כנס מקוון בנושא שימור פוריות : מכון פוע"ה בשיתוף בי"ח הדסה – יום רביעי ו' אדר ב', 9.3.22, 18:30-20:00

אם את בשנות השלושים לחייך, אנו ממליצים לך לשקול ביצוע שימור פוריות. בואי לשמוע על כך עוד מפי המומחים לרפואה והלכה.
מכון פוע"ה מעודד וממליץ לנשים פנויות בנות 30 ומעלה לעבור תהליך שימור פוריות כצעד אחראי ונבון לבניית משפחה. לשם כך אנו מפעילים במהלך השנה שירות יעוץ וליווי במיוחד עבורך. ומזמינים אותך להתרשם מהתהליך ולהבין יותר ביום עיון מיוחד שיצרנו עבורך.

"אם תמצאו את שאהבה נפשי תגידו לו שעשיתי משהו חשוב וגדול עבור שנינו. שזה היה מאתגר, אבל דאגתי לנו"
כך כתבה השבוע נריה עזרא בטור שהתפרסם במאקו ובו היא משתפת בדרך שעברה לשימור הפוריות "ולאותם אלה המצקצקים בלשונם, הטועים לחשוב שלהקפיא ביציות זו הוכחה ניצחת לרווקותי,
כשהחלטתי ללכת על זה, האצבע שלי חייגה למכון פוע"ה. ידעתי שברגעים כאלה, של לבטים וחוסר ודאות, הם אלה שיבינו את השפה שלי – מעצם היותנו חולקים את אותה השקפה דתית, ומעצם עיסוקם בנושא של פריון, ילודה והקפאה. במכון הזה יש אישה מדהימה, עם המבטא הצרפתי והלב הכי חם שאפשר לבקש, שהקשיבה והסבירה, ליוותה ותמכה, צעדה איתי יד ביד לכל אורך הדרך.
בזכותך, ד"ר מוריאל ירחי, יש אינספור ביציות מוקפאות של אינספור נשים. בגיל 36 שימרתי את פוריותי מתוך אהבה לעצמי, מתוך אחריות, ומתוך תקווה וציפייה לבניין הבית הפרטי שלי".
אם מענין אותך לשמוע עוד על התהליך שעברה נריה ועוד למעלה מ-600 נשים שהמכון סייע להן עד היום, הצטרפי אלינו לכנס המקוון של מכון פוע"ה בשיתוף בית החולים הדסה.

במהלך הכנס יסקרו את התהליך ד"ר חננאל הולצר, מנהל מחלקת הפוריות וההפריה החוץ גופית בביה"ח הדסה עין כרם, ד"ר ענת הרשקו קלמנט מנהלת היחידה לפריון ולהפריה חוץ גופית בביה"ח הדסה הר הצופים, הרב מנחם בורשטין העומד בראש מכון פוע"ה, ד"ר מוריאל ירחי המנהלת את תחום שימור הפוריות מטעם מכון פוע"ה, אופירה הכהן קרנר תעניק סקירה על הפן הנפשי של התהליך ונעמה חן תשתף ברשמיה כמי שעברה את התהליך.
בכנס תוכלי לשמוע יותר על תהליך השימור ומה הוא כולל, על אחוזי ההצלחה שלו ועל היבטים נפשיים ופסיכולוגיים שהוא טומן בחובו.
בשש השנים האחרונות, ייעץ המכון לכ-1,000 נשים שפנו אלינו המעוניינות לשמר את פוריותן.
בהכוונת המכון כ-600 נשים מאז עשו לפחות מחזור טיפולים אחד. בכל שנה אנו רואים עליה של כ20% בפונות וירידת הגיל. כעת הממוצע עומד על גיל 35 אך כדאי לבצע את ההליך כבר מגיל 30 מבחינה רפואית. בכל חודש מפנה המכון 25 נשים רווקות בממוצע לטיפולי שאיבת ביציות ושימור פוריות.
את לא לבד >> נשמח לעמוד לשירותך ולתת ייעוץ, הדרכה וליווי בתהליך זה.

הרשמי לכנס כעת >> 

הפוסט שימור פוריות – עכשיו הזמן שלך הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט שאלות שנשאלו לאחרונה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

https://youtu.be/BUUGJMMzAHI

"היו לי ציפיות אחרות לגמרי ביחס לחיים זוגיים על כל המשתמע מכך. היא מעדיפה לצאת לבלות עם חברות מאשר לחזור הביתה. זה ממש מעליב".

"הייתי תלמידת אולפנה תמימה, ושנתיים אחרי הלימודים התחתנתי. אני לא יודעת איך לעכל את הפער בין החיים שלפני החתונה ואלו שאחריהם… ומרגישה שאין לי עם מי לדבר על זה".

"כל הנושא של טהרה והלכות הרחקה מאוד קשה לנו. אנחנו מרגישים נורא עם עצמנו וחייבים עזרה ותמיכה"

"שנה אחרי הנישואים הרגשנו שאנחנו בשלים ורוצים ילדים. פתאום.. חודש ועוד חודש ועוד חודש עובר.. וכלום לא קורה"

שאלות כאלו ודומות להן, בענייני תקשורת זוגית, רפואה והלכה, מעסיקות לא אחת, זוגות מאורסים או זוגות הנמצאים בשנתם הראשונה לנישואין. העומס הרגשי והעולם החדש הנפתח בפני הזוגות הצעירים, מביא עימו התמודדויות ואתגרים שונים. הפער בין הרצוי למצוי, ההפרדה בין הדמיון למציאות, היכולת לפתח תקשורת נכונה ובריאה. כל אלו מצריכים לימוד והכוונה.

הראשונים שזיהו את הצורך בהדרכה ממוקדת ומותאמת לזוגות בשלב הבוסרי בחייהם, היו מכון פוע"ה, ובכ"ו-כ"ז בחשון, (1-2.11), הם יקיימו זו השנה ה-15 את 'הכנס השנתי לחתנים ולכלות'. במהלך הכינוס, שימשך יומיים ויתקיים בזום לשני בני הזוג, יקבלו הזוגות כלים משמעותיים ומקצועיים היכולים לסייע לצלוח את תקופת התחלת החיים הזוגיים. בין השאר יעסקו בהכוונות והדרכות לזוג בעולם ההלכתי–רפואי, הלכות טהרה והדרכות בענין. בדיקות גנטיות האם, מתי וכיצד?, נישואין וזוגיות, בניין וצמיחה.
בין המרצים ישתתפו רבני מכון פוע"ה ובראשם הרב מנחם בורשטין, הרב שמואל אליהו, הרב אוהד תירוש והרבנית ד״ר חנה קטן. בנוסף ישתתפו גם רופאי מכבי שירותי בריאות, מומחים ואנשי מקצוע.

הרב מנחם בורשטין העומד בראש המכון אמר: "זוגות רבים שאנו פוגשים במכון, המגיעים להתייעץ ושרויים בהמון בלבול, תסכול, קושי וכאב, יכלו לחסוך מעצמם בשלבים הרבה יותר מוקדמים של הזוגיות את כל הצער הזה לו רק היו יודעים קצת יותר. ידע הוא כח והמכון שלנו ב"ה ניחן במיטב המומחים מכל התחומים שיכולים להפוך חיים של זוג לקצת יותר פשוטים ובעיקר- חיוביים ושמחים".

להרשמה לחצו כאן

הפוסט אתגר השנה הראשונה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

פירוט על המחקר:
בדיקת איסוף וגינאלי (PCT כוסית) מול בדיקת זרע רגילה – מחקר משווה

א. פתיחה – רקע הלכתי
במסגרת בירור אי פריון, אחת הבדיקות החשובות והמשמעותיות ביותר היא בדיקת הזרע של הבעל. אין כיום שום בדיקה אחרת שיכולה לתת מענה לשאלת הפוריות של הבעל מלבד בדיקה זו. דא עקא, שמבחינת ההלכה היהודית, ישנו איסור חמור על הוצאת זרע של גבר, כשהיא אינה נעשית לתוך גוף האישה במסגרת של קיום חיי אישות. ישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה, אם יש אפשרות להתיר הוצאת זרע כזאת, כשהיא נועדה לצורך בירור פוריות או טיפולי פוריות, כשסברת המתירים היא שבסופו של דבר מטרת הוצאת הזרע היא לדאוג להולדת ילדים.

למעשה, עקב הבעיה ההלכתית שתוארה לעיל, הציעו פוסקים רבים במסגרת בירור אי פריון לקחת תחילה דגימת זרע שהוצאה מגוף האישה לאחר קיום חיי אישות רגילים ולבדוק אותה. אם אכן יתברר על פי תוצאות בדיקה כזו, שישנו חשש (מכונה בהלכה "ריעותא") לבעיית זרע, אותם פוסקים התירו לבצע בדיקת זרע שתיעשה באופן סטרילי יותר ותהיה מהימנה יותר .
במשך שנים רבות, הבדיקה שנעשתה הייתה PCT (Post Coital Test), שעיקרה לקיחת דגימה על ידי הרופא מצוואר הרחם של האישה כמה שעות לאחר קיום חיי האישות ובדיקתה תחת מיקרוסקופ. לבדיקה זו היו כמה חסרונות: המדדים שלה היו שונים מהמדדים הרגילים של בדיקת זרע; היא בדקה רק חלק מהמדדים שנבדקים בבדיקת זרע; כדי שהבדיקה תהיה אמינה, היה צורך לעשותה דווקא בזמן שסמוך לביוץ.
מעבר לכך, כבר שנים רבות שבדיקה כזו אינה מקובלת במסגרת בירור הפוריות הרגיל, מה שגרם לכך שהבדיקה נעשתה רק "לצרכים הלכתיים", ובפועל מעט מאוד רופאים מיומנים בביצוע בדיקה כזו.
לכן, בשנים האחרונות הבדיקה שנעשית בפועל היא בדיקה שמכונה "איסוף וגינאלי" או "PCT כוסית", שבה האישה מניחה כוס מתחתיה מייד לאחר קיום חיי האישות כדי לאסוף את נוזל הזרע שחלקו יוצא באופן טבעי אחרי האישות ולהביאו למעבדה. אם בדיקה זו יוצאת לא תקינה, בדרך כלל ניתן היתר על ידי פוסקי ההלכה לבצע בדיקת זרע נוספת, שתוצאותיה אמורות להיות מדויקות יותר.

