האתר הוא לע"נ הורינו היקרים חיים וזהבה בלומרט ז"ל ושלום אברדם ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

האם יש חובה לעבור טיפולי פוריות?

אם שני בני הזוג אינם מעוניינים בטיפולי פוריות, לא ניתן לכפות עליהם לעשות זאת, אולם כאשר האישה מעוניינת בטיפולים, הרי חלה על הבעל חובה לכך מצד מצוות "ואהבת לרעך כמוך"

האם יש חובה לעבור טיפולי פוריות?

מתוך שו"ת שאגת כהן חלק א, לפרטים נוספים על הספר ולרכישתו, לחץ כאן

לכבוד הרב מנחם בורשטין שליט"א, ראש מכון פוע"ה.

שלחת אליי דף ובו אוסף של מקורות המצביעים על כך שאין חיוב לעבור טיפולי פוריות על מנת לקיים מצוות פרייה ורבייה, וכן עוד כמה מקורות המסתייגים מטיפולי פוריות, וכן מקורות המצביעים על הצד הסגולי של יצירת הוולד, וביקשת שאחווה דעתי עליהם.

עיינתי במקורות הללו, וזו תשובתי:

  1. מקורות א-ד מביאים פוסקים רבים שכתבו שאין חובה לעשות טיפולי פוריות. אכן, זו הדעה המקובלת בהלכה, אולם כמדומני שמדובר באמירה חלקית מאוד שאינה שייכת לנידון דידן, ואבאר דבריי: כל המקורות הללו עוסקים בשאלה האם כחלק מהחיוב שמוטל על האדם להשתדל לצורך קיום מצוות פרייה ורבייה, יש חיוב גם לעבור טיפולי פוריות. בעניין זה, הסכמת הפוסקים היא שמצד חיוב פרייה ורבייה, אכן אין בכך חיוב[1]. אבל (ומדובר באבל גדול) יש שתי הסתייגויות לכך: הראשונה היא שאף על פי שאין כאן חובה גמורה, קיום מצווה בוודאי שיש כאן. חילוק זה מתבאר היטב בתשובת הגאון הרב אשר וייס למכון פוע"ה[2], ועוד יותר מכך, בדעת רובא דרובא של גדולי הפוסקים האחרונים, הסוברים שמקיימים מצוות פרייה ורבייה בטיפולי פוריות, להלן רשימה חלקית:

א. משמעות חלקת מחוקק (אבן העזר סימן א ס"ק ח).

ב. משמעות בית שמואל (שם ס"ק י).

ג. משמעות משנה למלך (הלכות אישות פרק טו הלכה ד).

וכן כתבו במפורש:

ד. שו"ת בית יעקב (סימן קכב).

ה. שו"ת שאילת יעקב (סימן מב).

ו. שו"ת דברי מלכיאל (חלק ד סימן קז, למרות שאסר את פעולת ההזרעה מטעמים אחרים).

ז. שו"ת זקן אהרן (חלק ב סימן צז).

ח. שו"ת עמק הלכה (חלק א סימן סח).

ט. שו"ת הר צבי (אבן העזר סימן ד).

י. שו"ת אגרות משה (אבן העזר חלק ב סימן יח).

יא. הרב ישראל זאב מינצברג (נועם א עמ' קכט).

יב. שו"ת מנחת יצחק (חלק א סימן נ).

יג. שו"ת יביע אומר (חלק ב אבן העזר סימן א).

יד. שו"ת שבט הלוי (חלק ט סימן רט).

טו. מכתבם של: הרב שמואל הלוי ואזנר והרב יוסף שלום אלישיב במכתב מיום כ"ג באלול תש"ע; הרב משה שטרנבוך במכתב מיום ט' בכסלו תשע"א; הרב פישל הערשקאווביטש במכתב מכסלו תשע"א; הרב יחזקאל רוטה; דבריהם הובאו בחוברת תורת המשפחה (חלק ב עמ' י-יד).

בנוסף לכך, והרבה יותר חשוב: כל ההתייחסות לכך שאין חובה היא מצד קיום מצוות פרייה ורבייה, כלומר אם שני בני הזוג אינם מעוניינים בטיפולי פוריות, לא ניתן לכפות עליהם לעשות זאת, אולם כאשר האישה מעוניינת בטיפולים, הרי חלה על הבעל חובה לכך מצד מצוות "ואהבת לרעך כמוך". ועוד, שאם הבעל לא יסכים לטיפולים, זכותה של האישה עומדת לדרוש גירושין (והדברים מפורשים שבכגון זה כופים), וידועים דברי חז"ל כמה קשים גירושין. נראה לי פשוט וברור, שמי שמונע מאשתו פרי בטן בסירובו לטיפולי פוריות, וטוען שאין הוא מחויב בכך, הרי הוא רשע ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה, שהרי כל מה שאינו מחויב, זה מצד הציווי האישי כלפיו (אף על פי שכאמור גם אם אינו מחויב הוא מקיים בכך מצווה גדולה), ולא מצד המערכת הזוגית בינו לאשתו.

