הפוסט הנחיות בענייני טהרה ואישות בעת מלחמה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחיות בענייני טהרה ואישות בעת מלחמה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחיות בעניין איפור וטבילה, לקראת ראש השנה תשפ"ד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחיות בעניין איפור וטבילה, לקראת ראש השנה תשפ"ד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחיות בעניין חפיפה וטבילה, לקראת ראש השנה שחל בשבת תשפ"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הנחיות בעניין חפיפה וטבילה, לקראת ראש השנה שחל בשבת תשפ"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט חפיפה וטבילה, לקראת חג השבועות שסמוך לשבת הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט חפיפה וטבילה, לקראת חג השבועות שסמוך לשבת הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט שימוש בטבעת נובה-רינג למניעת הריון הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>דף זה מיועד לזוג, שקיבל היתר הלכתי מפוסק מובהק למניעת היריון.
1. נובה-רינג היא טבעת גמישה, שמכילה שני הורמונים נשיים – אסטרוגן ופרוגסטרון. שחרור ההורמונים למחזור הדם מונע ביוץ, ובכך הוא מונע היריון. מבחינה הלכתית, הימצאות טבעת הנובה-רינג בנרתיק אינה גורמת להשחתת זרע, ולכן אין צורך להוציאה לפני חיי אישות.
2. הפסק טהרה:
לפני בדיקת הפסק טהרה האישה צריכה להוציא את טבעת הנובה-רינג, ולהחזירה למקומה מייד בתום הבדיקה (לפני הכנסת המוך הדחוק). כאשר האישה חוששת, שהוצאת טבעת הנובה-רינג עלולה לגרום לפציעה בנרתיק, היא יכולה לסמוך על הפוסקים, המאפשרים להשאיר אותה בזמן הפסק הטהרה.
במקרה שהאישה שכחה להוציא את טבעת הנובה-רינג לפני הפסק הטהרה, יש להוציא אותה, ולחזור על הבדיקה.
אם לא נותר זמן לחזור ולבדוק – אין צורך לדחות את הפסק הטהרה למחר, כיוון שהאישה יכולה לסמוך על הפוסקים, שמאפשרים להשאיר את טבעת הנובה-רינג בזמן הפסק הטהרה.
3. שבעה נקיים:
לכתחילה, לפני הבדיקה הראשונה והאחרונה של בדיקות שבעת הימים הנקיים, יש להוציא את טבעת הנובה-רינג. כאשר האישה חוששת שהוצאת טבעת הנובה-רינג עלולה לגרום לפציעה בנרתיק, היא יכולה לסמוך על הפוסקים, שמאפשרים להשאיר אותה בזמן הבדיקות.
במקרה שהאישה שכחה להוציא את טבעת הנובה רינג – אין צורך לחזור לעשות את הבדיקות מחדש.
במקרה שהאישה ראתה דם על טבעת הנובה-רינג – יש להתקשר אל הפוסק של הזוג או לאחד הרבנים היועצים במכון פוע"ה במספר: 02-6515050.
4. טבילה במקווה:
אין לטבול עם טבעת הנובה-רינג, ויש להוציא אותה סמוך לטבילה.
במקרה שהאישה שכחה להוציא את טבעת הנובה-רינג לפני הטבילה:
אם היא עדיין במקווה – תחזור ותטבול בלי ברכה.
אם היא חזרה לביתה וגילתה לפני קיום יחסי אישות, ששכחה להוציא את הטבעת בטבילה – יש להתקשר אל הפוסק של הזוג או לאחד הרבנים היועצים במכון פוע"ה במספר: 02-6515050.
אם היא גילתה זאת אחרי קיום יחסי אישות – לכל הדעות אין צורך לחזור לטבול, ואין לבני הזוג לדאוג כלל.
אנו תפילה, שההתחזקות בתקופת מניעה זו, תתרום כוחות מחודשים להיריון הבא, שהרי פעמים ביטולה הוא קיומה.
נשמח לעמוד לרשותכם,
צוות מכון פוע"ה
הפוסט שימוש בטבעת נובה-רינג למניעת הריון הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט בקרוב – קורס הכשרת בלניות בתל-אביב הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט בקרוב – קורס הכשרת בלניות בתל-אביב הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט דינו של דימום מהתקן תוך רחמי הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>
בשבוע שעבר פורסם בעיתון 'בשבע' במדור 'רביבים', טורו של הרב אליעזר מלמד, בו בירר באריכות את שיטתו בעניין אישה שיש לה כתמים מהתקן תוך רחמי – האם ומתי ניתן לומר שמקורם בפצע ברחם שנוצר מחמת ההתקן.