ב. ערעורים על הבדיקה ונתוני עבר
על אף היתרון ההלכתי הגדול שיש בביצוע בדיקת האיסוף הווגינאלי, במשך השנים יצאו ערעורים על בדיקה זו, הן מצד רופאים מסוימים והן מצד מורי הוראה מסוימים, וזאת מכוח הטענה שהבדיקה אינה מספקת נתונים אמינים עקב העובדה שהזרע נאסף בצורה לא סטרילית, וכן שמדובר בכמות חלקית מדגימת הזרע, שייתכן שאינה משקפת את הנתונים האמיתיים:
1. ישנם רופאים שטענו שאין לייחס לבדיקה כזו שום משמעות, ולכן חבל לבזבז את זמנו של הזוג בבדיקה כזו. על הטענה שכאשר הבדיקה יצאה תקינה אפשר להסתפק בה ולא לבצע בדיקה נוספת, הם טענו שכמעט תמיד בדיקה שנאספה באופן כזה יוצאת לא תקינה.
2. מנגד, ישנם מורי הוראה שטענו שהרווח ההלכתי של הבדיקה יוצר בסופו של דבר הפסד הלכתי גדול – בדיקה כזו מתירים לפני השלב שבו היו מתירים באופן רגיל בדיקת זרע. אם הבדיקה תצא לא תקינה, יתירו מייד לאחר מכן בדיקת זרע, כאשר ייתכן מאוד שמצב הזרע תקין והבדיקה יצאה לא תקינה עקב מגבלותיה שפורטו לעיל.
במחקר שבוצע על ידי ד"ר עידית בן יאיר, מנהלת מעבדות מכון שפרה, והשווה תוצאות של בדיקות איסוף וגינאלי (PCT כוסית) לתוצאות של בדיקת זרע רגילות אצל אותם אנשים, בשלושת הפרמטרים העיקריים שנבדקים בבדיקת זרע – ריכוז (מספר תאי זרע למ"ל נוזל), תנועה (אחוז תאי הזרע שנמצאים בתנועה מכלל תאי הזרע) ומבנה (אחוז תאי הזרע בעלי מבנה תקין מכלל תאי הזרע) התברר שישנה קורלציה (התאמה) מצוינת (0.94) בין שני סוגי הבדיקות ביחס לריכוז תאי הזרע, וקורלציה סבירה (0.61 ו-0.67 בהתאמה) ביחס לתנועה ולמבנה של תאי הזרע. מחקר זה הוצג בכנס האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה) לשנת 2009, ותקציר שלו מופיע בספר הכינוס .
למרות הנתונים שהוצגו במחקר הנ"ל, במהלך השנים שמענו במכון פוע"ה כמה ערעורים על מסקנותיו, שהבולטים שבהם היו שהמחקר בוצע רק ברשת מעבדות אחת ולא כלל מעבדות פוריות שונות, וכן שהמחקר בוצע על כמות יחסית קטנה של דגימות (70). ככל הידוע לנו, מאז ההצגה של אותו מחקר, לא פורסם מחקר נוסף שהשווה בין הנתונים של בדיקת איסוף וגינאלי לבין הנתונים של בדיקת זרע רגילה אצל אותו גבר.

ג. מטרת המחקר הנוכחי
למחקר הנוכחי המוצג כאן כמה מטרות:
1. מחקר נוסף שמשווה בין התוצאות של בדיקת איסוף וגינאלי לבין התוצאות של בדיקת זרע רגילה, הפעם על כמות גדולה יותר של דגימות.
2. איסוף נתונים של בדיקות שנעשו במעבדות פוריות שונות כדי לתת תמונה שאינה מוגבלת למעבדה או לרשת מעבדות אחת, וכדי לברר אם יש משמעות למיקום פענוח דגימת הזרע ביחס לאמינות התוצאות של בדיקת האיסוף הווגינאלי.

3. אחת הבעיות העיקריות בבדיקת איסוף וגינאלי היא העובדה שמדובר בדגימה עם נפח יחסית קטן של נוזל שמובאת בדרך כלל למעבדה, עקב הצורה הייחודית של איסוף הזרע. במסגרת המחקר רצינו לבדוק גם אם דגימה של איסוף וגינאלי שנאספה בנפח סביר או למעלה מכך (1 מ"ל נוזל זרע או יותר), תיתן תוצאות אמינות יותר מאשר דגימה של איסוף וגינאלי בעלת נפח נמוך.
4. בנוסף, רצינו לבדוק אם במקרה שבו מטרתנו אינה לבדוק באופן מדויק את מצב הזרע, אלא לתת מענה לשאלה םאם קיימת בעיית זרע, התשובה של הבדיקה תהיה אמינה יותר.

ד. אופן ביצוע המחקר
לצורך ביצוע המחקר, נבדקו כלל תיקי הייעוץ במכון פוע"ה שטופלו על ידי אחד מהרבנים היועצים במכון (הרב אריה כץ, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה) בין השנים 2008-2013. נמצאו 125 תיקים שבהם בסמיכות זמנים (לרוב של פחות מחודש) הגבר ביצע בדיקת איסוף וגינאלי ובדיקת זרע רגילה (שלרוב ניתנה באופן של יחסי אישות עם שימוש בקונדום סטרילי שמכונה "קונדום הלכתי"), ודיווח את התוצאות באופן מלא למכון פוע"ה, תוך מתן אסמכתא לתוצאות באמצעות שליחת צילום של תוצאות הבדיקה. תוצאות הבדיקות כפי שהופיעו בתיקי הייעוץ הועברו למסד נתונים שכלל את הנתונים הבאים:
1. מספר סידורי.
2. מספר תיק זוג במכון פוע"ה (עקב החיסיון הרפואי לא נכתב שם הזוג במסד הנתונים).
3. שם המעבדה שבה פוענחו הבדיקות (במקרה שבו מדובר במעבדה שמפענחת בדיקות איסוף וגינאלי בתדירות גבוהה יחסית, כשמדובר במעבדה אחרת צוין – אחר).
4. נפח דגימת האיסוף הווגינאלי.
5. שלושת הפרמטרים העיקריים בשני סוגי הבדיקות – ריכוז, תנועה ומבנה.
מכיוון שלא לכל הבדיקות התקבלו תוצאות של המבנה, וגם במקרים שבהם היו תוצאות בדיקות מבנה של שתי הבדיקות, היו מקרים שבהם המבנה של שתי הדגימות נבדק באופן שונה (באותה תקופה התחיל שינוי באופן ביצוע בדיקת המבנה, ולא כל המעבדות בדקו באותה צורה), בפרמטר של בדיקת המבנה נבחנו רק 69 בדיקות, שבהן הייתה תוצאה של בדיקת מבנה שבוצעה באותה צורה הן בבדיקת האיסוף הוגינאלי והן בבדיקת הזרע הרגילה.
לאחר מכן, באמצעות תוכנת חישוב סטטיסטית, נבדקו הנתונים הבאים:
1. הקורלציה (התאמה) בין שני סוגי הבדיקות ביחס לריכוז, תנועה ומבנה באופן כללי.
2. הקורלציה ביחס לכל מעבדה בנפרד.
3. הקורלציה ביחס לדגימות של איסוף וגינאלי בנפח של 1 מ"ל ומעלה מול הקורלציה ביחס לדגימות של איסוף וגינאלי בנפח של פחות מ-1 מ"ל.
4. בדיקת האמינות של בדיקת איסוף וגינאלי ביחס לבדיקת הזרע הרגילה כאשר מטרתה הייתה רק לזהות תקינות/ אי תקינות (הסבר יובא להלן).
5. בדיקת האמינות של בדיקת האיסוף הווגינאלי ביחס לבדיקת זרע רגילה, כאשר בדיקת האיסוף הווגינאלי זיהתה מיעוט קיצוני ביותר של תאי זרע (פחות ממיליון תאי זרע למ"ל נוזל).

ה. תוצאות
כאמור לעיל, נבדקה הקורלציה של הריכוז והתנועה בין סוגי הבדיקות השונות ב-125 בדיקות, וכן נבדקה הקורלציה של המבנה בין סוגי הבדיקות השונות ב-69 בדיקות.
הקורלציה הכללית של הריכוז בין הבדיקות הייתה 0.714, הקורלציה הכללית של התנועה בין הבדיקות הייתה 0.632, והקורלציה הכללית של המבנה בין הבדיקות הייתה 0.66.
אם נשווה את התוצאות ביחס למחקר הקודם של מכון שפרה נראה שמדובר בתוצאות כמעט זהות של קורלציה ביחס לתנועה ולמבנה, ותוצאות נמוכות יותר (אם כי עדיין טובות יותר מהקורלציה של מבנה ותנועה) ביחס לריכוז.
לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים בקורלציה ביחס למעבדות פוריות שונות שבוצעו את הבדיקות.
ב-72 מתוך הבדיקות נפח הדגימה של האיסוף הוגינאלי היה 1 מ"ל ומעלה, ב-44 מקרים מתוכם בוצעה בדיקת מבנה בשני סוגי הבדיקות. במצב כזה הקורלציה של הריכוז בין הבדיקות עלתה ל-0.85, דהיינו עליה משמעותית. לעומת זאת, הקורלציה של התנועה והמבנה בין הבדיקות הייתה ללא שינוי משמעותי (0.638 ו-0.655 בהתאמה).
לעומת זאת, בדגימות שהיו מתחת לנפח של 1 מ"ל, הקורלציה של הריכוז ירדה באופן משמעותי ל-0.547.
כאשר הוחלט לא להתמקד בתוצאות מדויקות, אלא אך ורק בשאלה אם התקבלה תוצאה תקינה או לא תקינה בבדיקת האיסוף הווגינאלי, והאם מסקנה זו אוששה בבדיקת זרע רגילה, שיעור התשובות האמינות היה גבוה ביותר:
בריכוז: 109/125 (87.2%) מהתשובות לשאלה זו בבדיקת האיסוף הווגינאלי היו זהות לתשובת בדיקת הזרע (תקין נחשב 6^10*15למ"ל ומעלה).
בתנועה: 90/125 (72%) תשובות דומות (תקין נחשב 40% תאים בתנועה ומעלה). עוד 5 מקרים (4%) בהם תוצאת התנועה בבדיקת האיסוף הווגינאלי הייתה קרובה לתקין (35% ומעלה), ובבדיקת הזרע הרגילה התוצאה הייתה תקינה באופן גבולי (עד 45%).
במבנה: מכיוון שישנם שינויים בין המעבדות השונות בערכי הייחוס ובצורת הבדיקה, הפרמטר שנבדק אינו תקין או לא תקין, אלא האם התוצאה קרובה בין שתי הבדיקות בפער של עד שני אחוזים. בבדיקה כזו נמצא דמיון ב-53/69 (76.8%) מהבדיקות.
ב-36 בדיקות איסוף וגינאלי התקבלה תוצאה של מיעוט קיצוני של תאי זרע (חוסר תאי זרע או מליון תאי זרע למ"ל ומטה). מתוך המקרים הללו, ב-28 מקרים (77.8%) זו גם הייתה התוצאה בבדיקת הזרע הרגילה. בעוד חמשה מקרים (13.9%), אף על פי שהתוצאה של בדיקת הזרע הרגילה הראתה על ריכוז גבוה יותר של תאי זרע, עדיין נמצא מיעוט זרע קיצוני באופן יחסי (פחות מחמישה מליון תאי זרע למ"ל). דהיינו, במקרים כאלו הבדיקה הייתה אמינה בלמעלה מ-90%

