הפוסט לפנות או לא לפנות? הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט לפנות או לא לפנות? הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>שיר שרה כהנא, עובדת סוציאלית במכון פוע"ה
]]>הפוסט נלחמים להוסיף חיים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט נלחמים להוסיף חיים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט גבורה וטהרה במלחמה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט גבורה וטהרה במלחמה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט רבני מכון פועה לרשותכם הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט רבני מכון פועה לרשותכם הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחיות לקראת צום יום כיפור תשפ"ד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>ההוראות דלהלן הם חלק בלתי נפרד של הוראה הלכתית בעל פה, ואין לדייק או להסתמך עליהן ללא הוראה אישית.
א. חוות דעת מרופא והיתר הלכתי מרב – על מנת לאכול או לשתות ביום הכיפורים – יש צורך לקבל באופן אישי הוראה על כך, מרופא מומחה. 'רופא' לעניין זה, הוא מי שנותן לאישה תשובה אישית לפי מצבה הרפואי, ולא מי שמורה לכל אישה בהיריון לא לצום.
עם דברי הרופא יש לפנות לרב על מנת שיפסוק, הלכה למעשה, האם וכמה לאכול ולשתות.
דוגמאות עקרוניות למקרים שונים – ראו בהערה {1}.
ב. שתייה מרובה יום קודם הצום – ביום שלפני הצום יש לשתות הרבה מעל המקובל, על מנת להזין את הגוף בנוזלים ועל ידי כך לצמצם את הצורך בשתייה בצום.
ג. שהייה בסביבה מתאימה בצום – יש להימנע ממאמץ ומשהייה במקום חם בצום. אם מאמץ ההליכה לבית הכנסת יגרום לצורך גובר של שתייה – עדיף להישאר בבית, ליד מזגן או מאוורר, ולוותר על התפילה עם הציבור כדי לצום כראוי.
ד. שתייה לשיעורים, למעשה – כשהרב התיר לשתות 'לשיעורים', פירושו של דבר בכמות מועטת ובהפסק זמן בין שתייה לשתייה (העיקרון בכך הוא ששתייה מועטת כזו אינה מיישבת דעתו של אדם ולכן הוא עדיין נקרא מתענה ביום הכיפורים {2}).
כמות – הכמות עליה אדם חייב מן התורה ביום הכיפורים הינה 'מלוא לוגמיו' משקה (באדם בינוני הוא כ-40 סמ"ק). השיעור שמותר לשתות במסגרת שתייה לשיעורים הוא מעט פחות מזה.
הלכה למעשה – יש לשער באופן אישי לפי גודל פיו של כל אדם ואדם, לכן יש למדוד את השיעור לפני הצום. לצורך כך יש למלא את כל הפה במים כמה שיותר שמצליחים, ולפלוט אותם לכוסית. מעט פחות מחצי מכמות זו, זו הכמות שאפשר לשתות ביום הכיפורים בהפסקות של מספר דקות, כדלהלן.
הפסק זמן – לכתחילה יש לעשות הפסקה של 9 דקות בין שתייה לשתייה. אם יש צורך בהפרשים קטנים יותר – ניתן לרדת ל-7.5 דקות, ואם יש צורך יותר, ניתן לרדת בהדרגה ל- 7 דקות, 6 דקות, 5 דקות, 4 דקות וכו'.
כמובן שאם על פי הרופא חייב לשתות כדרכו ללא הגבלה, והרב התיר כך – יש לעשות כן. גם במקרה כזה לכתחילה יש לעשות לפחות הפסקה מועטת (מספר שניות מועט) בין שתייה פחות מכשיעור לשתייה פחות מכשיעור.
ה. העדפת משקה מזין לשתייה – על מנת שלא להיזקק להגיע אף לאכילה, יש להעדיף לשתות משקאות "מזינים" (ולא מים) כגון: מיץ ענבים, מרק מזין נוזלי, מיצים טבעיים וכדומה, אותם ניתן להכין לפני הצום.
ו. שתייה מרה – מומלץ להכין לפני יום כיפור תה מר מאד בעזרת תה 'קמומיל' (נקרא גם 'בבונג'. יש להניח 2 שקיות תה כפולות בכוס מים, ולהשהותן בה עד שהמים יספגו היטב את הטעם) – למקרה בו הרב ינחה לשתות שתייה מרה.
(מיועד בד"כ עבור מקרים בהם לא ברור אם ישנו צורך בכמות גדולה של נוזלים בבת אחת, כגון אישה שמסופקת אם התחילו לה צירי לידה, שלעיתים הרב ינחה לשתות שתייה מרה).
ז. אכילה לשיעורים – במרבית המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין לאכול. כאשר הרופא אומר שלא מספיק לשתות, ובכל זאת יש צורך אף באכילה, והרב התיר כן הלכה למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מ'ככותבת הגסה' (שהוא השיעור שנאסר באכילה ביום הכיפורים).
למעשה, השיעור המותר באכילה הוא מעט פחות מ- 30 סמ"ק (הכוונה מאכל שניתן להכניסו לתוך קופסא בנפח זה). אם אין זה מספיק – ניתן להוסיף עד 38 סמ"ק. הכול לפי הרופא והרב.
מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה, אך אין הם מצטרפים לשתייה ומותר באותו זמן גם לאכול וגם לשתות (העיקר להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה).
ח. ברכה ראשונה ואחרונה באכילה ובשתייה לשיעורים – לפני האכילה או השתייה – בוודאי יש לברך ברכה ראשונה.