כיוון שלדעתנו מדובר בפסיקה מחודשת שחולקת על הפסיקה ההלכתית המקובלת, אבקש לברר את ההלכה בעניין, מנקודת המבט של אותה פסיקה הלכתית מקובלת.
על אף שהוצע לנו לפרסם את מאמר התגובה בעיתון 'בשבע', בחרנו להגיב באתר מכון פוע"ה ולא בעיתון, מפאת אופי הדברים – הן מחמת שהם מיועדים יותר לבעלי ידע וניסיון בלימוד ופסיקת הלכה והן מחמת שמדובר בעניינים העוסקים בהלכות שבין איש לאשתו.
ראשית, אפתח בהקדמה קצרה:
הדיון בנושא תלייה במכה בנוכחות התקן תוך רחמי איננו חדש, וכבר מעת המצאת ההתקנים, לפני כמה עשרות שנים, דנו בו גדולי הפוסקים של הדור הקודם.
כאשר מחבר בא לדון בהלכה מסוימת, שכבר דנו בה הפוסקים בעבר, והוא מבקש לשנות את הפסיקה ההלכתית המקובלת, הוא יכול לעשות זאת באחד משלושה אופנים:
א. לטעון שהמציאות השתנתה – במקרה שלפנינו אין טענה כזו ואף לא יכולה להיות טענה כזו, שכן אין שינוי מהותי במרבית ההתקנים עליהם מדובר.
ב. לטעון שהמציאות הרפואית לא הוסברה לפוסקים כמו שצריך – במקרה שלפנינו ייתכן וטענה כזו יכולה להיטען רק לחומרא ולא לקולא, שכן רופאים רבים משערים שדימום מהתקן נוצר כתוצאה ממכה שההתקן גורם לדפנות רחם, ואילו תוצאות ביניים של מחקר רפואי שנערך בימים אלו ממש, מוכיחות שברוב המקרים של דימום לא סדיר בנוכחות התקן תוך רחמי, אין שום עדות לפציעה שההתקן גורם לדפנות הרחם.
ג. לטעון שההבנה המדויקת יותר בגמרא ובפוסקים היא אחרת ממה שהבינו הפוסקים שדנו בכך.
כיוון שטענותיו של הרב מלמד מיוסדות על האופן השלישי, וכיוון שנראה שאף הרב מלמד עצמו הרגיש בקושי לטעון טענה זו – הוא מבקש במאמרו לטעון שהוא אינו הראשון שהולך בכיוון זה, והיו פוסקים נוספים שעשו זאת לפניו. לכן, לפני שנדון בטענות ההלכתיות במשא ומתן של הלכה, נתייחס בקצרה לפוסקים המתירים:
במאמר הובאו ארבעה פוסקים שהתירו דימום מהתקן תוך רחמי: 'דברות-אליהו' (לרב אליהו אברז'ל, ח"ו, ל"ו) הרב יוסף קאפח (מכתב לד"ר אורי לוי), 'טהרת-הבית' (הרב עובדיה יוסף, ח"א, עמ' רס"ז) והרב ד"ר מרדכי הלפרין ('רפואה מציאות והלכה' סי' כ"א).
הדברות אליהו כתב את פסקו זה "במיוחד אחרי שראיתי מקרוב איך בנויים ההתקנים כמין קלפסים הנתפסים בתוך הרחם ופוצעים הרחם". המציאות הזו אינה המציאות בהתקן תוך רחמי רגיל שאינו נתפס כלל בתוך הרחם, אלא רק בהתקן מסוג מאוד מסוים (וגם על כך יש מקום לדון).
הרב קאפח מובא בתשובת הדברות אליהו הנ"ל כמי שהשיב תשובה לד"ר אורי לוי. ד"ר לוי ז"ל הסביר לרב קאפח בשאלתו, שהדעה המקובלת על כלל רופאי הנשים היא שהדימום מהתקן נוצר משריטה של רירית הרחם. דהיינו את פסקו זה הוא פסק על סמך אמירה רפואית שכאמור לעיל אינה מדויקת, וממילא אי אפשר להסתמך עליו.
גם טהרת הבית כתב את דבריו רק במקרה שבו הרופא אומר לאישה שההתקן גרם לה לפציעה ברחם (והחידוש הוא שמאמינים לרופא, וגם שדם מכה ברירית הרחם טהור), ולא במקרה שבו יש השערה כזו, בלבד.
גם מאמרו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין מסתמך על דברי הרופאים שטענו שהדימום כתוצאה מההתקן הוא דימום ברור של מכה, ואינו עניין לפסיקת הרב מלמד, שמספיקה השערה ברמת ודאות קטנה שיש מכה, על מנת לתלות את הדימום מההתקן במכה.
