צום יום כיפור – הנחיות לשיעורים

23.09.2020
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב google

שלום,
ראשית תודה רבה על עבודת הקודש הנעשית.
נשמח לדעת מה ההנחיות לשתיה ואכילה לשיעורים, ובאיזה מצבים אכן אפשרי לשתות לשיעורים ובאיזה מצבים יש לצום באופן מלא.
גמר חתימה טובה
יעל

תשובה :

 שלום וברכה,

גמר חתימה טובה ותחל שנה וברכותיה, ההוראות כאן הינם באופן כללי, וכפי שאמור בתחילת הדברים, הנחיה לשתיה לשיעורים צריכה להיות בהוראה פרטנית ובכל מקרה לגופו.

במרבית המקרים, ניתן להסתפק בשתיה איכותית, ובמיעוט מקרים נצרכת גם אכילה לשיעורים.

אנחנו נעים בין שני צירים, האחד תורתנו תורת חיים ולכן אין נכנסים למצב של סכנה, ומאידך, יום כיפור, שבת שבתון, יום בו קדושתו עילאית וגדולה, ודינו בכרת, עושים מאמצים לצום.

מקרה בו הורו לאחר שאלה שלא לצום, זהו מצוותו של האדם, וזוהי קדושתו של היום, ואל לא לאיש או לאשה החולים להחמיר בניגוד לפסיקת ההלכה ולצום שלא כדין.

הוראות ליום הכיפורים תשפ"א

הבהרה: ההוראות דלהלן הם חלק בלתי נפרד של הוראה הלכתית בעל פה, ואין לדייק או להסתמך עליהן ללא הוראה אישית.

א. חוות דעת מרופא והיתר הלכתי מרב –  על מנת לאכול או לשתות ביום הכיפורים – יש צורך לקבל באופן אישי הוראה על כך, מרופא מומחה ('רופא' לעניין זה, הוא כשנותן לאישה תשובה אישית לפי מצבה הרפואי, ולא כאשר הוא מורה לכל אישה בהריון וכיו"ב – לא לצום).

עם דברי הרופא יש לפנות לרב על מנת שיפסוק, הלכה למעשה, האם וכמה לאכול ולשתות.


ב. שתייה מרובה יום קודם
הצום – בימים שלפני הצום יש לשתות הרבה מעל המקובל, על מנת להזין את הגוף בנוזלים ועל ידי כך לצמצם את השתייה בצום. ניתן לשתות משקאות שונים.

כמו כן, כדאי לעקוב אחר הנחיות שונות לתזונה נכונה ומותאמת

ג. שהייה בסביבה מתאימה בצום – יש להימנע ממאמץ ומשהייה במקום חם בצום. אם מאמץ ההליכה לבית הכנסת יגרום לצורך גובר של שתייה – עדיף להישאר בבית, ליד מזגן או מאוורר ולוותר על התפילה עם הציבור.

יש לזכור כי חובת הצום קודמת לחובת התפילה במניין, ובודאי בשנה זו, כאשר התפילות ככל הנראה יתקיימו במרחבים בחוץ, למותר לציין כי מוטב שהבעל יהיה שותף ויסייע לצום גם במחיר תפילה במניין.

ד. שתייה לשיעורים למעשה – כשהרב התיר לשתות 'לשיעורים', פירושו של דבר בכמות מועטת ובהפסק זמן בין שתייה לשתייה (העיקרון בכך הוא ששתייה מועטת כזו אינה מיישבת דעתו של אדם ולכן הוא עדיין נקרא מתענה ביום הכיפורים).


כמות – הכמות עליה אדם חייב מן התורה בדין כרת ביום הכיפורים הינה  'מלוא לוגמיו' משקה (באדם בינוני הוא מעט מעל 40 סמ"ק). השיעור שמותר לשתות במסגרת שתייה לשיעורים הוא מעט פחות מזה.

הלכה למעשה – יש לשער באופן אישי לפי גודל פיו של כל אדם ואדם, לכן יש למדוד את השיעור לפני הצום. לצורך כך יש למלא את כל הפה במים ולפלוט אותם לכוסית. מעט פחות מחצי מכמות זו, זו הכמות שאפשר לשתות ביום הכיפורים בהפסקות של מספר דקות, כדלהלן.