ו. מסקנות
1. בדיקת איסוף וגינאלי נותנת תמונת מצב ראשונית טובה למדי ביחס לריכוז תאי הזרע של הנדגם, ותמונת מצב
מסוימת ביחס לתנועתיות ולמבנה של תאי הזרע של הנדגם.
2. כאשר נפח הדגימה בבדיקת האיסוף הווגינאלי בינוני ומעלה (לפחות 1 מ"ל), הבדיקה נותנת תמונת מצב טובה מאוד ביחס לריכוז תאי הזרע. לעומת זאת, בנפח דגימה נמוך, האמינות של תוצאת הריכוז נמוכה. לא נמצא הבדל סטטיסטי מובהק בדיוק הדגימה ביחס לתנועתיות ולמבנה תאי הזרע בין דגימה בנפח נמוך לבין דגימה בנפח בינוני ומעלה.
3. כאשר מטרת ביצוע בדיקת בדיקת האיסוף הווגינאלי אינה קבלת מידע מדויק, אלא קבלת אינדיקציה ראשונית שמטרתה לברר אם קיימת בעיה במדדי הזרע, הרי שמדובר בבדיקה בעלת מהימנות גבוהה אף יותר.
4. בדיקת האיסוף הווגינאלי נחשבת למהימנה ברמת גבוהה מאוד לצורך זיהוי מיעוט זרע קיצוני.
5. לא נמצא שלבדיקת איסוף וגינאלי שפוענחה במעבדות שנוהגות לבצע בדיקת איסוף וגינאלי באופן תדיר יותר, יש מהימנות גבוהה יותר מאשר לבדיקת איסוף וגינאלי שפוענחה במעבדות אחרות.
6. למעשה, כאשר תוצאות בדיקת האיסוף הווגינאלי תקינות, אפשר לומר בצורה די ברורה שמצב הזרע תקין. כאשר תוצאות בדיקת האיסוף הווגינאלי אינן תקינות, במיוחד אם ריכוז הזרע אינו תקין, ישנה סבירות גבוהה שמצב הזרע אינו תקין, אך אין כאן ודאות.
7. לסיכום, הדרישה ההלכתית לבצע בדיקת איסוף וגינאלי לפני היתר לביצוע בדיקת זרע רגילה היא סבירה והגיונית למרות מגבלות הבדיקה, מכיוון שסך הכל מדובר בבדיקה בעלת רמת אמינות גבוהה למדיי, אם כי לא מושלמת.

<< לחצו כאן לצפיה בפוסטר שהוגש >>

הפוסט מכון פוע"ה השתתף אתמול בכנס האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה) הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט כנס דיגיטלי לרווקים דתיים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

יש לכם שאלה רפואית או הלכתית הנוגעת לצום יום כיפור?

חייגו 5437*

מרבית האוכלוסיה מחוסנת בחיסון השני וחלק ניכר אף בחיסון השלישי. מה ההשלכות של נתון זה על הצום במקרה של חולי קורונה? האם יש משמעות לווריינט הדלתא? מה הדין של אנשים שאינם מחוסנים שחלו בקורונה?
גם השנה השניה של צום יום הכיפורים בצל הקורונה מספקת לא מעט שאלות הלכתיות ורפואיות שהרבנים נדרשים אליהם. בחדר מצב מיוחד שיוקם לטובת הציבור, יתנו מענה רבנים מתחומים שונים.
חדר מצב מיוחד לכבוד צום יום כיפור המורכב מצוות רבנים של מכון פוע"ה, עמותת סולמות, איגוד רבני הקהילות ורבני אירופה, בליווי ותדרוך רופאים מומחים של מכבי שירותי בריאות יענו לשאלות הנוגעות לרפואה, הלכה, קורונה, פוריות, הריון ולידה. 

המענה יתקיים ביום שני, ז' תשרי, 13.9 בין השעות 10:30-17:00
במספר הטלפון 5437*

הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה: "בכל שנה אנו מקבלים מאות שיחות ופניות בנושא צום כיפור והשלכות כלפי הריון, לידה, פוריות והנקה. בשנה שעברה השכלנו להבין שהקורונה תשפיע מאוד על השיח בצום והבנו שחייבים להרחיב את המענה ולאגד כוחות ולחבור לארגונים נוספים רפואיים והלכתיים למענה הלכתי. על כן גם השנה חברנו לארגונים נוספים ואף קיימנו מפגש ייעודי לרבנים עם מענה הלכתי- רפואי. אנו מודים לציבור היקר הנותן בנו אמון שנה אחר שנה".

סיגל דדון-לוי, מנכ״לית מכבי:
"חשוב שלציבור יהיה מידע מדוייק ומהימן. מכבי משלבת כוחות עם מכוני ההוראה המובילים על מנת לתת מענה הלכתי ורפואי, מקצועי ואחראי. רופאי מכבי, בשיתוף הרבנים , ערוכים למתן מענה בכל השנה ובתוכם בימי החגים הבאים עלינו לטובה. אני מאחלת שנה טובה ובריאה לחברי מכבי ולכל עם ישראל"

הרב יוסף צבי רימון, ראש עמותת סולמות: "אנו מתמודדים זו השנה השניה עם נגיף הקורונה. אנשים רבים מבולבלים לקראת יום הכיפורים בצל המגפה. רוב האנשים מחוסנים בחיסון שני וחלק גדול גם בחיסון שלישי – מה ההשפעה של דבר זה על הצום במקרה של חולי קורונה? והאם יש משמעות לווריינט הדלתא? מה הדין של אנשים שאינם מחוסנים שחלו בקורונה. מטרתנו – להרגיע, לתת הנחיות מתוך עומק רפואי והלכתי, ולאפשר לאנשים לפעול בצורה הנכונה ביותר עבורם במציאות מורכבת זו. כבר שנים רבות ישנם קשרים רבים בין מכון פוע"ה ובין סולמות, והשילוב של שניהם ביחד עם איגוד רבני הקהילות, יתן בע"ה מענה משמעותי ומקיף".

הרב אריה גולדברג מנכ"ל מרכז רבני אירופה, מציין את המענה האישי בכל זמן נתון לרבני אירופה בשפות שונות ע'י רבני המכון מה שנותן פתרון מהיר ויעיל לרבני אירופה ואומר: "מרכז רבני אירופה הפועל בקרב מאות קהילות יהודיות באירופה, נמצא בשיתוף פעולה זה שנים עם מכון פוע'ה. עם פרוץ המגיפה, שיתוף הפעולה התהדק והגופים העבירו יחד קורסים מגוונים ויחודיים שנתנו מענה לשאלות הלכתיות שונות שהתעוררו בעקבות המגיפה. רבני אירופה הפזורים ברחבי היבשת ועקב המצב אינם יכולים להגיע לקורסים מסודרים ולהפגש, מעריכים מאוד את המיזמים המשותפים שמתבצעים באמצעות תוכנת ה'זום' ומברכים על כך!"

בחדר המצב נערכים לשאלות כלליות הקשורות לנגיף הקורונה: חולה קורונה בלי תסמינים, אדם בבידוד בקבוצת סיכון, חולה קורונה עם תסמינים קלים, ילד בן 12 החייב בבידוד. האם אנשים אלו יצומו? האם יש עבורם הנחיות ופסיקות שונות?

בתחום הפוריות, הריון ולידה: אישה לאחר החזרת עוברים, אישה עם בעיית קרישות, יולדת ומניקה לתינוק בן חודש – איך עליהם להתכונן לצום כיפור?
לדברי הרב שגב, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה ומנהל את המיזם: "לעיתים שאלה שנראית עבורנו פשוטה ומובנת מאליה, לאדם השואל היא מהווה קושי רב, במיוחד השנה שנוצרו שאלות חדשות לגמרי. תשובה מהימנה מרב יועץ ופוסק המכיר את הסוגיות, תסייע לו באופן משמעותי. לכן אנו קוראים לציבור להתקשר ולשאול ואנו נשמח להגיש מענה שנקווה שירגיע אתכם ותדעו כיצד לפעול"

חדר המצב ההלכתי יעמוד לרשות הפונים ביום שלישי, ז' תשרי, 13.9, בין השעות 10:30 ועד 17:00 וישיב לשאלות הנוגעות לרפואה, הלכה, קורונה, פוריות, היריון ולידה במספר הטלפון 5437*

הפוסט קו מיוחד לשאלות בנושא צום יום כיפור הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

"הגעתי לקבוצת התמיכה של בנות כמוני במכון פוע"ה וקיבלתי את חיי במתנה", מספרת אורית, "עד אותו יום הסתובבתי עם קושי גדול, כשאני לא מצליחה להכיל את המורכבות והמעמסה הנפשית שהייתי בה. בתוך כל המורכבות הזו, היתה זו קבוצת התמיכה של מכון פוע"ה והמפגשים החודשיים שנתנו לי את הכוח לשמוח במה שאני, לקבל ולאהוב את עצמי, ובעצם לקבל חיים מחדש".

אורית, בת ה-35 היא בחורה שחוותה אתגרי פוריות מורכבים אותן הכירה עוד בנערותה. בגיל מוקדם היא הבינה כי הסיכוי להיריון טבעי עבורה יהיה קטן מאד והמשמעות עבורה היא להיכנס להריון רק על ידי תרומת ביצית וטיפולי פוריות מורכבים.

מכון פוע"ה, העוסק בין היתר בליווי של נשים הנמצאות במצב דומה לזה של אורית, עושים זאת על ידי קבוצות תמיכה מיוחדות וייחודיות, והוא היה גם זה שהעניק לה ליווי עוד בימיה כבחורה צעירה.