ממילא, החידוש ההלכתי העיקרי שנמצא במאמרו של הרב מלמד, ולפיו די בסיכוי של 10% שהדימום נגרם כתוצאה ממכה כדי לתלות בו את הדימום, לא נאמר על ידי אף אחד מהפוסקים אליהם הפנה הרב מלמד במאמרו.
כדמות ראיה שעל מנת לתלות במכה יש צורך בספק סביר (ואז אכן אין צורך לדעת שזה מהמכה אלא שיש סיכוי סביר שזה מהמכה) אפשר לראות מדברי הרמ"א (יו"ד קפ"ז, ה'), שאישה שאין לה זמן קבוע לקבלת הווסת – יכולה לתלות במכה רק אם היא יודעת שהמכה מוציאה דם. אחרת, היא יכולה לתלות במכה רק אם מצטרף לה ספק נוסף, כגון שהדימום מגיע מהנרתיק ולא מהרחם. נראה שהרב מלמד היה מודע לבעייתיות שבדבר, ולכן הסכים להקל בתלייה במכה עקב ההתקן רק בכתמים (כפי שמופיע בפירוש ברמ"א שם) או בבדיקה פנימית, ולא בראיית דם בהרגשה.
ואכן, הרב מלמד בדבריו הקדים לחלק בין דם בהרגשה, כתם ודם בבדיקה פנימית. אולם מדבריו משמע, שדם בבדיקה פנימית כנראה אסור רק מדרבנן (אלא שחמור יותר מכתם שאוסר רק בתנאים מסוימים) בהסתמך על דעת ה'נטע-שעשועים' (סימן כ"א) שכתב כן. מעבר לעובדה שדעת הנטע-שעשועים היא דעת מיעוט חריגה בפוסקים (כפי שמתבאר באריכות בשו"ת 'דרך-בת-עמי' סי' ז'), גם הנטע-שעשועים צירף את דבריו רק כדי להקל במקום בו האישה הרגישה כאב ויש לה מכה ידועה בנרתיק, וגם הדם שנמצא נראה במהותו כמו דם מכה.
אמנם, תלמיד של הרב מלמד כתב לי שאין זה עיקר ההיתר, אלא עוד סניף להקל, אולם אם בסניפים אנו עוסקים, הרי שיש במקרה שלפנינו גם סניפים לחומרא, שכן יש פוסקים שמחמירים בדם מכה שמקורו מרירית הרחם (בירור בעניין נערך על ידי הרב יניב נסיר בחיבורו קונטרס 'ההתקנים בהלכה', וראה שם שיש סוברים שזוהי דעת השו"ע), ואף שאין אנו פוסקים כך, כשבאים לצרף להקל דעות יחידאיות, צריך לקחת בחשבון שמול צירוף כזה להקל יש גם צירוף להחמיר.
גם לו יצויר שאכן סבירות של 10% שהדם נגרם מהמכה מספיקה על מנת להקל בדם בבדיקה פנימית, כל זה כשידוע שיש מכה ורק לא ידוע שהדם אותו ראתה האישה הגיע מאותה מכה. אולם הרב מלמד חידש חידוש נוסף, שלפיו עצם המציאות של התקן בתוך הרחם היא מציאות ודאית של מכה. מדובר בחידוש גדול מאוד, שכן עובדה היא שרוב הנשים שיש להן התקן תוך רחמי אינן מדממות בין הווסתות, ורק מיעוט (אמנם לא נדיר) מדממות. לדבריו, הסבירות שהתקן גרם למכה מדממת גבוהה מהסבירות שאישה בתקופת חז"ל (בה לא היו בדיקות רפואיות מתקדמות) תדע להגיד שיש לה מכה ברחם, ואף על פי כן חז"ל נתנו נאמנות לאישה לומר שיש לה מכה. אולם זהו קל וחומר שניתן לפורכו בקלות: אישה יכולה להרגיש (באמצעות כאב וכדומה) שיש לה מכה ברחם, ולכן היא נאמנת על כך. אולם, התקן – אינו בהכרח מכה. ייתכן והוא עלול ליצור מכה, אך לשם כך עלינו לדעת לכל הפחות שרוב הדימומים מהתקנים הם עקב מכה (ואז נדע לפחות בסבירות גבוהה שדם מהתקן הוא הוכחה למכה (ואף בכך צ"ע אם אכן זו הוכחה מספיקה), או לדעת שלאישה זו יש מכה עקב הימצאות ההתקן (באמצעות בדיקה רפואית, או לכל הפחות עקב כאב אופייני למכה). בנוסף, הראשונים נחלקו ביניהם אם צריך ודאות שהמכה מוציאה דם, אולם לא נחלקו ביניהם בכך שצריך ודאות בעצם הימצאות המכה ברחם.
