מורן ותומר נישאו בסוף שנות השלושים לחייהם.
בכל חודש קיוותה מורן שהפעם זה יקרה, שחלומה הגדול להפוך לאם- עומד להתגשם סוף-סוף. אך שוב אכזבה …
לאחר שנה וחצי של המתנה מורטת עצבים, הם זכו להריון יקר ומרגש. הסקירה הראשונה היתה תקינה, הידיים הקטנות שזזות, הלב הפועם של העובר, ריגשו אותם עד דמעות. המסע שלהם אל הזוגיות הזו ולאחריה אל ההריון המיוחל, הציפו את ליבם והם חיכו בכליון עיניים ללידה.
הסקירה השניה התנהלה לאיטה, הרופא נראה מהורהר סורק כל איבר, השקט מעיק וניתן לחתוך את המתח שבאוויר, משהו לא בסדר זה ברור ,ד"ר מה קורה? מה אתה רואה שם?
צר לי, הוא ענה, נראה שיש כאן בעיה שצריך לבחון מחדש, איזה בעיה? מה זה אומר? שאלנו כמעט בצעקה, הרופא מיעט במילים ונתן לנו ביד הפניה לסדרת בדיקות מעמיקה. כבר למחרת החלנו את מסע הברור המתיש, המתח הלחץ הפחד תחושות שאי אפשר להעביר …התמונה מתחילה לתפוס צורה – העובר סובל מבעיה גנטית חמורה.
הבשורה המרה הכתה את מורן ותומר בתדהמה ובצער גדול. הם לא יכלו לשאת את המחשבה של הפסקת הריון. הרופאים דוחפים, החברים מייעצים … כולם בוחשים בקדרה.
מורן התקשתה להתמודד עם המסקנה האיומה הזו, היא לא מסוגלת להיפרד מהחלום שהתגשם, שעון החול מתקתק מי אמר שנזכה שוב להריון נוסף? מה יהיה עם החלום שלי להיות אמא אבל כל כך רוצה תינוק בריא…
מתוך הסחרור של רופא , טכנאי, יועץ גנטי הם הגיעו גם לרב השכונה לקבל ברכה על אף שאינם שומרי תורה ומצוות, אולי דרכו תצמח הישועה אמונה פשוטה..
רב השכונה התקשר למכון פוע"ה וקישר אותם לרב לביא.
הרב לביא קיבל אותם בשמחה, עבר על כל המסמכים, הרגיע , התייעץ עם רופא מומחה בתחום הגנטיקה וסידר להם בדיקה משמעותית אצלו, בסיום הבדיקה אמר הרופא לזוג: "אכן ישנה בעיה גנטית אך הרבה פחות חמורה מהמידע שהעבירו אליכם, עם טיפול נכון ואף תוך כדי ההריון הילד יגיע לעולם ויביא לכם הרבה שמחה חלומכם יתגשם"
תומר ומורן התלבטו בדבר השלכות העניין ולבסוף החליטו להמשיך עם ההריון.
לפני חודשיים, הנס קרה, בן מתוק נולד למורן ותומר ,"הרב לביא תודה על התקווה על העזרה על המילים החמות והמקצועיות הגדולה בה ליווית אותנו, המקצועיות בה ליווית אותנו.
הילד הזה הוא לגמרי בזכותכם
