הפוסט מאותגרת פוריות? בפרט בעת הזו אל תשארי לבד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>מכון פוע"ה מרחיב את מעגל התמיכה –
קבוצות תמיכה חדשות בירושלים ובפתח-תקווה לנשים המתמודדות עם אתגרי הפוריות.
תחושת בדידות והרבה חוסר אונים ותסכול- זוגות המתמודדים עם בעיות פוריות מדווחים לא פעם על התמודדות אישית וזוגית לא קלה בתהליך. מכון פוע"ה פותח גם השנה קבוצות תמיכה לנשים מאותגרות פוריות, המאפשרת חשיפה כנה ושיתוף שמהווה תמיכה גם במישור הנפשי והחברתי.
"מסע הפוריות הוא משהו ש'זר לא יבין'. קבוצת התמיכה הזו פשוט נתנה לי חיבוק ענקי וקבוצת שוות. כאן יכולתי לפתוח את הלב באמת, בלי מסיכות" אמרה ש', בוגרת הקבוצה הראשונה.
לפני כמה חודשים נפתחה במכון פוע"ה בירושלים, קבוצת פיילוט לנשים המתמודדות עם אתגר הפוריות. הנשים נפגשו פעם בשבוע בערב והצטרפו למפגש בנוי ומונחה ע"י דקלה טלר פסיכותרפיסטית, יועצת זוגית ומינית בוגרת הקורס 'פסיכותרפיה בפוריות' של מכון פוע"ה.
"עד היום טיפלתי בעשרות זוגות שהמכון שלח אליי. יש לי קליניקה ברבבה וקליניקה בפתח תקווה. אך טיפול קבוצתי בצורה כזו של קבוצת תמיכה היה מאוד קשה להרים עד היום ואני מתרגשת על הזכות שניתנה לי להוביל את הקבוצה הראשונה שהתגבשה. למעשה יש 'קשר שתיקה' שהוא מאוד טבעי סביב קשיי פוריות. יוצא שזוגות מתמודדים עם זה מאוד לבד כי לא נעים לשתף ומנסים להסתיר את הקושי. אך האמת היא שזה בדיוק מה שיוצר את תחושת הבדידות. הנשים האמיצות שהסכימו לחשוף ולהחשף ולהגיע בכל שבוע למפגש, נתרמו בצורה לא רגילה. עולים שם דברים מרגשים, כואבים, מצחיקים ומאוד מאוד חשופים" מספרת דקלה.
"החשיבות של המיזם הזה עצומה. יש בקבוצה כח ועוצמה גדולה במסע שיש בו המון בדידות, רגעי משבר, חוסר אונים ובעיקר חוסר וודאות גדול. הקבוצה יצרה מרחב בטוח שאפשר להגיד בו דברים שבמקומות אחרים לא תגידי אותם וגם לא יבינו אותך. אפילו משפטים קשים כמו "זה היה כ"כ קשה שרציתי להתאבד." וגם משפטים לכאורה פשוטים אבל טעונים מאוד. 'היה לי יום קשה, הגעתי אחרי בטא שלילית. 'היה לי שבוע נוראי, רבנו ואני מרגישה מאוד לבד' כאן זה מתקבל ויבינו אותך, יש לך מקום.
ש' מירושלים, העוברת לצד בעלה טיפולים מזה למעלה משלוש שנים שיתפה בתחושותיה בעקבות סיום הקבוצה הראשונה בה השתתפה: "האמת היא שהתלבטתי מאוד אם להגיע. הרגשתי מאוד מובכת מהסיטואציה. לא ראיתי את עצמי שייכת ל'קבוצת תמיכה'. אחרי לבטים החלטתי ללכת עם חברה שהכרתי במסדרונות מחלקת הIVF…
מיד כשהגעתי הרגשתי חום מיוחד. היה ברור לי שאני נשארת. ההשתתפות בקבוצה היתה משמעותית מאוד עבורי ואני שמחה מאוד שהגעתי. פה למעשה כולן כמוני. אף אחת מבחוץ לא מבינה מה עובר עליי ומה אני עוברת ביום-יום. הקבוצה היתה מקום בו אנשים מבינים אותי באמת ללא מסכות. התמיכה שדקלה נתנה לנו, הקשבה אמיתית בלי רצון לענות ולפתור את הבעיה, הנוכחות שלה והתמיכה, נתנו לי עוצמה גדולה. מצאתי את עצמי מחכה בכל שבוע למפגש המטעין הזה. בסבב הטיפולים האחרון שלי הגעתי עם כאב מאוד גדול על טיפול שכשל והקבוצה היתה שם עבורי. קשה לי לדמיין את עצמי עוברת סבב נוסף בלי הקבוצה לצידי. אני מציעה לכל אחת שמתמודדת עם המשא הכבד הזה של טיפולים , לבוא לטעום ולבדוק את האפשרות הזו להשתתף בקבוצת תמיכה. מקסימום תופתעי לטובה.." היא מסכמת בחיוך.
משתתפות נוספות בקבוצה מתארות הרגשת תמיכה הדדית ושהקבוצה נותנת כח בדרך שהיא לא פשוטה.
הקבוצה מגוונת מאוד מבחינה חברתית ומונה נשים מכל הקשת הדתית ואף החרדית על כל הרצף. הגיוון הוא גם במצבים בהם נשים נמצאות. יש נשים שידעו לפני החתונה שתהיה להן בעיה, יש נשים שזה נודע להן רק עכשיו, יש נשים שעדיין בבירורים ולא ברור להן לאן זה הולך. יש כאלו שהבעיה אצל הבעל ויש כאלה שאצלן. השונות והגיוון נותנות פה ערך מוסף. לשמוע נשים שמתמודדות כמוני וכל אחת עם הכלים שלה.
דקלה, ספרי לנו מה קורה במפגש?
לכל מפגש יש נושא – הנושאים עולים חזק מצד הנשים במסע של אתגר פוריות. פערים בין בני זוג, המקום של החברה, השוואות, אובדן, ציפיות למול אכזבות ועוד. המפגש מתחיל משיתוף משמעותי של 'איפה אני נמצאת היום ומאיפה אני מגיעה' ואז יש הפעלה או פעילות שאני מנחה ומכוונת סביב הנושא של המפגש. קורה שם משהו עוצמתי מאוד ואנחנו לא מצליחות להגיע לכל הנושאים. אחד המשפטים החזקים שמשתתפת אמרה לי השבוע היה "חזרתי לחלום. הייתי ביאוש גדול והקבוצה עזרה לי לחזור ולהעיז לחלום".
כשחילקתי את הסילבוס אחת המשתתפות אמרה 'וואו בחיים לא ראיתי כזה סילבוס מדויק'. יש כאן הבנה של הצרכים שיש לזוגות אלו, מתוך היכרות רבת שנים של המכון עם הקשיים והאתגרים שהמצב הזה מביא איתו.
בעקבות הקבוצה פיתחתי קלפים טיפוליים לזוגות שנקראים 'מצפים' והם מהווים טריגר לשיח ולמפגש, לפתוח מקומות מורכבים אצלם וזה חזק מאוד".
דקלה מספרת על תכניות לעתיד: "זו היתה קבוצת פיילוט והרצון הוא לפתוח קבוצות נוספות בכל הארץ. יש צורך גדול וביקוש ואנחנו רוצים להקל על הקושי הנפשי לצד כל העיסוק הטכני בהליכי פוריות. זו חלק מהשליחות שלנו ואנו מקווים שהבשורה תשא כנפיים והקבוצות יתמלאו בע"ה."
הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה: "המעטפת ההוליסטית שבנינו נוגעת בכל הרבדים שהזוגות זקוקים להם: הרפואי, ההלכתי, הרגשי, הכלכלי והבירוקרטי. הם במסע מאתגר, לעיתים של מספר שנים וזר לא יבין מה הם עוברים ואנחנו איתם במסע יד ביד לפי סגנון חייהם, ההשקפה, השאיפות והיכולות שלהם. קבוצות התמיכה הם חלק חשוב מהמעטפת שהרגשנו שיש בו צורך. הוא לא מתאים לכל זוג, יש כאלה שמעדיפים טיפול בנפרד. אנחנו מאוד ממליצים על סגנון הטיפול של קבוצת תמיכה במיוחד באופן שבנינו אותו – הוא נותן המון"
מכון פוע"ה מסייע לעשרות אלפי פונים מהארץ ומעולם החווים קשיים בתחומי הפוריות, ההריון, הלידה, הגנטיקה, טהרת המשפחה ואישות למעלה מ-30 שנה. הם מקבלים מעטפת מקצועית המשלבת בין התחום הרפואי ההלכתי והרגשי כדי להביא את הפונים להצלחה המדוייקת עבורם באופן יעיל ומהיר ככל הניתן.
מתמודדת עם אתגרי פוריות? לקבוצה יש כח מרפא, אל תשארי לבד!
לפרטים על קבוצות התמיכה הקרובות לחצי כאן>>
הפוסט מאותגרת פוריות? בפרט בעת הזו אל תשארי לבד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט היתרונות והחסרונות בדיקור מי שפיר הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>לקראת כנס בריאות כהלכה ה-20 של מכון פוע"ה שיתקיים בשבוע הבא מסבירה פרופסור לנה שגיא-דאין על נושא בדיקת דיקור מי השפיר שיעלה אף הוא במהלך הכנס.
"כל אישה צריכה לבוא ולשמוע את היתרונות את החסרונות ולהחליט עבור עצמה"
השבוע (יום רביעי), יציינו במכון פוע"ה 20 שנה לכנס השנתי שעורכים במכון בנושא בריאות כהלכה. לקראת הכנס אנו משוחחים עם פרופסור לנה שגיא-דאין, רופאת נשים בכירה ומנהלת שיאות גנטי טרום לידה בבית חולים כרמל, על נושא הבדיקה הגנטית שפחות נפוץ לדבר עליו, וידונו עליו במהלך הכנס.
כבר בראשיתו של הריאיון מבהירה הפרופסור שגיא-דאין שרוב העוברים נולדים בריאים, תקינים ומושלמים גם אם לא נעשה בדיקה. מצד שני מסבירה שגיא-דאין "קיים סיכון קטן לבעיות מולדות בהריון, וכל הבדיקות שאנחנו עושים נועדו כדי לנסות להפחית את הסיכון הזה כמה שאפשר. למרות שכמובן שאי אפשר להפחית אותו לאפס". בדבריה מסבירה הפרופסור כי בודקים דווקא תסמונת דאון, למרות שיש עוד הרבה תסמונות נוספות, מהסיבה שתסמונת דאון היא אחת השכיחות והמוכרות שבהן.
