן יולדת (בפוסקים הובא שהוא נודר צדקה עבורה, זכר לקרבן). יש מהאחרונים שהוסיפו שנכון שתקרא היולדת פרשת קרבן יולדת, ויעלה לה הדבר כאילו הקריבתו (עיין שו"ת בנין שלמה א' ותורה תמימה תזריע י"ב, ח').
ברצוני להגיש בפני הקוראים הצעה לדבר נוסף שנראה שתוכל להתאים להודיה לה' לאחר הלידה, בזמננו.
הזכרנו לעיל שהבעל נודר צדקה לבית הכנסת עבור האישה, זכר לקרבן היולדת. נאמר בגמרא במסכת סוכה (מ"ט, ב'): "אמר רבי אלעזר: גדול העושה צדקה יותר מכל הקורבנות…ואמר רבי אלעזר: גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה".
אם בקרבן יולדת עסקינן, אומרת הגמרא שיש צד לומר שצדקה הינה גדולה וחשובה מן הקרבן, ושגמילות חסדים היא אף גדולה יותר. כמי שעוסקים מידי יום בשאלות הקשורות בהבאת חיים לעולם במצבים מורכבים, ייסדנו השנה במכון פוע"ה את מיזם 'תודת לידה' – אפשרות להודות על לידת תינוק חדש במשפחה, ע"י הכרת הטוב והעברתו הלאה – לטובת זוג נוסף שמצפה ומתפלל להריון וילד משלהם. בנתינת צדקה למכון פוע"ה, נעשים בני הזוג שותפים בגמילות חסדים של סיוע לזוגות נוספים להביא ילדים לעולם.
"…אבל הצדיקים אינן כן, אלא נותנים ומוותרין וחוננין ומרחמין…וכל פרוטה ופרוטה שנותנין – מעלה עליהם הכתוב כאלו קנו נפשות… ולמה שהן מידמין ליוצרן, שנאמר 'להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים' (ישעיה נ"ז, ט"ו). ולפיכך הקב"ה מברכן הן וזרען וזרע זרען עד לאין קץ, דכתיב 'כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה'…" (מדרש הגדול ויקרא ה', כ"ו).
להודות על החיים – תודת לידה
הפוסט להודות לה' בצורה מתאימה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחיות למניעת דימומים בזמן נטילת גלולות למניעה הריון בזמן הנקה progeterone only pills – (pop) הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>דף עמדה זה מבוסס על מחקרם של הרב ליאור שגב (רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה) וד"ר הילה הוכלר (גניקולוגית מומחית, המרכז הרפואי הדסה). מחקר הפורץ דרך ונותן מענה הלכתי ורפואי לבעיית הדימומים בנטילת גלולות למניעת הריון בתקופת ההנקה.
הנחיות למניעת דימומים בזמן נטילת גלולות למניעה הריון בזמן הנקה progeterone only pills (pop)
מהן הבעיות שנוצרות בזמן השימוש בגלולות אלו?
גלולות שמיועדות לשימוש בהנקה מכילות הורמון אחד בלבד – פרוגסטרון (בשונה מגלולות משולבות שבהן יש בנוסף אסטרוגן). גלולות אלו עלולות לגרום לדימומים/הכתמות אצל חלק מהנשים בתקופת נטילתן.
הספרות הרפואית מעריכה שאחוז הדימומים וההכתמות עומד על כ 40%- מהנשים שנוטלות גלולות אלו.
הדימומים/ההכתמות על פי רוב תקינים מבחינה רפואית אך מהווים קושי מבחינה הלכתית. בנוסף, הדימומים פוגעים באיכות חיים של האשה מעבר להשלכות ההלכתיות.
מתי מופיעים הדימומים/הכתמות וכמה זמן הם יכולים להימשך?
בדרך כלל הדימום מופיע לראשונה בין 6-9 ימים לאחר נטילת ה גלולה הראשונה. משך הדימום יכול לנוע בין שבועיים לחודש וחצי ואף יותר
מהי הגישה ההלכתית לדימומים והכתמות אלו?
