התנאי הבסיסי והמוקדם לכל פסיקת הלכה זה הכרת המציאות בדרך הטובה ביותר. לשם כך נפגשו ראשי אגף "קדושת החיים" עם למעלה מ-50 רופאים שהתנדבו לעזור לאגף בשעת הצורך.
הרופאים מכל מקצועות הרפואה מבתי חולים שונים ברחבי הארץ, מקבלים את הפניות של הרב שמטפל בשאלה במוקד הטלפוני, פעמים רבות קוראים את המסמכים ועוזרים לרב להבין את התמונה הרפואית. המידע שמקבלים הרבנים מהרופאים הכרחי בכדי שהרב יצליח להבין היטב את התמונה הרפואית כבסיס לפסיקתו ההלכתית.
פרופ' אפרים יאול מומחה בגריאטריה, מנהל המחלקה הגריאטרית לסיעוד מורכב במרכז הרפואי הרצוג בירושלים עד פברואר 2023, פרופ חבר קליני ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' יאול חיבר את הספרים הזקן הסיעודי- התמודדות וטיפול (הוצאת אשל-ג'וינט 2004), סיפורים שסיפרו לי מטופלי – לבטים ושאלות במצבים גופנים בגיל הזקנה (הוצאת אשל -ג'וינט 2012), עת לחיות –השפעה ולקיחת אחריות על תהליך הזקנה (הוצאת מטר 2021), האדם המבוגר בפרשת השבוע – שיחות על הזדקנות ורפואה בהקשר לפרשת השבוע (הוצאה עצמית 2021).
האני מאמין שלי קשור לפרשת השבוע. הרופאים של ימינו יכולים ללמוד מהתנהלות הכהן בטיפולו בצרעת המקראית.
לראות את האדם העומד מאחורי התסמין (הנגע) ולא רק את הנגע. יש לקחת היסטוריה רפואית מקיפה בהיבטים שונים (לא רק גופנית אלא חברתיים, נפשיים רגשיים ורוחניים) תוך הקשבה אמפטית, נוכחות, והסתכלות ישירה בגובה העיניים. לשלול גורמים גופניים וחתירה למציאת גורמים נפשיים, אישיותיים וחברתיים העלולים להיות המקור של הבעיה.
המלצותיי: המפתח לבריאות תקינה הוא לשמור על איזון ופיוס בין צרכי הגוף, הנפש, הצד החברתי והרוחני של האדם.
עין טובה כלפי האחר וכלפי האדם עצמו. הפרשן "באר משה" מבאר שהמילה 'נגע' בחילוף אותיות נהפכת לענג (תלוי היכן תשים את העין).
בתורת הקבלה הנגע מלשון נגיעות (אינטרסים), צא מה-'אני' מעצמך ל-'אין' (בחילוף אותיות) זה יקל עליך ותראה למרחקים.
הרופא בימינו, צריך להיות באישיותו מקצת פסיכולוג, רב, עובד סוציאלי, תומך רוחני ולרדת לנבכי הנפש של המטופל הסובל.
"בן 80 לגבורות" (אבות ה, כא) מהי הגבורה שבזקנה? הגבורה היא ההגעה לזקנה עם משאבים תפקודיים ודחית השינויים תלויי הגיל. כשמופיעה הירידה הגופנית יש לשמור על הערך העצמי ולבנות קומה רוחנית וחברתית. בסוף החיים היכולת לקבל החלטות ערכיות ולדעת גם להרפות מהחיים (למעט בהתערבויות פולשניות ולמות בבית ככול הניתן).
על הילדים של המטופל הזקן להקפיד על שמירת האוטונומיה של ההורים. לצד חשיבות המעורבות של הילדים בטיפול עקב הירידה בתפקוד. יש לתחום ולהציב גבולות ולהתחשב בדעתם של ההורים, ולא לקבל החלטות המנוגדות לערכים שלהם ולרצונם. אין לכפות על ההורים החלטות, ויש לשתפם בכל הנוגע לשינוי בדיור, להכנסת מטפלים ובהחלטות נוספות החשובות לטיפול בהם. חשוב לשים את הדברים על השולחן, לשמוע, להסביר ולהצדיק את הצורך. לעיתים יש צורך במעורבות של גורם מקצועי ניטרלי וסמכותי, בהסכמת ההורים, כגון רופא, עובד סוציאלי או רב, שיבחנו את הסיטואציה ויחוו את דעתם לגבי הצורך בשינוי.