בהמשך מסבירה שגיא-דאין כי, "יש שני סוגים של בדיקות סקר שנועדו לאתר הריונות בסיכון מוגבר לתסמונת דאון. יש בדיקה שנקראת סקר שליש ראשון, כי מתבצעת בשליש ראשון להריון, בין שבוע 11 עד 14, וזה בדיקת אולטרסאונד שקיפות עורפית ובדיקת דם .והבדיקה השנייה, משבוע 16 עד 26, זה בדיקת דם שבודקת שלושה חלבונים. שתי הבדיקות האלה נועדו לאתר נשים עם הריון בסיכון מוגבר לתסמונת דאון. גם אם הבדיקות לא תקינות, זה לא אומר שבסופו של דבר יש תסמונת דאון" היא מדגישה.
הבדיקה העיקרית בה תעסוק שגיא-דאין בכנס של מכון פוע"ה, היא בדיקת מי השפיר. "רוב הנשים שעושות בדיקות פולשניות עושות דיקור מי שפיר משבוע 16-17, תלוי בבית חולים. במהלך הבדיקה ממש מכניסים מחט דקיקונת דרך הבטן, לתוך הרחם ולוקחים כמות קטנה של מי שפיר. במי השפיר יש תאים של העובר שנשארו מהעור שלו, ממערכת העיכול, וככה אנחנו מגיעים לחומר הגנטי של העובר עצמו.
להרשמה לכנס, לחצי כאן >>
בדבירה מסבירה שגיא-דאין את הסיכון שיש בבדיקה ומדוע לא עושים את זה לכל אישה. לדבריה, "בבדיקה הזאת יש סיכון, אחרת רוב הנשים היו רצות לעשות את זה. הסיכון בבדיקה הזאת, בזמנו חשבו שזה אחד ל-200 הסיכון להפלה, שזה המון. עכשיו אנחנו מדברים לפי כל המחקרים החדשים על אחוז הרבה, הרבה יותר נמוכים וזה עומד על פחות מאחד לאלף. כלומר, הסיכון הוא מאוד נמוך, מצד שני הסיכון למצוא משהו בבדיקה גנטית במשך היום הוא סביב 1% . אז אנחנו מדברים על אחד לאלף לעומת בערך אחת ל 100".
בשלב זה מדגישה שגיא דאין כי "כמובן שזה סטטיסטיקה יבשה, וכל אישה צריכה לבוא ולשמוע את היתרונות, את החסרונות, ולהחליט עבור עצמה. באמת יש לנו לא מעט זוגות שמגיעים והם אומרים מראש למה שאני אעשה דיקור מי שפיר אם אני לא אעשה שום דבר עם התוצאה. אני חושבת שרוב האנשים עושים את הדיקור במחשבה שאם ייקרה משהו לא תקין, זה יוביל בהכרח להפסקת הריון. אבל היו לנו כמה וכמה הריונות ותינוקות שהבדיקה הטיבה עמה, בלי כל העניין של הפסקת הריון".
"הייתה אבחנה גנטית של אחת התסמונות היחסית שכיחות שיכולה לבוא עם מומים, אבל בעיקר אחת הבעיות שלה זה ירידה בסידן בדם אחרי הלידה. במקרה הזה היינו מוכנים ללידה, והתינוק הזה כשהוא נולד ישר נמדדה לו מד סידן שהייתה מאוד נמוכה והוא קיבל טיפול, וזה טיפל לו לחלוטין בתסמינים. אחרת זה תסמינים מאוד קשים" מביאה שגיא-דאין דוגמה. לסיכום היא אומרת "תבואו לייעוץ גנטי ותשמעו את המידע הזה. זה לא שאני תופסת ורצה לדיקור מי שפיר. אלא לשמוע, להבין יותר, ואז להחליט ביחד".
להרשמה לכנס, לחצי כאן >>
הפוסט היתרונות והחסרונות בדיקור מי שפיר הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט פסקת הריון בגלל מומים בעובר הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>מכלול לבטים, נתונים, בדיקות והתייעצויות מלווה זוג שמגלה מום משמעותי אצל העובר וצריך להכריע בדבר צעדיו כעת.
במהלך הכנס המתקרב של מכון פוע"ה וערוץ 7 ידונו בין השאר גם נתוני הלמ"ס לפיהם אחוז הנשים הבוחרות לבצע הפלה בשל חשש ממום בעובר גבוה מאוד.
הרב ליאור שגב, פוסק ויועץ במכון, מספר על הנתונים וההתמודדות הרפואית הלכתית.
"כאשר מדברים על הפסקת הריון בגלל נושא של מומים המגמה הראשונה היא לראות איך מונעים את הפסקת ההיריון. גם העולם ההלכתי וגם הרפואי נמצאים שם. בוחנים את חומרת המום. גם בעולם הרפואי לא ששים להפסיק הריון",אומר הרב שגב ומציין כי כלל העוסקים בדבר מודעים היטב לקושי העובר על בני זוג סביב לידה שקטה התובעת גם כאב וגם השלכות רגשיות משמעותיות. מתוך כך השאיפה היא מניעת הפלה.
להרשמה לכנס נשים "בריאות כהלכה" של מכון פוע"ה וערוץ 7 לחצו כאן
הרב שגב מציין כי ההסכמה בדבר השאיפה למנוע הפלה מגיעה על אף עמדות שונות ופערים בין העמדה ההלכתית וזו הרפואית,
ובוודאי בין עמדות הלכתיות שונות. על מנת לאפשר הכרעה בסוגיה המורכבת והרגישה השאיפה היא להציב בפני בני הזוג את מירב הנתונים על מנת להיות מדויקים ככל הניתן.
"יש מומים שניתן לטפל בהם כמו מומי לב. יש מומים שניתן לטפל תוך כדי הריון. באחרונה הגיע זוג עם מום בעמוד השדרה והפננו לטיפול תוך כדי הריון",
מספר הרב שגב ומציין כי הדיוק הקיים היום בדיקות אולטרסאונד בשלבים מוקדמים של ההיריון מאפשר גילוי מוקדם של מומים,
לעיתים כבר בשבוע ה-12, אך מנגד יש לזכור שריבוי מידע עשוי גם לבלבל את בני הזוג. לשם כך נדרשת ההדרכה וההכוונה של הזוג אילו בדיקות נכון וראוי לבצע ועל אילו ניתן לדלג.
בכנס פוע"ה יוצגו בין השאר היכולות הטכנולוגיות לזיהוי מומים בגילאים מוקדמים, כמו גם שיטות הלכתיות שונות סביב מועד קבלת ההחלטה. הרב שגב מציין כי ככל שהזיהוי מוקדם יותר וככל שהמום משמעותי יותר הרי שיותר רבנים יתירו הפסקת היריון. במקרים בהם ברור שהעובר לא יוכל לחיות בשל המום ההיתר יינתן בקלות רבה יותר. במקרים של מומים מורכבים יותר מתקיים שיח פרטני מול בני הזוג על מנת לקבל הכרעה שכרוכה באלמנטים רבים כמו היכולת הנפשית של הזוג להתמודד עם האתגר שלפתחם, התפיסה שקיימת אצל חלק מהזוגות לפיה אם הקב"ה רצה בכך הרי שלא יעשו פעולה הפסקת רצון זה ובמקרים אחרים יש זוגות הבוחרים להשקיע מאמץ הרבה מעבר לנדרש על מנת לנסות ולרפא את התינוק, לנתח וכו'. שיקולים אלה ואחרים מחייבים הדרכה אישית למציאת המענה המותאם לכל זוג.
הרב שגב מדגיש כי החלטה שקיבל זוג היא למעשה החלטה הלכתית, כדוגמת החלטתו של חולה שעליו לאכול ביום כיפור. על מנת לקבל החלטה שכזו ראוי שלא להיכנס לסד זמנים מלחץ ולאפשר לזוג לקבל את כלל הנתונים, לבצע את כלל הבדיקות הנדרשות ולהיוועץ על כלל הגורמים הרלוונטיים. על מנת לסייע להם בכך הוקם במכון פוע"ה קו היועצות של נשות מקצוע הפורסות בפני הזוגות את הנתונים המותאמים להם.
בדבריו מציין הרב שגב את האלמנט האמוני כחלק בלתי נפרד מגיבוש הכרעתו של הזוג, ולשאלתנו אם עולם הרפואה יודע להכיל אמירות אמוניות של זוג המחליט להיסמך על תפילה, אמונה או ברכה ולהמשיך היריון, הוא משיב ומספר על רופאים רבים שמבינים היטב את המשמעות של הפן האמוני כמקור לאופטימיות המסייע גם להם כרופאים להתייצב מול הזוג ולסייע לו בקבלת ההחלטה.
להרשמה לכנס נשים "בריאות כהלכה" של מכון פוע"ה וערוץ 7 לחצו כאן
הפוסט פסקת הריון בגלל מומים בעובר הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט במקרה שלנו הבעיה היא בי הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>לקראת הכנס ה-20 של מכון פוע"ה בשיתוף ערוץ 7 "בריאות כהלכה" שוחחה באולפן ד"ר חנה קטן עם בני הזוג משה ואסתי יצחקי שיעלו מופע במהלך הכנס.
המופע עוסק במסע האישי של השניים שסבלו מבעיית פוריות. משה יצחקי מספר: "אחרי שהשתחררתי משירות צבאי וארוך שכולו שליחות לעם ישראל, חיפשנו את השליחות הבאה. כחלק מזה שעזרתי וסייעתי לפקודים שלי שעברו אתגר פוריות מתוך הניסיון שלי, הגענו למסקנה שלמרות ששנים לא דיברנו על הנושא הזה בינינו, הגיע הזמן אחת ולתמיד לשים את הדברים על השולחן, לפתוח את הנושא הזה ולצאת במופע שייעודו הרמת המסך אל מעט ממה שעובר על זוגות מאותגרי פוריות ובדגש על מה שחווה הגבר כי במקרה שלנו הבעיה היא בי".
