האתר הוא לע"נ הורינו היקרים חיים וזהבה בלומרט ז"ל ושלום אברדם ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מחבר: בת ציון פרקינאל

יש לכם שאלה?

הינכם מוזמנים לשאול את שאלותיכם. ניתן לשאול שאלות ממגוון רחב של נושאים.
אנו משקיעים מאמצים רבים למתן מענה בזמן אמיתי. אתכם הסליחה במקרים של עיכוב. אנו שומרים לעצמנו את הזכות לפרסם את השאלה והתשובה באתר, כמובן בדיסקרטיות. במידה ונשאלה שאלה באתר השו"ת, אנו רואים בכך הסכמה לפרסום השאלה, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. סייעו בידינו להמשיך לתת מענה לשאלותיך…

כשלא מוותרים על המצווה

“הרב, אנחנו כבר מחכים תשעה חודשים,” נשמע קולה של רות. קול עייף, מהוסס, אך מלא תקווה ואמונה.

השיחה הגיעה למענה ההלכתי של מכון פוע״ה. רות ויואב, זוג צעיר, ממתינים להריון ראשון — חודש אחר חודש, בדיקות, מעקבים, ציפייה — ושוב אכזבה.

“הרופאים מצאו שמועד הפוריות המירבי שלי בחודש (ביוץ) מתרחש מוקדם,” הסבירה רות.

“המועד מתקיים לפני הטבילה.”

מבחינה רפואית, המשמעות ברורה: חלון הפוריות — הימים הספורים שבהם ניתן להרות — מתרחש עוד לפני שהאישה יכולה לטבול. גם כשהכול תקין, זמן הפוריות המירבית בחודש – חולף. הרופא המליץ: “אם אתם רוצים להיכנס להריון — תצטרכו לוותר על ענין הטהרה.”

המצב יצר התנגשות בין הרצון העמוק להורות לבין שמירת מצווה יסודית בחיי המשפחה היהודיים. הקשבתי להם לפרטים הקטנים, משך הדימום, מועד הביוץ, אופן המעקב — וביקשתי לעשות סדר.

“קודם כול,” הסברתי, “הלכתית — לא מחמירים לבד. כשיש ספק בהפסק טהרה או בספירת הימים, שואלים רב.”

“ובמקביל,” הוספתי, “יש גם מענה רפואי. טיפול תרופתי פשוט יחסית, כמו אסטרופם, יכול לעכב מעט את הביוץ ולהאריך את שלב ההכנה של הגוף — ולאפשר חפיפה בין הטבילה לחלון הפוריות.”

רות ויואב הקשיבו, ביררו, והחליטו החלטה ברורה אחת: לא מוותרים על המצווה.

חלפו חמישה חודשים. הם התכוננו להתחיל טיפול, המרשם כבר היה ביד — אך עוד לפני שהספיקו ללכת ולקנות את התרופות שהרופא המליץ עליהן —

ב"ה רות נקלטה להריון.

הטלפון צלצל. יואב אמר בקול מלא הודאה:

“רצינו לבשר — ברוך ה’, היא בהיריון.”

לעיתים, ההסבר הרפואי מפנה מקום לשקט.

ולעיתים, כשהקב״ה שואל אותך שאלה — ואתה עונה נכון: אני לא מוותר על המצווה — הוא כבר מוריד את השאלה.

על דברים אלו ואחרים — הלכה, טהרה, שאלות על מוצאי שבת ועוד — נדבר בסדרת "מוצ”ש זוגי" – המיועד לתקופת ימי השובבים של מכון פוע״ה.

הסדרה כוללת חמישה מפגשים מקוונים, מעמיקים ורלוונטיים לזוגיות ולחיי המשפחה, עם אפשרות לקבל הקלטות של כל המפגשים. המפגש הבא יתקיים במוצ”ש פרשת בשלח, י”ג בשבט, 31.1, בשעה 20:30.

ניתן להצטרף לכל הסדרה או למפגשים בודדים. ההרשמה דרך אתר המכון.

 

הרב נתניאל מימון, רב יועץ ופוסק במכון פוע״ה

תמיכה במטופלי פריון- אתגרים והזדמנויות

מכון פוע"ה מברך את יו"ר שדולת פריון והולדה בכנסת על הקמת ישיבת שדולה בנושא "תמיכה במטופלי פריון- אתגרים והזדמנויות."

בהשתתפות שרים וחברי כנסת, המכון, גורמי רפואה ומערך תמיכה ריגשי, נציגי בתי חולים וקופות חולים

הישיבה תתקיים ביום רביעי, כ"ד שבט תשפ"ו (11.2.26 בשעות 9:00-11:00 באולם נגב בכנסת

דרך חדשה

“הם פוסעים אל החדר בצעד מהוסס.”
כך זה נראה כמעט תמיד.

מבט נבוך, לרגע מיישרים מבט ביניהם, לרגע נוצר קשר עין בינינו. חלקם כבר בעיצומו של המסע, חלקם רק בתחילתו. כולם כבר עברו תחנות רבות עד הגיעם לכאן, וכולם נושאים משא על כתפיהם.

אנחנו יושבים. מדברים. מקשיבים. שומעים.
מנתחים בזהירות את המציאות שלהם, נותנים להם הכוונה, לעיתים מסייעים להם בקבלת החלטות – אבל לרגע גם עוצרים. נותנים מקום. מקום לחלום ולכמיהה, לרצון ולקושי, לבקשה.

לעיתים צריך לתקף את החלום ולתת לו לגיטימציה – לראות שדווקא כפי שהוא, עוד יכול להתגשם.
ולעיתים נדרשת עבודה אחרת: לבנות חלום חדש. כזה ששואב את אדניו ויסודותיו מהחלום הראשוני, זה שכבר כמעט נגנז. וגם לו – אנחנו מבקשים לתת מקום.

לא פעם, בסיומה של שיחה כזו, הזוג קם בשקט. לא תמיד יש מילים, אבל במבט אפשר לראות שמשהו הונח, גם אם הדרך עוד ארוכה.

את המפגש הזה, החוזר על עצמו שוב ושוב, ביקשנו לבטא גם במרחב הפיזי.

לפני ימים ספורים זכינו לחנוך את בית פוע"ה החדש. חנוכת הבית הייתה עבורנו הזדמנות לעצור לרגע בכניסה אל המרחב החדש, ולפסוע – צעד אחר צעד – במסע שמלווה אותנו כבר עשורים רבים.

התערוכה שהוצבה במשרדי המכון הפגישה אותנו, ואת הבאים בשערינו, עם החלומות והדרך: עם הזוגות, עם הציפיות והאכזבות, עם התקוות והבשורות הטובות, וגם עם החוויות המאתגרות.

המשרדים הפכו לביתנים שייצגו רגע בזמן ובמרחב שבו אנחנו נושאים יחד עם הזוג את המשא, ויוצאים איתם למסע הייחודי להם.