מברכים ברכה ראשונה שוב, רק אם היה 'היסח הדעת' בין אכילה לאכילה, דהיינו שהחליט שלא לאכול/לשתות יותר (גם שינוי מקום [כגון יציאה מהבית] וכן שינה ממושכת – עשויים להיחשב ל'היסח הדעת', ויש לנהוג על פי המתבאר בהלכות ברכות).
~ ברכה אחרונה – אין לברך, מספק.
(על שתייה מרה – כדלעיל אות ו' – אין מברכים לא לפניה ולא לאחריה).
ט. עשיית קידוש – גם חולה וכד' האוכל או שותה ביום הכיפורים – אינו עושה קידוש כלל.
י. אכילת לחם – האוכל לחם ביום הכיפורים – נוטל ידיו כרגיל, עד פרק היד. אם אוכל 'לשיעורים' – אינו מברך 'על נטילת ידיים'. אך אם נצרך לאכול יותר מכביצה ברציפות (כ-58 סמ"ק) – יברך על נטילתו. מ"מ, מברך 'המוציא' בכל מקרה.
~ אין צריך לחם משנה.
~ אם נצרך לאכול כדרכו (ולא פחות פחות מכשיעור) – מברך ברכת המזון, ואומר 'יעלה ויבוא' ומזכיר 'ביום הכיפורים הזה'. אם שכח – אינו חוזר.
{1} דוגמאות עקרוניות למקרים שונים:
מצבים בהם נשים – בדרך כלל – יכולות לצום כרגיל: היריון ספונטני תקין, מינקת – כשאין חשש למיעוט חלב, לאחר הזרעה מלאכותית, בתהליך הפריה חוץ גופית-לפני השאיבה, הריון מרובה עוברים-במהלך השליש הראשון.
מצבים בהם – פעמים רבות – יזדקקו לפחות לשתייה 'לשיעורין': הריון לאחר הפלות, מינקת – כשיש חשש למיעוט חלב והתינוק ניזון אך ורק מהנקה, לאחר הפריה חוץ גופית – אחרי ההחזרה ועד ראיית דופק, הקאות, המוגלובין נמוך (פחות מ-10) במהלך היריון, סחרחורות קשות, לחץ דם גבוה, סוכרת היריון במקרים מסויימים, צירים מוקדמים בהיריון, הריון מרובה עוברים-לאחר שליש ראשון.
נשים שלא צמות: יולדת – תוך 72 שעות מהלידה, מפלת לאחר 40 יום (ותשאל חכם), וכן אישה בחודש תשיעי שיש לה צירים סדירים תכופים.
{2} אולם חשוב לציין ששתייה לשיעורים אפשרית רק במצבים של חששות של פיקוח נפש, שכן אף על פי שהאוכל ושותה לשיעורים נקרא מתענה, חצי שיעור אסור גם הוא מן התורה.
הפוסט הנחיות לקראת צום יום כיפור תשפ"ד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט דברים שרואים מכאן, לא רואים משם הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט דברים שרואים מכאן, לא רואים משם הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט אלפים בחגיגות 20 שנה לכנס פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט אלפים בחגיגות 20 שנה לכנס פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט לכל זוג יכול להיות ילדים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט לכל זוג יכול להיות ילדים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט נפתחה ההרשמה לכנס נשים "בריאות כהלכה" של מכון פוע"ה וערוץ 7 הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט נפתחה ההרשמה לכנס נשים "בריאות כהלכה" של מכון פוע"ה וערוץ 7 הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט ביטחון הלכתי ושקט נפשי הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט ביטחון הלכתי ושקט נפשי הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט מתחדשים וגדלים במענה לציבור הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט מתחדשים וגדלים במענה לציבור הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט כמה צריך להתאמץ הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט כמה צריך להתאמץ הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט ביקור רבני מכון בבית החולים ברזילי באשקלון הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט ביקור רבני מכון בבית החולים ברזילי באשקלון הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט קדושת החיים – מחזור חדש הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט קדושת החיים – מחזור חדש הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט רבני מכון פוע"ה בביקור אצל הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט רבני מכון פוע"ה בביקור אצל הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט רבני מכון פוע"ה בסיור במרכז הרפואי קפלן הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט רבני מכון פוע"ה בסיור במרכז הרפואי קפלן הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>לפני כשבוע פורסמו שמותיהם של יקירי העיר ירושלים לשנת התשפ"ב. בין השמות הזוכים בתואר המכובד היא מרים בן דוד, אשת חסד ירושלמית בת 80 , יו"ר נשים למען פוע"ה, פוריות ורפואה על פי ההלכה.
מרים נולדה בירושלים וגרה בה עד גיל 5, אז נאלצו הוריה לעזוב ולעבור לארה"ב. את נגה מי שלימים הפך בעלה הכירה באוניברסיטה שם, הם נישאו והחליטו שכשהבן הבכור יעלה לכיתה א' הם יחזרו לארץ ויגדלו פה בישראל את ילדיהם. ואכן כך עשו. הם הורים לשמונה ילדים, סבא סבתא לנכדים ונינים רבים בלי עין הרע. גרים בשכונת רמות.