כל זה בנוכחות התקן לא הורמונאלי. הקולא בנוכחות התקן הורמונאלי אינה מובנת לי כלל, שכן אמנם ייתכן ש10% מהנשים שמדממות עם התקן הורמונאלי – אינן מדממות עקב ההורמונים, אלא עקב נוכחות ההתקן. אבל כבר אמרנו לעיל שדימום בנוכחות התקן אינו מוכיח לנו שיש מכה. מעבר לכך, הדימום הרגיל בנוכחות התקן הורמונאלי שונה באופיו מהדימום בנוכחות התקן רגיל, וממילא אף לשיטתו של הרב מלמד, הדבר מקביל למקרה שבו "דם ראייתה שונה מדם מכתה", שנפסק בו בפירוש (שו"ע שם) שאינה תולה במכתה.
לסיכום:
הפוסקים שרצו להקל בדימומים בין וסתיים בנוכחות התקן תוך רחמי עשו זאת עקב מידע רפואי לא מדויק, לפיו ברור שהדימום האופייני בנוכחות התקן תוך רחמי נובע מפציעה של רירית הרחם. מידע זה התבסס על השערה בלבד ולא על מחקר רפואי, ואילו בדיקה של הנתונים בפועל מלמדת שככל הנראה רק במיעוט מהמקרים הדימום נגרם כתוצאה ממכה ברירית הרחם.
דעתו של הרב מלמד שמספיקה לנו ידיעה שיש סיכוי סביר, אפילו קטן, שמדובר בדם מכה כדי להקל בבדיקה פנימית, היא מחודשת מאוד ולא מצאנו בסיס לכך בפוסקים, והיא נובעת משלושה חידושים שהתקשינו למצוא להם ביסוס:
1. ניתן לסמוך על הדעות שדין בדיקה פנימית הוא מדרבנן ולא מן התורה. כאמור, רוב הפוסקים חולקים על כך, ואף הסוברים כן רק צירפו זאת לסברות נוספות כדי להקל.
2. כדי לתלות במכה די במיעוט המצוי של 10% של סבירות שהדם הגיע מהמכה. מפסיקת הרמ"א בעניין נראה יותר שצריך לכל הפחות ספק שקול כדי לתלות במכה, ואולי אף נדרש 'רוב' שהדם הוא דם מכה, מה שככל הנראה לא מצוי בנידון של ההתקנים.
3. אף על פי שאין תולים בספק מכה, אלא רק במכה ידועה שספק אם הדם יצא ממנה, יש להתייחס להתקן כאל מכה ידועה. זהו חידוש שלא ברור לנו מה מקורו, מלבד השערה שהסבירות שההתקן גרם למכה היא גבוהה יותר מסבירות של אישה שיודעת בוודאות שיש לה מכה, שאכן המכה קיימת. לא ברור מה הראיות לכך שהשערה זו נכונה.
גם אם אכן נוכיח שדימום כתוצאה מהתקן תוך רחמי לא הורמונאלי נובע לרוב ממכה (מה שכאמור לעיל, נכון לזמן כתיבת שורות אלו – לא הוכח), אין שום אפשרות להשליך מכך להתקן תוך רחמי הורמונאלי, ששכיחות הדימומים ממנו בחודשים הראשונים אחרי ההתקנה גבוהה בהרבה, ואופי הדימום שונה מהותית מאופי הדימום בנוכחות התקן תוך רחמי הורמונאלי, כך שיש כאן קולא בחשש איסור כרת ממש – כיוון שמדובר בבדיקה פנימית.
לסיכום, על מנת להורות הלכה באופן שונה מהמקובל, יש לבסס היטב את השינוי, מה שלדעתנו לא בוצע כאן.
להורדת המאמר הרשמי לחץ כאן
הפוסט דינו של דימום מהתקן תוך רחמי הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט פגישת ייעוץ דיגיטלית עם מומחי הדסה ורבני מכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>פוריות, הריון ולידה וטהרת המשפחה – רופאים ורבנים מקדמים פגישות יעוץ עם זוגות במטרה לסייע להם בשאלות הלכתיות ורפואיות שעולות בתקופת הקורונה
בעקבות הפגיעה הקשה בזוגות הנדרשים לטיפולי פוריות בתקופת הקורונה וחידוש טיפולי הפוריות מומחי הדסה ורבני מכון פוע"ה יאפשרו לזוגות לערוך פגישה דיגיטלית אישית ופרטית עם רב ורופא בנושאי פוריות, הריון ולידה, גנטיקה, שימור פוריות לרווקות וטהרת המשפחה.