הדימום שנגרם ע"י ה גלולות הוא דימום רחמי על רקע הורמונאלי ולכן עקרונית הוא עלול לאסור את בני הזוג. אך בהלכה למעשה, הדבר תלוי במספר גורמים כגון: כמות הדימומים/ ה הכתמות , תדירות, שיטת הפסיקה וכד'.
מהם הפתרונות ההלכתיים הקיימים?
בכדי למנוע שבני הזוג יאסרו חשוב להקפיד על לבישת בגד תחתון צבעוני בהיר/ או תחתונית (לפי השיטות שתחתונית אינה מקבלת טומאה), הימנעות מבדיקות פנימיות כשאין צורך, הפחתת מספר הבדיקות בשבעה נקיים בכפוף להיתר של רב ו הימנעות מלהסתכל בקינוח ים אחרי הטלת שתן. יש לציין שהמלצתנו היא שביום שיש דימום או כתם, כדאי מאוד לה ימנע מקיום יחסי אישות.
האם הפתרונות ההלכתיים מספיקים?
לעיתים הפתרונות ההלכתיים מספיקים בלא פתרון רפואי – בייחוד כאשר כמות הדימום ותדירותו אינם גבוהים במיוחד. אך ישנם מקרים בהם כמות הדימום ותדירותו גבוהים עד כדי כך שהוא אוסר.
מתי מומלץ להתחיל את נטילת הגלולות?
כיוון שהדימום מופיע בדרך כלל כשבוע לאחר התחלת נטילת הגלולות, מומלץ להי מנע מלהתחיל אותם במהלך השבעה נקיים אלא בסיומם. שימו לב – הגלולה מונעת היריון באופן אפקטיבי רק לאחר 7 ימי שימוש ולכן בימים אלו אינכם מוגנים מכניסה להיריון. ניתן להתייעץ עם אחד מהרבנים המשיבים במכון לגבי אופן המניעה בימים אלו.
האם קיים פתרון רפואי לבעיה?
כן, הוספת Norethisteron (בארץ שם התרופה היא: פרימולט נור') לאחר הפסקה של 5 ימים מנטילת הגלולה. בשנה האחרונה נמצא במחקר שהוספה של Norethisteron (פרימולט נור') 5 מ"ג מפחיתה הן את כמות הדימום והן את תדירותו.
מהו Norethisteron (פרימולוט נור) והאם מותר להשתמש בו בהנקה?
Norethisteron (פרימולוט נור) הינו סוג של פרוגסטרון הניתן לשימוש גם בזמן הנקה, הכדור נועד לסידור ווסת ונמצא שהוא יעיל גם לבעיה של דימומים הנוצרים במהלך שימוש בגלולות למניעה בזמן הנקה. ככל הנראה הוא מייצב את רירית הרחם, ובכך נמנע הדימום.
האם צריך מרשם רופא ל-Norethisteron (פרימולוט נור) ?
כן
מתי להתחיל לקחת את ה-Norethisteron (פרימולוט נור)?
לאחר הפסקה של 5 ימים מנטילת הגלולות למניעת היריון. יש להתחיל ליטול שוב את הגלולה למניעת הריון בתוספת Norethisteron (פרימולוט נור) כדור אחד ליום. יש לציין שהפסקת הגלולה ל- 5 ימים עלולה לגרום לדימום מסיבי יותר היכול אף לאסור את בני הזוג . במידה ולא נאסרתם שימו לב כי הפסקת הגלולה לחמישה ימים הפסיקה את הגנתכם למניעה ועליכם להשתמש באמצעי נוסף.
מתי הדימום ייפסק?
מניסיוננו, הדימום או הכתמים מפסיק ים מיד עם תחילת השימוש ב-Norethisteron (פרימולוט נור)
כמה זמן ניתן להשתמש ב-Norethisteron (פרימולוט נור)?