"בפעם הראשונה שהרופא דיבר על זה שיכולה להיות אצלי בעיה הייתי בשוק טוטאלי. יש כאן שני רבדים מרכזיים ואחד מהם הוא תחושת הכישלון האישי כי בהסכם בין בעל ואישה לא מילאתי את חלקי. ברובד השני, מי שחווה את עיקר הקשיים והטיפולים והזריקות זו האישה, וחודש אחרי חודש אתה מגיע למצב שאתה חווה את הכישלון ואז אתה מרגיש שאתה פוגע באדם הכי יקר לך שאתה רוצה בטובתו", הוא מוסיף.
להרשמה לכנס נשים "בריאות כהלכה" של מכון פוע"ה וערוץ 7 לחצו כאן
יצחקי מרחיב על המסר של ההצגה. "אנחנו מופיעים כבר מעל לשנתיים בפני קהילות וארגונים וכמעט אין פעם שבה אנחנו מופיעים ורואים שנופלים האסימונים מה עובר על האנשים. לא היה מקום שבו הופענו והצגנו את הצד הגברי שיש שם אחיות או פסיכולוגים שמספרים שלא הבינו עד אז מה עובר על הגבר בתהליך הזה. חשוב לדעת שגם הגברים שם ולתמוך בהם כי לפעמים מילה אחת משנה את כל עולמם וזה מסר שחשוב לנו מאוד להעביר".
רעייתו אסתי מסבירה את החידוש במסר. "יש את הפן הטכני אבל הפן הרגשי והנפשי של שנינו לחוד וכל אחד ליחד והגבר שנפגע לו האגו – זה פן חדש שאנחנו מביאים. יש לנו ברוך השם שלושה ילדים משני הריונות ורק פעמיים הקב"ה אמר לנו כן. התחתנו צעירים ואנחנו נשואים כבר 29 שנים. ויש את השכונה, ואת בית הכנסת ומעגל השנה ולנו אין. אז נכון שכשהגדולים הגיעו רווח לנו. אבל הניסיון אחר כך הוא חודש אחרי חודש".
לדבריה, "גם היום מאותגרי פוריות קשה להם מאוד – במיוחד לפתוח את זה מול המשפחה והקרובים – פונים אלינו גם נשים וגם גברים ואומרים לנו שחיזקנו אותם".
"אתגר הפוריות הוא מאוד שכיח, כמעט אצל כל זוג חמישי, והם נמצאים אצלכם בבית הכנסת ובשכונה. תתייחסו אליהם כאנשים רגילים ואם הם ירגישו בנוח ישתפו אתכם. אם לא, אל תסתכלו עליהם במבט מוזר ואל תבחנו אותם סתם", היא מסכמת.
להרשמה לכנס נשים "בריאות כהלכה" של מכון פוע"ה וערוץ 7 לחצו כאן
הפוסט במקרה שלנו הבעיה היא בי הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט לכל זוג יכול להיות ילדים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>ראש מכון פוע"ה הרב מנחם בורשטין מתייחס לחידושים ההלכתיים והרפואיים בתחום הפוריות שיוצגו בכנס ה-20 של מכון פוע"ה. ואומר: "המידע שנציג יחסוך הרבה סבל והרבה כאב לב"
לקראת הכנס ה-20 של מכון פוע"ה לנשים, בעוד כשבועיים, התארח ראש המכון, הרב מנחם בורשטין באולפן סרוגים ודיבר על החשיבות של הכנס לא רק לנשות מקצוע, אלא לכל אישה שהיא.
הכנס, שמתקיים לראשונה מזה שלוש שנים וחצי בגלל הגבלות הקורונה, יתקיים ללא הפצה בווידאו או בזום, כדי לתת את המפגש האישי בין הדוברים והדוברות לשואלות. "אשת מקצוע, כמו אחות, רופאה או משיבה הלכתית, שלא מגיעה לכנס הזה – היא לא אשת מקצוע" אומר הרב בורשטין בעוקצנות, ומוסיף: "אבל הכנס הזה הוא גם לכל אישה שהיא מגיל 20 ומעלה". לדבריו המידע חשוב לנשים בגיל הפוריות, לכלות, וגם לאמהות שייתנו מידע ומענה ראשוני לבנות ולכלות שלהן.
"יש היום כל כך הרבה דברים חדשים וכל הרבה מידע שהתעדכן, שחבל שנשים סובלות. זה גם בנושא כתמים ומניעה שלהם, והרחבת ימי הטהרה, ובעיקר בנושא הפוריות. אני אומר לזוגות שבאים אליי, לכל זוג יכול שיהיו ילדים. אם הקב"ה היה רוצה שלא יהיו לכם ילדים, הוא היה שותל אתכם במאה ה-19 ולא במאה ה-21. אתם צריכים להתפלל וגם לעשות מאמץ מצדכם. יש היום כל כך הרבה פתרונות ואמצעים טכנולוגיים, שאפשר להתגבר על המכשולים".
הירשמי גם את לכנס ה-20 של מכון פוע"ה
הרב בורשטין מציין כי גם פעם בנושאי בעיות גנטיות, יש היום אפשרויות שונות. "פעם היו אומרים לזוג כזה לא להתחתן מראש, היום גם לנשואים, יש אפשרויות שעוקפות את הסיכון, ומחזירו לאישה רק עובר שהוא בריא מבחינה גנטית".
הפוסט לכל זוג יכול להיות ילדים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט חדש במכון פוע"ה: קליניקת אולטרסאונד חדשה שתאפשר לנשים להיבדק בלי להפסיד זמן עבודה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הקליניקה, הוקמה לעילוי נשמתו של החייל עדיאל פישלר ז"ל שנהרג בנסיבות טראגיות בחודש יוני האחרון. קרן, אמו של עדיאל ז"ל, היא טכנאית אולטרה-סאונד המסייעת למאות נשים בעבודתה כבר במשך שנים רבות. כמי שמכירה את העולם מקרוב, וחוותה קשיי פוריות בעצמה, היא פנתה למכון פוע"ה עם המיזם.
מכון פוע"ה ארגן שבוע ההתרמות ותוך פחות משנה נאספו כל התרומות והקליניקה תיפתח בימים הקרובים באופן רשמי. הקליניקה תאפשר למבוטחות כל קופות החולים לקיים טיפולי פוריות, תכנון ומעקב הריון, על ידי טכנאית מנוסה ומוסמכת, בשעות לא שגרתיות ולאחר הודעה רשמית שיוצא המכון ניתן יהיה לבוא ולהשתמש בשירות החדשני.
בהשקת הקליניקה לקחו חלק – הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה. הרב אבי ידלר, רב במכינת עוצם. ישראל שטינמץ, מנכ"ל מכון פוע"ה. ד"ר חנה קטן, מומחית ברפואת נשים ופריון. הרב דב פופר, רב פוסק ויועץ במכון פוע"ה ונתנאל פישלר – אחיו של עדיאל ז"ל.
הרב בורשטין, ראש מכון פוע"ה: "בחודש אב הבטחנו שנקים את הקליניקה והשבוע, תוך פחות משנה, קיימנו את הבטחתנו. מטרת מכון פוע"ה היא לסייע בהבאת ילדים לעולם. הקמת קליניקת האולטרסאונד תחסוך מעט מן המורכבויות הרבות המלוות את הנשים שעוברות טיפולי פוריות ותיתן הנצחה ומענה לאובדן החיים של עדיאל ז"ל".
הפוסט חדש במכון פוע"ה: קליניקת אולטרסאונד חדשה שתאפשר לנשים להיבדק בלי להפסיד זמן עבודה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט "יש לחסן נשים בהריון – במיוחד אם יש להן גורמי סיכון" – הכנס השנתי ה-21 של מכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>את הכנס פתח ראש המכון הרב מנחם בורשטין, בהתרגשות לנוכח הקהל העצום בברכת "שלום עליכם" בארבע שפות: עברית, אנגלית, צרפתית וספרדית. השנה החליטו במכון לעסוק בחידושים ברפואה וההלכה מזווית נגיף הקורונה: התמודדות עם המשבר, בחיסון נגד, ובנושאים רבים המחברים בין עולם הרפואה לעולם ההלכה בתחומי פוריות, הריון, לידה, טהרת המשפחה ואישות.
הרב בורשטין, ראש מכון פוע"ה למשתתפי הכנס: "זכינו השנה לקיים את הכנס ה-21 באופן מורחב ובינלאומי. יש איתנו כאן ציבור רחב ומגוון מכל קצוות תבל, אך לצערנו איננו יכולים לראותכם כאן לידנו. פקדה אותנו השנה מגיפה קשה המתפתחת מיום ליום ואנו מוכרחים לקחת אחריות ולסייע לציבור באשר הוא כדי שיהיה מסוגל לקיים את נוהל חייו, אורחותיו ומצוותיו באופן הטוב ביותר ועל כך התייחסנו גם בכנס. אנו רואים בכנס הזה כמוביל חידושים מהפכניים בשילוב עולם הרפואה עם עולם ההלכה. השימוש בטכנולוגיות החדשות ביותר בעולם, המתחדשות מיום ליום באופן מעורר השראה, מתחברות היטב להלכה ולפסיקות והולכות יחד יד ביד".
הרב הראשי לישראל דוד לאו, בירך את משתתפי הכנס: "הכנס של מכון פוע"ה שונה השנה, הוא דיגיטלי. אך כל השנה שלנו שונה. נחשפנו לנגיף שסכנתו וודאית וחלה החובה להתחסן מפניו. על אף החובה אנו עדיין מנסים ללמוד את הנגיף והלימוד הוא דבר גדול. מכון פוע"ה מקפיד ללמוד ולהוסיף ידע וסיוע לזוגות שרוצים לראות חיים, אור ושמחה בבתיהם ולא זוכים בדרך הרגילה. מכון פוע"ה משתדל להיות העזרה והסיוע לכל אלו תוך לימוד וידיעה. אני מאחל לכולנו שם טוב בריאות ושמחה נוסיף ידע גם בנושאים החשובים שנידונו בכנס ושנצליח לסייע לכל אחד ואחד שזקוקים לעזרה."