מרים , אישה מרשימה ומרגשת, בעלת חוכמת חיים, חיוך עמוק ולב רחב. באוניברסיטה למדה פסיכולוגיה והוראה, כשגרו בחו"ל עסקה בהוראה, בארץ בחרה להיות בבית ולגדל את ילדיה. משילדיה גדלו מעט, החלה לקחת קורסים שונים וחיפשה מקומות להתנדב בהם ולהשתלב בעשייה. התחילה בטיפת חלב כיועצת לאימהות לתינוקות. בהמשך כשנבנה בית החולים שערי צדק, היא ביקשה להתנדב בחדר הלידה. " הייתי הראשונה שהתקבלה לחדר לידה כתומכת לידה, אז המושג דולה לא היה פופולרי, ואני בעצם הייתי דולה מתנדבת, אבל ממש חלק מהצוות. הייתי מעניקה אמפטיה ועזרה ליולדת, ובסוף כל לידה הייתי כל כך מתרגשת. במשך 38 השנים שהתנדבתי במחלקת יולדות, כל פעם מחדש הייתה לי התפעלות והתרגשות כאילו זאת הפעם הראשונה. בלידות של הילדים שלי הרגשתי שאני משתתפת בחיזוק עם ישראל ואיכשהו אני קשורה לגאולת ישראל. "
מאיפה החיבור לילודה ומשפחה גדולה?
"האמת היא שאני באה ממשפחה קטנה, אנחנו סה"כ שתי אחיות. וכנערה קראתי ספר על איך משפחה עם 12 ילדים מתנהלת. הספר הזה עשה עלי רושם ענק ואמרתי לעצמי כבר אז שגם אני רוצה 12 ילדים, וכל חיי ידעתי שאני רוצה משפחה גדולה וכמה שיותר ילדים. לצערי אחרי הילד השביעי כבר לא הצלחתי להיכנס להריון שוב, ומאוד רציתי. פרופסור גדול ונחשב שהלכתי אליו אמר שאין טעם להמשיך לנסות ושאסתפק בשבעה ילדים שיש לי ב"ה. מאוד הצטערתי לשמוע את התשובה הזאת ולא הסכמתי לקבל אותה. במשך שמונה שנים בכיתי והתפללתי לה' שאני מבקשת שייתן לי עוד ילד, ונס גדול קרה וב"ה נולדה בתנו השמינית.
איך הגעת להתנדב במכון פוע"ה?
במהלך השנים שלא הצלחתי להרות, חשבתי לעצמי איך זה יכול להיות שאני רוצה ילד ואין לי, והייתי מאוד עצובה כשלא הצלחתי ותיארתי לעצמי את הצער והכאב של נשים שבכלל אין להן ילדים ורוצות ילדים. יצא שבאותה תקופה, מישהו סיפר לי על הפעילות של מכון פועה. הוא אמר לי אז שהדאגה שלהם היא לעזור לנשים או זוגות שלא מצליחים להביא ילדים. הם גם מכילים את הכאב והצער ונותנים עידוד וחיזוק לנפש ולזוגיות והם גם מכירים לעומק את עולם הרפואה ונותנים לזוגות ייעוץ למי כדאי לפנות ואיזה רופא מתאים. מאוד התרגשתי לשמוע על הארגון החשוב הזה, וחשבתי שזה ממש בשבילי להצטרף ולהיות חלק, כי אני מבינה את הקושי של הזוגות ואת הצער שלהם ואני יכולה לעודד ולחזק ואני מאמינה שזה נושא כל כך חשוב שאני מחוברת אליו.
מכון פוע"ה, פוריות ורפואה על פי ההלכה, הוקם בשנת 1992 בראשותו של הרב מנחם בורשטין, במטרה להקים גוף שייתן מענה להיבטים הלכתיים ברפואה= המודרנית, בעיקר בתחומי הפוריות טהרת המשפחה והבית היהודי.
איזה מסר היית רוצה להעביר לזוגות שמתקשים להביא ילדים?
אני למדתי שאין כמעט משפחה בישראל שלא מכירה או יודעת על זוג שמתקשה להביא ילדים לעולם. ולי כל כך חשוב להעביר את המסר, שאסור להתייאש ולהרים ידיים. צריך להאמין שזה אפשרי, להשתדל ולחפש פתרונות וגם להתפלל. יש לנו במכון אנשים עם הרבה ידע וניסיון שיכולים לעזור למי שמתקשה, אחת הבעיות של זוגות היא ההתמודדות לבד, הצורך לפרוק לשתף, ואצלנו יש להם מעטפת גם לרגש וגם היועצים שלנו מכירים הרבה מומחים ויודעים לייעץ לכל זוג מי הרופא המתאים לבעיה שלהם. וכשראיתי את כל העבודה ואת ההצלחות ואת הזוגות השמחים שמגיעים אלינו, החלטתי להיות השגרירה של מכון פועה ולספר לאנשים על עבודת הקודש החשובה שלהם. לרב בורשטין, ראש המכון שאני מאוד מעריכה יש כישרון גדול לבחור את האנשים הכי מומחים עם ההנשמות הכי טהורות כיועצים וכרבנים. אתה יכול להיות רב שיודע הרבה דינים והלכות ותלמיד חכם אבל לא יודע איך לדבר עם זוג על בעיות פוריות, ובנושאים האלה צריך הרבה אמפטיה ורגישות וסבלנות וחוכמה ואני מכירה את כל הצוות במכון הם פשוט מלאכים. אני מתרגשת לראות אותם יושבים מקשיבים, מנחמים ומנסים לעזור ועם הזמן וההכרות החלטתי גם לסייע בגיוס כספים לפעילות החשובה הזאת .
הזוגות לא משלמים כסף על הייעוץ ?
מכון פוע"ה לא לוקחים תשלום כלל על הפגישות והייעוץ. הדבר שהכי חשוב לנו הוא שלא יהיה זוג שלא יבוא להתייעץ בגלל שיקול כלכלי. אנחנו מחפשים לעזור לזוגות, מנסים לדאוג להם להנחות אצל רופאים וחשוב לנו מאוד לגייס כספים לטובת המפעל החשוב הזה שמסייע לכל כך הרבה זוגות בדבר המשמעותי כל כך של בניית משפחה וילדים .
גיוס כספים בתקופה הזאת זה לא דבר קל , איך את עושה את זה?
