שלום וברכה,
ראשית בהצלחה רבה. תיאור הדברים משמח, כי אנשים רבים מתמודדים בגבורה בעולם הנפש, וכאשר ההתמודדות מוכרת, מלווה באופן מקצועי ואחראי, היא בהחלט מאפשר לבנות בית ומשפחה, זוגיות וילדים.
הבסיס לקשר צריך להיות ביושר וכנות, ולכן, ודאי שצריך לספר זאת בשלב בו מחד יש כבר היכרות ראשונית מסויימת אבל לא בשלב בו התחושה כי הסיפור כעת יהיה באופן של הונאה או רמאות או הסתרה, וכן יאפשר לצד השני לבחון את הדברים עם מעורבות רגשית ראשונית כאשר מחד הוא רואה את האדם מולו ללא סטיגמה ותיוג (ולצערנו יש הרבה סטגימות ותיוגים בנושאים אלו כאשר רובם המוחלט ללא הצדקה) ויכול לבחון את הדברים תוך התייצעות באופן מושכל.
כמובן, שיש לבחון לפי כל סוג בעיה בפניה עצמה, ופעמים, ויהיה טוב ונכון לספר בטרם עת כדי למנוע אכזבות ומפחי נפש או רתיעה, ולכן, כפי דברי בסוף, טוב ונכון להיוועץ ביחס לכל מקרה פרטני (איני יודע מה ההגדרה כאן של בעיה נפשית חמורה, ולכן, נזהר מלחוות דעה מוחלטת על מקרה פרטני).
מקובלנו מהרב אליהו זצל כי אנחנו נכון לשתף לאחר כ 3 פגישות לערך, אבל זהו ביטוי לנקודת זמן שמחד היתה היכרות ראשונית ומאידך הקשר עוד לא התקדם באופן כזה שלא מאפשר לבחון את הדברים בכלי הנפש והשכל.
מעבר לכך, כמובן גם טוב ונכון לקבל הכוונה פרטנית, מהצוות המלווה מקצועית, מדמות תורנית שמלווה את השלבים השונים, הן כדי לדעת כי יתכנו אכזבות וסירובים, והן כדי לספר את הדברים באופן מאוזן ונכון, שלם וישר אבל גם מרגיע ובטוח.
לא פעם, טוב ונכון לאפשר לבן / בת הזוג עימו נפגשים לשמוע ולשאול בעצמו, להיפגש עם הגורם הטיפולי כדי לקבל את הבטחון, המידע והכלים לקבלת ההחלטה.
יהי רצון כי תזכה להקים את ביתך בשמחה, באהבה, בבריאות ושלום.
בשורות טובות
אודי רט
רב משיב מכון פועה