בביתן אחד – הצעדים הראשונים: החלומות שפתאום מוטלים בספק, הצעידה הזוגית הראשונה, מבוך הבדיקות והשפה הרפואית הזרה הכניסה אל עולם הלכתי ואמוני שיתווה כעת דרך חדשה ויצעד עימם.
בביתן אחר – העמקה בעולם הרפואי: מידע, נתונים, אפשרויות, חוות דעת של מומחים, ורעיונות שנלמדו מטובי הרופאים בארץ ובעולם.
ובביתן נוסף – מקום לשבת, עם כוס תה חמה, להשיח את אשר על הלב. לפגוש איש או אשת מקצוע שייתנו מקום לכאב, שיסללו דרך, שיתנו כלים לעולם האישי והזוגי.

במרחב הביתנים, ביתן, המגלה שלא מדובר רק בזוג אחד. זוגות בכל רחבי העולם זוכים למענה מהצוותים של מכון פוע"ה, לתקווה ולמזור. אולי צרת רבים אינה תמיד נחמה, אבל יש בה כדי לייצר אחווה, חיבור ושותפות.

בהמשך המסע פוגשים את הצוותים כולם: הרבנים והמשיבות, נשות ההשגחה במעבדה ואנשי המוקד.
כולם מכוונים לדבר אחד – להיות שותפים במשא ובמסע.

ורגע לפני הסוף, פוגשים גם את המקומות הקשים ביותר: ליווי בשאלות של סוף החיים.

בביתן של קדושת החיים, אי אפשר היה שלא לעצור ולרגע לתת למחזה הניבט, חולה על מיטת טיפול נמרץ עטוף כולו מכף רגל ועד ראש במכשור המתקדם ביותר, לפעול עליך. במקום הזה, גם החזקים ביותר, המנוסים ביותר, עצרו לרגע, ואצל כולם זה מתחבר לרגעים בחיים ובסופם, להכרה התודה על הוספת הקומה הזו במענה שלנו במכון פוע"ה, להיות עם המשפחות, להיות עם האנשים, בשאלות הקשות ביותר, בקבלת ההחלטות, בחיבוק ועיטוף, בכאב ובנחמה.

התערוכה, וגם אנחנו חוזרים אל נקודת ההתחלה, כי לבסוף אנחנו מבקשים להוסיף חיים, והחיים מלאים במחזוריות של צמיחה וגדילה.

במכון פוע”ה אנחנו מבקשים להיפגש עם הזוג, להיישיר מבט, ולתת מעטפת מלאה – רפואית, הלכתית ונפשית־רגשית – בכל מעגלי ההתמודדות.

וכשאנו זוכים לכך, כפי שזכיתי היום כשיצא זוג מחדרי ואמר:
“באנו בתחושה שאנחנו אבודים. עכשיו כבר לא. יש מי שיצעד איתנו, יש מי שנושא איתנו את המשא, ויש מי שמכוון את הדרך” –

אז אנו יודעים: זכינו – השליחות שלנו קיבלה משמעות נוספת, במעט נושאים אנו עימם את המשא, צועדים איתם במסע עד לבשורות טובות בע"ה.

התחדשות בבית חדש איננה רק מקום פיזי.
זהו מקום שבו נושאים חלומות, כותבים אותם מחדש כשצריך, ומתפללים – וגם זוכים – להגשים בע"ה.

 

הרב אודי רט, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה וקדושת החיים

תקווה אמיתית

“הרב… אנחנו פשוט לא יודעים מה נכון לעשות,” קול יעל רעד בטלפון. לצידה שמעתי את יעקב, שותק, אך הכאב בקולו היה ברור.

זה היה לפני מספר חודשים, במהלך שגרת הייעוץ במכון פוע״ה.

“הרופאים אמרו שההיריון שלי בסיכון ממשי,” סיפרה יעל. “יש סיכוי שהמשך ההיריון עלול לסכן את חיי. הם לא מבינים כמה אנחנו לחוצים.”

יעקב הוסיף בקול חנוק: “והפחד הוא לא רק מהבריאות שלך… אנחנו פשוט לא יודעים מה לעשות הלכתית.”

הקשבתי בעדינות, וידעתי שעלי להציע להם מסלול ברור — הן רפואי והן הלכתי.

“אנא, ספרי לי הכל,” ביקשתי.

“זה ההיריון השלישי שלנו,” סיפרה יעל. “שני ההריונות הקודמים הסתיימו בלידה מוקדמת, ואובדן אחד היה טראומטי. עכשיו הרופאים אומרים בפירוש: כל סיכון עלול להיות קריטי.”

“אז מה אפשר לעשות?” שאל יעקב, קולה של אשתו בידו.

“יש כמה אפשרויות,” הסברתי. “תחילה — מעקב רפואי צמוד במיוחד, טיפול מיטבי במרפאה המתמחה בהריון בסיכון, ולעיתים — התערבות רפואית מוקדמת במידה ויש סכנה מיידית.”

“ומה לגבי ההלכה?” שאלה יעל. “האם מותר לנו לפעול גם בשבת אם נדרש מעקב או טיפול?”

“בדיוק כאן נכנסת ההלכה לפעולה,” עניתי. “פיקוח נפש תמיד קודם, ולכן כל בדיקה או טיפול דרוש להצלת חיי האם — אפילו בשבת — מותר ואף מצווה. כמובן, יש להעדיף דרכים שמפחיתות חילול שבת כאשר זה אפשרי, אך בחירום — החיים הם מעל הכל.”

כמה ימים לאחר מכן נפגשנו במכון, שם הדרכתי אותם כיצד לנהל מעקב צמוד, לשלב התייעצות עם מומחים, ולפעול בהתאם להלכה בכל צעד.

לאחר שבועות של מעקב וטיפולים, יעל חשה ביטחון ורגיעה, וההיריון המשיך למרות הסיכון הראשוני.

זו דוגמה נוספת לכך שהשילוב בין רפואה מודרנית להלכה מאפשר להתמודד עם מצבים מורכבים, לשמור על החיים, ולתת להורים תקווה אמיתית.

על הנושאים הרגישים של היריון בסיכון, מעקבים רפואיים והיבטים הלכתיים אנו מדברים בתוכנית “חיים חדשים” בכל יום שישי בשעה 11:30 בערוץ 14.

בשבוע הבא בתוכנית נעסוק בנושא חשוב נוסף: לקראת כלה

כל הפרקים זמינים לצפייה באתר מכון פוע״ה.

 

הרב אלחנן לואיס, רב יועץ ופוסק.

 

חנוכת בית פוע"ה

זה לא היה רק רגע של חנוכת בית –
זה היה רגע של עצירה, התבוננות והודיה על דרך ארוכה שנבנתה צעד אחר צעד.

הבית החדש נפתח, ובתוכו התערוכה „שותפים למסע החיים” –
תערוכה חיה ונושמת שמספרת סיפור אחד גדול:
סיפור של שליחות, של אמונה, ושל אלפי אנשים שליוו, תמכו ועמדו לצדנו לאורך השנים.
כל תמונה, כל מילה, כל פרט – הם עדות לדרך שנעשתה ולחזון שממשיך להתרחב.