מתוך המורכבות הרפואית שלה, נולד לה גם השידוך שבעקבותיו הגיעה החתונה. "הכרתי את אורית דרך קבוצת התמיכה אליה הצטרפה והצעתי לה שידוך" מספרת יערית סול מנהלת קבוצת התמיכה של מכון פוע"ה, "במקביל, הכרתי בחור נפלא, מיוחד ואיכותי, שהיה נראה לי שיכול מאד להתאים לאורית, רק שאצלו הבעיה הגנטית גלויה לעין, דבר שאצלה ממש לא". לאחר שנפגשו השניים, אורית סיפרה ליערית שהמראה של קובי הפריע לה והיא סירבה להמשיך בקשר.

"במהלך השנים הצעתי לה בחורים נוספים, אך מסיבות שונות הדבר לא התאים. לאחר מספר שנים הצעתי לה שוב את השידוך הראשון אולם ההורים שלה סירבו בכלל לשמוע" מספרת יערית.

"שנה לאחר מכן, העזתי והצעתי שוב, בפעם השלישית. קובי נראה לי הבחור המושלם עבורה, והמחשבות עליהם לא יצאו לי מהראש".

לאחר שכנועים רבים אורית הסכימה להיפגש שוב, ולאחר שש וחצי שנים מאותה פגישה ראשונה הם התארסו.

"אין לי שום מילים לתאר את הכרת הטוב כלפייך" היא כתבה ליערית לאחר החתונה המרגשת, "איך שוב את היית השליחה לתת לי עוד חלק כל כך גדול של חיים".

בחודשים שלאחר מכן הגיעו קובי ואורית למכון פוע"ה, הפעם כזוג, על מנת להתייעץ ולקבל הנחיות איך הכי כדאי להתקדם בהליך הרפואי ולזכות להריון.

בליווי קרוב ורציף של אחד מרבני מכון פוע"ה ויחד עם בכירי הרופאים בארץ, וכמובן עם קשר קרוב ליערית, זכו בני הזוג לאחר מספר סבבי טיפולים להריון תקין וללידה של ילד מתוק.

"אומרים שפעם שלישית גלידה. במקרה שלי עם מכון פוע"ה, זה פעם שלישית חיים" סיכמה אורית בחיוך.

כבר 32 שנה שמה שאנחנו עסוקים בו זה הוספת חיים
דרך ליווי זוגות בטיפולי הפוריות, מענה בנושאי טהרה, ייעוץ בנושאי אישות וזוגיות,
ליווי סיבוכי הריון ולידה, מענה נשי לשאלות אישיות ועד לתמיכה במשפחות בקצה השני של המעגל, ברגעי סוף החיים.
הליווי, המחקר, ושיתופי הפעולה ניתנים כולם ללא עלות, אך כמובן דורשים משאבים רבים,
גם השנה אנחנו פונים אליכם, מי שנעזרו בנו במהלך השנים, ומי שמאמינים בחשיבות הלימוד, המחקר והתמיכה – לקחת חלק קטן בעשיה הזו ולהיות שותפים אתנו בהוספת החיים 

לתרומה לחצו כאן

הפוסט תנו לנו את הכח להוסיף חיים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

בשבוע שעבר פורסם בעיתון 'בשבע' במדור 'רביבים', טורו של הרב אליעזר מלמד, בו בירר באריכות את שיטתו בעניין אישה שיש לה כתמים מהתקן תוך רחמי – האם ומתי ניתן לומר שמקורם בפצע ברחם שנוצר מחמת ההתקן.
כיוון שלדעתנו מדובר בפסיקה מחודשת שחולקת על הפסיקה ההלכתית המקובלת, אבקש לברר את ההלכה בעניין, מנקודת המבט של אותה פסיקה הלכתית מקובלת.
על אף שהוצע לנו לפרסם את מאמר התגובה בעיתון 'בשבע', בחרנו להגיב באתר מכון פוע"ה ולא בעיתון, מפאת אופי הדברים – הן מחמת שהם מיועדים יותר לבעלי ידע וניסיון בלימוד ופסיקת הלכה והן מחמת שמדובר בעניינים העוסקים בהלכות שבין איש לאשתו.
ראשית, אפתח בהקדמה קצרה:
הדיון בנושא תלייה במכה בנוכחות התקן תוך רחמי איננו חדש, וכבר מעת המצאת ההתקנים, לפני כמה עשרות שנים, דנו בו גדולי הפוסקים של הדור הקודם.
כאשר מחבר בא לדון בהלכה מסוימת, שכבר דנו בה הפוסקים בעבר, והוא מבקש לשנות את הפסיקה ההלכתית המקובלת, הוא יכול לעשות זאת באחד משלושה אופנים:
א. לטעון שהמציאות השתנתה – במקרה שלפנינו אין טענה כזו ואף לא יכולה להיות טענה כזו, שכן אין שינוי מהותי במרבית ההתקנים עליהם מדובר.
ב. לטעון שהמציאות הרפואית לא הוסברה לפוסקים כמו שצריך – במקרה שלפנינו ייתכן וטענה כזו יכולה להיטען רק לחומרא ולא לקולא, שכן רופאים רבים משערים שדימום מהתקן נוצר כתוצאה ממכה שההתקן גורם לדפנות רחם, ואילו תוצאות ביניים של מחקר רפואי שנערך בימים אלו ממש, מוכיחות שברוב המקרים של דימום לא סדיר בנוכחות התקן תוך רחמי, אין שום עדות לפציעה שההתקן גורם לדפנות הרחם.
ג. לטעון שההבנה המדויקת יותר בגמרא ובפוסקים היא אחרת ממה שהבינו הפוסקים שדנו בכך.
כיוון שטענותיו של הרב מלמד מיוסדות על האופן השלישי, וכיוון שנראה שאף הרב מלמד עצמו הרגיש בקושי לטעון טענה זו – הוא מבקש במאמרו לטעון שהוא אינו הראשון שהולך בכיוון זה, והיו פוסקים נוספים שעשו זאת לפניו. לכן, לפני שנדון בטענות ההלכתיות במשא ומתן של הלכה, נתייחס בקצרה לפוסקים המתירים:
במאמר הובאו ארבעה פוסקים שהתירו דימום מהתקן תוך רחמי: 'דברות-אליהו' (לרב אליהו אברז'ל, ח"ו, ל"ו) הרב יוסף קאפח (מכתב לד"ר אורי לוי), 'טהרת-הבית' (הרב עובדיה יוסף, ח"א, עמ' רס"ז) והרב ד"ר מרדכי הלפרין ('רפואה מציאות והלכה' סי' כ"א).
הדברות אליהו כתב את פסקו זה "במיוחד אחרי שראיתי מקרוב איך בנויים ההתקנים כמין קלפסים הנתפסים בתוך הרחם ופוצעים הרחם". המציאות הזו אינה המציאות בהתקן תוך רחמי רגיל שאינו נתפס כלל בתוך הרחם, אלא רק בהתקן מסוג מאוד מסוים (וגם על כך יש מקום לדון).
הרב קאפח מובא בתשובת הדברות אליהו הנ"ל כמי שהשיב תשובה לד"ר אורי לוי. ד"ר לוי ז"ל הסביר לרב קאפח בשאלתו, שהדעה המקובלת על כלל רופאי הנשים היא שהדימום מהתקן נוצר משריטה של רירית הרחם. דהיינו את פסקו זה הוא פסק על סמך אמירה רפואית שכאמור לעיל אינה מדויקת, וממילא אי אפשר להסתמך עליו.
גם טהרת הבית כתב את דבריו רק במקרה שבו הרופא אומר לאישה שההתקן גרם לה לפציעה ברחם (והחידוש הוא שמאמינים לרופא, וגם שדם מכה ברירית הרחם טהור), ולא במקרה שבו יש השערה כזו, בלבד.
גם מאמרו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין מסתמך על דברי הרופאים שטענו שהדימום כתוצאה מההתקן הוא דימום ברור של מכה, ואינו עניין לפסיקת הרב מלמד, שמספיקה השערה ברמת ודאות קטנה שיש מכה, על מנת לתלות את הדימום מההתקן במכה.
ממילא, החידוש ההלכתי העיקרי שנמצא במאמרו של הרב מלמד, ולפיו די בסיכוי של 10% שהדימום נגרם כתוצאה ממכה כדי לתלות בו את הדימום, לא נאמר על ידי אף אחד מהפוסקים אליהם הפנה הרב מלמד במאמרו.
כדמות ראיה שעל מנת לתלות במכה יש צורך בספק סביר (ואז אכן אין צורך לדעת שזה מהמכה אלא שיש סיכוי סביר שזה מהמכה) אפשר לראות מדברי הרמ"א (יו"ד קפ"ז, ה'), שאישה שאין לה זמן קבוע לקבלת הווסת – יכולה לתלות במכה רק אם היא יודעת שהמכה מוציאה דם. אחרת, היא יכולה לתלות במכה רק אם מצטרף לה ספק נוסף, כגון שהדימום מגיע מהנרתיק ולא מהרחם. נראה שהרב מלמד היה מודע לבעייתיות שבדבר, ולכן הסכים להקל בתלייה במכה עקב ההתקן רק בכתמים (כפי שמופיע בפירוש ברמ"א שם) או בבדיקה פנימית, ולא בראיית דם בהרגשה.
ואכן, הרב מלמד בדבריו הקדים לחלק בין דם בהרגשה, כתם ודם בבדיקה פנימית. אולם מדבריו משמע, שדם בבדיקה פנימית כנראה אסור רק מדרבנן (אלא שחמור יותר מכתם שאוסר רק בתנאים מסוימים) בהסתמך על דעת ה'נטע-שעשועים' (סימן כ"א) שכתב כן. מעבר לעובדה שדעת הנטע-שעשועים היא דעת מיעוט חריגה בפוסקים (כפי שמתבאר באריכות בשו"ת 'דרך-בת-עמי' סי' ז'), גם הנטע-שעשועים צירף את דבריו רק כדי להקל במקום בו האישה הרגישה כאב ויש לה מכה ידועה בנרתיק, וגם הדם שנמצא נראה במהותו כמו דם מכה.
אמנם, תלמיד של הרב מלמד כתב לי שאין זה עיקר ההיתר, אלא עוד סניף להקל, אולם אם בסניפים אנו עוסקים, הרי שיש במקרה שלפנינו גם סניפים לחומרא, שכן יש פוסקים שמחמירים בדם מכה שמקורו מרירית הרחם (בירור בעניין נערך על ידי הרב יניב נסיר בחיבורו קונטרס 'ההתקנים בהלכה', וראה שם שיש סוברים שזוהי דעת השו"ע), ואף שאין אנו פוסקים כך, כשבאים לצרף להקל דעות יחידאיות, צריך לקחת בחשבון שמול צירוף כזה להקל יש גם צירוף להחמיר.
גם לו יצויר שאכן סבירות של 10% שהדם נגרם מהמכה מספיקה על מנת להקל בדם בבדיקה פנימית, כל זה כשידוע שיש מכה ורק לא ידוע שהדם אותו ראתה האישה הגיע מאותה מכה. אולם הרב מלמד חידש חידוש נוסף, שלפיו עצם המציאות של התקן בתוך הרחם היא מציאות ודאית של מכה. מדובר בחידוש גדול מאוד, שכן עובדה היא שרוב הנשים שיש להן התקן תוך רחמי אינן מדממות בין הווסתות, ורק מיעוט (אמנם לא נדיר) מדממות. לדבריו, הסבירות שהתקן גרם למכה מדממת גבוהה מהסבירות שאישה בתקופת חז"ל (בה לא היו בדיקות רפואיות מתקדמות) תדע להגיד שיש לה מכה ברחם, ואף על פי כן חז"ל נתנו נאמנות לאישה לומר שיש לה מכה. אולם זהו קל וחומר שניתן לפורכו בקלות: אישה יכולה להרגיש (באמצעות כאב וכדומה) שיש לה מכה ברחם, ולכן היא נאמנת על כך. אולם, התקן – אינו בהכרח מכה. ייתכן והוא עלול ליצור מכה, אך לשם כך עלינו לדעת לכל הפחות שרוב הדימומים מהתקנים הם עקב מכה (ואז נדע לפחות בסבירות גבוהה שדם מהתקן הוא הוכחה למכה (ואף בכך צ"ע אם אכן זו הוכחה מספיקה), או לדעת שלאישה זו יש מכה עקב הימצאות ההתקן (באמצעות בדיקה רפואית, או לכל הפחות עקב כאב אופייני למכה). בנוסף, הראשונים נחלקו ביניהם אם צריך ודאות שהמכה מוציאה דם, אולם לא נחלקו ביניהם בכך שצריך ודאות בעצם הימצאות המכה ברחם.
כל זה בנוכחות התקן לא הורמונאלי. הקולא בנוכחות התקן הורמונאלי אינה מובנת לי כלל, שכן אמנם ייתכן ש10% מהנשים שמדממות עם התקן הורמונאלי – אינן מדממות עקב ההורמונים, אלא עקב נוכחות ההתקן. אבל כבר אמרנו לעיל שדימום בנוכחות התקן אינו מוכיח לנו שיש מכה. מעבר לכך, הדימום הרגיל בנוכחות התקן הורמונאלי שונה באופיו מהדימום בנוכחות התקן רגיל, וממילא אף לשיטתו של הרב מלמד, הדבר מקביל למקרה שבו "דם ראייתה שונה מדם מכתה", שנפסק בו בפירוש (שו"ע שם) שאינה תולה במכתה.
לסיכום:
הפוסקים שרצו להקל בדימומים בין וסתיים בנוכחות התקן תוך רחמי עשו זאת עקב מידע רפואי לא מדויק, לפיו ברור שהדימום האופייני בנוכחות התקן תוך רחמי נובע מפציעה של רירית הרחם. מידע זה התבסס על השערה בלבד ולא על מחקר רפואי, ואילו בדיקה של הנתונים בפועל מלמדת שככל הנראה רק במיעוט מהמקרים הדימום נגרם כתוצאה ממכה ברירית הרחם.
דעתו של הרב מלמד שמספיקה לנו ידיעה שיש סיכוי סביר, אפילו קטן, שמדובר בדם מכה כדי להקל בבדיקה פנימית, היא מחודשת מאוד ולא מצאנו בסיס לכך בפוסקים, והיא נובעת משלושה חידושים שהתקשינו למצוא להם ביסוס:
1. ניתן לסמוך על הדעות שדין בדיקה פנימית הוא מדרבנן ולא מן התורה. כאמור, רוב הפוסקים חולקים על כך, ואף הסוברים כן רק צירפו זאת לסברות נוספות כדי להקל.
2. כדי לתלות במכה די במיעוט המצוי של 10% של סבירות שהדם הגיע מהמכה. מפסיקת הרמ"א בעניין נראה יותר שצריך לכל הפחות ספק שקול כדי לתלות במכה, ואולי אף נדרש 'רוב' שהדם הוא דם מכה, מה שככל הנראה לא מצוי בנידון של ההתקנים.
3. אף על פי שאין תולים בספק מכה, אלא רק במכה ידועה שספק אם הדם יצא ממנה, יש להתייחס להתקן כאל מכה ידועה. זהו חידוש שלא ברור לנו מה מקורו, מלבד השערה שהסבירות שההתקן גרם למכה היא גבוהה יותר מסבירות של אישה שיודעת בוודאות שיש לה מכה, שאכן המכה קיימת. לא ברור מה הראיות לכך שהשערה זו נכונה.
גם אם אכן נוכיח שדימום כתוצאה מהתקן תוך רחמי לא הורמונאלי נובע לרוב ממכה (מה שכאמור לעיל, נכון לזמן כתיבת שורות אלו – לא הוכח), אין שום אפשרות להשליך מכך להתקן תוך רחמי הורמונאלי, ששכיחות הדימומים ממנו בחודשים הראשונים אחרי ההתקנה גבוהה בהרבה, ואופי הדימום שונה מהותית מאופי הדימום בנוכחות התקן תוך רחמי הורמונאלי, כך שיש כאן קולא בחשש איסור כרת ממש – כיוון שמדובר בבדיקה פנימית.
לסיכום, על מנת להורות הלכה באופן שונה מהמקובל, יש לבסס היטב את השינוי, מה שלדעתנו לא בוצע כאן.
להורדת המאמר הרשמי לחץ כאן