"אני קודם כל החלטתי לגבי עצמי. כבר שנים רבות, כל נכד וכל נין שנולד לי אני מודה לקב"ה על כך, זאת מתנה שאני מקבלת. אני מתפללת תפילת הודיה ואני מרגישה שאני צריכה לעזור לאלה שעוד לא זכו לקבל את המתנה הזאת, אז אני נותנת על כל נכד ונין תרומת תודה למכון פוע"ה, וב"ה המשפחה גדולה.
בדרך כלל מבקשים תרומות לישיבות, למשפחות, לחולים וכו והעם שלנו לרוב נענה בחיוב. אבל להבדיל כאשר נולד לי בן או נכד או נין והלב שלי אומר לי תתני תרומה למכון פוע"ה כדי לעזור לעוד זוג להיפקד ולהביא ילדים לעולם. כשנולד לי נכד או נין אני באה כמה שיותר מהר, עולה את המדרגות כמעט בריצה, הולכת ישר למזכיר ואומרת מזל טוב נולד לי נכד והנה הקורבן תודה שלי, ובזכות זה שבע"ה ייוולד עוד תינוק."
תוך כדי שיחתנו מרים מספרת לי בהתרגשות, ממש עם דמעות בעיניים שללוות יולדות זה חלק מהשליחות שלה בחיים היא כבר שנים על גבי שנים עושה את זה בקדושה ובהתרגשות גדולה. היא ומלווה גם את הבנות שלה ואת הכלות והנכדות ואפילו את הנשים של הנכדים. "בכל לידה יש התרגשות גדולה על המתנה שה' זיכה אותנו, ומצאתי שהתרומה הזאת שלי לסייע לנשים אחרות ללדת נותנת לי שמחה גדולה וכוחות. אני חיה בתחושה שאני חייבת לעזור לאחרים. השבוע נולד לנו נין ואני כבר מחכה ללכת למכון פוע"ה לתת להם את המתנה לכבוד הנין שלי, ואני מייחלת שכל אישה וסבתא שנולד לה ילד או נכד תיתן מתנה קטנה שתעזור לאישה או לזוג אחר להיות גם הורים."
איזה תגובות את מקבלת מזוגות שיוצא לך ללוות?
אני מקבלת הרבה מאוד טלפונים מרגשים מאנשים שהבאתי למכון וילדו ב"ה, והם מתקשרים או אפילו באים להגיד תודה.
לפני מספר שנים, אחד הרבנים התקשר אלי וסיפר לי על זוג שהם רוצים ילדים והאישה מפחדת מכאב, יש לה פחד בלתי נשלט. הלכתי אליהן הביתה, הרגעתי אותה, סיפרתי לה על הברכה שבלידות. הבטחתי ללוות אותה לאורך כל הדרך, ובאמת הייתי צמודה אליה בכל הלידות. לאישה הזאת יש היום שלושה ילדים ואנחנו בקשר קרוב. זה סיפור קטן מרבים
מה המוטו שאת הולכת לאורו בחייך?
המוטו שלי בחיים, לעזור ולהטיב עם הזולת. זה מה שהקב"ה דורש מאתנו, ואם אנחנו מקיימים את זה העולם יהיה שלם יותר ונביא את הגאולה במהרה. ואני תמיד חושבת שאם ה' שם אותי במקום שאני יכולה להעניק כנראה שאלו החיים שלי.
מרים בן דוד היא אישה שלא פוגשים כל יום. ממעטת מאוד לדבר על עצמה, מצטנעת, מבקשת לא להגזים בתיאורים על אף שהיא אשת חייל שעדיין מתנדבת במסגרות רבות ולא מוותרת על אירוח המשפחה הגדולה בביתה, "ילדים זה שמחה ואני מבשלת להם ומארחת אותם באהבה. אני רוצה שהם ירגישו בכל עת נח לבוא אלינו. הנחת הכי גדולה שלי, זה שליוויתי כמעט את כולם בלידות, גם את האחייניות שלי, זה אושר גדול, כל לידה היא עולם." בן דוד לקחה על עצמה להיות שופר קורא לכל הנשים להיות שותפות אחת לרעותה ולהגיד תודה בנתינה ותרומה למכון פוע"ה המפעל הגדול והחשוב בעיניה שמשאלתה שימשיך לעסוק בעבודת הקודש בהצלחה.
הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה: "מתפיסת עולמנו – אדם שמבקש ומתפלל לבורא עולם על צורך כלשהו, עליו לעשות מעשה למען הפרט והכלל. כך יוצא שמתוך החסד שעשה, הוא מבקש טובה מהשם, כאילו שאינו מבקש מתנת חינם. ואם החסד שהוא עושה קשור לתחום בקשתו, הדבר מעצים את הקשר לנפשו.
במדרש שמות רבא ד"ב כתוב "מי שפותח פתחו לחברו – נפשו חייב לו" כלומר משה רבנו לא יכל לגאול את עם ישראל עד שביקש רשות מחותנו לשחרר אותו למשימה. כשאדם מקבל טובה, עליו להביע תודה על כך. כל הפרויקט הזה אומר "תודה הקדוש ברוך הוא על המתנה הנפלאה שנתת לי וכעת אני ממשיך את זו הדרך.
ההתייחסות היא שכאשר אתה מבקש בקשה – עליך לעשות וכן כאשר אתה מקבל – עליך לעשות."
בתור יו"ר נשים למען פוע"ה, למדנו ממרים (שבעצם פוע"ה זאת מרים הנביאה) שתמיד צריך לעשות ותמיד צריך לתת ויותר מכל למדנו לא רק מה צריך לעשות אלא איך. הנתינה של מרים נעשית באופן מדוייק, מקצועי ומכל הלב והנשמה".