האירוע התקיים במעמד מכובד ומרגש במיוחד,
בהשתתפות הרב שלמה משה עמאר, ראש העיר ירושלים, משה ליאון, השר בצלאל סמוטריץ, חברי כנסת, רבנים, אנשי ציבור ואורחים חשובים נוספים,
שבאו להיות שותפים לרגע הזה ולחזון שממשיך לצמוח ולהתרחב.

בלב האירוע ניצב קיר ההוקרה למפתחות –
קיר שמוקדש לאנשים שפתחו שערים, שהאמינו גם ברגעים של חוסר ודאות,
ושבחרו להיות שותפים אמיתיים ליצירת מציאות של תקווה וחיים.
זהו קיר של תודה עמוקה, של זיכרון ושל חיבור בין עבר, הווה ועתיד.

חנוכת הבית הזו היא הרבה מעבר למבנה חדש –
היא אבן דרך משמעותית במסע מתמשך,
והבטחה להמשיך לבנות, להאיר ולפתוח דלתות לעוד רבים.

סגירת מעגל של תקווה

“הרב… אני אזכה לילדים?”

השאלה הזו יצאה ממני כשישבתי, שבורה ובוכייה, מול הרב מנחם בורשטין מייסד וראש מכון פוע"ה , אחרי שנים מייגעות של טיפולי פוריות. הוא הביט בי וענה בביטחון שקט: “כן. יהיו לך ילדים בעזרת ה'.”
המילים האלו ליוו אותי, חיזקו אותי – ונתנו לי כוח להמשיך.
לפני שנפרדנו, שאלתי בלחש:“ומה אם הדרך עוד ארוכה?” והוא חייך ואמר:“אז הולכים אותה ביחד.”
אני תהילה פלדמן, נשואה כבר 19 שנה. במשך שבע שנים עברנו טיפולי פוריות – תקופה מטלטלת, מתישה, מלאה תקווה ואכזבות, דמעות ותפילות.זה לא היה פשוט: לא לגוף, לא לנפש, ולא לזוגיות. אבל ברוך ה’, אחרי דרך ארוכה – זכיתי והפכתי לאמא. מאז זכינו לארבעה ילדים. כולם נולדו לאחר טיפולים ממושכים. כל אחד מהם הוא נס.

וגם היום, המסע שלנו עוד לא הסתיים. כבר שלוש וחצי שנים שאנחנו שוב בתהליך, עם רצון לילד נוסף – עדיין מקווים, עדיין מתפללים. לאורך כל הדרך, מכון פוע”ה היה עבורנו עוגן אמיתי: הלכתי, רפואי ורגשי. מקום שלא משאיר אותך לבד, גם ברגעים הכי שבריריים.

לפני תקופה עברתי להתגורר באזור אריאל. כששמעתי על פתיחת סניף של מכון פוע”ה בעיר, שאלתי את עצמי – ואותם – האם אוכל לסייע בדרך כלשהי.

לשמחתי, התשובה הייתה כן.

וכך, מתוך המקום האישי והכואב כל כך – ומתוך אמונה גדולה – בימים אלה אני מתחילה את שליחותי בסניף פוע”ה אריאל.

עבורי זו סגירת מעגל מרגשת: מהמקום שבו ישבנו פעם, בעלי ואני, כזוג שזקוק לליווי, למקום שבו אני היום – מלווה אחרים.

הסניף באריאל מאפשר לזוגות מהאיזור לקבל ליווי מקצועי, אישי ורגיש, הלכתי – רפואי בדיוק כמו במטה בירושלים, (שחוגג השבוע חנוכת הבית)  אך קרוב לבית. כדי שאף זוג לא ירגיש לבד במסע הזה.
אם אתם בתהליך – תדעו: יש דרך ויש מי שהולך איתכם. לעיתים, הוא אפילו ממש קרוב לבית.

תהילה פלדמן – זוג במכון,  סניף אריאל מכון פוע"ה

מבט אחד לאחור ממלא את הלב יותר מאלף מילים

יש רגעים שבהם מבט אחד לאחור ממלא את הלב יותר מאלף מילים.

כך מצאתי את עצמי לאחרונה, מדפדף באלבומי תמונות ישנים של מכון פוע״ה. אלבומים עבים, מעט דהויים בקצוות, אך חיים כל כך. בכל תמונה – סיפור. בכל מבט – דרך. ובין הדפים – שליחות אחת, מתמשכת.

בעוד ימים נעמוד בעזרת ה׳ בחנוכת בית פוע״ה החדש. רגע חגיגי ומרגש, שמבקש מאיתנו לעצור – ולהתבונן. לא רק במה שנבנה כאן מאבן, אלא במה שנבנה כאן במשך שנים ארוכות של מסירות, אמונה ותקווה.

כמעט ארבעה עשורים של עשייה מצטברים לאלבומים הללו: חדרים קטנים שהכילו שאלות גדולות, פגישות שנפתחו בחשש והסתיימו בדמעות של שמחה, רגעים שבהם לא תמיד היו תשובות – אבל תמיד היה מי שיקשיב, ילווה ויאמין.

לכבוד חנוכת הבית, בחרנו לפתוח תצוגה מיוחדת שתיפרס ברחבי הבית ותאפשר הצצה נדירה למסע שעברנו – מיום הקמת המכון ועד היום. התצוגה משלבת תמונות, קטעים, סיפורים ורגעים שנאספו לאורך השנים, וכל אחד מהם נושא בתוכו חיים שלמים. זו איננה תערוכה של עבר בלבד, אלא עדות חיה לשליחות שנמשכת גם בהווה ומביטה אל העתיד.

בית פוע״ה החדש הוא ביטוי מוחשי למסע הזה.

הוא נושא בתוכו את הזיכרונות של המקומות הקודמים, את הקולות, התפילות והלבבות שנגעו כאן בחיים עצמם. כל קיר מספר סיפור. כל חדר נועד להכיל רגישות. כל מסדרון נבנה כדי להוליך תקווה.

ובעזרת ה׳ — שנזכה מכאן להמשיך ולצמוח, להתרחב, ולהוסיף טוב וברכה לעם ישראל.

שנצליח לשאת באחריות הגדולה שניתנה לנו, ולהאיר את דרכם של עוד רבים, מתוך אמונה, ענווה ושליחות.

בשורות טובות

הרב מנחם בורשטין, מייסד וראש מכון פוע״ה

אור קטן מדליק תקווה גדולה

“כמה פעמים אנחנו זוכרים לעצור ולהודות על חיים?” חשבתי לעצמי.
אני שומע הרבה סיפורים, אבל השבוע הגיעו אלי שניים כאלה שגרמו לי לעצור ולהרגיש עד כמה כל חיים הם נס – אחד מהם נולד ממש עכשיו, והשני הגיע מתוך הכרת תודה על חיים שהיו כבר כאן.

