התייחסות עדכנית לפסיקה במראות הדמים בעזרת אמצעים דיגיטליים (כגון 'וואטסאפ')
הקדמה:
התקדמות טכנולוגית יכולה להביא ברכה לעולם, ובייחוד בהנגשה ופישוט של העברת מידע. יחד עם זאת יש לבחון ולבדוק את מידת ההתאמה של הטכנולוגיה לצורך פסיקת הלכה.
אחת מהשאלות החוזרות ונשנות אצל רבנים ומורי הוראה הינה – האם ניתן לשלוח לרב תמונה של עד בדיקה בדואר אלקטרוני או דרך היישומון וואטסאפ כדי שהרב יפסוק מה דינו מבחינה הלכתית
כדי לענות לשאלה שלפנינו יש לבחון מהפן ההלכתי את הדרך הנדרשת לפסיקה במראות הדמים, ומהפן המדעי האם עד הבדיקה מוצג בתמונה בצורה מדויקת או שיש לחשוש שלא ואז יש בעיה הלכתית בעצם הפסיקה.
מטרת נייר עמדה זה היא להציג את המסקנות שעלו עד כה בשאלה זו, כפי שבוררו בעבודה משותפת של רבני מכון-פוע"ה, רבני ואברכי בית המדרש 'מדע תורתך' במכון-לב ואנשי מדע.

רקע הלכתי קצר – פסיקה במראות הדמים:
א. מן התורה, אישה נאסרת כנדה כאשר ראתה מראה בגוון אדמומי שהוא אחד מחמישה סוגים (ארבעה סוגי אדום ומראה שחור) המוזכרים במשנה במסכת נדה (פ,ו). אך להלכה למעשה – פסק השו"ע (יו"ד קפח, א) שכיום יש לאסור כל מראה שיש לו נטייה לגוון אדום כלשהו. מראה בצבע חום – נתון במחלוקת הפוסקים, ולמעשה רבים נהגו להתיר כשמדובר בחום כזה שאינו נוטה לאדום או לשחור.
ב. פוסקים רבים סבורים שעל מנת להורות במראות הדמים יש ללמוד אצל רב הבקי ומנוסה בכך, באופן של 'שימוש תלמידי חכמים', ולקבל ממנו את מסורת הפסיקה. פוסקים אחרים חלקו על שיטת לימוד זו ולדעתם כל מורה הוראה צריך ללכת על פי ראייתו, ולקבוע האם הגוון שהוא רואה נוטה לאדום ואסור או שלא (ראו רפואה, מציאות והלכה לרב ד"ר מרדכי הלפרין סי' לו פ"ט).
ג. כדי לפסוק בצורה מדויקת, יש צורך לראות את העד בתנאים אופטימליים כגון תאורה מתאימה, רקע עליו מונח המראה כך שלא יגרמו לשינוי בצבע או חוסר יכולת להבחין בו בגלל תנאים סביבתיים. בפרט שלעיתים קרובות ההבדלים בין הצבעים הם מאוד דקים (למשל בין חום כהה לאדום).

רקע מדעי (להוסיף את שם הפיזיקאים שאחראים עליו)– העברת תמונה בין מכשירים אלקטרוניים:
א. שלב הצילום – משתנה ממכשיר למכשיר, ותלוי בחומרה (בסוג הגלאי) ובהגדרות התוכנה במכשיר המותקנת במצלמה, במערכת האופטית ובמסננים האופטיים שהורכבו בה. כל זאת בהנחה שתנאי התאורה בשלב הצילום קבועים וידועים. אף באותו מכשיר מאותו דגם ומאותה חברה בפועל לא תתקבל תמונה זהה בדווקא, כיון שישנם עוד מרכיבים המשפיעים על איכות התמונה .
ב. שלב עיבוד התמונה – תלוי גם הוא בהגדרות התוכנה במכשיר. תוכנות והגדרות שונות יכולות לגרום לשינוי גוון.

ג. שלב כיווץ התמונה – תלוי בהגדרות הכיווץ, ובסוג הקובץ. שלב זה אינו הכרחי במקרים רבים, ובאופן עקרוני ניתן להעביר קבצים שאינם מכווצים, ואז לא תהיה השפעה על התמונה כלל מצד זה , שלא כמו ביישומון וואטסאפ שם התמונה מגיעה מכווצת בכל מצב.

ד. שלב שליחת התמונה – המידע מועבר באופן דיגיטלי. סביר להניח שעצם השליחה אינה משנה את נתוני התמונה אלא הצגתו במכשיר המקבל היא זו העשויה לשנותה.

ה. שלב התצוגה במכשיר אליו נשלחה התמונה – תלוי במערכת התצוגה במכשיר המציג, ובתנאים בהם היא נראית (האם הסביבה חשוכה או מוארת וכו'). ישנה שונות גדולה בין שיטות תצוגה (LED, LCD, MEMS) או הדפסה שונות, והצבע יכול להיראות שונה באופן דרמטי בין מכשירים שונים. כמו בשלב הצילום, פרט לשוני בחומרה עצמה (איכות התצוגה), ישנו הבדל התלוי בהגדרות החומרה המפעילה את התצוגה (ה-settings של המסך)

מסקנות להלכה:
העברה של מראות באופן דיגיטלי כיום – עלולה לשנות את הצבע שלהם, ולכן אין לפסוק בדרך זו כלל.

רבני מכון-פוע"ה וצוותי מכון-לב נמצאים בעיצומם של מחקרים המבררים את היתכנותם של אפשרויות מדויקות להעברת תמונות באופן שיתכן ויאפשרו פסיקה בדרך זו . אך כאמור כרגע הנחת היסוד המדעית היא שאכן העברה כזו משפיעה על הפסיקה ואין לפסוק בדרך זו. תוצאות המחקרים יפורסמו לציבור הרחב, בעז"ה.

הרקע המדעי נכתב ע"פ הרצאה של ד"ר דוד שיינפלד שניתנה ב- ב' אב תשפ"א במסגרת יום עיון בנושא פסיקה במראות ע"י אמצעים דיגטלים לצוות רבני מכון פוע"ה וביה"ד "מדע תורתך" במרכז האקדמי לב. ד"ר שיינפלד הינו פיסקאי מומחה לאלקטרואופטיקה ומרצה במרכז האקדמי לב.