הרב בנימין דוד, רב יועץ ופוסק במכון וממארגני האירוע: "אתמול זכינו לקיים את הכנס הגדול והמשמעותי ביותר שהיה למכון פוע"ה ב-31 שנותיו, ממש פסטיבל מקצועי ומשמעותי לתחומי רפואה והלכה המיועד לרבנים, רבניות ואנשי מקצוע שהשפעתם ברורה וחשובה כיוון שהם באים במגע עם מאות אלפי משפחות מכל העולם. אנו משתדלים להוות כתובת מקצועית והכשרה בתחומי המכון עבורם במהלך השנה דרך מחלקת היעוץ הרבני ומרכז הלימוד שלנו. אך הכנס מהווה יום שיא לפעילות פוריה זו ב"ה. הריחוק החברתי הכריח אותנו לקיים את הכנס השנתי באופן דיגיטלי וכך עשינו. התוצאה אלפי אנשים (3,500 נרשמים) שיוכלו לצפות בכנס במהלך השבוע הקרוב מוקלט".
כאמור הכנס נגע בתחום המסעיר את כולנו נגיף הקורונה. כידוע, בהיעדר מחקר מעמיק בנושא, עדיין קיים חוסר וודאות גדול בנוגע להשפעת החיסון על פוריות, הריון, לידה וגנטיקה ועוד. בנוסף, הנגיף הביא עמו מורכבויות נוספות הקשורות גם לטהרת המשפחה, אישות ואמצעי מניעה, גניקולוגיה וקדושת החיים, נושאים בהם עוסק המכון מדי יום.
פרופ' יריב יוגב, מנהל בית החולים "ליס" ליולדות ונשים במרכז הרפואי איכילוב, דיבר בכנס על השפעת חיסון הקורונה על הריון ולידה: "שנת הקורונה התאפיינה בפחות לידות תאומים, כיוון שיחידות הפוריות נסגרו וכן היו פחות לידות מוקדמות ופחות פגים, ככל הנראה בזכות הירידה בזיהום האוויר ובחשיפה לזיהומים שירדה".
עוד הוסיף יוגב כי יש לחסן נשים בהריון, במיוחד אם יש להן גורמי סיכון, וכי החיסון לא גורם להפלות ולמומים בעובר. כמו-כן, החיסון אינו עובר לחלב ולכן מותר לחסן גם נשים מניקות.
פרופ' אסנת וולפיש, מנהלת מחלקת נשים ויולדות, במרכז הרפואי הדסה הר הצופים שהשתתפה בכנס אמרה כי: "בין מכון פוע"ה לעולם הרפואה קיימת תקשורת מצוינת. הקשר הדו כיווני הזה, מפרה אחד את השני, ומסייע לזוגות רבים לקבל את כל המידע הדרוש להם מבחינה הלכתית ורפואית ולקבל את ההחלטה הנכונה עבורם".
במהלך הכנס הוצגו מספר חידושים בעולם ההלכה והרפואה כמו הגשת בקשה לביצוע השתלת רחם בישראל והסבר ההיתר ההלכתי לכך ובדיקה גנטית בשם צלוסינטזיס (celocentesis), המתבצעת כבר בשבוע ה-7 להריון (לפני יום ה-40) הבעייתי מבחינה הלכתית ועשויה, לפי חלק מפוסקי ההלכה, להקל את הקביעה והביצוע להפסיק את ההריון בשלב זה.
בנוסף לכל ההרצאות והחידושים בכנס, השיק הרב בורשטין את הקמת מרכז פוע"ה במקסיקו שיהווה מענה לכל דרום אמריקה וכן השקת מענה נשי בנוסף למענה הרבני שיתקיים בארץ ויחל בשבועות הקרובים.
בכנס השתתפו מגוון רבנים ואורחי כבוד של מכון פועה, שבירכו את קהל המשתתפים, וביניהם: הרב יעקב אריאל, נשיא ישיבת ההסדר רמת גן, הרב אריה גולדברג, מנכ"ל מרכז רבני אירופה. הרב שמואל אליהו, נשיא איגוד רבני הקהילות. הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ומרכז העיר רחובות ממנהלי בית דין רבני חב"ד. הרב שלמה יצחק פראנק, רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד. הרב שכטר, ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק. הרב יעקב חביב, ראש בית דין איחוד הרבנים צרפת. הרב שלמה סובול, ראש מרכז ברקאי. הרב משה קליין, רב המרכז הרפואי הדסה, ישי לוי, מנכ"ל ארגון מעייני הישועה. הרב אביחי קצין, ראש בית המדרש ראשית. הרב אברהם דרעי, ראש ארגון שדרים של רבנים דוברי צרפתית. ומשה לאון, ראש עיריית ירושלים שהגדיר את הכנס "מציון תצא תורה".
הפוסט "יש לחסן נשים בהריון – במיוחד אם יש להן גורמי סיכון" – הכנס השנתי ה-21 של מכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנס של ר': שימרה פוריות לפני כשנה ובקרוב תהפוך לאמא הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>ר'- רווקה שעברה טיפול לשימור פוריות- הכירה מיד אחרי הטיפול את בעלה ומצפה כעת לילד
בכל יום מתקבלות עשרות שיחות מרגשות במכון פוע"ה. אלא שהשבוע מבעד לשפופרת התקבלה במכון בשורה מרגשת במיוחד: ר', בת 37, עברה הליך שימור פוריות לפני שנה בעזרת המכון בעודה רווקה. לפני חצי שנה המשיך המכון בליווי- הפעם לקראת חתונתה והשבוע, – התקשרה ובפיה בשורה נפלאה- היא בהריון טבעי. לדברי הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה: "ברוך השם אנו רגילים שבכל שבוע מעדכנים אותנו בדבר הריונות ולידות. גם אחרי 31 שנה בהן המכון קיים העדכונים האלה מרגשים כל כך. כשאתה מכיר את האנשים ואת התלאות שעברו בדרך – אתה מרגיש שזה חלק ממך. מקרים של הקפאת ביציות ובעקבותיהם חתונות והריונות – מרגשים לא פחות. לפני שנה היא היתה רווקה בת 35 שחיפשה זיווג ודאגה מהשעון הביולוגי. היום היא אישה נשואה עם הריון טבעי וביציות שממתינות להפריה לכשנזדקק להם בע"ה".
למעלה מ100,000 תינוקות שנולדו ליותר מ65,000 זוגות – אלו המספרים עליהם מדברים במכון פוע"ה, מכון המסייע ומייעץ לזוגות מבחינה רפואית והלכתית מזה 31 שנים. בראש המכון עומד הרב מנחם בורשטין, המתרגש בכל פעם מחדש לראות כיצד הפך החזון למציאות. "לפני שלושים שנה, כשהרב אליהו זצ"ל מונה לרב הראשי הספרדי", מספר הרב בורשטין, "הוא פנה אליי ושאל אותי אם אני מוכן לעזור לו להקים את המכון ולהעניק כתף תומכת ומענה רפואי הלכתי לזוגות המתמודדים עם אתגר הפוריות. ובאמת מאז ב"ה עשינו הסטוריה".
כיום מתקבלות במכון כ-300 פניות בכל יום המקבלות מענה מ-13 הרבנים המומחים של המכון המיומנים באבחון, ייעוץ והדרכה, מתוך יחס אישי והתאמה לצרכי הפונה ולסגנון חייו בכל תחומי המשפחה. עבור זוגות רבים, המכון ופועלו הם הצלת חיים של ממש. רבני המכון מוסרים את נפשם יום ולילה ללא הפסקה, והעזרה שלהם חובקת עולם. פעילות המכון הינה חינמית ללא עלות לציבור. צוות הרבנים מיומן באבחון, ייעוץ והדרכה מתוך יחס אישי והתאמה לצרכי הפונים ולסגנון חייהם.
קחו חלק, תנו חיים. לתרומה – https://www.charidy.com/puah
בימים אלו יוצא המכון לקמפיין גיוס המונים במסגרתו מקווים לגייס סכום שיסייע להרחבת פעילות המכון לטובת אלפי הזוגות הקיימים במאגר והגעה לזוגות נוספים. יש לכל אחד ואחד מאיתנו הזכות להיות שותף להוספת חיים ולהרחיב את תחומי הפעילות.
קחו חלק, תנו חיים. לתרומה – https://www.charidy.com/puah
בזכות הסיוע שלך נוכל:
• להקים קרן סיוע כספי לזוגות במצוקה למימון טיפולי פוריות וכן לרווקות המעוניינות לעבור שימור פוריות ואין ידן משגת.
• להגדיל משמעותית את המענה במכון עם פתיחת קו נשים מקצועי בנושא אישות, פסיכותרפיה, אמצעי מניעה ושימור פוריות.
• לפתוח סניפים בצפון, בדרום ובמרכז, דבר שיקרב את המכון לעוד הרבה זוגות
• להתאים את מבנה המכון להיקף הגדל של מספר פגישות הייעוץ לזוגות
קחו חלק, תנו חיים. לתרומה – https://www.charidy.com/puah
הפוסט הנס של ר': שימרה פוריות לפני כשנה ובקרוב תהפוך לאמא הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט פגישת ייעוץ דיגיטלית עם מומחי הדסה ורבני מכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>
פוריות, הריון ולידה וטהרת המשפחה – רופאים ורבנים מקדמים פגישות יעוץ עם זוגות במטרה לסייע להם בשאלות הלכתיות ורפואיות שעולות בתקופת הקורונה
בעקבות הפגיעה הקשה בזוגות הנדרשים לטיפולי פוריות בתקופת הקורונה וחידוש טיפולי הפוריות מומחי הדסה ורבני מכון פוע"ה יאפשרו לזוגות לערוך פגישה דיגיטלית אישית ופרטית עם רב ורופא בנושאי פוריות, הריון ולידה, גנטיקה, שימור פוריות לרווקות וטהרת המשפחה.
התפרצות נגיף הקורונה דרשה היערכות מחודשת ממערכת הבריאות ואף גרמה לדחייה של טיפולים רבים בהוראת משרד הבריאות, בהם גם טיפולי הפוריות בבתי החולים. המצב הביא לבלבול ולתחושת אי וודאות, כאשר לא רק שלא החלו תהליכי טיפול חדשים- אלא שגם זוגות אשר היו בעיצומו של הטיפול נדרשו להפסיקו בלא לדעת מתי תחזור השגרה גם עבורם.
תחושת הבלבול ליוותה גם נשים בהריון, אשר חשו במהלך התקופה הזאת חוסר וודאות לגבי ההתנהלות הנדרשת במהלך מעקב ההריון לצד הקורונה ואף איך תתנהל הלידה עצמה.
במהלך השבועות שנקפו חלה התבהרות בכל הקשור לנושא, אך רבים זקוקים לסיוע והסברים פרטניים.