הפנייה הראשונה הגיעה משמואל, יהודי מבוגר. קולו היה שקט ושקול, אך ניכר שהיה טעון. הוא סיפר לי שגיסו, אליקים, הלך לעולמו לפני כמה חודשים והשאיר אחריו ירושה מכובדת. ואז, כמעט בלחישה, הוסיף:
“אבל… לדאבון לב, הוא לא השאיר צאצאים…”

הייתה שתיקה קצרה. שתיקה שמספרת חיים שלמים.
“חשבתי לתרום חלק מהירושה למכון פוע”ה,” המשיך שמואל. “אני מאמין שחשוב שאליקים ישאיר חותם וזיכרון בעולם. ואין מקום ראוי יותר לכך ממכון פוע”ה, שעובד יום ולילה כדי להביא חיים חדשים לעולם.”

הקשבתי, והלב כאב. יהודי ערירי, שלא זכה לראות בנים ובני בנים. אמרתי לשמואל שאני מצטער לשמוע על אליקים, והסכמתי בכל לב עם דבריו – שראוי שפעילות המכון תהיה לעילוי נשמתו, ושנזכיר אותו ביום השנה.
מתוך סוף החיים – תצמח שליחות של חיים.

עוד באותו יום, הטלפון צלצל שוב. הפעם – שיחה מדרום אמריקה.
“מזל טוב, הרב,” אמר דוד, בקול מלא שמחה שקשה להסתיר, “נולד לנו בן.”

בירכתי אותו בחום, אף שלא זיהיתי את המספר.
איתמר מיהר להסביר שמעולם לא פנה למכון פוע”ה בענייני בעיות פוריות. “ברוך ה’, לא היינו זקוקים לטיפולים,” אמר. אבל היו לו ולאשתו, רחל, שאלות בענייני טהרת המשפחה ובדיקות בהריון. “ותמיד,” הדגיש, “קיבלנו תשובות מקצועיות, מדויקות, ובפנים מאירות.”

ואז הוסיף בפשטות מרגשת:
“אנחנו רוצים לתרום.”
הוא נקב בסכום מכובד מאוד, והסביר שזה מתוך הכרת הטוב להקב”ה – על כך שלא נזקקו לטיפולים, ועל כך שנולד להם ילד בדרך טבעית ובריאה.

כך מצאתי את עצמי באותו יום עם שתי תרומות, שונות כל כך – ומשלימות כל כך:
אחת – מפאת סוף החיים.
והשנייה – בעקבות חיים חדשים.

ושתיהן יחד יסייעו למכון פוע”ה להמשיך בשליחותו – להביא עוד ועוד חיים, עוד תקווה, לעוד זוגות שממתינים.

יש מי שמכיר בנס רק כשהוא נס על-טבעי, נס גלוי. אבל יש מי שמכיר גם בניסים ה“קטנים” – הטבעיים, השקטים, הנסתרים. גם לידת תינוק בריא, ללא סיבוכים וללא טיפולים, היא נס גדול שדורש הודיה והלל.

ימי חנוכה הם הזדמנות מיוחדת לעצור ולהכיר בניסים הגדולים והקטנים גם יחד. כשאנחנו יושבים מול הנרות ומתבוננים באור הקטן שלהם, אפשר לזכור ולהזכיר את הברכות הרבות והניסים הרבים שמלווים אותנו בכל יום.
וגם – לזכור את אלה שממתינים עדיין לנס שלהם, ומתפללים שאור קטן ידליק להם תקווה גדולה.

חנוכה שמח ובשורות טובות.

 

 

נשיקה מהקדוש ברוך הוא

חנוכה, שעת הדלקת הנרות, ברגע אחד הכל מאיר. להבות קטנות מרצדות ומאירות למרחק, מפרסמות את הנס – הנס שקרה בימים ההם וקורה גם בזמן הזה.
שעת ההדלקה מסתיימת, קולות השירה עולים ומתערבבים בצחוק הילדים שסיימו להדליק את החנוכיות שהכינו בגן הילדים ומשתעשעים בסביבונים… שמחה, אור, משפחה…
ורק בבית הסמוך, יושבים בני זוג ומחכים לנס. הם מתפללים שהוא יבוא, הם מאמינים בכל ליבם אך עדיין מצפים.
לקראת הימים הללו חשתי צורך לשתף אתכם בנס של זוג (מטעמי פרטיות לא נוכל לפרט את שמם). כמו זוגות רבים שפונים אלינו למכון, גם הם זכו לקבל ליווי מסור, תמיכה נפשית וסיוע הלכתי על ידי רבני וצוות המכון.
הם הגיעו אלינו כשהם מתמודדים עם קושי רפואי גדול. בשל עובי דק של רירית הרחם העובר אינו נקלט, וכבר 8 שנים שהם חווים כאב עצום של ציפייה שרק הולך ומתגבר.
ב' בכסלו תשפ"ד, הם הגיעו לפגישה נוספת ובקשו להיפגש עמי בכדי לתאם את הציפיות אחרי כל כך הרבה ניסיונות.
בשיחה אמרתי להם שילודה זו מצווה ואם עושים את כל ההשתדלות ומתפללים, אפשר לקבל נשיקה מהקדוש ברוך הוא.
סיפרתי להם על שיחה חשובה שזכיתי לשמוע בזמן למודי בישיבת מיר (ישיבתו של אמו"ר שהיה בישיבה גם בזמן השואה בשנחאי) מראש הישיבה מו"ר הרב חיים שמואלביץ זצ"ל.
הרב שאל למה אנו מעצימים כל כך את נס פח השמן הרי הנס הגדול היה כפי שאומרים ב"על הניסים" נס של "רבים ביד מעטים" אלא שבגלל ההשקעה והאחדות של עם ישראל באותה תקופה הם קיבלו "נשיקה" מהקדוש ברוך הוא והעצמה של נשיקה זו מבליטה את נס המלחמה, הוא הוסיף שגם בימינו כאשר עושים באהבה את רצון הבורא זוכים לנשיקה משמים.
בטוחני שההשקעה והתפילות יביאו, אם ירצה השם, את השתרשות העובר.
לפני שבועיים זלגו דמעות מעיניי כאשר זכיתי לקרא בברית את השם "אורי" לרך הנולד וכשהאבא של היולדת זכה להיות הסנדק.
איזו נשיקה גדולה תודה לך השם.
אני חייב לומר לכם שאני מרגיש שה' יתברך תמיד אוהב אותי(נו)
ותמיד יהיה לי(נו) רק טוב…
במכון פוע"ה אנו חווים ב"ה בכל יום ניסים ורגעים מרגשים ומשמחים של אנשים שציפו, קיוו, היו מודאגים במשך שנים והנס הגיע.
במיוחד עכשיו, במציאות הלא פשוטה של עם ישראל, אחרי למעלה משנה כואבת, שבה איבדנו חיים רבים, חשוב להוסיף חיים. לעמוד לצידם של אותם זוגות שמייחלים להגשים את החלום – להביא ילד לעולם ולהפוך למשפחה.