  1. במקור ה הביא את הדברי מלכיאל שאסר הזרעות. כידוע, מאז שבטלה סנהדרין גדולה בעם ישראל, שוב אין אפשרות להגיע להכרעה הלכתית מוסכמת וברורה שבה כולם מסכימים לדעה אחת, אולם בעניין זה הרי הדברי מלכיאל הוא דעת יחיד שבטלה במיעוטה ממש, שהרי רובא דרובא של גדולי הפוסקים התירו טיפולי פוריות בשעת הצורך, להלן רשימה חלקית:

א. שו"ת מהרש"ם (חלק ג סימן רסח).

ב. שו"ת שרידי אש (חלק ג סימן ה, במהדורה החדשה חלק א סימן עט).

ג. שו"ת הר צבי (אבן העזר סימן ד).

ד. שו"ת אגרות משה (אבן העזר חלק א סימן עא וחלק ב סימן יח).

ה. הרב שלמה זלמן אויערבאך – 'הזרעה מלאכותית' (נועם א תשי"ח עמ' קמה ואילך, נדפס בשו"ת מנחת שלמה תנינא (ב-ג) סימן קכד).

ו. שו"ת מנחת יצחק (חלק א סימן נ).

ז. שו"ת ציץ אליעזר (חלק ט סימן נא שער ד פרק ג).

ח. שו"ת יביע אומר (חלק ב אבן העזר סימן א).

ט. מכתבי גדולי הפוסקים שהובאו לעיל (סעיף 1).

וכבר כתב שו"ת ציץ אליעזר (חלק ז סימן מח פרק א), שבניגוד לדיני ממונות, בהם אדם יכול באופנים מסוימים להגיד "קים לי" כנגד הרוב, הרי שבאיסורים לא יכול אדם להגיד "קים לי" כדעת האוסרים כשבא לחוב לאשתו, ראה מה כתב על בעל שסירב לבצע בדיקת זרע, בטענה שיש פוסקים שאוסרים זאת:

לאור כל האמור נראה דאין למקום להשתמטות הבעל מבדיקה זאת… על אחת כמה כשבסירובו בא לחוב לאישה.

  1. בעניין דברי הרמב"ן ושו"ת שאילת יעבץ על חשיבות הכוונה לטובת בן צדיק. אין כאן שום פירכא לדברינו, שהרי הזמן הקובע הוא זמן הוצאת הזרע בכוונה של היריון, ועל הבעל להרהר בדברים חיוביים וקדושים בזמן זה, וממילא מובטח לו שייצא לו בן צדיק.
  2. בעניין דברי הרב שטרנבוך שכתב כנגד טיפולי פוריות – כפי שציינתי לעיל, לפני כמה שנים הרב שטרנבוך פרסם בעצמו מכתב בו הוא מסכים לטיפולי פוריות, ושיש בכך גדר של מצווה (כמובן כשהמציאות הרפואית מראה שזה הכיוון).
  3. בעניין דברי הראשל"צ הגר"ע יוסף על כך שיש להמתין עשר שנים לפני שמתחילים בטיפולי פוריות. דבריו נכתבו לפני למעלה מחמישים שנה, כשהידע הרפואי עדיין לא היה מספיק חזק, והייתה תקווה בתוך עשר שנים עדיין להיפקד, אולם במשך השנים מאז הרפואה כבר יודעת להצביע קודם לכן על סיכויי ההיקלטות, ואצל מי קיים צורך בטיפולים מוקדם יותר, ואף הגר"ע יוסף בעקבות זאת הורה לבצע טיפולים הרבה קודם לכן, על פי הצורך והמצב הרפואי. יש על כך תשובות רבות בשו"ת מעין אומר, וניתן לראות שם.

לאור האמור לעיל, אינני רואה מהמקורות שהובאו שום הוכחה לכך שכאשר יש בעיית פוריות והאישה מבקשת לבצע טיפולי פוריות (באופנים שהתירו הפוסקים על פי ההלכה), שיש איזו הצדקה הלכתית להימנע מכך, ואדרבה, מצווה גדולה הן מצד קיום פרו ורבו והן מצד "ואהבת לרעך כמוך", ושמירה על שלום בית, ללכת בכיוון זה.

 


 

[1] אמנם הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א, כתב בתשובתו למכון פוע"ה, שכיום יש חובה לעשות כן.

[2] ראה שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 479–480.

צריכים עזרה?

אנחנו כאן בשבילכם!
השאירו פרטים וצוות המכון יחזור אליכם ויסייע במהירות ובמקצועיות :)

כניסה לאתר

הרשמה לניוזלטר של פוע"ה

דילוג לתוכן