"עבור זוגות העוברים טיפולי פוריות כל עיכוב נחשב בעיניהם כנצח. כשידענו שתהיינה הנחיות לעצירת טיפולי הפוריות בשל התפשטות הנגיף – הבנו היטב שאנו ניתן את כל ההנחיות הפרטניות עבור הזוגות מבחינה הלכתית-רפואית ונהיה אוזן קשבת כדי לעבור את התקופה המורכבת הזו ביחד ובאופן הטוב ביותר, כעת הזמן לתכנן את השיגור לחלל מחדש", מסביר הרב ליאור שגב, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה.
כעת, עם חזרת טיפולי הפוריות בהדסה יוצאים מומחי הדסה יחד עם מכון פוע"ה במהלך לסיוע לזוגות הנמצאים בעיצומו של התהליך. במשך השבוע הבא הם יקיימו פגישות ייעוץ מיוחדות שישלבו רופאים מומחים מהדסה ובניהם פרופ' חננאל הולצר מנהל מערך הפוריות בהדסה, ד"ר ענת הרשקו ופרופ' סימון מנהלי יחידות ה-IVF יחד עם רבנים ממכון פוע"ה, כאשר הפגישות יתנהלו בעזרת אפליקציית הוואסטאפ המאובטחת. במהלכן, יאפשרו המומחים לכל אדם המעוניין להיוועץ בנושאי פוריות, הריון, גנטיקה ואף טהרת המשפחה לקבל את כל הידע וההכוונה, הן הרפואית והן ההלכתית, ללא תשלום.
פרופ' חננאל הולצר מנהל מערך הפוריות בהדסה: "ישנן הרבה סוגיות הלכתיות שחופפות לתחום הגניקולוגי בכלל והפוריות בפרט, מצד אחד אנו מכירים את מצוות 'פרו ורבו' והמצד השני 'ונשמרתם לנפשותכם' ולכן ישנה חשיבות רבה לקיים התייעצות משותפת של רב יחד עם מומחה הדסה"
הרב משה קליין רב המרכז הרפואי הדסה: "גם בשעה זו, שהטיפולים שנעצרו לתקופה ארוכה ומתחילים לחזור לשגרה מסויימת, החלטנו מכון פוע״ה והדסה כי הגיעה העת לסייע לזוגות המייחלים ומשוועים לפרי בטן ובמזור בנושא הגניקולוגיה והפוריות. משכך יזמנו יחד שבוע היוועצות משותף למומחי הדסה ורבני מכון פועה, ונאפשר לזוגות את הייעוץ הרפואי וההלכתי הטוב ביותר בפגישה דיגיטלית פרטית אחת. לא כל יום ישנה אפשרות להיוועצות אישית עם טובי מומחי הפוריות וההריון בהדסה, ואני קורא לכולם לנצל את המעמד הנדיב והייחודי".
הרב בורשטין, ראש מכון פוע"ה: "אני מזמין את הזוגות הזקוקים ליעוץ בתחומי פוריות, הריון, לידה, טהרת המשפחה ואישות – זו הזדמנות נהדרת עבורכם להתייעץ עמנו בכל הנושאים הבוערים והחשובים עבורכם, במיוחד בתקופה זו. מומחי הדסה ורבני המכון מחכים להיפגש עמכם ולהעניק ייעוץ רפואי-הלכתי באופן אישי ומקצועי אצלכם בסלון או בכל מקום הנוח לכם"
זוגות המעוניינים לתאם פגישת יעוץ לחצו כאן
הפוסט פגישת ייעוץ דיגיטלית עם מומחי הדסה ורבני מכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט רשמים מכנס הרבנים ה-20 הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>כנס הרבנים ה-20 שנערך בשבוע שעבר במכון פוע"ה עבר בהצלחה מרובה.
הכנס התחלק לשלושה מושבים שבכל אחד מהם הובאו מהחידושים האחרונים בתחום הרפואה וההלכה.
מושב פוריות כלל את הנושאים: תרומת ביצית בעידן הרפואה האישית, חידושים בפוריות הגבר, חיסון מציל חיים,
דילמות הלכתיות סביב בדיקות גנטיות בהריון, הלכות בדיקת זרע, הצגת מוקד קדושת החיים.
במושב הריון ולידה דובר על הנושאים: חידושים ומיזמים על הפרק, מעמדו ההלכתי של הנולד מתרומת ביצית, בירור יהדות בתרומת ביצית.
במושב האחרון בנושא טהרת המשפחה דובר על הנושאים: ביוץ מוקדם, הכנת כלה לחתונה, דימומים באמצעי מניעה, אמצעי מניעה לזוג עם מוגבלות שכלית.
הכנס המקצועי זכה לתהודה רבה וביקורת חיובית ביותר וכבר מכינים את החומרים לכנס הבא.
הפוסט רשמים מכנס הרבנים ה-20 הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט מכון פוע"ה במרכז הרפואי "ליס" הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הסיור התמקד במחלקת אולטסאונד וגנטיקה במרכז הרפואי "ליס".
פרופ' יריב יוגב מנהל המערך הגניקולוגי הציג בפני המשלחת את העשייה הענפה שמתקיימת במרכז, את הפילוחים הייחודיים והנתונים המרשימים.
לאחר מכן צוות יחידת האולטרסאונד ורבני המכון שמעו הרצאה בנושא CMV בהריון מד"ר רועי בירנבאום ופרופ' גוסטבו מלינגר רלוונטיים ובחידושים האחרונים.
ולסיום נערכה פגישת היכרות במכון הגנטי בראשות פרופ' משנה חגית בריס פלדמן ופרופ' יובל ירון תוך ליבון סוגיות אתיות והרצאות בתחומים בוערים מהשטח. צוות המכון הגנטי שמע הרצאה בנושא הפסקות הריון מהרב דב פופר, רב יועץ ופוסק במכון והרצאה מפרופ' ירון. לאחר מכן התקיים דיון וליבון סוגיות הלכתיות במצבים רפואיים שונים בהריון.
בין הצדדים נקבע המשך שיתוף פעולה פורה והעמקת הידע המקצועי, רפואי והלכתי לטובת הציבור.
הקודם
הבא
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
הפוסט מכון פוע"ה במרכז הרפואי "ליס" הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט "אנחנו נלחמים על הילד הזה" הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>יש לו בקע סרעפתי – חור בסרעפת שבעקבותיו איברי הבטן עולים לבית החזה ומונעים מהריאות להתפתח."
"השמים נפלו עלינו" הלם, שוק ובעיקר חוסר אונים. הוא הציע שכדאי להזדרז ולהגיע לוועדה להפסקת הריון.
מיואש והמום מהבשורה פנינו לשליח חב"ד בשכונתנו שהפנה אותנו ישירות למכון פוע"ה. "הם עושים
עבודת קודש וסופר מקצוענים". סירבתי בנימוס והוא אמר לי " מני מה אכפת לך לשמוע?"… החלטתי לנסות.
משמיים שלחו לנו את הרב דב פופר היקר ממכון פוע"ה שביקש לבחון את המסמכים. לאחר שעיין בתוצאות הבדיקה הוא הסביר לי "אכן מדובר בבקע סרעפתי בצד ימין, מצב קשה מאוד שסיכויי ההישרדות אינם גבוהים.
אבל יש רופא בארץ – ד"ר גיאלצינסקי שמבצע ניתוח תוך רחמי והוא יכול לעזור". הרב פופר לקח את המושכות
לידיים וחיבר ביננו לרופא. ד"ר גיאלנציסקי ביצע אולטרסאונד ולאחריו אמר לנו "בלי ניתוח סיכויי ההישרדות
קלושים. אבל בעזרת הכנסת בלון לתוך קנה נשימה של העובר ניתן לגרום לריאות להתפתח.
למרות החשש הכבד מהניתוחים תוך כדי ההריון והפסימיות של חלק מהרופאים הידיעה שמכון פוע"ה מאחורנו נטעה בנו את האמונה שזה אפשרי ואנחנו נלחמים על הילד הזה.
בשבוע 27 מורן נכנסה לחדר ניתוח ודרך פיטוסקופ נכנס הרופא לתוך קנה הנשימה של העובר והחדיר את
הבלון בהצלחה. בשבוע 33 נכנסה מורן בשנית לחדר ניתוח להוצאת הבלון.
כדי לא לסכן את העובר נקבע ניתוח קיסרי בחול המועד סוכות. מיד לאחר הלידה התינוק הובהל לטיפול נמרץ
וחובר למכונת הנשמה ועוד הרבה צינורות שכיסו את כל גופו הצנום. 24 שעות לאחר לידתו התינוק שלנו נכנס
לחדר ניתוח על מנת להוריד את אברי הבטן למקומם ולתקן את הבקע הסרעפתי.
לאחר 48 שעות מורטות עצבים הוציאו את צינור ההנשמה. כולנו עצרנו נשימה כשהתינוק שלנו התחיל לנשום את נשימותיו הראשונות.
שבוע שעבר, בגיל חודש ושבוע זכינו להכניס את רפאל מאיר שלנו בבריתו של אברהם אבינו.
תודה לבורא עולם על הכל, תודה לד"ר גיאלצינסקי וכמובן תודה למכון פוע"ה שבלעדיהם התינוק שלנו לא היה בעולם!
מני ומורן
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
הפוסט "אנחנו נלחמים על הילד הזה" הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט זכיתי להיות אמא הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>המילה אמא, יש בה כל כך הרבה עוצמה, אושר, הכלה, חום ואהבה. חיכיתי הרבה שנים שיקראו לי אמא. התחתנו כרגיל, הכל הלך מעולה. אפילו מושלם. היה רצון מתוק להביא ילדים מיד לאחר החתונה, ברגע שהשם ירצה, בית מלא בילדים ובשמחה.
מגיל צעיר היה לי חלום להיות אמא. בכל פעם שדימיינתי את האחריות, האהבה, החמלה והשמחה שנמצאים בחשיבה "להיות אמא" – התמלאו עיניי בדמעות של שמחה. וכך עברו חודשים מבלי שנכנסתי להריון והבנו שאולי כדאי לבדוק עניינים.
אנחנו זוג חוזרים בתשובה. פחדנו שאולי טיפולי פוריות הם אסורים, בדיקות מסוימות אסורות. מה עלינו לעשות? למי עלינו לפנות?