לתרומה

פתח של תקווה

“הרב… אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות,” קולה של מיכל נשמע בטלפון, רועד. זה היה לפני כעשר שנים, במהלך תורנות שגרתית במענה של מכון פוע”ה. לצידה שמעתי את דניאל, שותק, אך הכאב בקולו עמוק.

“אמרו לי שהסיפור שלנו מורכב,” המשיכה מיכל, “אבל אני חושבת שאף אחד לא באמת מבין עד כמה.”

“ספרי לי,” ביקשתי בעדינות.

“נולדתי עם מום בלב,” אמרה. “הרופאים אמרו שיש לי חלון זמן קצר בלבד להרות לפני שהמצב יחמיר. ב”ה, אחרי טיפולי פוריות שגרתיים, נולד לנו בן.”

דניאל הוסיף בקול חנוק: “אחרי שנה ניסינו שוב… והיא הרתה עם תאומים.”

מיכל עצרה. “הלידה הייתה מוקדמת מדי. הם לא שרדו. מאז— זה כאב שלא נגמר.”

דניאל המשיך: “ואז הרופאים הודיעו חד־משמעית: היריון נוסף מסוכן ממש לחייה. אף רופא לא מוכן לקחת את הסיכון.”

השתיקה מעבר לקו הייתה כבדה.

הקשבתי, וידעתי שעליי לחפש עבורם פתח של תקווה.

“מיכל, דניאל,” אמרתי ברכות, “יש לי רעיון. בואו למכון ונחשוב יחד.”

כמה ימים לאחר מכן הגיעו לפגישה.

שם העמדתי בפניהם את האפשרות: “פונדקאות — הפריה חוץ־גופית רגילה, אך את העוברים מחזירים לרחם של אישה אחרת שתישא את ההיריון עבורכם.”

“זה מותר הלכתית?” מיכל שאלה מיד.

“הנושא מורכב,” עניתי, “אך כשאין דרך אחרת, ואם הפונדקאית יהודייה ואינה נשואה — יש פוסקים גדולים המתירים.”

כדי לחזק אותם התקשרתי באותו רגע למורי ורבי, הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ”ל.

לאחר ששמע את הפרטים אמר בבירור: “במקרה כזה — מותר. ואף יש בזה מצווה.”

מיכל התפרצה בבכי של הקלה.

“וזה חוקי?” שאל דניאל.

“כן,” הסברתי. “בישראל יש חוק מסודר לפונדקאות. אדריך אתכם איך לפנות לוועדה.”

ומכאן החל מסע ארוך: גיוס מאות אלפי שקלים, איתור פונדקאית מתאימה, התגברות על אכזבות — פונדקאית שוויתרה ברגע האחרון, החזרות שלא נקלטו — אך הם לא ויתרו.

כעבור כשנתיים זה קרה: הריון תקין.

ונולדו — בן ובת תאומים, בריאים ושלמים.

בברית המילה של הבן דניאל עמד ליד הכיסא, דמעות זולגות. “הרב… חלום שהפך למציאות.”

והפעם — הדמעות היו של שמחה, הכרת הטוב ונס.

על הסוגיות העדינות של פוריות, ילודה וקדושת החיים אנו מדברים בתוכנית “חיים חדשים” בכל יום שישי בשעה 11:30 בערוץ 14.

כל הפרקים זמינים לצפייה באתר מכון פוע”ה.

 

הרב אריה כץ מנהל המחלקה למחקר וספרות הילכתי במכון פוע"ה

זה לא יכול להיות אצלי…

משולחנו של הרב מנחם בורשטין, מייסד וראש מכון פוע”ה
“זה לא יכול להיות אצלי…,” קולו של יואב נשמע בטלפון, מלא כעס ופחד.
“אנחנו מנסים להביא ילדים כבר שנתיים, והם מדברים איתי על בדיקות פוריות לגבר… אני מרגיש שהכל מוטל עלי, ואני מתחיל לחשוב שאולי זה בכלל היא – שהבעיה אצלה, ואני סובל סתם בגלל זה.”
נשמעה דאגה חזקה, אך גם תחושת הכחשה ואשמה – מנגנון הגנה טבעי מול חוסר הוודאות. “אני בריא, אין לי סימנים כלשהם… איך זה יכול להיות אצלי? זה פשוט לא אפשרי,” הוסיף יואב בקול מתוח.
“יואב,” אמרתי בקול רגוע אך ברור, “אני מבין את התחושות שלך. פחד, תסכול, ואפילו הטלת אחריות על אישתך – אלה תגובות טבעיות לאי־ודאות. אך עליך לדעת: הגוף הוא פיקדון מהקב”ה, והאחריות לבריאותך ולבריאות הזוגיות איננה ניתנת לוויתור. בדיקות פוריות אינן ‘אשמה’ של אף אחד, אלא כלי הכרחי להבנה, טיפול ומניעה.”
“אבל הרב… אם אעשה את הבדיקות, אולי אגלה משהו שאני לא מוכן לשמוע,” המשיך בקול רועד.
“גם אם כן,” עניתי בקול סמכותי אך חם, “יש לזכור כי התורה מדריכה אותנו לפעול מתוך אחריות ולבדוק כל מקום בו ייתכן קושי. הפחדים, החששות וההכחשה – אלה טבעיים, אך אינם מהווים סיבה למניעה. הבדיקות הן לטובתך ולטובת משפחתך, והן מאפשרות פעולה נבונה ומושכלת, תוך שמירה על שלום בית ובריאות הנפש.”
יואב נשם ארוכות. “אבל מה אם אמצא משהו?”
“גם אם כן,” הסברתי, “לא מדובר באשמה או בעונש. מדובר במציאות שיש להתמודד איתה בחכמה ובאמונה. עליך לפעול יחד עם אישתך, ולסמוך על הקב”ה. הכלי הזה ניתן לכם כדי שתוכלו לפעול נכון ולהשיג את המטרה – להביא ילדים בריאים לעולם.”
חשוב שתדע, גם אם חלילה יש בעיה זכינו שכיום יש פתרונות לכל בעיה, אם הקב"ה היה רוצה שתהיה ללא ילדים הוא היה מביא אותך בדורות קודמים שבהם הרפואה לא הייתה כה מפותחת. רצון ה' שתעשה את ההשתדלות הזאת לקיום המצווה וכך לזכות בע"ה בפרי בטן.
יואב שתק רגע ארוך, ואז נשמע קולו רועד אך החלטי:
“אני אעשה את הבדיקות. גם אם אמצא משהו… אני אעשה את זה מתוך אחריות ואמונה. אני לא אחפש אשמה אצל אף אחד, וגם לא אצל עצמי. אני אקבל את מה שיש, ונעבוד יחד עם אשתי בדרך הזו.”
“נכון מאוד,” הסכמתי, “אני מבין את פחדיך, אך לפעמים הכוח האמיתי מגיע מהיכולת לפעול מתוך אחריות, ולדעת שהקב”ה מלווה אותנו בכל צעד. בכך תמצא את השלווה האמיתית, ואת האפשרות להגיע לרגעים שאתם חולמים עליהם: להיות הורים ולבנות משפחה.”
על סוגיות הקשורות לתחומי פוריות, ילודה וקדושת החיים אנו עוסקים בתכנית החדשה שלנו “חיים חדשים”, בכל יום שישי בשעה 11:30 בערוץ 14.
בשבוע הבא התוכנית תעסוק באחד הנושאים החשובים והרגישים ביותר: פוריות הגבר.
עד לפני שנים לא רבות, נחשב הנושא לטאבו – נמנעו מלדבר עליו, והוא היה מלווה בסטיגמה רבה.
פרקי התוכנית ששודרו עד כה זמינים לצפייה באתר המכון.

