שלום.
ב"ה אנו נשואים למעלה משנתיים, ויש לנו תינוקת חמודה.
שאלה שמטרידה אותנו:
בשבעה נקיים מקפידים מאוד על בדיקות ועל תחתונים וסדין לבנים.
מצד שני – ניתן בהחלט להמשיך ללכת עם תחתונית, ואם רואים כתם שאינו אוסר (גם בלי תחתונית) – ממשיכים כרגיל.
לפעמים אפילו מתוך זהירות מסתירת שבעה נקיים, מורים רבותינו להימנע מבדיקת ערב/בוקר/שתיהן (כמובן שלא ראשון ושביעי) כדי לא לגלות צבע אסור.
נשמח ליישוב היחס הנפשי לשבעה נקיים – מחד גיסא מחמירים מאוד, ומאידך גיסא מתחמקים מגילוי איסור וזה מרגיש כקולא גדולה.
והרי אם צריך שהאישה תהיה ודאי נקייה שבעה ימים, מדוע לא נדרשת לעשות בדיקה פנימית עם כל חשד קל שמתעורר. ולא רק שלא עושים בדיקה עם כל חשד, אלא לפעמים אפילו מתחמקים מבדיקות.
תודה.
