המאמר לקוח מתוך ספר פוע"ה כרך שלישי– הריון ולידה, לפרטים נוספים ולרכישת הספר, לחץ כאן

בדיקות בהריון שאין בהן סיכון

1. מבחינה הלכתית ברור שאין איסור לבצע במהלך ההריון בדיקות שאין בהן סיכון לאם או לעובר, כגון בדיקות אולטרה-סאונד^[1]. אמנם יש גישות שונות האם להמליץ על ביצוע בדיקות כאלה למעשה, אם לאו, כפי שיובא להלן.
2. יש הממליצים, ככלל, לבצע בהריון בדיקות שאין בהן סיכון^[2], מהטעמים הבאים:
   • הנחה בסיסית היא שאדם צריך לבדוק את עצמו מדי פעם כדי לוודא שהוא אמנם בריא, כדי למנוע מצב של מחלה לא ידועה שעלולה להתפרץ בחומרה. ואם כך הוא לגבי כל אדם, קל וחומר לגבי אישה הרה, שהמערכות בגופה משתנות, ודאי שהיא וגם העובר זקוקים למעקב רפואי^[3].
   • עצם ההריון עלול לגרום לאישה מתח. לכן כדאי לבצע את הבדיקות השגרתיות, ולקבל תוצאות תקינות, כדי שהאישה ההרה תדע שהכל בסדר^[4]. יש להעיר בקשר לכך, שהסיכוי למציאת מום או מחלה בעובר הוא נמוך, שהרי רק בכ-3% מההריונות יש מומים בעובר, וחלקם אינו מום ניכר. לפיכך אם האישה סובלת ממתח נפשי רב מחשש שהעובר פגוע, יותר סביר שהבדיקה תרגיע אותה, שכן הממצאים יראו שאין בעיה בעובר, וכך תוכל להמשיך את ההריון מתוך נחת רוח. כמובן, יש אחוז מסוים של מומים שיימצאו^[5].
   • לעתים גילוי מראש של מצב רפואי מסוים של העובר טרם לידתו יכול להציל את חייו, כגון מומים מסוימים שהידיעה המוקדמת מכוונת מראש את הרופאים לטפל בצורה המתאימה מיד לאחר הלידה, או שהבדיקה מדריכה ומכוונת את הרופאים באיזה עיתוי ובאיזו שיטה ליילד^[6]. כמו כן יש מקרים מסוימים שבהם אפשר לטפל בעובר בתוך הרחם^[7].
   • לפי הדעות הסוברות שיש מקום להתיר במצבים מסוימים הפלה של עובר בעל מום קשה, יש הצדקה לבצע בדיקות בהריון^[8]. גם לפי הדעות שאוסרות הפלה עקב מומים עובריים, כפי שיפורט שם, ייתכנו מצבים שיהיה מותר להפיל עובר, כגון אנאנצפלוס – חוסר מוח, שהעובר אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת^[9].
   • ייתכנו מצבים שבהם יגלו בעיה חמורה אצל העובר, אשר אמנם לא תצדיק את הפלתו לפי השיטות האוסרות הפלה בכל מקרה, אך היא תדרוש בירור יסודי כדי להימנע מסיכון יתר של האישה בעת הלידה, כגון להימנע מניתוח קיסרי – אם יתגלה צורך כזה^[10].
   • גם במקרים שאין משמעות מעשית לגילוי מומים בעובר, כגון מקרים שאינם מצדיקים הפלה וגם אי אפשר לטפל בהם, יש חשיבות גדולה להכנה הנפשית המוקדמת של האישה היולדת ובעלה ללידה של יילוד בעל מום^[11].
   • לקביעת גיל ההריון, , יש משמעויות הלכתיות, בייחוד סביב יום הארבעים מתחילת ההריון^[12]. גם לידיעה אם העובר הוא ממין זכר או ממין נקבה יכולות להיות השלכות הלכתיות^[13].
3. לעומת זאת, יש פוסקים שהסתייגו מביצוע גורף של בדיקות בהריון, מהטעמים הבאים:
   • "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ"^[14], דהיינו שיש להתהלך בתמימות ולא להתחכם יותר מדי^[15].
   • כל עוד לא ידוע על בעיה רפואית, אפשר להתפלל שהעובר יהיה בריא, אך לאחר גילוי בעיה רפואית צריך נס כדי לרפא את העובר, ואין מתפללים על מעשה ניסים^[16].
   • אם הבדיקות יראו שיש מום בעובר, עלול להיגרם מפח נפש חמור מאוד לאישה המעוברת, במיוחד לשיטות שאוסרות הפלה גם במקרים של גילוי מומים עובריים חמורים^[17]. גם לשיטות שמתירות הפלה במקרים מסוימים, יש בדיקות מסוימות שאינן נותנות תוצאה מוחלטת אלא סיכון סטטיסטי בלבד, ואז עצם האמירה לאישה שהתוצאות שלה "לא תקינות" יחסית לגילה, עלולה להכניס אותה למתח גדול ומיותר וללחץ נפשי מעיק וקשה, כיוון שאי התאמה בין גיל האישה לבין התוצאות הסטטיסטיות לא מלמד בהכרח על בעיה בעובר^[18].
   • יש חשש שגילוי של מומים עובריים עלול לגרום להפלה בלתי מוצדקת מבחינה הלכתית, במיוחד לשיטות שאוסרות הפלה גם במקרים של גילוי מומים עובריים חמורים^[19].
4. יש מי שחילק וכתב שלא חייבת להיות סתירה בין שתי הגישות דלעיל. יש נשים שהגישה של "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ", היא הגישה המתאימה להן, וכל עוד לא ידוע על גורמי סיכון או על בעיה בהריון, מותר להן על פי ההלכה לא להיבדק. לעומת זאת, יש נשים שרוצות לנהוג בדרך הטבע, כפי שחקק הבורא בעולמו, והן צריכות לנהל בדיקות כפי שהרופאים המומחים ידריכו אותן. אלו ואלו צריכות להתפלל לה' הרופא כל בשר ומפליא לעשות^[20].
5. גם לתומכים בביצוע בדיקות בהריון, יש להקפיד להבהיר היטב את המשמעות המלאה של תוצאות הבדיקות לאישה המעוברת כדי למנוע לחץ נפשי ומתח מיותרים ועגמת נפש על חינם^[21].
6. המלצות מעשיות הניתנות במכון פוע"ה תובאנה בסוף הפרק, בפִּסקה 'המלצות מעשיות לבדיקות בהריון – מכון פוע"ה'.