שעות מענה חנוכה

ימים ראשון- חמישי כ"ד-כ"ח כסלו (14-18.12):

יעוץ פוריות:9:00-16:00

קו טהרה:18:00-20:00

השגחות וציוד הלכתי:9:00-13:00 מעבר לשעות הפעילות אפשרי לשלוח ואטספ / מסרון למספר 052-8881698 רק בנוגע להשגחה ליום המחרת

מענה נשי ריגשי: 20:00-22:00

מענה נשים הילכתי: 20:00-22:00

קדושת החיים: מענה הלכתי מיידי הכולל ייעוץ והכוונה לנדרשים להכריע בשאלות מורכבות ודחופות הנוגעות לחולה הנתון בסכנת חיים או במצבי חולי מורכבים. מענה 24/7 בקו המוקד: 079-5555955

יום שישי כ"ט כסלו (19.12):

יעוץ פוריות:9:00-12:00

קו טהרה: 12:30-14:00

השגחות וציוד הלכתי:9:00-13:00 מעבר לשעות הפעילות אפשרי לשלוח ואטספ / מסרון למספר 052-8881698 רק בנוגע להשגחה ליום המחרת

מענה נשי ריגשי: לא ינתן מענה

מענה נשים הילכתי: לא ינתן מענה

קדושת החיים: מענה הלכתי מיידי הכולל ייעוץ והכוונה לנדרשים להכריע בשאלות מורכבות ודחופות הנוגעות לחולה הנתון בסכנת חיים או במצבי חולי מורכבים. מענה 24 שעות ביממה בקו המוקד: 079-5555955

מוצאי שבת ל כסלו (20.12):

יעוץ פוריות: לא ינתן מענה

קו טהרה: 18:00-23:00

השגחות וציוד הלכתי: לא ינתן מענה מעבר לשעות הפעילות אפשרי לשלוח ואטספ / מסרון למספר 052-8881698 רק בנוגע להשגחה ליום המחרת

מענה נשי ריגשי: לא ינתן מענה

מענה נשים הילכתי: לא ינתן מענה

קדושת החיים: מענה הלכתי מיידי הכולל ייעוץ והכוונה לנדרשים להכריע בשאלות מורכבות ודחופות הנוגעות לחולה הנתון בסכנת חיים או במצבי חולי מורכבים. מענה 24 שעות ביממה בקו המוקד: 079-5555955

ימים ראשון – שני א'- ב' טבת (21-22.12):

יעוץ פוריות:9:00-16:00

קו טהרה:18:00-20:00

השגחות וציוד הלכתי:9:00-16:00 מעבר לשעות הפעילות אפשרי לשלוח ואטספ / מסרון למספר 052-8881698 רק בנוגע להשגחה ליום המחרת

מענה נשי ריגשי: 20:00-22:00

מענה נשים הילכתי: 20:00-22:00

קדושת החיים: מענה הלכתי מיידי הכולל ייעוץ והכוונה לנדרשים להכריע בשאלות מורכבות ודחופות הנוגעות לחולה הנתון בסכנת חיים או במצבי חולי מורכבים. מענה 24 שעות ביממה בקו המוקד: 079-5555955

 

לחשב מסלול מחדש

"כמה מורכב לעשות סבב, ועוד סבב, ועוד אחד, לספור מה נשמר בכל סבב, ולנסות לחשב מה הסיכויים העתידיים שלי מכל המהלך", אמרה יודפת בטון ענייני "להחזיק את התקווה לעתיד זוגי, למשפחה שמחה, לקולות צחוק. לקום ולהעז, ליפול ושוב לקום, והכל לבד…"

כך שיתפה יודפת על הבמה, מול 130 נשים שבאו "לחשב מסלול מחדש", בערב בנושא שימור פריון בגבעת שמואל. הנשים שמעו את המילים, ואת מה שבן המילים, את מה שנאמר ואת מה שלא נאמר, ויחד צחקו ובכו, נשמו והתרווחו, וקיבלו במה לתהליך שהן עוברות.

שימור פוריות הוא הליך רפואי המקפל בתוכו מסע רגשי עמוק. מסע המכיל מנעד של רגשות- תקווה וחוסר וודאות, ציפייה ובדידות אחריות וציפייה. היכולת לחלוק את התחושות הללו עם נשים העוברות מסע דומה, נוסכת כוחות, הלב מקבל מקום לנוח, והתקווה מתחדשת בתוך מהלך של אחריות וחישוב מסלול לעתיד, בע"ה.

רוני, חשפה את הפער בין הרגישות שהתהליך מצריך לבין הסביבה שלא תמיד ערה לכך: "לפעמים את נראית חזקה, מחושבת, מסודרת – והלב שלך סוער בפנים. בשיגרה את ממשיכה לתקתק ומגיעה לכל המטלות בעבודה כרגיל- ואף אחד לא יודע מה עובר עליך, לא יודע שאתמול חזרת מאולטרסאונד ומחר את לקראת שאיבה, מה את עוברת בשבועיים הללו וכמה מתח אצור בתוכך".

אסתר, שעשתה שימור לפני שנה, הגיעה לשתף את הנשים בתובנות שלה מהמהלך. הרבה משפטים חשובים נאמרו, אך אולי המשפט החזק מכולם היה: "מכל מה שעשיתי בחיי, מכל ההישגים המקצועיים שלי, אני הכי גאה בכך שעשיתי שימור".

הערב התקיים בגבעת שמואל, בהובלת מכון פוע"ה ע"י גליה בירנבאום ומוריאל ירחי, והשדולה בכנסת לפריון והולדה בראשות יו"ר וועדת העבודה והרווחה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר וביחד עם מר שמוליק מאירוביץ', יושב ראש פורום פנויים ופנויות בגבעת שמואל. פרופ' אריה ברקוביץ' נתן סקירה מקצועית על ההתקדמות בעשור האחרון בתחום שימור הפריון.

חברת הכנסת מיכל וולדיגר פועלת רבות למען נושא פריון והולדה, בכלל, ושימור פריון בפרט, ביחד עם מכון פוע"ה, וערב זה הינו חלק מפעילות עניפה ומבורכת.