הפסק זמן – לכתחילה יש לעשות הפסקה של 9 דקות בין שתייה לשתייה. אם יש צורך בהפרשים קטנים יותר – ניתן לרדת ל-7.5 דקות, ואם יש צורך יותר, ניתן לרדת בהדרגה ל- 7 דקות, 6 דקות, 5 דקות, 4 וכו', על פי דעת הרופא והיתר הרב.

כמובן שאם על פי הרופא  חייב  לשתות כדרכו ללא הגבלה, והרב התיר כך – יש לעשות כן. גם במקרה כזה יש להעדיף לכתחילה לעשות לפחות הפסקה מועטת (מספר שניות מועט)  בין שתייה פחות מכשיעור לשתייה פחות מכשיעור.

ה. העדפת משקה מזין לשתייה – על מנת שלא להיזקק להגיע אף לאכילה, יש להעדיף לשתות משקאות "מזינים" (ולא מים) כגון: מיץ ענבים, חלב, מרק נוזלי, מיצים טבעיים וכדומה, אותם ניתן להכין לפני הצום. אם שותים מים יש להמתיק לפני השתייה בכפית סוכר ומעט מלח.

ו. שתייה מרה – מומלץ להכין לפני יום כיפור תה מר מאד, בעזרת תה קמומיל (נקרא גם 'בבונג' או 'רומיאנקי'. יש להניח 2 שקיות תה כפולות בכוס מים, ולהשהותן בה עד שהמים יספגו היטב את הטעם) – למקרה בו הרב ינחה לשתות שתייה מרה.

הסבר – ישנם מקרים בהם לא ברור אם ישנו צורך בכמות גדולה של נוזלים בבת אחת                                                 (כגון אישה שמסופקת אם התחילו לה צירי לידה). לצורך מקרים כאלה, כדאי להכין לפני יום הכיפורים שתייה מרה כנ"ל. ניתן להציע דרך זו גם לאנשים מבוגרים הזקוקים לשתייה, אך אינם מוכנים לצאת פעם בכמה דקות מבית הכנסת כדי לשתות פחות מכשיעור. החיסרון בשיטה זו הוא שזו שתייה שאינה  מזינה.

ז. אכילה לשיעורים – כאשר הרופא אומר שלא מספיק לשתות, אלא יש צורך אף באכילה, והרב התיר כן הלכה למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מ'כותבת הגסה' (שהוא השיעור שנאסר באכילה ביום הכיפורים).

למעשה, השיעור המותר באכילה הוא מעט פחות מ- 30 סמ"ק. אם אין זה מספיק – ניתן להוסיף עד 38 סמ"ק. הכול לפי הרופא והרב.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה, אך אין הם מצטרפים לשתייה ומותר באותו זמן גם לאכול וגם לשתות (העיקר להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה).

ח. ברכה ראשונה ואחרונה באכילה ובשתייה לשיעורים – לפני האכילה או השתייה – בוודאי יש לברך ברכה ראשונה.

מברכים ברכה ראשונה שוב, רק אם היה 'היסח הדעת' בין אכילה לאכילה, דהיינו שהחליט שלא לאכול/לשתות יותר (גם שינוי מקום [כגון יציאה מהבית] וכן שינה ממושכת – עשויים להיחשב ל'היסח הדעת', על פי המתבאר בהלכות ברכות).

ברכה אחרונה – אין לברך, מספק.

(על שתייה מרה – כדלעיל אות ו' – אין מברכים לא לפניה ולא לאחריה).

ט. עשיית קידוש – גם חולה וכד' האוכל או שותה ביום הכיפורים – אינו עושה קידוש כלל.

י. אכילת לחם – האוכל לחם ביום הכיפורים – נוטל ידיו כרגיל. אם אוכל 'לשיעורים' – אינו מברך 'על נטילת ידיים'. אך אם נצרך לאכול יותר מכביצה ברציפות (כ58 סמ"ק) – יברך על נטילתו.

בברכת המוציא אין צריך לחם משנה.

כאשר מברך ברכת המזון, אומר 'יעלה ויבוא' ומזכיר 'ביום הכיפורים הזה'. אם שכח – אינו חוזר.



יהי רצון כי נזכה להכתב ולהחתם כל עם ישראל לחיים טובים ולשלום.

אודי רט

רב משיב מכון פועה

מקורות:

שאלות נוספות בשו"ת

דילוג לתוכן