הפוסט דינו של דימום מהתקן תוך רחמי הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט פאנל מיוחד של "קדושת החיים" הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

לחצי כאן לצפייה בפאנל דרך יוטיוב

הפוסט ידע זה כח. הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

להרשמה לחצו כאן

הפוסט התקן לא הורמונלי גורם לעיתים רבות לדימומים שמקשים על נשים להיטהר. הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט סיפור פורים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"ה התחסן הבוקר נגד קורונה: "להתחסן זה ממש 'ונשמרתם מאוד נפשותיכם'" הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט כנס פוע"ה השנתי הבינלאומי 21 הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

ספורי ניסים

אורית ויהושע הם חלק מקהילה תורנית במרכז הארץ. בכל שאלה הלכתית הם שואלים את רב הקהילה, תלמיד חכם ידוע ומפורסם באזורם.
אחרי מספר שנים שאורית ויהושע היו נשואים ולא זכו לילדים, הם התחילו לטפל בנושא מבחינה רפואית. לאורית החלו להיערך בדיקות פולשניות שונות, שבעקבותיהן הם פנו לרבם בשאלה – האם הבדיקה אוסרת אותם? הרב הורה להם שבכל בדיקה רפואית פולשנית שנעשית לאישה, הבדיקה אוסרת את בני הזוג כדין נידה, ועל האישה להתחיל לספור שבעה נקיים מחדש – וכך נהגו אורית ויהושע.
לאחר ארבע שנות נישואים הגיעו אורית ויהושע להתייעץ במכון פוע"ה ונפגשו עם רב יועץ במכון. כחלק מהלימוד והעיון בתיק הרפואי של הזוג, הסביר להם הרב את סדר הבדיקות והפעולות המומלצות לעשות במקרה כמו שלהם. "אבל הדבר אסור הלכתית?" שאל יהושע, שזכר את הנחיית הרב של קהילתם. "אין בכך שום בעיה", ענה הרב במכון. "קחו בשמחה את ספר פוע"ה ותעבירו לרבכם, ונשמח לענות לו בכל שאלה שתתעורר".
רב הקהילה, שקרא ועיין עמוקות בספר ונחשף למושגים רבים שלא היה בקי בהם, התקשר לרב אריה כ"ץ, רב יועץ ומנהל המחלקה למחקר במכון, ודן עימו בכל הנושאים שהתחדשו לו בתחום, ובעקבות כך שינה את גישתו ופסקיו.
הוא הורה לאורית לנהוג לפי הוראות רבני המכון, להמשיך בספירת ימי הנקיים ולא להתחילם מחדש, וכך אורית לא הפסידה את יום הביוץ באותו החודש.
בחסדי ה' – באותו חודש נכנסה אורית להיריון.
הזוג מלווה מאז על ידי הרב כ"ץ, ולפני שישה חודשים התבשרנו על לידת ילדם השני.
 
צילום ועריכה: מוטי לוריא – יח"צ מכון פוע"ה

הסיפור אמיתי אך השמות בדויים לצורך שמירה על חסיון

הפוסט נר שישי- ספרי ניסים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט ביקור ד"ר ציון טל במכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט ללמוד פוע"ה מכל מקום בארץ ובעולם הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