על סוגיות הקשורות לתחומי פוריות, ילודה וקדושת החיים אנו עוסקים בתכנית החדשה שלנו “חיים חדשים”, בכל יום שישי בשעה 11:30 בערוץ 14.

סדרה שמעלה לשיח הציבורי בישראל את הסוגיות הבוערות ביותר בתחום. בתכנית נפגוש רבנים, רופאים ומומחים, נדון בדילמות רפואיות והלכתיות מורכבות ונשמע סיפורים מרגשים של נשים וזוגות המתמודדים באומץ, בתקווה ובאמונה.

 

גיל המעבר והשפעותיו על בריאותן ואיכות חייהן של נשים בישראל

דיון בוועדת הבריאות בכנסת בנושא "גיל המעבר והשפעותיו על בריאותן ואיכות חייהן של נשים בישראל"
לאחרונה נערך בוועדת הבריאות בכנסת דיון בנושא גיל המעבר אצל נשים
בדיון עלו היבטים רפואיים בנושא, וההשלכות על איכות החיים של האשה, המתבטא בשינוי אורחות חייה, וגם בשינויים בדפוסי העבודה של האשה. (עלה הצורך בקידום התאמת סביבת העבודה אל המאפיינים שמיוחדים שאשה חווה בגיל המעבר, ועלה הצורך הממשי בחיזוק ופיתוח דיסיפלינה מקצועית ספציפית לתחום, בדגש על חיזוק הידע המקצועי והידע הניתן לציבור הרחב בדבר אבחון, טיפול וביטויים שכיחים של גיל המעבר.)

מכון פוע"ה השתתף בדיון, ונציגת המכון, גב' גליה בירנבאום, העלתה את הנושאים הבאים:
1. מכון פוע"ה פוגש רבות את נושא גיל המעבר והשלכותיו, גם דרך פניות הציבור אל המכון, וגם בעיסוק יזום בנושא בכנסים מקצועיים שהמכון מקיים, ובימי עיון ובסדנאות הקניית ידע לציבור הרחב, תוך מתן סקירה מקצועית בהיבטים רפואיים, הלכתיים, זוגיים ואיכות חיי האשה. גם מכללת פוע"ה מביאה הרצאות מקצועיות בתחום גיל המעבר אצל האשה, במגוון קורסים של המכון.
2. ההשפעות העיקריות של תופעות טרום גיל המעבר, וגיל המעבר, על נשים בהיבטים של טהרת המשפחה ושל אישות. בתחום טהרת המשפחה, האשה לעיתים מתמודדת עם הכתמות ועם דימומים לא סדירים, ולמכון פוע"ה ישנו מענה מקצועי- רפואי והלכתי בתחום, גם ע"י מענה הרבנים, וגם ע"י מענה נשות מקצוע, בשעות היום, ובקווי הערב של המכון (בתחומי טהרה, אישות ופוריות), ומעבר לתשובה ההלכתית, ישנה גם המלצה לפנייה לגורמים מקצועיים ורפואיים, במידת הצורך.
3. השינויים הפזיולוגיים וההורמונאליים משפיעים גם על הדינמיקה הזוגית, ונותנים אותות גם בשינוי דפוסי חיי האישות. גם על כך המכון נותן מענה בקווי נשות המקצוע, ללא עלות, ובדיסקרטיות המאפשרת מרחב בטוח לפונות.
4. הצעות קונקרטיות להטמעה במערכת הרפואה הקהילתית על מנת להעלות מודעות לנושא זה ולהנגיש את הרפואה הייעודית לגיל המעבר, אל הנשים.

סיכום ערב שימור פוריות בגבעת שמואל

הערב התקיים כנס בנושא ״שימור פריון – לחשב מסלול מחדש״ של שדולת הפריון וההולדה בכנסת בראשות יו״ר ועדת העבודה והרווחה, ח״כ מיכל וולדיגר, ומנהלת השדולה גליה בירנבאום.

הכנס התקיים בשיתוף מכון פוע״ה, עיריית גבעת שמואל וחבר מועצת העיר מטעם מפלגת הציונות הדתית, שמוליק מאירוביץ׳.

בכנס הציג פרופ׳ אריה ברקוביץ׳, מומחה לרפואת נשים ופריון, את החידושים של העשור האחרון בתחום שימור הפריון, והתקיים פאנל בהנחיית גליה בירנבאום , עם מוריאל ירחי- ראש תחום שימור פריון במכון פוע״ה, ועם דר' אסתר וויינדלינג-שטיימן, שעשתה לאחרונה שימור בליווי מכון פוע"ה . מוריאל הביאה את הצדדים ההלכתיים, הרגשיים, הכלכליים והמעשיים של התהליך,ואסתר שיתפה בתהליך, בהתמודדויות, בעוגני הכח, בתובנות ובשמחת הלב מהשימור.

את הערב סיימנו עם מופע פלייבק של תאטרון 'פפריקה', ששיקפו מצבים שעלו מקהל המשתתפות, באופן קומי, רגיש ומעצים. השחקניות הצליחו לבטא את המורכבות והכאב לצד החוזקות והתקווה, כשהכל שזור בהומור משובח ובכשרון משחק.

בערכ נכחו כ-130 נשים.

מתוך דברי ח״כ מיכל וולדיגר בכנס:
״בתפקידי כיו״ר השדולה לפריון והולדה בכנסת, זכיתי להוביל יחד עם שותפיי עשייה ענפה שנוגעת בדיוק בנושאים הללו – עשייה שמטרתה לא רק לעורר מודעות לשימור פוריות, אלא גם להנגיש מידע, לקדם מדיניות שתאפשר מימון שוויוני והוגן, ולתת מענה פסיכו-סוציאלי לנשים, צעירות ובוגרות יותר, המתמודדות עם טיפולי פוריות״

חיים חדשים בפוע"ה

תכנית חדשה בהובלת מכון פוע"ה בערוץ 14.
בכל יום שישי בשעה 11:30 בבוקר.
לפעמים חיים שלמים יכולים להשתנות ברגע אחד… רגע שמוליד חיים.
מיטב המומחים: רופאים, רבנים, אנשי מקצוע, אנשי טיפול וסיפור אחד מרגש. 
מביאים אליכם את כל החדשנות, הפתרונות והסודות המקצועיים בתחומי פוריות, לידה וקדושת החיים.
חיבור בין עולמות רפואה, הלכה ורגש.
בין ההכנות לשבת קודש – היו איתנו 25 דקות מרתקות.