במכון פוע"ה אנו מקפידים למצוא פתרון לכל בעיה פרטית ומתוך זה למצוא פתרון לכל מי שנתקל באותה הבעיה.
ובנוסף לכך להעניק לו מעטפת הוליסטית שתסייע לו לצלוח את הקושי בצורה הטובה והנעימה ביותר. אנו משתדלים שהצד הכלכלי, לא יעכב שום פרויקט קטן כגדול"
עמיחי רמר, מנכ"ל מכון פוע"ה: "הקמת משפחה מאפשרת לאדם להיות שלם. והלידה של נשמה חדשה, מחברת את ההורים אל הכלל ואל הנצח.
זכיתי לאחר כניסתי לניהול המכון, להכיר מקרוב את הרב מנחם בורשטין, ראש המכון, את הרבנים ואת הצוות המיוחד. כשפגשתי את מרים, נפעמתי מהמבט הרחב והאוהב שלה. התרגשתי כשסיפרה לי על ברכת הבנים שהיא ונגה בעלה נוהגים לברך בכל ערב שבת את כל צאצאיהם. הכרת הטוב ותרומת התודה של מרים היא חלק משמעותי מאישיותה המיוחדת.
בימים אלו אנו יוצאים בקריאה לכל אחד ואחת, לשאת מבטם מתוך התודה ולסייע למי שמתפלל להיפקד ולהיות חלק מהנצח הישראלי הכביר, בתרומת 'תודת לידה' למכון פוע"ה. הקמת משפחה מאפשרת לאדם להיות שלם. והלידה של נשמה חדשה, מחברת את ההורים אל הכלל ואל הנצח".
הפוסט שבוע הייעוץ של מכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>מכון פוע"ה בשיתוף המרכז הרפואי שיבא יקיים בשבוע הבא שבוע יעוץ חינמי הכולל פגישות אישיות מקוונות עם גדולי הרופאים והמומחים בארץ.
בשורת נושאים רפואיים לצד מענה הלכתי הקשור בהם. הייעוצים יתקיימו יתקיים בין התאריכים י"ב – ט"ז אדר א' (13-17.2 ) ללא עלות. הרשמה מראש חובה, מספר המקומות מוגבל.
אם יש שאלה רפואית המעסיקה אתכם זה זמן רב ודחיתם את הטיפול בה, אם אתם חוששים להגיע לבתי חולים בתקופה כזו או אם אתם גרים רחוק מאוד מאותם מומחים (אפילו מעבר לים), אם אתם רוצים לקבל בבת אחת הן את העמדה המקצועית והן את העמדה ההלכתית- שבוע היעוץ המשותף למכון פוע"ה ולביה"ח שיבא מיועד בדיוק עבורכם.
במהלך השבוע פינו עבורכם זמן מיטב הרופאים והמומחים שישיבו לשאלות רפואיות ששלחתם מראש, לצד החומר הרפואי, בפגישה אישית מקוונת מביתכם.
במכון פוע"ה מספרים כי שבוע היעוץ שהתקיים לפני שנה, שהתקיים במתכונת דומה, הוביל לפריצת דרך משנת חיים בקרב הזוגות שפנו.
אחד מהזוגות, זוג שומר מצוות שהתגורר במדינת הונולולו שבהוואי ולא מצאו שם מענה רפואי והלכתי לבעיית הפוריות ממנה סבלו במשך חמש שנים. בעקבות הייעוץ שהתקיים אצלם בסלון הבית, בשיחה טרנסאטלנטית המחברת הן רופאים והן רבנים הם קיבלו החלטה לעשות עליה ולהגיע לארץ לטפל בבעיה שלהם דרך אותו רופא שפגשו במסך. ב"ה לפני חודשיים התקיימה ברית המילה לבנם הבכור.
דוגמה נוספת למקרה שנמצא לו מענה, היה זוג המתגורר באחד מישובי עוטף עזה שהתמודד עם בעית פוריות מורכבת וטרם הצליח למצוא פתרון לאותה בעיה. בשיחת היעוץ הוצג בפניהם פתרון חדשני שהם לא הכירו עד אותה שיחה, והיווה נקודת מפנה דרמטית בחייהם. גם הם- מצפים בע"ה ללידה בשבועות הקרובים לאחר שנות עקרות.
הרב מנחם בורשטין העומד בראש מכון פוע"ה אמר: "אנו במכון פוע"ה ממשיכים להתקדם ולתת מענה בכל האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו. שיתופי הפעולה בין המכון לבין בתי חולים ומומחים רפואיים מהשורה הראשונה, התגלו בעבר כמשני חיים עבור זוגות רבים ואנו רואים בכך את שליחותנו והצדקה לקיומנו – לסייע לעוד זוגות להביא חיים לעולם ולהקים משפחות".
הרב צבי פורת – רב ויועץ הלכתי במרכז הרפואי שיבא אמר: "אגף הנשים והיולדות בשיבא ייחודי במענה ההלכתי הניתן במסגרתו. אנו מפעילים מוקד למענה הלכתי במסגרתו ניתן מענה הלכתי ופסיקה לאלפי פניות מרבנים ומהציבור הרחב כל שנה. במסגרת זו נעשים שיתופי פעולה עם מכונים ארגונים ובתי הוראה כששבוע הייעוץ החשוב הזה הינו פרי לקשר ההדוק הזה. טובי המומחים בתחומים השונים, בצוותא עם רבנים הנודעים בהתמחותם בענייני הלכה הנוגעים לרפואה יתכנסו למתן מענה שלם לפונים, ובס"ד למצוא מזור למצוקותיהם".
