מחלקת ייעוץ – הרב בנימין דוד, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה:
אנו עדים למקרים מיוחדים מהחיים. ממש ניסי ניסים בארץ ובעולם. אך כשהמקרה מתרחש מעבר לים יש תחושה של ניחוח מיוחד יותר.
אני זוכר שהיה זה יום חורפי במיוחד, בשעות הערב, כאשר התכוננתי כבר ליציאה הביתה. פתאום קראה אליי המזכירה: "הרב, אתה יכול לענות? זו שיחה מזוג בחו"ל". כמובן שעניתי בחיוב.
על הקו קולו של גבר. "שלום, מדבר יהודה. אנחנו שליחי קהילה בהודו". מבלי לדעת במה מדובר, התרגשתי.
יהודה דיבר בנחת. "יש לנו ברוך השם ילדה אחת מהיריון טבעי, שירה שלנו, שחגגה השנה את יום הולדתה העשירי". מאז לידת שירה מנסים הזוג להרות, אך לצערם ללא הצלחה. לשאלתי אם עברו טיפולי פוריות, הייתה התשובה – "ניסינו באופן טבעי. אמרנו שאם שירה באה באופן טבעי מעט זמן לאחר החתונה, בוודאי שיבואו עוד. היינו עסוקים בשליחותנו, התפללנו, השתדלנו, וכך עבר הזמן. אנחנו כמהים לילדים נוספים, ושירה מבקשת כמעט בכל יום אחים ואחיות. גם כך זו לא סביבה חברתית רגילה כמו בארץ, והיא מרגישה בדידות רבה".
כאב לי מאוד על יהודה וחיה, וכמובן גם על בתם שירה המשוועת לאחים.
קבענו לשוחח כעבור יומיים עם הזוג. בשיחה הסברתי להם שיש צורך בעריכת בדיקות וככל הנראה גם בטיפול פוריות. שכנעתי אותם לבוא לארץ ולעבור את הכול כאן. הבטחתי שאני איתם במציאת בית זמני ובכל החלק הבירוקרטי, הרפואי והכלכלי, ואפילו שנדאג לשירה למסגרת לימודית וחברתית בזמן שהייתם בארץ. הזוג הסביר שהדבר כרוך בעשייה רבה וייקח מספר חודשים, ואכן לאחר כשלושה חודשים, בתחילת שנת תש"ף, הגיעו לירושלים. הצלחנו לסייע רבות בארגון כל הדברים שהבטחנו.
יהודה וחיה עברו את הבדיקות הנדרשות בהליכים מזורזים, כשאנחנו מעניקים להם ליווי אישי ואת המעטפת הנדרשת, יחד עם אנשים טובים שעזרו בתהליך – רופאים, רבנים וארגון שאליו השתייכו. כל זאת כדי שיוכלו לחזור במהרה לשליחותם בהודו עם חיים חדשים.
מהר מאוד הבנו שעליהם לעבור הפריה חוץ גופית. הצלחנו להגיע לטיפול הראשון בתוך מרכז רפואי בארץ, עם כל הקשיים הכרוכים בכך.
בטיפול הראשון נקלטה חיה להיריון. בכיתי וחיבקתי חיבוק גדול את יהודה המאושר. הרופאים ביקשו שהזוג יישאר מספר שבועות בארץ כדי לוודא שההיריון מתפתח באופן תקין. נקשרתי לזוג היקר, והרגשתי הודיה גדולה על נס של כניסה מהירה להיריון מטיפולי פוריות לאחר עשר שנות ציפייה.
לפני יציאתם להודו הגיעו הזוג להיפרד לשלום. התרגשנו מאוד. מהר מאוד הגיע גם נגיף הקורונה ולכן שמחנו מאוד שהם הצליחו לחזור לקהילה שהייתה זקוקה להם.
במהלך ההיריון שוחחנו רבות, ואף הצלחנו לערוך בדיקות שונות מהודו לישראל עם רופא מהארץ. חיה החליטה ללדת בהודו, ועזרנו להם במציאת מקום ללידה עם תנאים טובים יחסית.
לפני חצי שנה התבשרנו בשמחה משולשת: ברית לתאומים בנים, ובת מצווה לשירה. הם התקשרו אליי מאושרים בשיחת זום, כשהם חובקים בזרועותיהם בהתרגשות גדולה את שני הקטנטנים – הלל ובנימין. כן, זכיתי שילד אחד נקרא בשמי…
הכי התרגשתי כאשר שירה אמרה לי: "הרב בנימין, עזרת לי לקבל את המתנה הכי יפה לכבוד חגיגת בת המצווה שלי. המתנה שחיכיתי לה כל חיי. תודה!"
צילום ועריכה: מוטי לוריא – יח"צ מכון פוע"ה

הסיפור אמיתי אך השמות בדויים לצורך שמירה על חסיון