בדיקות בהריון שיש בהן סיכון מסוים

• מבחינה הלכתית לכל הדעות יש להימנע מבדיקות שיש בהן סיכון מסוים, כגון בדיקת סיסי שִליה או דיקור מי שפיר, ואין לבצע אותן כדבר שבשגרה, עקב חשש להפלת העובר כתוצאה מהבדיקה^[22].
• אם האישה שרויה במתח נפשי רב מחשש לבריאות העובר, והבדיקה נחוצה כדי להרגיע אותה, יש שהורו שמותר לה לעבור בדיקות רפואיות אף על פי שיש בהן סיכון, כגון דיקור מי שפיר, כדי לוודא היעדר מום בעובר^[23], כיוון שהרגעת האישה המעוברת נחשבת לשיקול שמתיר סיכון מסוים, ובמצבים מסוימים מתיר אפילו חילול שבת^[24].
• לפי הדעות שיש מקום להתיר במצבים מסוימים הפלה של עובר בעל מום קשה, אם יש סבירות שאישה הרה נושאת בקרבה עובר חולה או בעל מום, או אם האישה סובלת מאוד מבחינה נפשית מחשש שהיא נושאת בקרבה עובר חולה או בעל מום – מותר לבצע בדיקה שיש בה סיכון קטן לעובר^[25].
• לשיטת הסוברים שבכל מקרה אסור לבצע הפלה בגין מחלה או מום בעובר, כפי שיפורט שם, יש שהורו שאין לבצע בדיקה זו כלל, שהרי גם אם ימצאו מומים בעובר, אסור יהיה להפילו. אדרבה – ממצאים אלו יגרמו לאישה מתח נפשי עצום, ואולי יובילו אותה להפיל שלא כדין^[26].
• גם לדעת הפוסקים המתירים לבצע בדיקות, במקרים שיש המלצה רפואית לדיקור מי שפיר או סיסי שִליה, יש להתייעץ תחילה עם יועץ גנטי לוודא שהבדיקה אמנם נחוצה^[27]. אם יש לבדיקה חלופות שאין בהן סיכון, כגון בדיקת NIPT^[28], יש להעדיפן^[29].
• אם הכרחי לבדוק בדיקה שיש בה סיכון, יש לחפש מומחה מנוסה לעשותה^[30].