התפרצות נגיף הקורונה דרשה היערכות מחודשת ממערכת הבריאות ואף גרמה לדחייה של טיפולים רבים בהוראת משרד הבריאות, בהם גם טיפולי הפוריות בבתי החולים. המצב הביא לבלבול ולתחושת אי וודאות, כאשר לא רק שלא החלו תהליכי טיפול חדשים- אלא שגם זוגות אשר היו בעיצומו של הטיפול נדרשו להפסיקו בלא לדעת מתי תחזור השגרה גם עבורם.
תחושת הבלבול ליוותה גם נשים בהריון, אשר חשו במהלך התקופה הזאת חוסר וודאות לגבי ההתנהלות הנדרשת במהלך מעקב ההריון לצד הקורונה ואף איך תתנהל הלידה עצמה.
במהלך השבועות שנקפו חלה התבהרות בכל הקשור לנושא, אך רבים זקוקים לסיוע והסברים פרטניים.
"עבור זוגות העוברים טיפולי פוריות כל עיכוב נחשב בעיניהם כנצח. כשידענו שתהיינה הנחיות לעצירת טיפולי הפוריות בשל התפשטות הנגיף – הבנו היטב שאנו ניתן את כל ההנחיות הפרטניות עבור הזוגות מבחינה הלכתית-רפואית ונהיה אוזן קשבת כדי לעבור את התקופה המורכבת הזו ביחד ובאופן הטוב ביותר, כעת הזמן לתכנן את השיגור לחלל מחדש", מסביר הרב ליאור שגב, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה.
כעת, עם חזרת טיפולי הפוריות בהדסה יוצאים מומחי הדסה יחד עם מכון פוע"ה במהלך לסיוע לזוגות הנמצאים בעיצומו של התהליך. במשך השבוע הבא הם יקיימו פגישות ייעוץ מיוחדות שישלבו רופאים מומחים מהדסה ובניהם פרופ' חננאל הולצר מנהל מערך הפוריות בהדסה, ד"ר ענת הרשקו ופרופ' סימון מנהלי יחידות ה-IVF יחד עם רבנים ממכון פוע"ה, כאשר הפגישות יתנהלו בעזרת אפליקציית הוואסטאפ המאובטחת. במהלכן, יאפשרו המומחים לכל אדם המעוניין להיוועץ בנושאי פוריות, הריון, גנטיקה ואף טהרת המשפחה לקבל את כל הידע וההכוונה, הן הרפואית והן ההלכתית, ללא תשלום.
פרופ' חננאל הולצר מנהל מערך הפוריות בהדסה: "ישנן הרבה סוגיות הלכתיות שחופפות לתחום הגניקולוגי בכלל והפוריות בפרט, מצד אחד אנו מכירים את מצוות 'פרו ורבו' והמצד השני 'ונשמרתם לנפשותכם' ולכן ישנה חשיבות רבה לקיים התייעצות משותפת של רב יחד עם מומחה הדסה"
הרב משה קליין רב המרכז הרפואי הדסה: "גם בשעה זו, שהטיפולים שנעצרו לתקופה ארוכה ומתחילים לחזור לשגרה מסויימת, החלטנו מכון פוע״ה והדסה כי הגיעה העת לסייע לזוגות המייחלים ומשוועים לפרי בטן ובמזור בנושא הגניקולוגיה והפוריות. משכך יזמנו יחד שבוע היוועצות משותף למומחי הדסה ורבני מכון פועה, ונאפשר לזוגות את הייעוץ הרפואי וההלכתי הטוב ביותר בפגישה דיגיטלית פרטית אחת. לא כל יום ישנה אפשרות להיוועצות אישית עם טובי מומחי הפוריות וההריון בהדסה, ואני קורא לכולם לנצל את המעמד הנדיב והייחודי".
