פונדקאות לאשה נשואה

שלום וברכה, אני מבין כי השאלה נשאלת מצד האשה החפצה לעשות חסד גדול ואולי גם לבוא ממקום של  היבט של מקום של פרנסה משמעותית הקיימת היום בפונדקאות ולא פעם מהווה שיקול משמעותי מאוד בקבלת החלטה זו להיות פונדקאית. אין ספק כי זוגות הנצרכים לפונדקאות כיום, נמצאים במציאות כאובה וקשה מאוד, מאתגרת וסבוכה של רצון להוליד ילדים, והפניה אל פתרון זה מגיע כאשר אכן לא נמצא כל מוצא אחר. אכן מציאות פונדקאית פנויה (כלומר, אשה שכעת אינה נשואה, רווקה או גרושה או אלמנה, שכן לפי החוק פונדקאית צריכה להיות אשה שכבר ילדה בעברה) מצריכה המתנה ארוכה יותר, אבל היא בהחלט קיימת ואפשרית. לעצם השאלה, יש דיון רחב מאוד בעצם הפניה לפונדקאות יש לא מעט פוסקים ששללו אפשרות זו בכלל מסיבות שונות, אנחנו במכון פועה, אכן פונים במצבי קצה ומפנים זוגות אל פתרון זה מתוך ראיית מצוקת הזוגות והכאב הגדול בו הם נמצאים וההבנה כפי דברי רחל אמנו "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי", עושים מאמצים גדולים לסייע ולמצוא מזור בכלים רפואיים והלכתיים, ואכן תשובות הפוסקים קשובות לנושאים אלו וההגעה אל פתרון זה של פונדקאות אף שאינו פשוט גם מהיבט האשה הנושאת את ההריון ברחמה על שלל ההשלכות שלו (במדינות רבות בעולם פתרון זה אסור מכל וכל בשל שאלת שעבוד הגוף) ואכן מלווים זוגות כאשר נמצאים במצבים אלו גם בהליכי פונדקאות בכל השלבים הכרוכים בכך. בפוסקים מופיע גם דיון לגבי שאלת מי מוגדרת האם, וגם דיון זה קשור לסוגיא זו, שכן פוסקים רבים נוקטים כי האם הנושאת ברחמה היא האם לכל דבר (ובהקשר גם מדינת ישראל מצריכה הליך של אימוץ בסיום ההליך ומכירה בזכותה של האם הנושאת על עוברה, למעט ההיבטיים הממוניים הקשורים לכך), ולכן, גם עולה שאלות נוספות.   רוב ככל גדולי הפוסקים בדורנו לא מתירים לאשה נשואה להיות פונדקאית. יש פוסקים (הגרש"ז אוירבך ובתשובה נוספת) כי נשיאת עובר שאינו פריה ופרי בעלה ברחמה של אשה  נשואה מעלה ספק של חשש ממזרות ביחס לוולד. אף שאלו דעות יחיד ולאחר מעשה אכן לא יחששו לכך, יש הבדל בין פסיקה לאחר כאשר יש מציאות נתונה לפנינו לעומת עשיית מעשה מראש. אבל גם הפוסקים שנוקטים כי בעלת הביצית היא האמא לכל דבר, והפונדקאית לא נותנת דבר ביחס לשאלת הייחוס (לדוגמא שיטת הרב יעקב אריאל והרב עמאר) אינם מתירים לאשה נשואה להיות פונדקאית (גם הרב עמאר שנקט להיתר באופן חד פעמי בעבר, אומר היום במפורש ומבקש להביא את שיטתו שאינו מתיר לאשה נשואה להיות פונדקאית). בתוך כך, עולות כמובן שאלות נוספות בנושאים אלו (האם חלה חובת פרישה מאישות בין האשה לבעלה למשך חודשים ואולי אף למשך כל זמן ההריון), היבטים זוגיים והשלכה על המערכת הזוגית ומול הילדים ועוד היבטים נוספים שיש לבחון אותם, אבל כאמור, אינם בתורף השאלה היסודית.   ולמעשה, מכון פוע"ה המלווה זוגות רבים בשאלה זו, לא מתיר פונדקאית נשואה. אף שבוודאי כאשר אשה פנויה עושה זו, הרי היא גומלת חסד עצום וגדול לזוג ומביאה ברכה לביתו, אין לעשות כן במצבים בהם האשה נשואה. אם אתם מעוניינים להרחיב בתשובה העוסקת בנושא זה, אני מציע לעיין במאמר בתחומין מא, של הרב אריה כץ, הדן באופן מלא ומורחב בהיבטים השונים ובשיטות הפוסקים. בשורות טובות וברכת שמים והצלחה רבה אודי רט רב משיב מכון פועה