 

מידת הבדיקה הראויה

• בכל הקשור לבריאות בכלל, ולבדיקות בהריון בפרט, יש לנהוג בדרך האמצע, לבדוק את הראוי והסביר על פי המצב ועל פי ההדרכה הרפואית המקצועית והישרה, ולהימנע מהפרזה בבדיקות שעלולות לגרום ללחץ נפשי מיותר, ואלו דברים שאין להם סוף.

 

המלצות מעשיות לבדיקות בהריון – מכון פוע"ה

בשנים האחרונות יש התקדמות רפואית עצומה ביכולת לטפל בעובר סמוך מיד לאחר הלידה או אפילו במהלך ההריון. יש חשיבות מכרעת למידע רפואי על אודות הוולד עוד במהלך ההריון, ומידע כזה עשוי להציל את הוולד ממחלה כרונית שעלולה לפגוע בו למשך כל חייו, ולעתים אף להציל את חייו. המידע יכול לסייע בטיפול בעובר עוד במהלך ההריון, במידת האפשר, או למנוע תקלות במהלך הלידה או לאפשר טיפול חיוני בוולד מיד אחרי הלידה. כמו כן המידע נחוץ כדי שהצוות הרפואי יוכל להתכונן מראש, ובמידת הצורך יכין עזרים רפואיים מיוחדים המצויים במרכזים רפואיים מסוימים. לעתים המידע הרפואי משפיע על ההחלטה היכן ללדת. נוסף על כל אלה, יש חשיבות גדולה להכנה נפשית ומשפחתית לזוג ולמשפחה שייוולד בה ילד חולה או ילד עם בעיה.

עם זאת, יש להבדיל בין בדיקות פשוטות מבחינה רפואית, שאין בהן סיכון, לבין בדיקות שיש בהן סיכון, ובין בדיקות שנותנות מידע ברור וממוקד יחסית לבדיקות סקר שנותנות חישוב סטטיסטי בלבד.

• ככלל, כל בדיקה בהריון שלתוצאותיה עשויות להיות השלכות מעשיות, האם וכיצד לטפל באֵם או בעובר, ואינה מסכנת את ההריון, מומלצת מאוד. לכן מומלץ לבצע בדיקות אולטרה-סאונד בשליש ראשון; אולטרה-סאונד – סקירת מערכות^[31]; בדיקת העמסת סוכר; אולטרה-סאונד להערכת משקל העובר ומצג העובר; בדיקות דם שגרתיות שונות. התועלת שבכל אחת מהבדיקות הובאה במקומה.

גם בדיקות סקר המיועדות לאיתור עוברים שנמצאים בקבוצת סיכון לתסמונות כרומוזומליות – מומלצות מאוד, כיוון שברוב המקרים התשובה המתקבלת מהן עשויה להרגיע את בני הזוג ולאפשר המשך הריון רגוע יותר, מבלי לסכן את העובר. לכן מומלץ לבצע אולטרה-סאונד – שקיפות עורפית; סקר ביוכימי – שליש ראשון; סקר ביוכימי – שליש שני.

• לעומת זאת, ככלל, אין לבצע בדיקות חודרניות שיש בהן סיכון מסוים לעובר ללא צורך רפואי מובהק. לכן אין לבצע דיקור מי שפיר או בדיקת דיגום סיסי שִליה ללא קבלת המלצה רפואית מספקת לביצועה והכוונה הלכתית מרב הבקי בתחום זה.
• בדיקות מיוחדות כגון אקו לב עוברי ו-MRI עוברי לא ייכללו בהמלצות הכלליות אלא הן תלויות בממצאים שנמצאו בעובר ובמצבה הספציפי של האישה, בגיל שלה, בבריאותה ובהמלצות הרפואיות המסוימות על פי ממצאים שונים שידועים מהתורשה של העובר.

 

---

 

[1] ראה הרב יואל וד"ר חנה קטן ('בדיקת אולטרה-סאונד ברפואת נשים', ספר אסיא ט עמ' 268–269, אסיא סא-סב, ניסן תשנ"ח, עמ' 79–80) שכתבו שאחרי שנתבססה החזקה שאין סיכון בבדיקת אולטרה-סאונד, לכאורה חובה להיבדק בכל המקרים שבדיקה כזאת עשויה למנוע סכנות.