בין הנושאים עליהם ישיבו המומחים והרבנים: הריון בסיכון, אולטרסאונד ורפואת העובר, יחידת ה- IVF ושימור פוריות, פריון הגבר, גיל המעבר, מתבגרות ופלסטיקה, אמצעי מניעה, אישות ועוד
בין הרופאים המשיבים: פרופ' איל סיון, פרופ' שלי מזעקי טובי , ד"ר נעם כתרי, פרופ' גיל רביב, פרופ' בועז וייס ועוד.
רבני מכון פוע"ה: הרב בנימין דוד, הרב גדעון ויצמן, הרב אלחנן לואיס, הרב אודי רט, הרב דב פופר, ד"ר מוריאל ירחי ועוד.
בנוסף, יתקיים פאנל מקוון בנושא בדיקות בהריון והיבטים שונים בנושא: מדריך רפואי, הלכתי ומעשי בענין. הפאנל יתקיים 'אחד על אחד' עם הרב מנחם בורשטין ופרופ' איל סיון מנהל ביה"ח לנשים ויולדות, בתאריך י"ד אדר א' (15.2) בשעה 20:00.
הפוסט שבוע הייעוץ של מכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט רבני פוע"ה בסיור במרכז הרפואי לניאדו בנתניה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט רבני פוע"ה בסיור במרכז הרפואי לניאדו בנתניה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט סיור של רבני מכון פוע"ה במרכז הרפואי שיבא תל השומר הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט סיור של רבני מכון פוע"ה במרכז הרפואי שיבא תל השומר הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט כך מכון פוע"ה הציל את הילד שלנו הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט כך מכון פוע"ה הציל את הילד שלנו הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הילדים של מכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הילדים של מכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט יו"ר סיעת ש"ס – ח"כ מיכאל משה מלכיאלי בביקור במכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט יו"ר סיעת ש"ס – ח"כ מיכאל משה מלכיאלי בביקור במכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט קו קדושת החיים מתמודד עם הקורונה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>כבר למעלה מחצי שנה שפועל המוקד הטלפוני באגף קדושת החיים במכון פוע"ה, ועתה הם נדרשים להשיב למגוון שאלות העולות בשל התפרצות נגיף הקורונה.
כזכור, לפני כשבעה חודשים הושק המוקד הטלפוני במסגרתו עונים הרבנים לשאלות כבדות משקל העוסקות במצבי רפואה קשים. הרבנים, שעובדים בשיתוף פעולה עם צוות רפואי ייחודי, נותנים מענה למשפחות הנדרשות להכריע האם וכיצד לטפל ביקיריהם.
ראש האגף הרב אריאל וידר סיפר: "בחודשים האחרונים ליוו רבני האגף משפחות שיקיריהם חלו בקורונה. ישנם כאלו שברוך השם התגברו על המחלה וממשיכים בבריאות איתנה את חייהם, אך לצערנו ישנם גם חולים שלא הצליחו להתגבר".
הרב מתאר מקרה שפקד את המוקד לאחרונה: "אחד המקרים המורכבים הגיע בערב שבת כמה דקות לפני כניסת השבת. נשאלנו האם להנשים חולה קורונה הסובל ממחלות רקע קשות". הרבנים פסקו להנשימו אך החולה בסופו של דבר נפטר ללא הנשמה.
לדבריו, "יש להבין ששאלת ההנשמה היא שאלה שחוזרת על עצמה פעמים רבות אצל חולים שונים, מכיוון שהרופאים מבקשים מבני המשפחה להכריע האם להנשים את יקיריהם במידה ויזדקקו לכך. המשפחות שנשאלות שאלה זו עומדות בפני מצב מאוד מורכב, שכן ברור שאם יורו שלא להנשים את יקירם ייתכן ובכך הם מסיימים את חייו. לעומת זאת, אם יגידו להנשים ובכך יאריכו את סבלו של יקירם הם יישארו עם ייסורי המצפון שעלול ללוות אותם כל חייהם".
הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה, מרבה לדבר על כך שמשפחות ששואלות רב בהכרעה בשאלות אלו מרגישות רגועות עם כל תשובה שהיא. הידיעה שהם פועלים על פי דין תורה נותנת למשפחות כוח לעבור את הימים הקשים.
הרב צבי ארנון, ראש אגף קדושת החיים אמר: "לפעמים קשה להסביר זאת לציבור הרחב. אנשים מפחדים ובורחים מהמרחב הזה של המפגש עם המוות. לכולם זה קשה מאוד ומפחיד. רק מי שנקלע למציאות הקשה הזאת בו הוא נדרש על ידי הרופאים לקבל החלטה האם להנשים או לא – מסוגל להבין את ההתמודדות הבלתי אפשרית שמעולם הוא לא הוכן אליה".
"ברגע אחד לפעמים נזרקים ממציאות שלווה ורגועה לשאלות של חיים ומוות, כאשר לאדם הרגיל אין את הידע והכלים לקבל החלטות קשות כאלו", אמר. "לשם כך מוקד קדושת החיים קיים: אנו שולחים לו יד מושטת, מסייעים בידו לקבל את ההחלטה ומלווים אותו לאורך כל התהליך".
ד"ר נדב שחם, מומחה לרפואה פנימית, מחלקת קורונה, מרכז רפואי שיבא תל השומר:
"המטרה שלנו, כצוות המטפל בחולים במצבים קריטיים, היא לקיים דו שיח פתוח וגלוי-לב עם המטופל ומשפחתו. להבהיר את המצב הרפואי, האפשרויות הטיפוליות ותוצאותיהן הצפויות, ולעזור למטופל לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורו על פי השקפת עולמו.