התקשרנו לרב שלנו והסברנו את המצב. המילים שלו היו: "הכתובת הטובה ביותר והמקצועית: פוע"ה 02-6515050".
אנו זוג שסומכים מאוד על הרב והבנו ש"גברת פועה" תעזור לנו בוודאי. כשהתקשרנו הבנו שמדובר במכון מיומן שזו המומחיות שלו: פוריות, הריון, לידה וטהרת המשפחה. מכון המשלב בין הרפואה המתקדמת להלכה. שילוב שנזקקנו לו כל כך.
קבעו לנו פגישה עם הרב שהקשיב והסביר לנו באופן מושלם את הדברים מבחינה רפואית ומבחינה הלכתית. יש פתרונות ו…הם מאתגרים ביותר. אין ספק שבכיתי ולצערי לא משמחה. הבנתי שאנחנו נכנסים למסע מפרך, אנחנו צריכים לעבוד קשה בשביל לקבל ילדים. אך עם זאת, יש אור בקצה המנהרה ואנחנו נמצאים בידיים טובות עם שליחים נאמנים.
התחלנו טיפולים ועברה שנה ועוד אחת. טיפולים מורכבים ביותר מבחינה פיזית, סוציאלית וכלכלית. החלל גרם לנו משבר עמוק בזוגיות. אך עם זאת המשכנו כחדורי מטרה והיה מי שליווה, מיקד אותנו וניחם ללא הפסקה – הרב היקר ממכון פוע"ה וכל זאת בחינם!
כך עברו להם 5 שנים של טיפולים מאוד קשים, התאשפזויות, היעדרויות מעבודה, כספים שהוצאו על רופאים, אנשי מקצוע וכאב גדול בלב. תחושה שאני חיה ומתה בו זמנית. ש"אולי לי לא יהיו ילדים". שאולי אף אחד בעולם הזה לא יקרא לי אמא. שאולי בעלי לא יהיה אבא.
יום אחד התקשר אליי הרב בורשטין, ראש מכון פוע"ה, ואמר לי שלפי התיק שלי יש אולי טיפול חדשני שיכול להועיל הוא הסביר לי שם הטיפול ואת הכרוך בו. התקשרתי לפרופ' היקר שלי מהמרכז הרפואי הדסה ושאלתי אותו לגבי הטיפול. הרופא אמר שמדובר בטיפול חדשני מידי ושאם אעבור אותו אהיה סוג של "שפן נסיונות".
חשבתי בליבי, גם אם היו אומרים לי לבלוע זכוכיות ויובטח לי שכך יהיו לי ילדים – אבלע בשמחה.
התחלנו את הטיפול שבסופו נקלטתי, אך מחוץ לרחם. שוב אישפוז וכאב, אבל הפעם הבנה שהגוף קלט משהו. הרופא אמר שזה אור גדול וצריך מיד אח"כ להתחיל טיפול נוסף.
בדיוק בחודש אלול התחלנו טיפול נוסף שגרר דימומים וקשיים ואפילו רצון שאתאשפז בראש השנה. ללא ידיעתנו ובעצה אחת עם הרב שלנו במכון פוע"ה החליט הרופא שבתוך בדיקות הדם תבדק האפשרות שאולי אני בהריון.
החלטנו לנסוע לנשום אויר צח ולחשוב מה עושים. לפתע טלפון מהרופא: "את יושבת?" כולי כאובה, עצובה ועייפה. "כן" עניתי בקול חלוש. "את בהריון תקין. תנוחי טוב טוב בראש השנה כדי שנוכל להחזיק אותו". אמר הרופא בשמחה.
לאחר דקות ספורות התקשר אליי הרב שלי ממכון פוע"ה. "מה שלומכם?" הוא שאל. "הם עשו לכם גם בדיקת בטה? (בדיקה לבדיקת תחילת הריון)". עניתי בבכי, הפעם משמחה "כן הרב, אני בהריון".
הרב, בעלי ואני אמרנו בדיוק מושלם: "ברוך השם".
היינו מאושרים, לאחר תשעה חודשים ילדתי את בתי היקרה. שנתיים לאחר מכן באותו סוג טיפול את בני האהוב ולאחר כמעט שלוש שנים את בני הקטן. הכל נעשה בליווי צמוד, הדוק, מחבק ומקצועי ביותר של מכון פוע"ה היקרים.
אני מודה להם מעומק נשמתי, הם הפכו את החלום למציאות. את העצב לשמחה. המחסור הגדול לחיים בריאים ושמחים.
מכון פוע"ה מסייע לאלפי זוגות במהלך השנה בתחומי הפוריות, הריון, לידה וטהרת המשפחה. בימים אלו מזכה המכון את כולנו שגם אנחנו נוכל לעזור לזוגות האלה בתהליכים המורכבים. אל תפספסו – היו שותפים!
לפרטים ולתרומות לחצו כאן
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
הפוסט זכיתי להיות אמא הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט מעמד עובר בן ארבעים יום לעניין פדיון הבן הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>מצוות פדיון הבן לא נאמרה באישה שילדה את בנה לאחר שהפילה את עוברה בהיריון הקודם.
שינוי מיקום: למכון פוע"ה – פוריות ורפואה ע"פ ההלכה – מופנות שאלות רבות, מורכבות ומגוונים הקשורות לתחום ההלכה והרפואה בחיי המשפחה. אחת השאלות הנפוצות המגיעות לפתחיינו מתייחסת לזמן בו העובר מגיע לשלב הנקרא: ריקום איברים. במאמר שלהלן ננסה להגדיר באיזה יום מזמן ההפריה מתרחש שלב זה. חשוב להדגיש כי צורת חישוב ההיריון של חז"ל שונה מצורת החישוב של העולם הרפואי, בכך שהרופאים סופרים את שבועות ההיריון מיום קבלת הווסת האחרונה, ואילו חז"ל סופרים את ימי ההיריון מתחילת ההפריה. ההשערה היא כי ההיריון מתחיל כשבועיים לאחר קבלת הווסת ולכן ההבדל בין שני חישובים אלה הוא כשבועיים. לפיכך ארבעים יום של חז"ל הם שבוע 7+4 של העולם הרפואי.
בהגדרתו של פטר רחם לעניין פדיון הבן נאמר במשנה (בכורות ח,א):
איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר נפלים… וחכמים אומרים: עד שיהא בו מצורת אדם – – – והמפלת ליום ארבעים.
מדברי חכמים במשנה, שהלכה כמותם נלמד שלא כל עובר שנפל נחשב כפטר רחם לאמו, אלא רק כאשר ההפלה הייתה לאחר יום הארבעים ולעובר היה ממשות וצורת אדם.
דין זה נפסק ברמ"א (יו"ד שה,כג):
וכל זמן שאין אבריו מרוקמים אין פוטר הבא אחריו ואפילו בזמן הזה סומכין על זה.
העולה מכל הדברים, שלעניין פדיון הבן עובר שנפל אחר היום הארבעים אינו פוטר באופן אוטומטי את הבא אחריו, אם עדיין לא נתרקמו איבריו של הנפל.
מהו שלב ריקום האיברים? הגדרה מדויקת של האיברים שצריכים להתרקם מבוארת בדברי הגמרא במסכת נידה (כה,א), שבה אנו מוצאים התייחסות מפורשת לאיברים הספציפיים העונים לשלב של שפיר מרוקם:
תנו רבנן, איזהו שפיר מרוקם? אבא שאול אומר: תחילת ברייתו מראשו ושתי עיניו כשתי טיפין של זבוב. תני רבי חייא: מרוחקין זה מזה. שני חוטמין – כשתי טיפים של זבוב. תני רבי חייא: ומקורבין זה לזה. ופיו מתוח כחוט השערה, וגויתו כעדשה, ואם הייתה נקבה – נדונה כשעורה לארכה. וחתוך ידים ורגלים אין לו.
מדברי הגמרא מבואר, כי להגדרת הוולד כבעל צורה צריך עיניים, אף, פה וגווייה, אך אין צורך בהיווצרות ידיים ורגליים.
עיקר התפתחותו של התינוק נעשית בשבועות הראשונים ליצירתו. לאחר תקופה זו איבריו של העובר מושלמים, אלא שעל מנת לשרוד בעולם, דרושים לעובר מספר חודשים נוספים שבמהלכם איבריו ממשיכים לגדול ולהתפתח.
במשך הדורות כתבו חלק גדול מהפוסקים, שכיוון שיום הארבעים אינו מספיק על מנת לפטור את הרחם, כל עוד אין הוכחה על המציאות של 'ריקום איברים' או על מציאות של 'הוכר עוברה', שזה שלב מתקדם בהיריון, אין הנולד אחר הנפל נפטר מפדיון הבן. הנהגה זו נבעה כתוצאה מחוסר יכולת לאמוד את הזמן המדויק שבו איבריו של העובר מתרקמים. אך בעידן המודרני ניתן לראות בתמונות אולטרה-סאונד שהזמן של "שפיר" חופף כמעט לגמרי לשיעור הזמן של ארבעים יום. בעידן בדיקות האולטרה-סאונד, נוכל לומר כי אם יש ידיעה על כך שההיריון התפתח בצורה בריאה, ניתן להוכיח מהתמונות הבאות כי כבר ביום ה-44 ואולי אף קודם לכן, איבריו של עובר שהתפתח בצורה תקינה מרוקמים.
בתמונה 1 אנו רואים עובר בן 41 יום משעת יצירתו (השבוע השמיני לווסת). תמונה זו מתאימה לדברי הגמרא בנידה כה. ואכן ניתן לראות בתמונה כי גוף העובר אמנם עדיין דומה יותר לדגיגון או לראשן ופחות דומה לאדם, אך בהחלט מתחיל לקבל תבנית וצורה. ניתן לראות גם את עיניו של העובר אשר מרוחקות זו מזו לגמרי. בתמונה זו חוטמו של העובר אינו נראה אך ניתן להבחין בבירור בבליטה אחידה באזור האף. גם פיו של העובר אינו נראה בתמונה זו. ניתן לראות כי לעובר יש התחלת היווצרות של הידיים והרגליים, אך בוודאי אין עדיין חיתוך של הידיים והרגליים.
בתמונה 2 אנו רואים עובר בן 44 יום משעת יצירתו (השבוע התשיעי לווסת).