הרב מרדכי אליהו אמר לרב מנחם בורשטין, שגם אם יש רב שיאסור לבצע בדיקת אולטרה-סאונד עקב חשש לפגיעה בעובר, אין לחשוש לדבריו, כיוון שלדעת הרופאים אין בכך שום סיכון, וכשמדובר בשאלה מציאותית-רפואית, דעת הרופאים היא הקובעת.

גם הפוסקים שכתבו שעדיף לא לבצע בדיקות בהריון, כפי שיובא להלן, לא אסרו את ביצוע הבדיקות.

[2] ראה הרב יואל וד"ר חנה קטן (שם), שכתבו המלצה רפואית בשאלה אלו בדיקות רפואיות כדאי לבצע במהלך הריון שגרתי ואלו בדיקות כדאי לבצע במהלך הריון בסיכון גבוה.

[3] שו"ת שיח נחום, סימן צז, על פי השיטות הסוברות שראוי לאדם להיעזר ברפואה. הרב דוב ליאור, דבריו הובאו בגינקולוגיה, גנטיקה, פוריות ויילודים לאור ההלכה, חלק ב, עמ' 91–95, ודווקא בדיקות שמומלצות על ידי הרופאים. ראה גם ד"ר יחיאל מ' בר אילן, 'בדיקות סקר רפואיות לגילוי מוקדם בהלכה ובהשקפה', אסיא פה-פו (אלול תשס"ט), עמ' 12–30, וכן הרב נפתלי בר אילן, שם.

[4] הרב שלמה אבינר, 'בדיקות טרום לידה', ספר אסיא ח, עמ' 97–98 (אסיא מט-נ, תמוז תש"ן, עמ' 33–34). הרב שלמה דיכובסקי, 'הרגעת יולדת ומעוברת', תחומין כג (תשס"ג), עמ' 237–240, וכן 'הרגעת היולדת – שו"ת', ספר אסיא יג, עמ' 396–402 (אסיא עה-עו, שבט תשס"ה, עמ' 116–122).

[5] אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ה, ערך 'עֻבָּר', עמ' 907–908.

[6] הערת ד"ר חגית דאום – ואולי גם לתכנן ללדת דווקא בבית חולים שיש בו מחלקה שבה רופאים שיודעים לטפל במומים מסוג זה כגון מנתח לב חזה של ילדים לתיקון מום לב מולד.

[7] ד"ר חנה קטן והרב יואל קטן, במאמרם הנ"ל, ספר אסיא ט, עמ' 272–273 (אסיא סא-סב, ניסן תשנ"ח, עמ' 72–74), וכן 'שיטות חדשות באבחון טרום לידתי בשליש הראשון של ההריון', ספר אסיא יג, עמ' 358 (אסיא סט-ע, ניסן תשס"ב, עמ' 161). ראה גם שיעורי תורה לרופאים (כרך ד, סימן רלא, עמ' 149) שאף שככלל אין הוא ממליץ על בדיקות מקיפות בהריון, כשיש חשש שהעובר סובל ממום בלב, ראוי לבדקו בדיקה יסודית כדי להצילו.

[8] הרב שלמה אבינר, ספר אסיא, שם. אנציקלופדיה הלכתית רפואית, שם, עמ' 906.

[9] ד"ר חנה קטן והרב יואל קטן, במאמרם הנ"ל, ספר אסיא יג, שם (אסיא סט-ע, שם).

[10] אנציקלופדיה הלכתית רפואית, שם, עמ' 908.

ראה גם שיעורי תורה לרופאים (שם, עמ' 147) על מקרה שבו גילו חשש לבעיה רפואית בעובר, והאישה סירבה להיבדק מחשש שמא ילחצו עליה לבצע הפלה. בסופו של דבר ביצעו ניתוח קיסרי לאישה כדי להציל את העובר, והתברר שהעובר אינו בר קיימא וממילא הניתוח היה מיותר. אמנם ראה שם, עמ' 149, שמכיוון שמקרה כזה הוא בסבירות נמוכה הוא לא גורם המחייב ביצוע בדיקות מקיפות.

