לקראת חודש אדר: כיצד שמחה הבאה מאמונה מעניקה כוח לזוגות המצפים, ומחברת בין השתדלות, תפילה וישועה.
טור אחרון בפרידה מקוראי בשבע לאחר שנת שותפות בדרך. מאת הרב מנחם בורשטין, מייסד וראש מכון פוע"ה.

“הרב, אנחנו מרגישים שאין לנו כבר כוח,” אמר יוסי בקול חנוק.
מולו ישבה חנה, מתבוננת בו ובי במבט שקט וכואב. זוג יקר, נשוי שנים ללא ילדים, שעבר דרך ארוכה של בדיקות, ייעוצים למיניהם, טיפולים וזריקות, וציפייה אינסופית, שלעיתים נדמתה כמעגל ללא מוצא.
“כל טיפול מתחיל באמונה,” סיפרה חנה. “אנחנו מגיעים מלאי תפילה ואומרים לעצמנו: אולי הפעם. אבל כשהתשובה מתעכבת, קשה להחזיק את השמחה לאורך זמן.”
הם תיארו את המתח שלפני כל בדיקה, את ההמתנה הארוכה לתשובות, ואת הרגע שבו שוב מבינים שעדיין לא. גם כאשר עושים את המאמץ הרפואי הנכון, מקפידים על ליווי הלכתי מדויק ומרבים בתפילה. לא רק הגוף מתעייף, גם הלב ולעיתים הזוגיות נדרשים לעמוד בעומס.
סיפורים כאלה מלווים את מכון פוע״ה יום־יום: זוגות הפועלים על פי הכוונה רפואית־הלכתית אחראית, ומתפללים לבורא עולם, ומחפשים עוגן פנימי שיעניק להם כוח בדרך. היה זה שקט של ציפייה – מקום שבו שמחה קטנה יכולה להזיז מציאות, מתוך חיבור בין השתדלות נכונה לבין אמונה ותפילה.
מעבר לייעוץ הרפואי־הלכתי והרגשי, אמרתי להם:
“שמחה איננה התעלמות מהקושי או הכחשה של הדרך הארוכה. היא בחירה מודעת לחיות מתוך אמונה שהקב״ה מלווה אתכם בכל צעד, ושמאמץ, הכוונה וההמתנה הם חלק ממסלול עם תכלית.”
חז״ל לימדו ששמחה הבאה מאמונה אינה רק תחושה פנימית, אלא כוח רוחני שמרחיב את הלב, מחזק את הקשר הזוגי ויוצר מרחב של חיבור ומכאן, יחד עם תפילה כנה והכוונה נכונה, נבנה כלי המסוגל לקבל ברכה.
בפתח חודש אדר, חודש שבו “משנכנס אדר מרבין בשמחה”, ובשבת מברכין אנו נזכרים ששמחה איננה תלויה בתוצאה, אלא באמונה בדרך. שמחה שמצליחה לפעום גם בתוך ההמתנה, מלווה בתפילה יומית ומעניקה כוח להמשיך, להתחדש ולצפות לטוב.
“לפעמים,” הוספתי, “לא נדרש שינוי גדול. מילה טובה, מבט שמזכיר שאתם יחד, רגע של הודיה ותפילה בתוך הציפייה כל אלו ביטויים של שמחה הבאה מאמונה.”
חנה הרימה את מבטה.
“אז השמחה עצמה יכולה להשפיע על המציאות?”
“בהחלט,” עניתי. “לעיתים השמחה אינה תוצאה של הישועה אלא הדרך שמקרבת אליה. כאשר הלב נפתח מתוך אמונה, תפילה והכוונה נכונה, גם השפע יכול להיכנס.”
יהי רצון שנזכה לחיות מתוך שמחה הבאה מאמונה, שמחזקת את הלב בשעות המתנה, מלווה בתפילה ויוצרת כלים לקבלת ברכה. ושיזכו כל הזוגות המצפים לזרע של קיימא לראות ישועה במהרה, וכל בית בישראל יתמלא חיים, אור ושפע.
אמן.
וזהו טורנו האחרון בעיתון בשבע. תודה על הזכות להיות עמכם, לשתף ולחזק לאורך הדרך, ולהאיר את שליחותו של מכון פוע״ה.