"כאן נכנס לתמונה המיזם החשוב והייחודי – פרויקט קדושת החיים. מטופלים רבים ומשפחותיהם זקוקים להכוונה תורנית בנקודת זמן קריטית זו, דעה שתייצג את תפיסת עולמם, על פיה חיו כל חייהם. עד עכשיו רבים מצאו את עצמם לבד, אובדי עצה, ללא כתובת זמינה ומקצועית. ההנחיה והליווי של גדולי ישראל, יחד עם ההכשרה הייחודית שהרבנים עברו וממשיכים לעבור, והפעילות הצמודה עם צוות רפואי העוסק בעניינים הללו ביום-יום, מקנים לפרויקט את חשיבותו וייחודו".
"מהיכרותי", הוסיף. "מתקיים דיון מעמיק בכל מקרה לגופו. קו הטלפון זמין לכל דורש, בכל שעה, ללא כל בקשת תמורה. מדובר בפרויקט שממלא חוסר מאוד מורגש, הן מצד המטופלים והן מצד צוותים רפואיים".
חולי קורונה
רבני המוקד אמרו כי חולי הקורונה, "בדרך כלל, אינם נזקקים כלל להנשמה וגם לא לשאלה הכבדה האם להנשים, מכיוון שרוב החולים עוברים את המחלה בקלות. העניין הוא בחולים עם מחלות הרקע שהם כידוע בקבוצות הסיכון ואחד החששות הגדולים הוא שהם חלילה יפגעו במידה ותהיה תחלואה מוגברת. חולה עם מחלות רקע משמעותיות שנדרש לשאלת ההנשמה זוהי שאלה שאי אפשר לענות עליה באופן כללי, אנו מקפידים לערוך בירור רפואי מלא בכל שאלה שמתקבלת במוקד ובוודאי שגם סביב חולי הקורונה יש לבדוק את מצבו של החולה.
"היה חולה קורונה שאמרנו להנשים במידה ויהיה צורך, והיה חולה שהתשובה הייתה להימנע. יש פרמטרים רבים לשאלות הקשות הללו ואי אפשר לענות עליהם על רגל אחת. ברור שאדם שנדרש לשאלות הללו חייב להתייעץ עם רב שמבין את המציאות הרפואית של החולה".
הרב בורשטין סיכם: "כשהקמנו את המוקד לא ידענו שתוך מספר חודשים תגיע מגפה לעולם שתגרום למקרי מוות בתדירות יחסית גבוהה בקרב אנשים שהיו לפני מספר ימים בריאים. אין ספק שהעיתוי מעניין. אנחנו כאן כמובן לכל מקרה ולכל סוג חולי. חשוב לנו לציין שהמוקד פועל למען הציבור 24 שעות ביממה והייעוץ ניתן חינם. הייעוץ מסייע לכלל הגוונים באוכלוסייה, כיוון שמדובר בפתרונות הקשורים לדילמות מוסריות בחיינו כשצריך להכריע לעיתים תוך מספר שעות. אנו כאן כדי לסייע לכולם ולהיות שם עבור כל אדם הזקוק לנו".
הפוסט קו קדושת החיים מתמודד עם הקורונה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט קופת חולים מכבי למען הזוגות הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט קופת חולים מכבי למען הזוגות הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט שיתוף פעולה מחודש בין מכון פוע"ה לארגון איל"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>לאחר שתקף אתמול (ראשון) ועד האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה) את מכוני ההשגחה ההלכתית על טיפולי הפוריות, ליבנו הצדדים את העניין וקבעו להמשיך ולשתף פעולה יחד.
בעקבות הפרסום בערוץ 7 נפגשו הצדדים ושיגרו יחד הודעה משותפת. "עבודת האימביריולוגים כמו כל צוות המעבדות והיחידות של ivf במרכזים הרפואיים היא עבודת קודש של ממש", נמסר מארגון איל"ה וממכון פוע"ה.
"יש לצוות מכון פוע"ה אמון מלא והערכה רבה על כל שלב בעבודתם. כל עובדי המעבדה פועלים לפני הנחיות ותקנים מחמירים של משרד הבריאות שקבע לדוגמה שתהיינה שתי אימביריולוגיות ושתי חתימות לכל תהליך", נמסר.
עוד אמרו הצדדים: "ארגון איל"ה מקבל את המשגיחות ההלכתיות של מכון פוע"ה כעין נוספת ומוכנים לסייע בהמשך שילובן במעבדות לטובת הציבור המעוניין לקבל שירות זה. ארגון איל"ה ומכון פוע"ה יפגשו בקרוב לדיונים כדי למצוא פתרונות רפואיים-הלכתיים שיקלו על העבודה המשותפת במעבדות".
"רבני מכון פוע"ה הם גם חברים בארגון איל"ה. שני הארגונים ימשיכו לעבוד בשיתוף מלא כפי שעשו במשך למעלה מ-30 שנה למען המטרה הנעלה – לסייע לכלל הציבור לעבור את תהליכי הפוריות באופן הטוב והמקצועי ביותר", כך ארגון איל"ה ומכון פוע"ה.
כפי שפורסם, ארגון איל"ה תקף את עבודת המשגיחות ההלכתיות לאחר שמכון פוע"ה לחץ על המרכזים הרפואיים לאשר את כניסתן למרכזים הרפואיים. כניסת המשגיחות אושרה אך ארגון איל"ה שיגר אתמול הודעה בה נכתב בין השאר: "המפקחות ההלכתיות אינן חלק מהצוות המקצועי של המעבדות, אינן מיומנות ולא עוברות הכשרה מקצועית".
עתה, מצאו הצדדים את עמק השווה וסיכמו להיפגש ולהמשיך לשתף פעולה יחד כפי שקורה כבר כ-30 שנה.