הרב בורשטין, ראש מכון פוע"ה: "אני מזמין את הזוגות הזקוקים ליעוץ בתחומי פוריות, הריון, לידה, טהרת המשפחה ואישות – זו הזדמנות נהדרת עבורכם להתייעץ עמנו בכל הנושאים הבוערים והחשובים עבורכם, במיוחד בתקופה זו. מומחי הדסה ורבני המכון מחכים להיפגש עמכם ולהעניק ייעוץ רפואי-הלכתי באופן אישי ומקצועי אצלכם בסלון או בכל מקום הנוח לכם"
זוגות המעוניינים לתאם פגישת יעוץ לחצו כאן
הפוסט פגישת ייעוץ דיגיטלית עם מומחי הדסה ורבני מכון פוע"ה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט 13 טיפים לטהרה בימי הקורונה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט 13 טיפים לטהרה בימי הקורונה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט משדר מיוחד בערוץ 7 לקראת הפסח הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט משדר מיוחד בערוץ 7 לקראת הפסח הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט קורס להכשרת מדריכות לכלות נפגעות תקיפה מינית | ההרשמה עכשיו הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט קורס להכשרת מדריכות לכלות נפגעות תקיפה מינית | ההרשמה עכשיו הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט רשמים מכנס הרבנים ה-20 הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט רשמים מכנס הרבנים ה-20 הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט פניה אישית למדריכת כלות הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט פניה אישית למדריכת כלות הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הכשרת מדריכות לחיי אישות | אשדוד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הכשרת מדריכות לחיי אישות | אשדוד הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט יש לך התקן תוך רחמי? למכון פוע"ה יש בשורה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>התקן תוך רחמי (IUD) הוא אחד מאמצעי המניעה השימושיים ביותר כיום. אולם, אחד מהחסרונות המשמעותיים בזמן השימוש בו, הוא הדימומים המוגברים הנגרמים מהימצאותו ואי וודאות בקרב הרופאים ופוסקי ההלכה באשר לסיבת הדימומים.
דימומים אלו גורמים לאי נעימות, ולשיבושים בימים המותרים אצל נשים רבות השומרות על הלכות טהרת המשפחה, ועל כן מתעוררות שאלות הלכתיות רבות. תופעת לוואי אלו עשויות להשתנות מאישה לאישה, ומסוג התקן להתקן. בדרך כלל, ימי המחזור מתארכים, ולקראת הגעתו, נשים רבות רואות כתמים.
בעיה נוספת המתעוררת, היא כי אצל חלק מהנשים ישנו קושי להיטהר בעקבות הדימומים במהלך שבעת הנקיים. בנוסף, ימי הטהרה הקצרים, ותופעת הכתמים, גורמים אצל נשים רבות לפגיעה משמעותית בחיי המשפחה.
במסגרת החיפוש אחר הפתרון לבעיה, הבינו במכון פוע"ה מרופאים רבים, כי יכול להיות שהדימום מההתקן הוא בעצם פציעה של רירית הרחם. כך שאם יוכח הדבר – אזי מבחינה הלכתית, ניתן להקל במצבים אלו, ומבחינה רפואית אפשר לייעל את הטיפול עבור אותן נשים. ולכן החליטו במכון פוע"ה לפתוח במחקר שיעסוק בנושא של התקנים תוך רחמיים ודימומים.
על מנת שניתן יהיה לגלות את סיבת הדימום, יש לבצע בדיקה הנקראת 'היסטרוסקופיה' – הסתכלות ברחם על ידי סיב אופטי, שבקצהו מותקנת מצלמה זעירה. על פי ניתוח תוצאת הבדיקה, אפשר יהיה להבחין האם הדימום הוא הורמונאלי, או שנגרם כתוצאה מחיכוך. מלבד זאת, תתבצע בדיקות דם מסוימות היכולות לסייע למכון בקביעה האם מדובר בדם הורמונאלי, וכן צילום אולטרסאונד שיעזור לקבוע מה קורה.
הבדיקות תיערכנה בבית החולים "הדסה" תחת פיקוחו והדרכתו של פרופ' שמחה יגל – מנהל אגף נשים ויולדות, ובבית חולים "שיבא בתל השומר", תחת פיקוחו של הרופא הבכיר – ד"ר שלומי כהן איילון. על מנת להקפיד על המקצועיות המתאימה, נעשה המחקר כעבודת דוקטורט "באוניברסיטת בר אילן".
לדברי הרב ליאור שגב רב ויועץ במכון פוע"ה: "אחת התעלומות שמסקרנות הן את העולם הרפואי, והן את העולם ההלכתי, היא הגורם לדימומים בלתי סדירים בנשים שמשתמשות בהתקן תוך רחמי. אצל נשים אלו ידוע שיש עליה בשכיחות בדימומים בין וסתיים. עד היום לא היה ברור הגורם לדימומים אלו – האם זו בעיה הורמנלית או שמא ההתקן גורם למעין פצע ברירית הרחם שגורמת לדימום.
לשאלה זו יש השלכה כבדת משקל לנשים ששומרות על טהרת המשפחה, היות ובמקרים מסוימים ניתן להתיר את הדימום. המחקר זכה לברכתם ועידודם של גדולי הרבנים, מסקטורים שונים בארץ ובעולם, ותוצאותיו עשויות להוביל לשינוי דרמטי בפסיקה ההלכתית, והוא יוצג בכנס השנתי הקרוב לנשים של מכון פוע"ה".