בעובר זה, בשונה מהעובר שבתמונה מהיום ה-41, אפשר כבר להבחין בתחתית התמונה בהיווצרות העצם של עמוד השדרה. החוטם מתחיל לקבל צורה. כמו כן ניתן לראות שאמנם אין לעובר חיתוך אצבעות אך בהחלט ניתן להבחין בחיתוך הידיים והרגליים. מציאות זו באופן ודאי מתאימה לדברי הגמרא במסכת נידה.
מסקנה
בכל הפלה לאחר היום ה-44 נראה שיש לומר כך:
א. אם יש ידיעה שההפלה הייתה מחוסר התפתחות העובר, אזי גם אם ההפלה בפועל הייתה בשלבים מאוחרים – יש לעשות פדיון הבן בברכה.
ב. אם יש ידיעה על התפתחות תקינה של העובר אחר יום הארבעים, אזי אם ההפלה הייתה לאחר יום ה-44 יש להניח שכבר היה ריקום איברים, ואין לפדות את הבא אחריו.
ג. אם אין ידיעה על התפתחות העובר בסמיכות ליום ה-44 ועדיין לא הוכר עוברה, אזי מתוך ספק יש לעשות פדיון הבן בלי ברכה.
כותב המאמר:
הרב דב פופר, יועץ ופוסק במכון פוע"ה ויועץ גנטי במרכז הרפואי לגנטיקה קלינית, המרכז הרפואי הדסה
הפוסט מעמד עובר בן ארבעים יום לעניין פדיון הבן הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט ילדת IVF הראשונה בעולם חוגגת 40 הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>
השבוע לפני ארבעים שנה נולדה התינוקת הראשונה בעולם מהפריה חוץ גופית (In vitro fertilisation ובקיצור – IVF ) שנעשתה בבריטניה. התינוקת, לואיס בראון, נולדה בניתוח קיסרי להורים שניסו להביא ילדים לעולם כתשע שנים ללא הצלחה.
טכניקת הפריה חוץ גופית היא אחת הבשורות המשמעותיות שראה עולם הרפואה והפריון. הטכניקה שסומנה כפורצת דרך, הגיעה אחרי הרבה שנים של פיתוח ומחקר מפי שני רופאים מבריטניה, ד"ר פטריק סטפטו וד"ר רוברט אדוארדס.
מדובר בפתרון שהביא איתו בשורה חשובה למיליוני זוגות בעולם שחווים קשיי פוריות.
כיום טכניקת הפריה חוץ גופית היא אחת שיטות הטיפול הנפוצות ביותר בתחום הפוריות ועומדים לזכותה מיליוני סיפורי הצלחה של תינוקות שנולדו בארץ ובעולם.
הפריה חוץ גופית היא למעשה אמצעי מלאכותי לפריון כאשר הזרע מפרה את הביצית מחוץ לגוף האישה. לאחר שהביצית המופרית, היא מועברת לרחם ושם מתפתח ההיריון כהיריון רגיל לכל דבר.
ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום של ה-ivf והיחידה שמממנת טיפולי פוריות גם לנשים בנות 45 ומעלה.
מזה 30 שנה זוכה מכון פוע"ה לקחת חלק ולהיות שותף מלא בלידתם של עשרות אלפי תינוקות בישראל ולמעבר לים שנולדו בעקבות טיפולי פוריות וביניהם טיפולי ivf. מדי יום מעניק המכון סיוע למאות הפונים במטרה לזכות בפרי בטן.
מכון פוע"ה שבמשך השנים צבר ניסיון עצום בתחומי רפואה והלכה, הוא אחד הגופים המשמעותיים בתחום שמעניקים סיוע לכל המגזרים הזקוקים לעזרה וזאת ללא עלות מצד הפונים.
צוות מכון פוע"ה שמח לציין 40 שנה להצלחת טיפולי ivf ומאחל לכל הזוגות להתבשר בבשורות טובות במהרה.
לפרטים נוספים אודות המכון- לחץ כאן
רוצים להיות שותפים בפעילות של מכון פוע"ה? – לחץ כאן
הפוסט ילדת IVF הראשונה בעולם חוגגת 40 הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט בדיקת דם NIPT לגילוי תסמונת דאון בשלב מוקדם של ההריון הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>
בשנים האחרונות הולכת וגדלה המודעות לבדיקות המספקות מידע בתקופת ההריון. נשים בהריון רוצות לוודא שהוא תקין, ושואפות לשקט נפשי במהלכו. אחת הבדיקות שהשימוש בה נמצא במגמת עליה היא בדיקת ה-NIPT (Non Invasive Prenatal Test). הבדיקה מבוצעת באמצעות בדיקת דם פשוטה של האם ומספקת מידע מוקדם, כבר משבוע 10, על הפרעות כרומוזומליות בעובר.מידע זה יכול לעזור לאישה ולרופא/ה המטפל/ת לקבל החלטות בנוגע להריון, לבריאות האישה ולבריאות העובר.מהי בדיקת ה-NIPT?
בדיקת NIPT בודקת את הדנ"א העוברי (המטען הגנטי העוברי) שנמצא בדם האם. הדנ"א העוברי מופרש לזרם הדם של האם מהשלייה, ולכן באמצעות דגימת דם פשוטה הנלקחת מהאם, ניתן לבצע אנליזה מעבדתית לדנ"א העוברי, להבדיל מבדיקת מי שפיר המצריכה דיקור פולשני לצורך שאיבת מי השפיר.
לאנשים בריאים יש 23 זוגות כרומוזומים בהם "ארוז" הדנ"א. אולם, יש מקרים בהם נולדים עם כרומוזום עודף או חסר. מצב זה מוגדר כ"הפרעה כרומוזומלית". במידה ויש כרומוזום עודף (כלומר 3 עותקים, מצב הנקרא טריזומיה) או חסר כרומוזומי, מתפתחת תסמונת גנטית. בדיקת ה-NIPT כוללת בדיקה של שלוש טריזומיות עם משמעות רפואית חמורה לעובר: טריזומיה 21 – תסמונת דאון, טריזומיה 18 – תסמונת אדוארדס, טריזומיה 13 – תסמונת פטאו.
בנוסף למצבים האלה, ניתן לאבחן הריונות עם הפרעות בכרומוזומי המין, עם דגש על 4 תסמונות שכיחות מביניהן, וגם מספר מצבים עם חסרים כרומוזומלים זעירים (חסר מקטע קטן בכרומוזום מסוים), המספקים מידע נוסף על תסמונות שונות.
בדיקת NIPT מוגדרת כיום כבדיקת סקר ולא בדיקה אבחנתית (כמו מי שפיר), אך בזכות רמת הדיוק הגבוהה שלה בתסמונות הכרומוזומליות השכיחות באוכלוסיה, יש ביקוש הולך וגובר לבדיקה זו, ובשנת 2017 כ-8,700 נשים ביצעו אותה בארץ. בתקופה הראשונה שלאחר פיתוח בדיקות ה-NIPT, השימוש בה הוגבל למצבים בהם הוגדר הריון בסיכון לפגם כרומוזומלי לאור ממצא חריג בבדיקות (כגון שקיפות עורפית או חלבון עוברי). אולם, בשנים האחרונות גם נשים בסיכון נמוך להפרעות כרומוזומליות החלו לבצע את הבדיקה, משום שמדובר בבדיקה לא פולשנית עם רמת דיוק גבוהה.
בדיקת NIPT QNatal Advanced מבוססת על טכנולוגיה אמינה וחדשנית שפותחה ע"י Quest Diagnostics מארה"ב. הבדיקה מספקת תוצאות ברמת דיוק גבוהה ללא תקדים של מעל 99.9% לגבי כל שלושת הטריזומיות שנבדקות – כלומר דיוק של מעל 99.9% לאיתור תסמונת דאון, תסמונת אדוארדס ותסמונת פטאו.
בנוסף, הטכנולוגיה המתקדמת של בדיקת QNatal Advanced מאפשרת קבלת תוצאה ברורה ברוב המכריע של הבדיקות, ואחוז כשל נמוך מאד, 0.88%. שיעור כשל נמוך של הבדיקה (לדוגמה בגלל אחוז דנא עוברי נמוך מדי, כשל טכני וכיוב') מקטין את הצורך בבדיקות חוזרות או בהליכים פולשניים במקרה של כשל טכני, וחוסך כמובן את הדאגות המלוות עד קבלת תשובות חד משמעיות.
חברת בייבי לינק המשווקת את הבדיקה בישראל, מבצעת איסוף דגימות דם בפריסה ארצית רחבה, ושולחת אותן למעבדות Quest Diagnostics בארה"ב. התוצאות המתקבלות מהמעבדה מועברות לאישה תוך 9-12 ימים. מעבדת Quest Diagnostics הינה מהחברות המובילות בארה"ב בבדיקות סקר גנטיות. החברה מבצעת בדיקות גנטיות מתקדמות למעלה מ-40 שנה, משרתת למעלה מ-50% מבתי החולים בארה"ב ומבצעת מעל חצי מיליון בדיקות ביממה.
מה מומלץ לבדוק כשאת מחליטה לבצע את בדיקת ה-NIPT?
עלות בדיקת ה-NIPT הינה יחסית גבוהה (הבדיקות נשלחות למעבדה בחו"ל), ולכן בשלב בחירת החברה המבצעת, כדאי לבדוק מספר פרמטרים: מה אחוז הדיוק בכל שלושת הטריזומיות (טריזומיה 21, טריזומיה 18, טריזומיה 13), מי המעבדה שמבצעת את הבדיקה, מה אחוז היעדר הזיהוי/כשל הכולל שלה. שאלה נוספת היא במצבים של הריון תאומים או הריון מתרומת ביציות – האם המעבדה המבצעת יכולה להתמודד עם הבדיקה?
הטכנולוגיה הרפואית מתקדמת כל הזמן וניתן לבצע כיום בדיקות פשוטות המספקות מידע רב על ההריון, בריאותנו ובריאות העובר. גם אם האישה מהססת ומעוניינת בקבלת מידע נוסף, לחברת בייבי לינק המשווקת את בדיקת QNatal Advanced, יש צוות יועצים גנטיים, אשר כחלק מתהליך הבדיקה יכולים לתת הסבר טלפוני מקצועי התואם לצרכייך ולענות על שאלות בנושא.