מכון פוע"ה יוצא במבצע גיוס המונים לטובת המשך פעילות המכון
כשמתניה ותהילה פלדמן ממצפה יריחו כיום, עמדו להנשא- הם ידעו שדרכם להפוך להיות הורים תהיה רצופת חתחתים.
בניגוד לזוגות רבים אחרים, עליהם נופל אתגר הפוריות כרעם ביום בהיר, הם לפחות הגיעו מוכנים לנסיון. השניים נשואים מזה 13 שנה,
אך עוד בשלב האירוסין התוודעה תהילה לכך שייתכן והם יצטרכו לעבור טיפולי פוריות כדי להביא ילדים לעולם. השניים החליטו בכל זאת להתחתן ולצלוח יחד את האתגר,
אם וכאשר יגיע. "ידענו שהדברים עלולים לקחת זמן והכינו אותנו לחכות שנתיים לפני שפונים לרופא ובינתיים לנצל את הזמן לביסוס הנישואים והזוגיות", משתפת תהילה.
השנתיים הראשונות חלפו במהרה וההריון המיוחל עדיין לא נראה באופק. "המשפחה של מתניה המליצו לנו לפנות אל מכון פוע"ה שמתמחים בתחום. שם שיקפו לנו את המצב שלנו. ההמלצה שלהם הייתה לפנות לרפואה הציבורית, כדי להקל בהוצאות הרבות. פנינו לרופא שבדק אותנו והמליץ על הפרייה חוץ גופית (IVF). תוך כדי ליווי צמוד רפואי והלכתי כאחד, כמו למשל בטיפולים שנקבעו לשבת, או לפני טבילה". מתניה ותהילה נכנסו לסחרחורת של טיפולים, ללא אור בקצה המנהרה. "מכון פוע"ה הפכו בשבילנו להיות סוג של משפחה. מישהו שסוף סוף יש מישהו שמבין מה שאתה עובר. זה משהו שזוג חייב לשמוע, בתקופה מורכבת כל כך".
קחו חלק, תנו חיים. לתרומה – https://www.charidy.com/puah
אחרי שבע שנות נישואים, שכללו אינספור טיפולים אינטנסיביים, נכנסה תהילה להריון ראשון בשעה טובה, בסיומו נולד בניתוח חירום קיסרי בנם הבכור נועם. אבל ההמשך היה לא פחות מאתגר. "אחרי שנה חזרתי לטיפולים בלווי המכון ובטיפול הראשון נכנסתי להריון. היינו בעננים שההריון השני מגיע במהירות כזאת, הרגשנו חלום שמתגשם. אבל אחרי שבוע התחילו לי דימומים וגילו שהעובר מתפתח בצלקת של הניתוח הקיסרי והרופאים הכריעו חד משמעית: או שאלך יחד עם העובר או שאצטרך להפיל, כך שלא נותרה הרבה ברירה אלא להפיל את העובר. די מהר התאוששתי, אפילו במכון פוע"ה נדהמו מהמהירות, אבל ידעתי שאנחנו רוצים הרבה ילדים בעזרת ה' והשעון הביולוגי שלי מתקדם".
ארבע וחצי שנים נוספות של טיפולים מפרכים חלפו עד שנולדה שוהם. "כבר לא ידענו מה יהיה. בשלב מסוים אפילו התחלנו לשקול אימוץ. שנינו אנשים בריאים והבדיקות הגנטיות שלנו יצאו תקינות. רק העניין של ההפריה החוץ-גופית משום מה לא צלח זמן ממושך. נועם היה שואל אותנו כל הזמן, 'למה אין לי עוד אחים?'. הסברנו לו שאבא ואמא עושים הכל כדי שיהיו לו עוד אחים. הוא פשוט גדל עם הציפיה שלנו לעוד ילדים". בשלב מסוים הבין הזוג שעליו לחשב מסלול מחדש. בהתייעצות עם מכון פוע"ה, החליטו לעזוב את הרפואה הציבורית ולפנות לרופא פרטי. "השליח שלנו היה ד"ר מיכה באום, שהציע טיפול אחר. יחד עם מכון פוע"ה הם נתנו לנו המון כוח ואמונה שנצליח וזה מה שעזר לנו להמשיך".
קחו חלק, תנו חיים. לתרומה – https://www.charidy.com/puah
אחרי חמישה חודשים בלבד מאז הלידה, פנתה תהילה לרב פופר ממכון פועה והודיעה לו: "אני חוזרת". "אבל רק ילדת", הוא התפלא. "אמרתי לו, אף אחד לא מבטיח לי מתי זה יקרה, והוא ענה לי 'את משוגעת. אין לי מה להגיד. תעשי'. שנה שעברה השתתפתי בשבת השנתית של מכון פוע"ה. עמדתי מול כולם וסיפרתי את הסיפור שלי ושיתפתי אותם שבדיוק הייתי אחרי טיפול ואני מתפללת שהוא יצליח ושבשנה הבאה אני יבוא אחזור לכאן עם הנס הגדול שלנו. אותו טיפול באמת הצליח ולפני שלושה חודשים ילדתי את אורי, הבן השלישי שלנו". בגלל הקורונה השבת השנתית לא יוצאת לפועל, אבל תהילה מבקשת לנצל את הבמה לפרסם את הנס המשולש שלהם.
הרב מנחם בורשטין, העומד בראש מכון פוע"ה, רואה בטכנולוגיה את מתנת הקב"ה לעידן המודרני. "אנשים שהקב"ה גזר עליהם שלא יהיו להם ילדים כלל, היו נולדים במאה ה-19. זכינו ואנו חיים בדור המשופע טכנולוגיות ופתרונות נפלאים ההולכים יד ביד עם ההלכה ולא סותרים אותה. במכון פוע"ה אנו מבינים שהכי חשוב הוא שיצא ילד בריא בסופו של דבר בכל התחומים בהם עוסק מכון פוע"ה- מיילדות, פוריות, גנטיקה ומה שעומד לנגד עינינו הם זוג ההורים המצפים כל כך, וכמובן בריאותם ובריאותו השלמה של העובר ולכן אנו לא מהססים להשתמש בכל האמצעים האפשריים להצלחת ההריון. בימים אלו יוצא מכון פוע"ה בקמפיין על מנת לשכלל את היכולות של המכון ולהצליח לסייע למשפחות נוספות להצליח להביא ילדים לעולם".
למעלה מ100,000 תינוקות שנולדו ליותר מ65,000 זוגות – אלו המספרים עליהם מדברים במכון פוע"ה, מכון המסייע ומייעץ לזוגות מבחינה רפואית והלכתית מזה 31 שנים. בראש המכון עומד הרב מנחם בורשטין, המתרגש בכל פעם מחדש לראות כיצד הפך החזון למציאות. "לפני שלושים שנה, כשהרב אליהו זצ"ל מונה לרב הראשי הספרדי", מספר הרב בורשטין, "הוא פנה אליי ושאל אותי אם אני מוכן לעזור לו להקים את המכון ולהעניק כתף תומכת ומענה רפואי הלכתי לזוגות המתמודדים עם אתגר הפוריות. ובאמת מאז ב"ה עשינו הסטוריה".
כיום מתקבלות במכון כ-300 פניות בכל יום המקבלות מענה מ-13 הרבנים המומחים של המכון המיומנים באבחון, ייעוץ והדרכה, מתוך יחס אישי והתאמה לצרכי הפונה ולסגנון חייו בכל תחומי המשפחה. עבור זוגות רבים, המכון ופועלו הם הצלת חיים של ממש. רבני המכון מוסרים את נפשם יום ולילה ללא הפסקה, והעזרה שלהם חובקת עולם. פעילות המכון הינה חינמית ללא עלות לציבור. צוות הרבנים מיומן באבחון, ייעוץ והדרכה מתוך יחס אישי והתאמה לצרכי הפונים ולסגנון חייהם.
בימים אלו יוצא המכון לקמפיין גיוס המונים במסגרתו מקווים לגייס סכום שיסייע להרחבת פעילות המכון לטובת אלפי הזוגות הקיימים במאגר והגעה לזוגות נוספים. יש לכל אחד ואחד מאיתנו הזכות להיות שותף להוספת חיים ולהרחיב את תחומי הפעילות.
קחו חלק, תנו חיים. לתרומה – https://www.charidy.com/puah

הפוסט במאה הקודמת האנשים האלה לא יכלו להיות הורים – היום זה אפשרי הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט הילדים של מכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט האם התחתנתי בזכות ההקפאה? יכול להיות. הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט בתי חולים ומעבדות פוריות שניתן להזמין אליהן שירותי השגחה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

כ”ז אדר תש”פ –  23.03.20

הנחיות טבילה לנשים במקוה טהרה בימי הקורונה

מגיפת הקורונה יוצרת בהלה בכל מקום וקושי גדול. אנו תפילה לקב"ה שיסיר מעלינו במהרה קושי גדול זה. עלינו להקפיד על ההנחיות של משרד הבריאות והממשלה וכן הוראות הרבנות הראשית לישראל הניתנות באחריות.

ברצוננו להדגיש – ברשתות החברתיות מופצות שמועות והנחיות ללא בדיקה וללא התייעצות עם הגורמים המוסמכים: הרבנות הראשית, משרד הדתות, משרד הבריאות וכו'. וכן גורמים שעומדים בקשר ישיר עם גורמים אלו. אין להתייחס לדברי "מומחים" מטעם עצמם הפועלים ללא אחריות רפואית / הלכתית. ניתן להתעדכן עם הבלנית לפני ההגעה למקווה שאכן המקווה עומד בכל הנהלים של משרד הבריאות. מצ"ב בהמשך נוהל עדכני.
נשים בבידוד – אסורות לטבול במקווה, זו הוראה חד משמעית ואין להפר אותה. יש לדווח לבלנית במידה וטבלה אישה שהינה בבידוד. על הבלנית לבדוק עם משרד הבריאות לגבי החלפת המים.  הנחיות הרבנות לטובלות
נשים שאינן בבידוד – לא צריכות לחשוש או להימנע מטבילה.
הרבנות הראשית פרסמה הנחיות בתיאום עם משרד הבריאות הנכונות גם להיום כ"ז אדר תש"פ (23.3.20) לפיהן:
אישה שאינה בבידוד יכולה לטבול ללא חשש, עם הדגשה לעשות את ההכנות בבית לפני ההגעה למקווה. חשוב להבהיר, שהמקוואות מחוטאים בכלור על פי חוק ונשמרת הגיינה באופן מיוחד בתקופה זו בעקבות המצב. בכל אופן, לא נכון לעכב את הטהרה, ובפרט ש'חשש' הבידוד מונף מעל רבים אף אם הוא מניעתי, וככל שניתן לשמור על הטהרה יותר זמן, כן ייטב לזוג .
חשוב להדגיש: הכלור שנמצא במי המקווה אינו  מאפשר העברת הנגיף (כמובן שכאמור אישה שבידוד / חולה עליה להמנע מטבילה כעת!) שמועות על כך שנגיף עבר דרך המים נבדקו ונמצאו שאינן נכונות –הנגיף אינו שורד במים.
התנהלות ושמירה על הכללים בשעת הטבילה:

• יש לתאם  מראש עם הבלנית את ההגעה, אין להגיע ללא תיאום.
• על פי ההנחיות החדשות של משרד הבריאות אין לאפשר ליותר מחמש נשים להיות בו זמנית במבנה של המקווה
• כמו כן חובה להקפיד על מרחק של לפחות 2 מטר בין אישה לאישה, וללא מגע פיזי
• לאחר הטבילה ניתן להתרחץ בבית, אף שבמהלך השנה נוקטים להימנע מכך למעט במצבים הנצרכים.

