שלום וברכה,
ישר כוח על הפניה ומחילה על העיכוב במענה, אני רוצה קודם לחזק אותך על עצם הפניה והבירור, והמוכנות לבחון ולבדוק אמירות שלא עולות בקנה אחד עם מה שאת מכירה ויודעת, לא מתיישבות עם ההלכה המוכרת והידועה לך, ולמרות הקושי האישי העולה כאן, יש מוכנות לבירור ולקבלת מענה.
--
שבעה נקיים הינם הלכה פסוקה, וכלשון הגמרא במסכת ברכות, "אין עומדים להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה", ושואלת הגמרא מהי אותה הלכה פסוקה, מוחלטת, ברורה ומקובלת, עונה הגמרא, שזו השמירה על שבעה נקיים, אפילו ראתה טיפת דם כחרדל, כלומר בגודל קטן והמראה היה בראיה ממשית, הרי שזה מחייב פרישה וספירת נקיים טבילה כדין.
הלכה זו התקבלה ומוחלטת, כבר חכמים הכירו את הקושי שלעיתים זה יוצר אבל גם את הסדרים השונים הנשיים, ואת זה שאצל נשים רבות, ניתן לומר כמעט אצל כולן, ובודאי בשלבים שונים של כל אשה, יש אי סדירות מסוימת, התחלה של כתמים, סיום של כתמים ועוד מצבים שונים, שיוצרים לא רק את הספק הכללי הרחב במכשלה ותקלה במובן הרחב אלא במובן הפרטני והאישי אצל האשה עצמה.
אפשר לומר שיותר פשוט להתיר לאכול עוף עם חמאה מאשר להתיר שלא לשמור שבעה נקיים...וזו אינה דמגוגיה אלא מציאות פשוטה וברורה, שזהו איסור דרבנן וזהו דין דרבנן, אבל כאן זהו איסור שנובע כבר מדין התנאים, ולא רק דין של אמוראים (לא שזה בהכרח משנה משהו, ובפרט שזו גם הלכה פסוקה בשולחן ערוך).
כיצד להתמודד עם האמירה כי יש מי שמתיר שבעה נקיים, אשתדל להתייחס לכך בכמה היבטים.
האחד, מי שמתיר זאת מסתתר במחשכים, בפעמים שהגיעו אלי פסקים כאלה, ובחנתי לעומק את דברים ראיתי כי אותם רבנים הכשילו (ולא פחות מכך) את הנשים באיסורי כרת או ספק איסורי כרת, ולו רק היו בודקים לעומק, היו מבינים שגם לשיטתם זה לא יכול להיות.
במקרים אחרים, מצאנו כי הפתרון שניתן, לא הבין את הבעיה ולא נתן מענה, אבל הכשיל באיסורים, ולו להיתה הקשבה והבנה, המענה היה אחר לגמרי.
ולבסוף, השמירה על דברי חכמים, היא מציווי של התורה, "ועשית ככל אשר יורוך", ואם יש רב המבקש לנקוט אחרת, שיתכבד לדון כפי שדנו עד כה היום בעולם ההלכתי, מול תלמידי חכמים אחרים, בודאי בשאלות הקשורות לאיסורי תורה וכרת, אם לא מוכנים לפעול כך, הרי שסימן שאלה גדול תלוי מעל פסקיהם, ואף שדברי חריפים, הרי שעשיתי מאמץ לעדנם.
--
ואם אחזור אל הקושי האישי העולה, אתם מתארים מציאות של דימום שהינו דימום ומחזור לא סדיר וקצר המעיד על הצורך לבררו ולבוחנו, בתוך כך לבחון מציאות פרטנית של גיל, מתי החל השיבוש, שימוש באמצעי מניעה שונים ובירור רחמי.
יתכן והפתרון נעוץ בהדרכה הלכתית פשוטה, כיצד להתחיל לספור שבעה נקיים, מה מטמא ומה לא, מודעות לשאילה על מראות ולא להחמיר בכל צבע ועוד, ובמקרים רבים הפתרון ממש מעבר לפינה ואפשר למוצאו.
יתכן ויש צורך אכן בבירור מעמיק, ואולי גם בהתערבות באופנים כאלה ואחרים, לעיתים ברמה התרופתית, לעיתים מענה של רפואה משלימה יהיה טוב ונכון ויתן מענה מצויין.
גם אם אכן חיסוני הקורונה (ולא פחות מכך הדבקות בקורונה) גרמה לשיבוש, הרי שמאז עבר זמן רב, ולתלות זאת בזה, קשה מאוד, אבל אין זה משנה את הצורך במציאת פתרון.
אני מציע ברמה הפרטנית ליצור עימנו קשר למכון פועה, נבין את פרטי המקרה באופן טוב ונכון יותר ומדוייק, נציע את דרכי המענה השונות שיכולות להיות על מנת לאפשר ולשפר את איכות החיים ומשך זמן הטהרה.
--
אני מצרף קישור לכמה תשובות בנושאים אלו למי שמבקש להרחיב את היריעה בהיבט ההלכתי:
מאמרו של הרב אריה כץ בנושא חומרת שבעה נקיים
בהצלחה רבה וברכת שמים בע"ה,
אודי רט
רב יועץ ופוסק מכון פועה