הכנס יתקיים בבנייני האומה ביום שלישי א' בסיון (4.6.19 למניינם). קניית הכרטיסים מתקיימת דרך פורטל המכון. בכנס תתקיימנה הרצאות מגוונות וחדשניות בתחומי הרפואה וההלכה מפי רבנים, רופאים ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחומי הפוריות, הריון, לידה, גנטיקה, טהרת המשפחה ואישות. אשר ידונו בין היתר בעדכונים וחידושים בנושאי ניתוחים קייסריים, מניעת חתכים במהלך הלידה, פתרונות חדשניים לבעיות ברצפת האגן, סקירת אמצעי מניעה והשפעתן על חיי האישות, ועוד.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
הפוסט יש לך התקן תוך רחמי? למכון פוע"ה יש בשורה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט המחקר שיעזור לנו לפתור את בעית הדימומים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>המחקר יוצג במהלך הכנס השנתי לנשות מקצוע מטעם מכון פוע"ה שיתקיים בבנייני האומה ביום שלישי א' בסיון (4.6.19 למניינם). בכנס תתקיימנה הרצאות מגוונות וחדשניות בתחומי הרפואה וההלכה מפי רבנים, רופאים ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחומי פוריות, הריון, לידה, גנטיקה, טהרת המשפחה ואישות.
מדברי הרב: לאחר שסיימתי את התואר השני במדע והלכה, חשבתי להמשיך למחקר במסגרת דוקטורט בנושא הלכתי רפואי, והיה לי חשוב להשקיע במחקר שיוכל לסייע לזוגות. פניתי לרב מנחם בורשטין – ראש מכון פוע"ה, להתייעץ עמו.
תשובתו לא איחרה לבוא והייתה חד משמעית – יש לחקור האם הדימום לנשים בעלות התקן תוך רחמי, האם הוא אסור או מותר, זו שאלת "מיליון הדולר" בהלכה וברפואה והיא יכולה לסייע לזוגות רבים. תוך זמן קצר קישר אותי הרב מנחם עם פרופ' שמחה יגל מהדסה עין כרם וד"ר שלומי כהן איילון מתל השומר, ויחד יצאנו לדרך ארוכה (ועמוסה בירוקרטיה) בהרמת המחקר.
המחקר נעשה "בחוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן", בהנחייתה המרכזית של פרופ' אורלי מירון יחד עם פרופ' בנימין שרדני. במסגרתו, תיבדקנה נשים בתקופת הפריון המעוניינות למנוע היריון מסיבות כאלה ואחרות, ויחד עם זאת, להמשיך ולשמור על שיגרת חיי נישואים נורמלית.
ולשם כך, עליהן לבחור באמצעי מניעה מתוך מגוון רחב של אפשרויות. התאמת האמצעי אינה פשוטה, מאחר ועדיין לא מצוי האחד שיעיל במאת האחוזים במניעת היריון, ללא בעיות הלכתיות, ללא תופעות לוואי וסיכונים בריאותיים, ללא הורמונים מיותרים, שהוא גם זמין ולא יקר.
ישנם מספר אמצעי מניעה יעילים שהשימוש בהם אינו גורם לבעיות רפואיות והלכתיות. אחד מהם הוא התקן תוך רחמי לא הורמונלי, (כמין סליל המוכנס לרחם) ומונע מהביצית להשתרש בדופן הרחם, ומדורג כאמצעי טוב לשימוש, משום שהוא נחשב ליעיל בכ98.8% מהמקרים, הוא אינו מכיל הורמונים, ואין בו בעיה הלכתית של השחתת זרע.
חקר ההיסטוריה של ההתקן מגלה למרבה ההפתעה, כי מקורו של ההתקן התוך רחמי, היה להבדיל, בניסיון של נוודים להחדיר אבנים לרחמי הנאקות, כדי למנוע מהן הריונות בלתי רצויים. לאחר מכן חלו שינויים רבים, והיום יש מספר דגמים של התקנים.
כפי שכבר הזכרנו, אין אמצעי מניעה מושלם, ולמרות היתרונות הרבים שיש להתקן, השימוש בו לא חף מחסרונות. אחת מתופעת הלוואי הנפוצות ביותר של אמצעי המניעה הזה היא דימומים. דימומים אלה עלולים לגרום לאי נוחות ולבעיות הלכתיות אצל נשים השומרות על הלכות נידה (יש הטוענים כי מחצית מנשות ישראל שומרות על טהרת המשפחה).