טבילה כשרה:
טהרה יכולה להיות רק במקווה הכשר לטהרה, אין שום מציאות בה אמבטיה בבית או בריכת שחיה או דבר דומה או חלופי יכול לשמש כטהרה. אנו ממליצים להמנע מטבילה בים מכיוון שהדבר כרוך בסכנה ובמיוחד שלאור ההנחיות של הרבנות הראשית לגבי חיטוי המקוואות אפשרי לטבול במקוה טהרה.
בעקבות אמירות שנשמעות רשתות החברתיות ברצוננו להדגיש שאישה שהוטעתה בעקבות פסק ו"טבלה" באמבטיה, צריכה לטבול במקווה טהרה כשר עם ברכה. זוג ששימש במצב כזה כיוון שסמכו בטעות על פסק הלכה מוטעה, יפנו לרב לקבל הדרכה. איסור מגע ללא טבילה – אין היתר למגע בין בני זוג כל זמן שהאשה לא טבלה כדברי השולחן ערוך יורה דעה סימן רא: "אין האשה עולה מטומאתה ברחיצה במרחץ. ואפילו עלו עליה כל מימות שבעולם, עדיין היא בטומאתה וחייבין עליה כרת עד שתטבול כל גופה בבת אחת במי מקוה" לצערנו גם בעניין זה מסתובבים כל מיני "פסקים" כאילו ישנם היתרים אחרים בעניין. ברור הוא שאין לכך יסוד ואין לסמוך עליהם.

סיכום הנחיות לגבי הטבילה:

א. התארגנות בבית ושהייה קצרה במקווה.

ב. הבאת מגבת מהבית.

ג. הבאת כפכפים למיעוט מגע במשטחים.

ד. ניתן להתקלח לאחר הטבילה רק בבית.

ה. כדאי לוודא עם הבלנית שהיא מקפידה על כללי החיטוי.

ו. צמצום השהייה במרחב המקוה.

מצ"ב דף הנחיות לבלנית מטעם הרבנות הראשית.

הארכת ימי הטהרה – בהחלט יש מקום לאחר הטבילה הזו לראות כיצד לדחות את הופעת הווסת הבאה על מנת להאריך את ימי הטהרה. כל מקרה הוא פרטני ולכן יש לפנות לרב יועץ ופוסק. מכון פוע"ה ישמח להנחות ולהדריך בתאום עם רופא נשים.
יש לעקוב אחר הנחיות מערכת הבריאות ולהתעדכן באופן תדיר וכן באתר המכון אם ישנם שינויים.

בתפילה לבורא עולם שיסיר מעלינו את הקושי הגדול הזה
רבני מכון פוע"ה                                      הרב מנחם בורשטין

י"ט אדר תש"פ – 15.3.20

מכון פועה משיב על שאלות בעניין מחלת הקורונה

הרבנים היועצים של מכון פוע"ה ממשיכים במענה לציבור בשאלות  הרבות הנוגעות לנגיף הקורונה.

לגבי הפגישות של הזוגות עם היועצים, בעקבות ההנחיות החדשות של משרד הבריאות על צמצום למינימום של תנועה ומפגשים, כלל הפגישות לא תתקיימנה פרונטלית, אלא טלפונית באותה שעה שנקבעו במכון.

בעקבות שאלות חדשות הנוגעות לתנאי ההגבלה החדשים,  צוות המכון עמל בשיתוף צוות בכיר במשרד הבריאות על בניית מסמך מסודר שעונה בעז"ה על מרבית השאלות הנשאלות בתחומי הפוריות, מעקב הריון, טהרת המשפחה, קיום חתונות ועוד.

לחץ כאן להורדת המסמך המאושר ע"י משרד הבריאות

צוות רבני המכון עונה באופן פרטני על כל השאלות ומתגבר למען הציבור

ניתן להתקשר למכון בטלפון:
 02-6515050

מקבץ שאלות שהופנו למכון פוע"ה בנושא נגיף הקורונה: פוריות, הריון, לידה וטהרת המשפחה

הקדמה:

בעקבות שאלות רבות שהגיעו לרבני המכון מצורף רשימת שאלות ותשובות בנושא הקורונה. חשוב להדגיש שהמכון נמצא בקשר ישיר עם הגורמים הרלוונטים במשרד הבריאות ויש לבדוק באופן עדכני את ההנחיות המעודכנות לאותו זמן. מצ"ב אתר משרד הבריאות
הערה חשובה לבקשת משרד הבריאות:  ההנחיות לבידוד הן החלטיות.
הפרת בידוד יכולה להביא להמשך ההדבקה במחלה אשר יכולה לגבות חיים רבים, בעיקר של אוכלוסיות מוחלשות חיסונית ומבוגרים וכו'. במקרים המאתגרים צריך למצוא פתרונות יצירתיים כדי להתמודד עם הנחיות הבידוד, אך צריך לזכור כי הפרה של הבידוד יכולה להביא בעקיפין לסכנת נפשות של ממש בהיקף משמעותי.
דבר רבני מכון פוע"ה:
תקופה זו אינה פשוטה כלל, והשאלות שאנו עונים עליהן, הן שאלות שנשאלו מתוך מצוקה וקשיים. התשובות נכתבו כאן בצורה חדה וברורה על מנת שהשואלים ידעו מה לעשות  למעשה.
התשובות לשואלים בעל פה, ניתנו תוך אמירת דברי חיזוק ושותפות עם השואלים, אך הדברים הכתובים כאן כוללים את ההוראות למעשה בלבד.
כמו כן אם ישנם קשיים או ישנם מקרים יוצאי דופן- ניתן לפנות למכון פוע"ה ולקבל פסיקה אישית.
מכון פוע"ה עומד לרשותכם בכל עת, ובמיוחד בעת הזאת.
טהרת המשפחה:
אני צריכה לטבול ואני בבידוד האם ניתן לטבול במקווה?
תשובה: לצערנו- לא. על אף שטבילה בזמנה היא מצווה חשובה, במקרה כזה הכלל הוא "חמירא סכנתא מאיסורא" ולכן יש השמע להוראות משרד הבריאות ולהישאר בבידוד, ואסור לגרום לסיכון של הטובלות האחרות.
אני בבידוד וצריכה לטבול – האם ניתן לטבול בים?
תשובה: לא. מעבר לכך שישנם בעיות הלכתיות בטבילה בים, משרד הבריאות אוסר על מי שבבידוד לצאת מהבית באופן גורף (פרט לאשפוז בבית חולים).
חשוב לשמוע להוראות הגורמים המקצועיים בעניין.
אני בימי הטהרה וצריכה לקבל מחזור בימים הקרובים, וחוששת מלקבל מחזור ומעוניינת לדחות את הטבילה האם יש משהו לעשות?
תשובה: עקרונית – כן תלוי כמה את קרובה למחזור הבא. ניתן לפנות טלפונית לרופא הנשים שלך ולבקש כדורים לדחיית מחזור.
אם את נוטלת גלולות למניעת הריון ניתן לחבר חפיסות ובכך למנוע את המחזור באישור הרופא שלך (אם החפיסה כוללת גלולות בצבעים שונים- יש לקבל הדרכה מתאימה)
אני ובעלי בבידוד האם מותר לקיים יחסי אישות?
תשובה: לא, שני בני זוג שני בני זוג שבבדידו עלולים להדביק אחד את השני, ולכן יש למנע מיחסי אישות וכן לשמור על כללי היגיינה כמו שמפורסמים בהוראות.
אני בריאה וצריכה לטבול – האם מותר לטבול במקווה? האם אין חשש של הידבקות?
תשובה: מותר לטבול ואין חשש, היות ולפי כללי משרד הבריאות, אסור למי שבבידוד לטבול במקווה, ומי המקווה מחוטים כראוי.
אני בלנית – כיצד אבדוק את הנשים הטובלות?
תשובה: יש להימנע כמה שיותר ממגע. באם יש צורך (כמו חציצה במקום שהאשה לא מגיעה אליה) יש לשטוף את הידים בסבון, להשתמש בכפפות מתאימות וחומר חיטוי מתאים ושוב לשטוף את הידים בסבון לאחר זריקת הכפפות.
האם מותר לערוך את ההכנות לטבילה בבית כדי להימנע משהייה במקווה לזמן ארוך?
תשובה: מותר. הכלל בהכנות לטבילה (חפיפה) שהיו היכן שהאשה רגועה, ולכן אין בעיה לעשות אותם בבית. יש לצמצם כמה שיותר את הזמן שעובר מההכנה עד לטבילה עצמה, וכן לחזור לעיין בגוף לפני הטבילה. כמו יש להימנע מלהתעסק בדברים חוצצים בין ההכנות והטבילה ואין לאכול לאחר ההכנות.
אני בבידוד וסופרת שבעה נקיים – האם עלי להמשיך לבדוק עד הטבילה?
תשובה: במהלך השבעה נקיים יש לבצע בדיקות טהרה כרגיל גם אם הטבילה לא תוכל להיות בזמן. לאחר סיום השבעה נקיים אין צורך להמשיך לבדוק עד הטבילה. בכל מקרה, הטבילה תמיד תהיה בלילה גם אם היא התאחרה בגלל הבידוד. מומלץ לעקוב שאין כתמים בימים אלו
בעלי בבידוד ואני לא, האם לטבול בזמן למרות שאין אפשרות לקיום יחסי אישות?
תשובה: כן, יש עניין הלכתי לטבול בזמן גם כאשר אין אפשרות רפואית לקיום יחסי אישות. אם יש קושי גדול בכך- יש לשאול שאלת רב.
אני בבידוד ועשיתי בדיקת שבעה נקיים ויש לי שאלה לגביה – מה עלי לעשות?
תשובה: ראשית מומלץ להתקשר לרב כדי לברר האם יש צורך להראות את הבדיקה (לעיתים אין צורך). ניתן לשאול לגבי גודלו של הכתם דרך תמונה או שיחה טלפונית עם רב.
אם ישנה אפשרות להעביר לרב את העד בשקית ניילון שקופה ואטומה- כך ראוי לעשות. יש ליידע את הרב הנשאל שבדיקות אלו הגיעו מאישה הנמצאת בבידוד.
אם אפשרות זו לא מעשית – יש לשמור את כל העדים, ולשאול את הרב בתום תקופת הבידוד.
יש לסמן את העדים לפי הימים והזמן בו נעשו כדי שלא להתבלבל. אין להעביר עדים בתמונה הטלפון כיוון שהלכתית אין לסמוך על פסיקה דרך תמונה דיגיטלית. בכל מקרה, כדאי ללכת עם 'תחתונית' שלדעות רבות אינה מקבלת טומאה, ובכך לאפשר לרב להקל
הריון לידה והנקה:
האם לאישה, שאינה בבידוד, ישנה בעיה להגיע לבדיקות במרפאה או בית החולים בזמן הריון? מה לגבי מעקב ביוץ בטיפולי פוריות?
תשובה: היות ומשרד הבריאות אסר על מי שנמצא בבידוד להגיע למרפאה (רק ע"פ הוראות המשרד), אין בעיה למי שאינה בבידוד להגיע לכל בדיקה שצריכה. יש להתעדכן באתר משרד הבריאות אם ניתנות הוראות אחרות.
האם לצמצם את ימי האשפוז לאחר לידה?
תשובה: כמו בשאלה הקודמת, משרד הבריאות לא הוציא הוראות לגבי צמצום השהייה בבית חולים. יש לזכור שהמעקב לאחר הלידה הוא חשוב רפואית. אם מתעוררת שאלה ספציפית- יש לפנות לצוות המטפל בבית החולים בו את מאושפזת לאחר הלידה.
אני מניקה ונמצאת בבידוד- האם מותר להניק?
תשובה: אישה מניקה יכולה להמשיך להניק את תינוקה, אך עליה להקפיד על רחיצת ידיים יסודית לפני ההנקה ועל כיסוי הפה והאף במסכה או בד זמין אחר בעת ההנקה
אישה המעוניינת לשאוב חלב-אם צריכה להקפיד על רחיצת ידיים לפני השאיבה והנגיעה בבקבוק ובמשאבה, ובמידת האפשר לתת לאדם אחר להאכיל את התינוק
אנחנו עושים תרומת ביצית מחו"ל – האם ישנה בעיה לטוס?
תשובה: כרגע משרד הבריאות לא אוסר לטוס לחו"ל לטיפולי פוריות. כמובן שע"פ ההנחיות החדשות כל מי שחזר מחו"ל צריך להיכנס לבידוד שבועיים. יש לשים לב שישנם מדינות שיש מהם איסור כניסה לארץ, ויש להתעדכן בעניין
אישה בהריון והיא נמצאת בבידוד. היא אמורה לעבור בדיקת מי שפיר בשל ממצאים בבדיקות ההיריון- מה ההנחיות לגביה? האם ישנה אפשרות לבצע את הבדיקה בזמן היותה בבידוד?
תשובה: אין אפשרות לאשה למי שבבידוד לצאת גם לצורך בדיקה. במקרה שניתן אפשר לדחות את הבדיקה בשבועים. אם אין אפשרות (כמו מי שנמצאת בשבוע 22) יש ליצור קשר עם הרופא המטפל או קופ"ח לבירור האפשריות השונות.
אישה שנמצאת בבידוד וצריכה לעשות מעקבי היריון- מה ההנחיות בעניין?
תשובה: עיין שאלה קודמת
זוג שקבעו תאריך לחתונה, אך החתן או הכלה בבידוד. האם ניתן לערוך את החופה כמתוכנן תוך שימוש באמצעי מגן?
תשובה: לא, יש לדחות את החופה. אמצעי המגן אינם מהווים הגנה מספקת במקרה כזה
האם זוג המעוניינים להיכנס להיריון, האם ישנה עדיפות לדחות זאת כעת?
תשובה: אין הנחיה לדחות הריון.
שאלה: בעקבות החשש מהחמרת הנהלים, האם אפשרי להקדים חתונה שאמורה להתקיים בשבוע הבא לימים הקרובים? אולי עדיף לדחות את החתונה לתאריך יותר מאוחר?
תשובה: העיקרון הוא וודאי להימנע מלדחות נישואין. מאידך בהקדמת הנישואים עלול להיות בעיות הלכתיות בנושא טהרה שאין אפשרות לתת מענה באופן גורף, ולכן יש לפנות לרבני המכון ולבדוק כל מקרה לגופו את ההיתכנות בהקדמת הנישואין.

