"הרב, האם חייבים ללכת למקווה? האם אפשר לדלג על הפעם הזאת?" שאלה ירדן והמשיכה "אני כל חודש הולכת, בלי לחשוב פעמיים. אבל כעת, רק פעם אחת, חשבתי שאפשר לדלג. אני פשוט מאוד חוששת מהמצב וברור שבחודש הבא אני אמשיך ללכת".
כמובן, התשובה על שאלה כזאת היא פשוטה, ודאי שצריך לטבול בכל מקרה. מדובר באיסור כרת ואין היתר לדלג על טבילה בשום פנים. אך לכל פונה יש את המועקות והקשיים שלה ולכן אנו תמיד שואלים בדיוק במה מדובר. הבנתי מירדן שהיא מתגוררת באיזור שנפגע ומכוון מטרה על ידי האויב ולכן הקושי שלה ושל חברותיה הוא רב.
לכן השאלה מורכבת מצדדים שונים ומגוונים וניתן לענות בפשטות שהדבר אסור וזהו, הבנתי ממנה שהיא יודעת את חומרת ההלכה, לכן היא ניסתה לשכנע שזה רק היתר חד-פעמי ושאין זה משפיע על הפעמים הבאות.

עניתי לירדן, כי אני מבין את הקושי, אך יש חשיבות גדולה לטבילה בזמנה. את מוזמנת ליצור קשר עם הקו מענה נשי- ריגשי בשעות הערב ושם יענו לך נשות מקצוע ויסייעו לך להתמודד עם הפחדים והחששות.
השאלה של ירדן מעלה את החששות האמיתיים של השואלת, ורבות אחרות שלא נשאלו. כמה צריך להתאמץ לקיים את ההלכה? איך להתגבר על הפחד הטבעי, במיוחד באיזורים שהיו בהם נפילות טילים ונזקים בגוף ובנפש? האם המצב יכול להיחשב כפיקוח נפש? והאם במצב כזה ההלכה משתנה?
מצבים מורכבים דורשים
תשובות יצירתיות ורגישות. המערכה האחרונה הכניסה עם ישראל למצב חדש ומורכב ביותר. כבר ביום שישי, היום הראשון של התקיפה, היו שאלות רבות לגבי ענייני הטבילה. עוד באותו הערב רבני מכון פוע"ה הוציאו הוראות מפורטות איך להתכונן לטבילה ולגבי שאלות של הקדמת טבילה לשעות יום או סמוך לשקיעת החמה בשל החשש לסכנה הנשקפת בלילות.
שאלות אלו הגיעו לפוע"ה גם במשך השבוע ואתגרו את הרבנים והטובלות.
חז"ל כבר דברו על מקומות בעבר שהיהודים גרו בערים מוקפות בחומה, ושערי העיר נסגרו לקראת ערב. היתה סכנה לצאת מהעיר מפאת השודדים וחיות רעות שהסתובבו מחוץ לעיר. היו מצבים שהתירו טבילה ביום בשעת הדחק ובמקום סכנה. ההלכה מתייחסת ודאי למצב של סכנה, האם פחד מהלא-נודע גם נחשב כסכנה?
יש גם חשיבות רבה לחזק את רוח האנשים הנדכאים, להעצים את האנשים החפצים לקיים את דבר ה' ומחפשים חיזוק בקיום המצוות. יש לשבח את הנשים הצדקניות שמקיימות את המצוות והולכות לטבול במצבים מאוד מורכבים ולא פשוטים כלל. תוך כדי שהבעל משרת את עם ישראל במילואים, אשתו מטפלת בילדיהם ומוצאות כוח וזמן ללכת למקווה, גם אם לא ברור שהוא יחזור באותו הלילה.
קיום המצוות מחזק את העם, במיוחד בימים מאתגרים שדורשים עוד יותר אומץ ומאמץ כדי להמשיך לשמור על ההלכה למען העם ולמען הדורות הבאים.