בשל הדימומים, זמן ההיתר ליחסי אישות מתקצר לימים בודדים אצל מקצת הנשים, משום שמועד הטבילה נדחה. דחייה זו עשויה לפגוע בצורה קשה, ולעתים בלתי הפיכה, בחיי המשפחה. חשוב לציין שיש נשים שאינן יכולות להשתמש באמצעי מניעה אחרים מכל מיני סיבות כך שאין להן פתרון אחר.
עד היום, רופאים ופוסקי הלכה אינם יודעים בוודאות מהן הסיבות לדימומים בין הווסתות אצל נשים הנושאות את ההתקן. המחקר יבקש לבדוק אם דימום של אישה בעלת התקן רחמי לא הורמונלי, שאינו חלק מהווסת ויתכן שהוא נגרם משום שההתקן פוצע את רירית הרחם (שהיא מקור דם הווסת), יכול להיחשב כדם טהור שמקורו במכה, בפצע או בחיכוך של ההתקן (דם מכה) ולכן האישה יכולה להיחשב טהורה – או שמא אי אפשר לקבוע זאת בוודאות ולפיכך האישה אינה יכולה להיחשב טהורה.
המחקר קיבל את ברכתם של פוסקי הלכה מובהקים: הראשון לציון הרב יצחק יוסף, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור ובליוויו המתמיד של הרב בורשטין ורבני מכון פוע"ה ובמיוחד הרב ליאור שגב.
לשם כך נבצע ארבע בדיקות שונות:
1. בדיקת דם שבאמצעותה אפשר למדוד את רמת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון.
2. בדיקת אולטרה-סאונד למדידת עובי רירית הרחם, המתעבה בזמן וסת ומסייעת לבירור עת סיום הווסת.
3. בדיקת רמת הציטו קינים (באמצעות בדיקת דם פריפרי ושאיבת נוזל מהרחם על ידי 'פיפל'), שבאמצעותה ניתן לברר האם הדימום קשור לגורמים דלקתיים או למנגנונים הנובעים משינויים מהפיקוד ההורמונאלי.
4. בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית, ובה מוחדר סיב אופטי דקיק במיוחד לתוך הרחם כדי לצפות בחלל הרחם. בבדיקה זו אפשר לבדוק אם מקור הדימום הוא במכה, בחיכוך או מגורם אחר.
אם לאחר שנבצע בדיקות אלו במדגם של 40 נשים, ונזהה כי מקור הדימום הוא ממכה ולא הורמונלי, יהיה הרבה יותר קל להתיר את הדימומים של נשים בעלות התקן לא הורמונלי. מי שתשתתף במחקר יכולה להיות שותפה של ממש בגיבוש ההלכה לדורות!
1. נשים הנושאות התקן רחמי שאינו הורמונלי, במשך שלושה חודשים לפחות (המחקר יתמקד בהתקנים רחמיים לא הורמונליים השימושיים ביותר כיום, ובהם: נובה, פלקסיטי, גינפיקס, והתקן כדורי.
2. נשים שאינן מניקות.
3. נשים שאינן בגיל המעבר.
4. נשים שהדימום שלהן מגיע יום אחד לפחות לאחר סיום הווסת, אחרי שהייתה הפסקה מלאה בין סיום הווסת לבין תחילת הדימום הנוכחי.
5. נשים שהדימום שלהן אינו מופיע חמישה ימים קודם תאריך הווסת הבא.
הרב אודי יפרח, רב ודוקטורנט בבר אילן
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
הפוסט המחקר שיעזור לנו לפתור את בעית הדימומים הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט "מקווה אונליין" | הזמנה לטבילה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט "מקווה אונליין" | הזמנה לטבילה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט עשרת הכללים לבלנית מקצועית עם נשמה – קורס להכשרת בלניות במכון פוע"ה בקרוב הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>
הפוסט עשרת הכללים לבלנית מקצועית עם נשמה – קורס להכשרת בלניות במכון פוע"ה בקרוב הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הגאון מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א בכנס מכון פוע"ה : "הקמת מכון פוע"ה זה אחד הפלאים הגדולים של ימינו" הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט הגאון מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א בכנס מכון פוע"ה : "הקמת מכון פוע"ה זה אחד הפלאים הגדולים של ימינו" הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט טהרת המשפחה – הדור החדש הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>האגף לתרבות יהודית פתח תקווה טלפון 03-9052455
הפוסט טהרת המשפחה – הדור החדש הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>הפוסט כיצד להימנע מכתמים – ולהאריך את ימי הטהרה הופיע לראשונה ב-מכון פועה.
]]>