[11] הניסיון המצטבר במכון פוע"ה מלמד, כי במקרים שבהם התגלתה תסמונת דאון במהלך ההריון, וההורים המשיכו את ההריון עד ללידה לאחר שהתכוננו לכך מבחינה נפשית, הם יכלו להתמודד בצורה טובה יותר עם גידול הילד מאשר הורים שגילו זאת רק בלידה.

[12] כגון טהרת יולדת אחרי הפלה; היתר הפלה במקרים מסוימים; פדיון הבן אחרי הפלה.

[13] כגון אם האב הוא כהן, שאז יש להמעיט בטומאת היילוד הזכר, או כדי לדעת אם לקיים מנהג כפרות עם תרנגול או עם תרנגולת. ד"ר חנה קטן והרב יואל קטן, במאמרם הנ"ל, ספר אסיא ט, עמ' 271–272 (אסיא סא-סב, ניסן תשנ"ח, עמ' 82–83). וראה שו"ת קנה בשם, חלק ב, סימן כ.

[14] דברים יח, יג.

[15] הרב מנשה הקטן (קליין), 'בדיקת אולטרא סאונד', צהר – אהל אבי עזרי, ניסן תשס"ב, עמ' רפט-רצ, ובשו"ת משנה הלכות, חלק טו, סימן קיח. וראה שם (חלק יב, סימן רסה, הובא לעיל בכרך הראשון, פרק ג – 'בירורים רפואיים לפני החתונה', עמ' 46, הערה 17), שמטעם זה התנגד אפילו לביצוע בדיקות רפואיות קודם שידוכין. וראה לעיל, שהסבירות לבעיה בעובר נמוכה.

[16] הרב יעקב ישראל קנייבסקי, דבריו הובאו בשו"ת תשובות והנהגות, חלק ב, סימן תשלו. כיוצא בזה אמר הרב חיים קנייבסקי (דבריו הובאו בשיעורי תורה לרופאים, שם, עמ' 143–144, תוספת והרחבה מאת הרב יצחק זילברשטיין עצמו הובאה שם עמ' 145–146), שאם לא ידועה בעיה מסוימת, ואין גורמי סיכון הידועים מראש, והאישה מתפללת לה' או הולכת להתברך מפי חכם להצלחת ההריון והלידה, עדיף לה שלא תיבדק. הטעם לכך הוא כדי שהתפילות והברכות יוכלו לחול באופן המועיל יותר, ו"כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר" (משלי כה, ב; 'כבוד הנס הוא לבוא בהצנע' – רש"י מלכים ב, ד, ד), דהיינו, כל עוד לא ידוע על בעיה, התפילה עשויה להועיל יותר.

[17] שו"ת משנה הלכות, חלק טו, שם. שו"ת תשובות והנהגות, שם. הרב יוסף שלום אלישיב, דבריו הובאו בשיעורי תורה לרופאים, שם, עמ' 147–149 (הרב יצחק זילברשטיין עצמו הביא טעם זה שם בעמוד 146). ד"ר חנה קטן והרב יואל קטן, במאמרם הנ"ל, ספר אסיא ט, עמ' 270 (אסיא סא-סב, ניסן תשנ"ח, עמ' 81) בשם פוסקים רבים, והוסיפו שם שצער כזה עלול להזיק לבריאות האם ולמהלך ההריון.

[18] שו"ת שיח נחום, סימן צז. שו"ת דבר חברון, יורה דעה, חלק ב, סימן רפ. שיעורי תורה לרופאים, שם, עמ' 146. וראה גם להלן, הערה 414.

[19] שו"ת אגרות משה, חושן משפט, חלק ב, סימן עא. שו"ת משנה הלכות, שם. שיעורי תורה לרופאים, שם, עמ' 146, 148. ד"ר חנה קטן והרב יואל קטן, ספר אסיא, שם (אסיא, שם). וראה הרב דוב ליאור (דבריו הובאו בגינקולוגיה, גנטיקה, פוריות ויילודים לאור ההלכה, חלק ב, עמ' 95), שהציע פתרון לבעיה זו.

[20] שיעורי תורה לרופאים, שם, עמ' 147.