הפוסט הנחיות טבילה לנשים במקווה טהרה בימי הקורונה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט ספר פוע"ה ג' מוענק לרב המרכזים הרפואיים "הדסה" – הרב משה קליין הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט הכשרת יועצים בתחום האישות הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט הכשרת מדריכות לנשיות בריאה בטבריה | ירושלים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

לאחר שלמדתי בתכנית להכשרת יועצות ומדריכות בהלכה ורפואה בחיי הזוג של מרכז לימוד פוע"ה נפתח לי עולם המאפשר לי להנגיש לנשים ידע, עצה וליווי ואף להפנות לאנשי מקצוע ע"פ הצורך.  

 הסיפורים המגיעים אלי רבים ומגוונים. כשהמכנה המשותף של פניות רבות הוא לחץ וחשש מבעיה זוגית / שאלה רפואית הלכתית וכד' וכשיש ידע רלוונטי נרחב אני יכולה להשתמש בו לנתינת פתרון והפניה לגורם הרפואי המתאים.

זכורה לי אישה צעירה שהגיעה אלי בגלל קשיים בתחום האישות, לאחר שבעדינות ובסבלנות בררתי איתה את הסיפור, הבנתי שכפי הנראה ישנו קושי רפואי  שהשפיע על החיים האינטימיים ואין כאן שום קושי זוגי (כפי שחשבה…), הפנתי אותה לאיש מקצוע,  והבעיה נפתרה, אי אפשר לתאר את השמחה של האישה שהבינה את טעותה ואת תחושת הסיפוק שלי על הצלת בית בישראל

לא פעם מגיעות אלי אמהות וכלות בלחץ וחשש גדול מפני חופת נידה המעיב על שמחת החתונה, הידע שקבלתי בתכנית, והאפשרות לייעוץ אישי מרבני המכון בכל פניה אפשרו לא פעם לסייע בפתרון הבעיה.  

בכל תחומי העיסוק שלי יש התייעצות וליווי, קשרים ממושכים ונסיונות למצא פתרונות הלכתיים ורפואיים. רציתי להתמקצע ביכולות הייעוץ שלי, לקבל מגורם מקצועי המחוייב גם להלכה  את כל החידושים הרפואיים ואת כל הפסיקות העדכניות ביותר לגבי כל תחומי המשפחה: פוריות, הריון, לידה,אמצעי מניעה, טהרת המשפחה, אישות וכו' וזאת על מנת שאוכל להעניק את המענה המדויק והעדכני ביותר. המקום שנמצא בחזית המקצועית ומחוייב להלכה ברמה גבוהה ביותר זה מכון פוע"ה, הרבנים לומדים ומתעדכנים בנושאים הרפואיים ונמצאים בקשר עם גדולי הרבנים לתת מענה לשאלות ההלכתיות שעולות. אני ורבות מבוגרות התכנית המשמשות כרבניות / מדריכות כלות / נשות מקצוע בתחום הרפואי  מתייעצות ומקבלות מענה מהרבנים לאורך כל הדרך.

מהשאלות של נשים שהגיעו אלי הבנתי שלימוד הלכות טהרת המשפחה לפני החתונה אינו מספיק ויש צורך לחזור על הנלמד ואף להוסיף לנשים ידע בתחומים רפואיים כמו בדיקות בהריון, ילודה ואמצעי מניעה, אישות וכד'.

בעקבות הלימוד בתכנית קבלתי ידע ובטחון ואני מקיימת סדנאות לנשים בתחומי טהרת המשפחה והידע הרפואי וההלכתי הנדרש לזוג. הלימוד בסדנא מרענן לנשים את הלכות הטהרה ואף חושף אותן להכרות עם התחומים הרפואיים גם בהיבטים ההלכתיים, למשל אילו בדיקות בהריון מומלץ מאד לעשות ואילו השפעות משמעותיות יש להן , וכמובן כשיש שאלה על תוצאות הבדיקה ויש חשש חייבים לדעת שיש להלכה ולרפואה מה לומר, כך לגבי כל המקרים הפשוטים והמורכבים. הסדנאות יצרו שיח בין הנשים, הן הופתעו לדעת כמה נדרש לימוד וחזרה על תחומי ההלכה, ושכשיש קושי / התלבטות יש למי לפנות, ונשים רבות פנו בזכות הלימוד המשותף לקבלת מענה במכון פוע"ה.

 לא נותר לי אלא להמליץ בחום על התכנית ליועצות ומדריכות הלכה וברפואה בחיי הזוג, לכל המעוניינת לעלות קומה באחד מהתחומים הנשיים, הזוגיים והמשפחתיים.

קבוצת הנשים המיוחדות שהגיעו ללמוד מכל הארץ, והיו בעלות תודעת שליחות ויחס רציני ללימוד הוסיפו ערך נוסף ללימוד ועד היום אנחנו מתייעצות אחת בשנייה בקבוצה שנפתחה לשם כך, גם רב מכון שנמצא בקבוצה נותן לשאלות העולות מן השטח והדבר נותן בטחון ומענה לאורך כל הדרך.

החומר מקצועי ברמה גבוהה ביותר, וניכר כי הושקעה בתכנית מחשבה מעמיקה. בסיום הקורס הלומדת בעלות ידע ובטחון לעזור וללמד ולעסוק בשליחות החשובה ביותר היום בחיזוק התא המשפחתי.

זוהי שליחות יומיומית נפלאה וחשובה ואני מודה למכון פוע"ה ולקב"ה על הזכות המיוחדת הזאת! מוזמנות להצטרף והשנה באופן מיוחד התכנית תתקיים ברעננה לטובת נשות המרכז וגם בירושלים. 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp

הפוסט מדברי טובה הירשזון בוגרת קורס יועצות בקהילה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט קורס להכשרת מדריכות לחיי אישות | אשדוד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

"בזכות התכנית להכשרת מטפלות כשמגיע אלי זוג מטופל פוריות שיש לו צורך לעזרה מקצועית טיפולית יש לי רשימת נשות מקצוע מעולות, ואני יכול להפנות אותו לתמיכה וטיפול, בשביל זוג או אישה במציאות של ציפייה לילד וטיפולי פוריות מורכבים הטיפול הפסיכוסוציאלי מהווה עוגן חשוב להתמודדות עם הקשיים הרבים וזו הצלה של ממש" הרב עומר שפס, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה

רק במרכז לימוד פוע"ה מכשירים נשות מקצוע לטיפול בנשים וזוגות החווים קשיים בתחום הפוריות וראשית הורות.

בעלות תואר ראשון טיפולי מוזמנות להצטרף לתכנית לרכוש ידע וכלים לטיפול בתחום ולסייע לאלפי זוגות המצפים לסיוע.

התכנית בשיתוף מרכז רפואי הדסה וכוללת לימוד בתחומי ההלכה, הרפואה והפסיכולוגיה 

(כולל שעות הדרכה)

אל בוגרות הקורס יופנו זוגות הפונים למכון לייעוץ

לפרטים והרשמה באתר

02-6517171

תמונות מחלוקת התעודות למסיימות הקורס לשנת תשע"ט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp

הפוסט הכשרת מטפלות בתחום הפוריות הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט לראשונה | פוע"ה מעניקה אות מיוחד בכנס השנתי הופיע לראשונה ב-מכון פועה.

הפוסט יום עיון לבודקות טהרה בשיתוף המרכז הרפואי הדסה הר-הצופים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.