ניתן להוסיף Norethisteron (פרימולוט נור) לגלולת המניעה למשך מספר שבועות רצופים עד שהדימום פסק לחלוטין ואז לנסות להוריד, בתקווה שהדימום לא יחזור על עצמו. ככלל מומלץ לאחר חצי שנה מהלידה לשקול לעבור לאמצעי מניעה משולבים באסטרוגן.
האם קיים פתרון אחר למניעת כתמים?
אצל חלק מהמשתמשות בגלולות שמכילות פרוגסטרון בלבד, הקפדה מדויקת על שעות נטילת הגלולה עשויה להפחית את כמות הדימומים גם בלא פתרון נוסף. הכפלת מינון הגלולה ככל הנראה אינה מסייעת להפחתה בכמות הדימום.
צוות הרבנים היועצים במכון פוע"ה ישמח לסייע לכם בכל שאלה בעניין.
בטלפון 02-6515050
ביבליוגרפיה:
שגב, ל' & הוכלר, ה'. (אייר תשפ"א) פתרונות רפואיים והלכתיים לבעיית דימומים וכתמים הנגרמים בעת שימוש בלולות POP. אסיא (קיט – קכ).
Fritz, M & ,'Speroff, L .)2011( .'The Progestin – Only Minipill .Clinical Gynecologic Endocrinology & Infertility 8 th edition ' , )
.)1031-1034Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins.
Gynaecologists, R' C .)' MAY 2009) .Management of Unscheduled Bleeding in Women Using Hormonal Contraception .2 .
Graham , S & ,'Fraser, I .)1982( .'The progestogen-only mini-pill .Contraception.373-388 ,
Korver, T'. (1998). A double-blind study comparing the contraceptive efficacy, acceptability and safety of two progestogen-only
pills containing desogestrel 75 μg/day or levonorgestrel 30 μg/day: Collaborative Study Group on the Desogestrel-containing
Progestogen-only Pill. The European Journal of Contraception & Reproductive Health Care, 169-178.
הפוסט הנחיות למניעת דימומים בזמן נטילת גלולות למניעה הריון בזמן הנקה progeterone only pills – (pop) הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט "ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו" הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>שעות פעילות המכון בחול המועד
טלפון: 02-6515050
ייעוץ טלפוני:
יום ג' י"ג ניסן 4.4 ערב בדיקת חמץ 9:00-12:00
יום ד' י"ד ניסן 5.4 ערב חג 9:00-12:00
יום ו' ט"ז ניסן 7.4 9:00-12:00
ימים א-ב י"ח-י"ט ניסן 9-10.4 9:00-14:00
יום ג' כ' ניסן 11.4 ערב חג 9:00-12:00
מחלקת השגחות וציוד הלכתי:
יום ג' י"ג ניסן 4.4 ערב בדיקת חמץ 9:00-18:00
יום ד' י"ד ניסן 5.4 ערב חג 9:00-13:00
יום ו' ט"ז ניסן 7.4 9:00-13:00
ימים א-ב י"ח-י"ט ניסן 9-10.4 9:00-15:00
יום ג' כ' ניסן 11.4 ערב חג 9:00-13:00
טלפון ישיר בשעות הפעילות 052-8881698
ניתן לשלוח הודעת ווטסאפ כתובה
(במקרים דחופים בלבד, ניתן ליצור קשר גם מחוץ לשעות הפעילות)
קו טהרה:
יום ג' י"ג ניסן 4.4 ערב בדיקת חמץ 18:00-20:00
ימים א-ב י"ח-י"ט ניסן 9-10.4 18:00-20:00
יועצות רפואה והלכה:
לא יתקיים מענה מיום ראשון י"א ניסן – שביעי של פסח כ"א ניסן.
קדושת החיים:
מענה לשאלות הלכתיות מורכבות ודחופות הנוגעים ליקירכם הנתון בסכנת חיים או במצבי חולי מורכבים.
מענה 24/6 במספר 079-5555955
הפוסט "ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו" הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>