הפוסט שיתוף פעולה מחודש בין מכון פוע"ה לארגון איל"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט פגישת ייעוץ דיגיטלית עם מומחי הדסה ורבני מכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>פוריות, הריון ולידה וטהרת המשפחה – רופאים ורבנים מקדמים פגישות יעוץ עם זוגות במטרה לסייע להם בשאלות הלכתיות ורפואיות שעולות בתקופת הקורונה
בעקבות הפגיעה הקשה בזוגות הנדרשים לטיפולי פוריות בתקופת הקורונה וחידוש טיפולי הפוריות מומחי הדסה ורבני מכון פוע"ה יאפשרו לזוגות לערוך פגישה דיגיטלית אישית ופרטית עם רב ורופא בנושאי פוריות, הריון ולידה, גנטיקה, שימור פוריות לרווקות וטהרת המשפחה.
התפרצות נגיף הקורונה דרשה היערכות מחודשת ממערכת הבריאות ואף גרמה לדחייה של טיפולים רבים בהוראת משרד הבריאות, בהם גם טיפולי הפוריות בבתי החולים. המצב הביא לבלבול ולתחושת אי וודאות, כאשר לא רק שלא החלו תהליכי טיפול חדשים- אלא שגם זוגות אשר היו בעיצומו של הטיפול נדרשו להפסיקו בלא לדעת מתי תחזור השגרה גם עבורם.
תחושת הבלבול ליוותה גם נשים בהריון, אשר חשו במהלך התקופה הזאת חוסר וודאות לגבי ההתנהלות הנדרשת במהלך מעקב ההריון לצד הקורונה ואף איך תתנהל הלידה עצמה.
במהלך השבועות שנקפו חלה התבהרות בכל הקשור לנושא, אך רבים זקוקים לסיוע והסברים פרטניים.
"עבור זוגות העוברים טיפולי פוריות כל עיכוב נחשב בעיניהם כנצח. כשידענו שתהיינה הנחיות לעצירת טיפולי הפוריות בשל התפשטות הנגיף – הבנו היטב שאנו ניתן את כל ההנחיות הפרטניות עבור הזוגות מבחינה הלכתית-רפואית ונהיה אוזן קשבת כדי לעבור את התקופה המורכבת הזו ביחד ובאופן הטוב ביותר, כעת הזמן לתכנן את השיגור לחלל מחדש", מסביר הרב ליאור שגב, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה.
כעת, עם חזרת טיפולי הפוריות בהדסה יוצאים מומחי הדסה יחד עם מכון פוע"ה במהלך לסיוע לזוגות הנמצאים בעיצומו של התהליך. במשך השבוע הבא הם יקיימו פגישות ייעוץ מיוחדות שישלבו רופאים מומחים מהדסה ובניהם פרופ' חננאל הולצר מנהל מערך הפוריות בהדסה, ד"ר ענת הרשקו ופרופ' סימון מנהלי יחידות ה-IVF יחד עם רבנים ממכון פוע"ה, כאשר הפגישות יתנהלו בעזרת אפליקציית הוואסטאפ המאובטחת. במהלכן, יאפשרו המומחים לכל אדם המעוניין להיוועץ בנושאי פוריות, הריון, גנטיקה ואף טהרת המשפחה לקבל את כל הידע וההכוונה, הן הרפואית והן ההלכתית, ללא תשלום.
פרופ' חננאל הולצר מנהל מערך הפוריות בהדסה: "ישנן הרבה סוגיות הלכתיות שחופפות לתחום הגניקולוגי בכלל והפוריות בפרט, מצד אחד אנו מכירים את מצוות 'פרו ורבו' והמצד השני 'ונשמרתם לנפשותכם' ולכן ישנה חשיבות רבה לקיים התייעצות משותפת של רב יחד עם מומחה הדסה"
הרב משה קליין רב המרכז הרפואי הדסה: "גם בשעה זו, שהטיפולים שנעצרו לתקופה ארוכה ומתחילים לחזור לשגרה מסויימת, החלטנו מכון פוע״ה והדסה כי הגיעה העת לסייע לזוגות המייחלים ומשוועים לפרי בטן ובמזור בנושא הגניקולוגיה והפוריות. משכך יזמנו יחד שבוע היוועצות משותף למומחי הדסה ורבני מכון פועה, ונאפשר לזוגות את הייעוץ הרפואי וההלכתי הטוב ביותר בפגישה דיגיטלית פרטית אחת. לא כל יום ישנה אפשרות להיוועצות אישית עם טובי מומחי הפוריות וההריון בהדסה, ואני קורא לכולם לנצל את המעמד הנדיב והייחודי".
הרב בורשטין, ראש מכון פוע"ה: "אני מזמין את הזוגות הזקוקים ליעוץ בתחומי פוריות, הריון, לידה, טהרת המשפחה ואישות – זו הזדמנות נהדרת עבורכם להתייעץ עמנו בכל הנושאים הבוערים והחשובים עבורכם, במיוחד בתקופה זו. מומחי הדסה ורבני המכון מחכים להיפגש עמכם ולהעניק ייעוץ רפואי-הלכתי באופן אישי ומקצועי אצלכם בסלון או בכל מקום הנוח לכם"
זוגות המעוניינים לתאם פגישת יעוץ לחצו כאן
הפוסט פגישת ייעוץ דיגיטלית עם מומחי הדסה ורבני מכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט 13 טיפים לטהרה בימי הקורונה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט 13 טיפים לטהרה בימי הקורונה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט משדר מיוחד בערוץ 7 לקראת הפסח הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט משדר מיוחד בערוץ 7 לקראת הפסח הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>