האתר הוא לע"נ הורינו היקרים חיים וזהבה בלומרט ז"ל ושלום אברדם ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

יום: י״א באלול ה׳תשפ״ה – ספטמבר ב4, 2025

יש לכם שאלה?

הינכם מוזמנים לשאול את שאלותיכם. ניתן לשאול שאלות ממגוון רחב של נושאים.
אנו משקיעים מאמצים רבים למתן מענה בזמן אמיתי. אתכם הסליחה במקרים של עיכוב. אנו שומרים לעצמנו את הזכות לפרסם את השאלה והתשובה באתר, כמובן בדיסקרטיות. במידה ונשאלה שאלה באתר השו"ת, אנו רואים בכך הסכמה לפרסום השאלה, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. סייעו בידינו להמשיך לתת מענה לשאלותיך…

ליד מיטת החולה: כשמשפחה שואלת מה באמת נכון"?

 

"מה ההבדל?" שאלה מיכל, שאביה חולה דמנציה במצב מתקדם. "אם אתם אומרים שלא כדאי להנשים אותו, למה אתם בעד להזין אותו דרך צינור?", כך החלה שיחה טעונה בחדר המרכז הרפואי.

החדר היה שקט.

המיטה של אב המשפחה במרכז, עיניו עצומות, נשימתו איטית. הילדים ישבו סביב, מביטים זה בזה – מתוחים ומאוד חוששים.

בדרך כלל שיחות כאלו מתנהלות בטלפון, אך הפעם  הוזמנתי למחלקה עצמה.

בהסכמת המשפחה שוחחתי תחילה עם הצוות הרפואי הבכיר ולמדתי היטב את התיק. התמונה הייתה לי ברורה, ידעתי מה משמעות כל טיפול ומה ההשלכות האפשריות – אבל בעיקר הרגשתי שהמשפחה נמצאת בתוך סערה רגשית גדולה ועלינו לעזור לה.

הדמנציה החמורה של אביהם גרמה לאספירציות חוזרות ונשנות, עד שהצוות הרפואי הגיע למסקנה שאין אפשרות להמשיך להאכיל את החולה דרך הפה.
אספירציה היא מצב שבו מזון, שתייה או אפילו רוק נכנסים "למקום הלא נכון", לריאות במקום לקיבה, דבר העלול לגרום לקושי בנשימה ולעיתים לדלקת ריאות קשה.

בני המשפחה שנדרשו לשאלה הרגישו היטב את הצדדים השונים – וכולם רצו רק בטובתו של אביהם.

לאחר שהתייעצתי עם הרב ארנון נכנסתי לשיחה ממושכת עם המשפחה, שנמשכה כשעה וחצי. הקשבתי לכל אחד, וניסיתי להבין את נקודת המבט שלו.

“אנחנו רוצים לעשות הכול” אמר צחי, האח הבכור.

“אבל אולי זה רק יגרום לו לסבל נוסף,” השיבה מיכל בקול שקט.

מיכאל האח הצעיר, שקרא מאמרים רפואיים בנושא, טען בנחרצות: “במחקרים כתוב שהזנה בחולי דמנציה מתקדמת לא באמת עוזרת. אין טעם לעשות פעולה שלא תאריך חיים.”

פתחתי בפניהם את המורכבות: הצגתי את הקשיים שיש במחקרים הללו, ואת הדרך שבה פוסקי ההלכה מתייחסים לסוגיה.

לשאלתה של מיכל הסברתי שהנשמה מלאכותית היא פעולה פולשנית, המחליפה לחלוטין את פעולת הנשימה, ובמצבו של אביהם היא צפויה לגרום סיבוכים וסבל ולכן ההמלצה היא להימנע ממנה. הזנה מלאכותית, לעומת זאת, נחשבת בהלכה כפעולה פשוטה יותר, ובמקרה זה היא הכרחית, משום שאין אפשרות אחרת.

כשיצאתי מהחדר הרגשתי שהייתי איתם באמת. ההכוונה הברורה אפשרה להם תחושת רוגע וביטחון בהחלטה, ולמרות הקושי, ניכר שהבינו וקיבלו. ימים ספורים לאחר מכן, שמחתי לשמוע שהפרוצדורה בוצעה, ההזנה לא מפריעה לאביהם – אדרבא, היא הופכת אותו לרגוע יותר.

בימים אלו אנו נערכים לכנס השנתי שיתקיים בעז"ה ביום רביעי י"ז אלול, שבו נעסוק בהרחבה באפשרויות הזנה פומית או אנטרלית, המורכבות במחקרים על הזנה מלאכותית, ההתמודדות עם אספירציות, משמעות החיים בחולי דמנציה ותמיכה בבני המשפחה המטפלים.

מחכים לכם, ההרשמה ללא עלות – באתר “קדושת החיים”.

 

הרב אריאל וידר, ראש אגף קדושת החיים

כניסה לאתר

הרשמה לניוזלטר של פוע"ה