[21] לעתים הרופאים אינם מסבירים כראוי את בדיקות הסקר. לדוגמה, כאשר אומרים לאישה צעירה בהריון הראשון שלה שהתוצאות של הבדיקות 'גבוליות'. הרופא מתכוון לומר שמבחינה סטטיסטית התוצאה גבולית, אך היא תקינה לחלוטין, או כמעט תקינה לחלוטין ויש אחוז סיכון נמוך ביותר. אך האישה הצעירה, שזה ההריון הראשון שלה, ואינה בקיאה במינוחים הרפואיים, עלולה להבין את המינוח הרפואי בצורה לא נכונה, ומתוך כך להיכנס למתח נפשי עצום ובלתי מוצדק, מפני שהיא מבינה את המילה 'גבולי' כמסמלת בעיה, שמא חס ושלום הילד שלה גבולי, דהיינו לא לגמרי נורמלי או לא לגמרי בריא, בעוד אין זו המציאות כלל וכלל, וגם הרופא לא התכוון לומר כך.

לכן, גם לפי הגורסים שיש לבצע בדיקות, חשוב ביותר להסביר ולבאר היטב את משמעות הבדיקה, את ההבדל בין בדיקה ספציפית של ההריון והעובר, לבין בדיקת סקר סטטיסטית. טוב עושים הרופאים – שאנו יודעים שהם עסוקים מאוד במלאכת הקודש שלהם – כשהם מסבירים היטב לנשים את משמעות הבדיקה, וגם מוודאים שהנשים הבינו כראוי את דבריהם, כדי למנוע מהן מתח מיותר, וכמאמר חז"ל: "חכמים, היזהרו בדבריכם" (אבות א, יא).

[22] שו"ת ציץ אליעזר, חלק יד, סימן קב. שו"ת שיח נחום, סימן צז.

[23] הרב שלמה דיכובסקי, 'הרגעת יולדת ומעוברת', תחומין כג (תשס"ג), עמ' 237–238; וכן 'הרגעת היולדת – שו"ת', ספר אסיא יג, עמ' 397 (אסיא עה-עו, שבט תשס"ה, עמ' 117). הוראה בעל פה מהרב מרדכי אליהו לרב מנחם בורשטין.

הערת ד"ר חגית דאום – בבדיקת דיקור מי שפיר לא ניתן לוודא היעדר מום בעובר. אפשר לוודא שאין בו שינויים במערך הכרומוזומים או שינויים גנטיים ספציפיים. מומים היא מילה המתייחסת לאנטומיה של העובר. מומים נשללים על ידי בדיקות אולטרה סאונד.

תשובת העורכים – אכן צריך לדייק את התשובה הרפואית שדיקור מי שפיר לא יכול לוודא היעדר מומים בעובר אך יחד עם זאת לא לוותר על העיקרון ההלכתי שמותר לקחת סיכון רפואי אמיתי לצורך הרגעת המעוברת. בנוסף לכך, גם תשובה שאין שינוי כרומוזומלי יכולה להרגיע את המעוברת, במגבלות הרפואיות הקיימות.

[24] אמנם ההיתר שם הוא לגבי יולדת אך אפשר ללמוד ממנו גם על מעוברת, וגמרא ערוכה היא (יומא פב, א) – עוברה שהריחה ופניה משתנים… מאכילין אותה (ביום הכיפורים). וכך גם נפסק להלכה (שלחן ערוך, אורח חיים, סימן תריז, ב).

[25] שו"ת ציץ אליעזר, חלק יד, סימן קא-קב; חלק טו, סימן ג, ז; שם, חלק כב, סימן ס, א. שו"ת במראה הבזק, חלק א, סימן פז.

[26] שו"ת אגרות משה, חושן משפט, חלק ב, סימן עא. שו"ת תשובות והנהגות, חלק ב, סימן תשלו.

[27] יש רופאים שממליצים גם היום כדבר שבשגרה לכל אישה מעל גיל 35 לבצע דיקור מי שפיר, גם במקרים שבדיקות הסקר לא מצריכות זאת. הנחיית משרד הבריאות היא שהמימון הניתן לנשים הרות מעל גיל 35 לביצוע הבדיקה אין בו משום המלצה רפואית לביצוע הבדיקה, וההמלצה הרפואית נקבעת רק על פי בדיקות הסקר.

[28] הערת ד"ר חגית דאום – החלופה תהיה במגבלת המוגבלות של NIPT.

[29] ראה שו"ת שיח נחום, שם.

[30] שו"ת שיח נחום, שם.

[31] סקירת המערכות החשובה יותר היא הסקירה המאוחרת אך עשויה להיות תועלת גם בסקירת מערכות מוקדמת.