בשורה משמחת מגיעה מקופות החולים השונות, בהן ניתן לקבל החזר משמעותי של עלות הבדיקה (בכללית פלטינום, מכבי שלי, מאוחדת שיא ולאומית זהב), ולכן העלות לאחר קבלת ההחזר סבירה בהחלט. כמובן שהשקט הנפשי וחשיבות המידע שמניבה הבדיקה במהלך ההריון יקרים במיוחד.
מחברת: פרופ' סתוית שלו
לפרטים נוספים והתאמת הבדיקה לצרכייך, צרי קשר עם בייבי לינק 5901*
אימייל: info@babylink.co.il
או מלאי את הטופס הבא ונחזור אליך בהקדם
[pojo-form id="69414"]
הפוסט בדיקת דם NIPT לגילוי תסמונת דאון בשלב מוקדם של ההריון הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחישות שבעז"ה ניצחה את הסרטן הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>
לפני 14 שנים חלתה מירי (שם בדוי) בלוקמיה. אביה התייעץ עם הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה לגבי ההתייחסות ההלכתית לטיפולים. הרב בורשטין ביקש ממנו שיקפיאו את רקמות השחלה שלה, בתקווה שבעתיד בע"ה יהיה ניתן להשתמש בהן. כל זאת, בטיפול של פרופ' דרור מאירוב ממרכז הרפואי תל השומר. לכן, הוחלט כי בטרם הטיפול הכימי האגרסיבי, למרות שמדובר בסרטן הנמצא בדם, תתקיים ההקפאה. איש לא היה מסוגל לנבא אותו, הרפואה תתקדם וניתן יהיה להשתמש בהן
כיום, 14 שנה לאחר המעשה, התגשמה הנבואה. הרפואה אכן התקדמה. אחרי טיפול רפואי ממושך ומתוח והריון בשמירה צמודה, נולד לבני הזוג בן קטן ומתוק.
לפני 3 חודשים התקיימה ברית המילה של הבן. האמונה ניצחה את היאוש. תקדים עולמי של טיפול רפואי.
ברית המילה הייתה מרגשת עד דמעות. רופאים, רבנים ובעיקר בני משפחה, התאספו סביב הרך הנימול והוריו. האבא המאושר הסביר: "זה ילד של כולם, ילד של תפילות רבים. ילד שלנו – ושל רבים"
מירי ובעלה, זוג דתיים צעירים מהמרכז, הצליחו להסעיר אלת עולם הרפואה בארץ ובקצוות תבל. בנם שנולד ונכנס בבריתו של אברהם אבינו הוא נס רפואי תקדים עולמי.
בני המשפחה, המשתייכים למשפחה מוכרת בציונות הדתית, מבקשים לשמור על פרטיותם ולא להיחשף, אך מבקשים להפיץ את הבשורה ואת המסר המרכזי: "אסור להתייאש". והם ודאי יודעים בדיוק מהו הקושי הכרוך בכך.
המשך הכתבה בעיתון מצב הרוח
הפוסט הנחישות שבעז"ה ניצחה את הסרטן הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט עליה בפונים לפונדקאות במגזר הדתי הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>
מכון פוע"ה מסייע לזוגות חשוכי ילדים בארץ ובעולם. לעתים רבני המכון נתקלים בזוגות שהדרך שלהם להביא ילדים לעולם תהיה בדרך של תהליך הפונדקאות. מדובר בתהליך מורכב הן רפואית וכלכלית.
במכון פוע"ה מדווחים על עליה של כ 50% בפונים להליך זה במגזר הדתי, בשל ההיתרים והפסיקות החדשות בנושא.
הרב בורשטין ראש מכון פוע"ה: "ישנה עליה דרמטית באחוז הדתיים הפונים למכון בענין הפונדקאות. פעם, לפני שש או שבע שנים היינו מקבלים מקראה אחד בשנה. היום, בשנה האחרונה, יש לנו כל חודש שאלה על זה. לא מדובר במקרים בודדים. זו תופעה משמעותית"
המכון דן רבות בסוגיה החברתית וההלכתית הכרוכה בהליך הפונדקאות.
"נושא ההסתרה של פונדקאות בציבור הדתי הוא נושא כאוב. נשים דתיות שצריכות פונדקאות פותרות את הבעיה בהיעלמות לתקופה של שנה מהארץ. בני הזוג נוסעים לשליחות וכך מסתירים העובדה. שבסוף התהליך יהיה ילד בלי שהסביבה תעקוב אחרי ההריון. יש נשים שמסתירות בצורות אחרות, פחות מקובלות. בעבר קיבלתי בבקשה להביא מהוליווד כריות בטן שמדמות התפתחות של היריון, שנראות כאילו האישה בהריון. את זה אני פחות אוהב". לדבריו של הרב בורשטין: "ההסתרה מאוד אופיינית בקרב המגזר החרדי, בשל החששות החברתיות בעיקר סביב שאלת "מה יגידו". הבעיה השניה היא הבעיה ההלכתית: "יש היום טרנד של נשים נשואות, שעושות פונדקאות כעזרה, כנתינה, אבל יש בזה בעיות הלכתיות", אומר הרב.
ולמרות הלחצים החברתיים וההלכתיים, ישנן יותר נשים דתיות הפונות לפונדקאות ממצב שאינן יכולות לשאת הריון. אחת מהן היא אטי שמידוב, שהוציאה ספר חדש "מי ידגור על הביצה שלי", שמסביר כי "התרנגולת לא יכלה לדגור על הביצה, אז היא ביקשה מתרנגולת אחרת"
שמידוב עברה בעצמה את התהליך. הרעיון לספר עלה עוד לפני שנולד בנה בן השבע "שיתפתי את הילדים בבית בתהליך, סיפרתי שעומד להגיע אח קטן וחיפשתי דרך להסביר להם, אז כתבתי את הסיפור הזה. כשהבן שלי הגיע לגיל שבו חשבתי שהוא בשל לשמוע על הדרך המיוחדת שבה הוא הגיע לעולם, סיפרתי לו את הסיפור, והוא קיבל את זה מאוד פשוט. הסברתי שבבטן שלי אין מקום לתינוק, והרופא העביר אותו לבטן של אישה אחרת. כשהצגתי את זה בצורה פשוטה, לא מתנצלת ולא חוששת, הוא קיבל את זה מאוד בקלות."
הנושא הוצג בכנס הנשים של מכון פוע"ה שהתקיים בי"ב בסיון תשע"ז בבנייני האומה בירושלים (6.6.17).
הפוסט עליה בפונים לפונדקאות במגזר הדתי הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנס של מרים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>
באופן תדיר מגיעים למכון זוגות עם בעיות ושאלות בנושאי פוריות, הריון, לידה, טהרת המשפחה ועוד.
לפני חודשיים נכנסו למכון זוג צעיר בשנות ה-30 לחייהם ממרכז הארץ. זוג אנשים נעימים, נרגשים ומלאי קסם אישי. בפגישה נינוחה ישבו עם רב משיב ויועץ במכון וסיפרו לו את המשבר שפקד אותם.
לפני כ-5 שנים, נכנסה מרים להריון תקין ורגיל, בדיקות מעקב ההריון בתשעת החודשים התנהלו כשורה ומרים חשה בטוב יחסית. משהגיע שעתה ללדת, נכנסה מרים ללידה רגילה, אך לפתע הודיעו לבעלה על מצב חירום של תסחיף מי שפיר. מקרה שהופך למאבק על חיים. מדובר בסיבוך נדיר ביותר שכמעט תמיד מסתיים במות היולדת. מערכות גופה של מרים קרסו בזו אחר זו, כולל החייאה במשך שלוש פעמים. התינוק יולד בניתוח קיסרי וכעבור מספר ימים, לקח האב את התינוק לביתם ולקיום ברית המילה. כל זאת כאשר מרים מאושפצת בבית החולים מחוסרת הכרה.
ברוך השם, מרים יצאה חיה, ללא פגיעה מוחית וכן גם בנה הבכור נתן. מרים קיבלה את חייה ואת בנה במתנה, אך בשל הסיבוך הגדול נותרה ללא רחם. מרים ובעלה רוצים להביא לעולם אח או אחות לנתן בן ה-4 בהליך הפונדאות. לדברי מרים: "לפחות פעם בשבוע מבקש ממני נתן אח או אחות ושואל, מדוע לכולם יש אחים גדולים מהם או קטנים מהם והוא ילד יחיד?…"
פונדקאות רגילה היא מצב שבו האישה אינה מסוגלת להחזיק את ההריון בשום אופן. לפיכך, יוצרים בהפריה חוץ גופית קדם עובר מזרע הבעל ומהביצית של אשתו, ומשתילים את קדם העובר ברחמה של אישה זרה, פונדקאית. מכון פוע"ה מדווח על עליה חדה באחוז הפונים להליך הפונדקאות בקרב זוגות דתיים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה, כי ישנם היתרים הלכתיים של רבנים ופוסקים לקיים הליך זה, כיוון שמדובר בזוג שהליך הפונדאות הוא הדרך היחידה עבורם להביא צאצאים לעולם. עלות ההליך הינו כ-300 אלף ש"ח.
צוות הרבנים המסורים של מכון פוע"ה מסייע לזוגות, מעניק להם אוזן קשבת ויעוץ רפואי הלכתי ובכך מכוון את הזוגות הזקוקים להליך הפונדקאות הכרוך באנשי מקצוע, רופאים ועורכי דין המתמחים בתחום זה. מצפה לזוג מסע חדש ומאתגר במהלכו יצטרכו לעבור את הוועדה של משרד הבריאות, לגייס את הכסף, למצא פונדקאית מתאימה, לעבור הליכים רפואיים מורכבים ותקווה גדולה להצלחה.
מכון פוע"ה מוצא עבור הזוגות את אנשי המקצוע המתאימים להם. עו"ד ליאת קרסקס, שמחה לעזור למרים ולבעלה בכל הרבדים בשילוב כוחות עם צוות מכון פוע"ה.
המקרה של מרים ובעלה מהווה פניה אחת מתוך כ- 120,000 פניות מורכבות סבוכות של זוגות ויחידים שרבני מכון פו"עה סייעו וליוו אותם במהלך השנה.
הפניות בתחומים שונים ומכוונים: פוריות, גנטיקה, טהרת המשפחה, הריון, לידה ועוד. השרות עבורם ניתן ללא תשלום!
עזרו לנו לעזור לכל הפונים הזקוקים לנו לשנה הבאה בע"ה!!!
לצפייה – הנס של מרים
הפוסט הנס של מרים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>