את לא לבד

“בהתחלה כולם התעניינו… שאלו איך הולך, מה שלום הטיפולים,” סיפרה לי נעמה באחת מפגישתנו בקליניקה, “אבל לאחרונה אני מרגישה שכבר לא. כשאני נפגשת עם חברות או עם המשפחה, הנושא פשוט נעלם מהשיחות. כאילו ויתרו עלי. כאילו אני כבר לא שם.”
היא שתקה לרגע, עיניה מביטות מטה, ואז הוסיפה בשקט:
“אני יודעת שהם לא מתכוונים לפגוע, אבל זה גורם לי להרגיש לבד. מאוד לבד.”
הקשבתי לה, מהרהרת עד כמה הרגש הזה מוכר. נשים רבות המתמודדות עם טיפולי פוריות מתארות תחושת בדידות, ולעיתים גם פגיעה בערך העצמי. דווקא בתקופה שבה הן זקוקות ליותר חום, אמפתיה והקשבה – הסביבה לעיתים מתרחקת, לא מתוך רוע, אלא מחוסר ידיעה כיצד לגשת.
מתוך ההבנה הזו קמו הקבוצות הטיפוליות לנשים המתמודדות עם אתגרי פוריות.
קבוצה טיפולית מאפשרת מרחב תומך, בטוח ומכיל – מקום שבו כל אחת מרגישה שהיא לא לבד. במסגרת מפגשי הקבוצה, הנשים משתפות, מקשיבות, לומדות זו מזו ומפתחות מיומנויות חדשות לחיזוק הערך העצמי וההתמודדות הרגשית.
במהלך המפגשים אנו עובדות על חיזוק מיומנויות תקשורת, התמודדות עם מתחים ולבטים, חיזוק הביטחון העצמי, והבנה מעמיקה של השפעות הטיפולים על המערכת הזוגית והנפשית. הקבוצה מעניקה לגיטימציה לתחושות, ומאפשרת תמיכה מקצועית והוליסטית הכוללת גם את ההיבטים הרפואיים וגם את הרגשיים.
נעמה הקשיבה לדבריי ואז אמרה בשקט:
“אבל איך זה יכול לעזור לי באמת? הרי אף אחת לא יכולה להבין בדיוק מה שאני עוברת…”
חייכתי אליה בעדינות.
“נכון, כל אחת חווה את הדרך שלה אחרת – אבל דווקא בתוך הקבוצה מתגלה הקסם: את שומעת אישה אחרת אומרת בדיוק את מה שאת הרגשת, אולי אפילו במילים שלא הצלחת למצוא. פתאום את לא לבד, והלב שלך מקבל מקום לנוח.”
נעמה חייכה לראשונה ואמרה: “אולי באמת הגיע הזמן לנסות.”
יתרונותיה של הקבוצה רבים –
הפחתת תחושת הבדידות, מציאת שותפות אמת, קבלת נחמה והבנה ללא שיפוטיות, למידה הדדית מחוויות של נשים נוספות, וחיזוק אמיתי של תחושת הערך והכוחות הפנימיים.
וכמובן, כל זאת בליווי מקצועי של עו״ס קלינית המתמחה בפוריות, המאפשרת תהליך רגשי בטוח ומעמיק.
בקרוב נפתחות מספר קבוצות טיפוליות לנשים ברחבי הארץ – וביניהן קבוצה ביקנעם, בהנחייתי.
אם את נמצאת בתקופה של טיפולי פוריות –
בואי לקבל כוחות, להרגיש שייכות, ובעיקר לדעת – שאת לא לבד בתהליך.

שימור פוריות – לבחור היום, כדי לא לוותר על החלום של מחר

“אני כל כך רוצה להתחתן… אבל עכשיו אני שקועה בעבודה” פתחה לירון בקול מעט רועד.
“אני מנסה להתמקד בקריירה שלי, לתת את כל האנרגיה שלי בעשייה… רק לאחרונה החליטו לקדם אותי לתפקיד ניהולי חדש, ואני עמוסה מתמיד – פגישות, החלטות, פרויקטים. ועם כל זה, הלב שלי כל הזמן חוזר לנושא החתונה, ואני מרגישה שהזמן שלי עובר מבלי שהכל קרה כמו שחלמתי.”
היא נשמה עמוק והוסיפה בלחש:
“ומאז ששמעתי על הליך שימור פוריות אני מתלבטת. מצד אחד, זה נותן לי תחושת ביטחון, מצד שני, אני חוששת – אם אתחיל את ההליך בזמן הקרוב, יחד עם העומס בעבודה. האם אפסיד את החיבור לרצון האמיתי שלי – להתחתן ולהקים משפחה?”
חייכתי בעדינות. “לירון יקרה, זו דילמה טבעית. חשוב להבין – שימור פוריות לא מחליף את מציאת בן הזוג, ולא אומר שאת צריכה להאט או לוותר על הרצון להקים משפחה. הוא פשוט נותן לך אפשרות לשמור על הפוריות שלך ולשלוט על מה שאת יכולה לשלוט עליו.”
“איך זה עובד בעצם?” שאלה לירון.
“שימור פוריות נעשה בדרך כלל באמצעות הקפאת ביציות ומעקב רפואי צמוד. ההליך מאפשר לשמור על איכות הביציות שלך, גם אם כרגע אין בן זוג, או אם יש סיכון רפואי לפוריות בעתיד. כך את יכולה להגדיל את הסיכוי למימוש חלום האימהות כשיגיע הזמן הנכון – בלי שזה יחליף את הצורך למצוא בן זוג או לבחור מתי להקים משפחה.”
לירון הסתכלה עליי במבוכה: “אבל מה אם אני עושה את השימור עכשיו, בעומס הזה בעבודה, ואולי אתחיל להרגיש שאני יכולה להמתין עוד קצת כי עברתי את ההליך”
“זה לגמרי טבעי לחשוב כך,” עניתי. “השימור הוא כלי, לא יעד. הוא נותן ביטחון מבלי להוריד את הרצון שלך להקים משפחה, את יכולה לשמור על האפשרות הביולוגית שלך. זו בחירה אחראית המשלבת רצון, אחריות ושימוש בטכנולוגיות המתקדמות כדי לממש את הרצונות שלך. זו מתנה משמים שהשם נתן את האפשרות להקפיא ביציות. הטכנולוגיה בעבר לא אפשרה זאת.”
לרגע היא נשמה עמוק, ואז חייכה קלות. “זה נותן לי שקט. אני יודעת שאני לא מוותרת על האפשרות להיות אמא – ושאני עושה משהו היום כדי לשמור על זה".
על סוגיות כאלה ואחרות נדבר בתכנית החדשה שלנו “חיים חדשים”, בכל יום שישי בשעה 11:30 בערוץ 14 –
סדרה שמציפה את השיח הציבורי בישראל על רפואה, פוריות וקדושת החיים.
בתכנית נפגוש רבנים, רופאים ומומחים, נדון בדילמות רפואיות והלכתיות מורכבות
ונשמע סיפורים מרגשים של נשים וזוגות המתמודדים באומץ, בתקווה ובאמונה.
בחמישי בערב, כ"ב חשוון (13.11), תתקיימנה הרצאה והופעה בנושא בגבעת שמואל. ביוזמת חבר המועצה מר שמוליק מאירוביץ, ובשיתוף המכון והשדולה לפריון והולדה. פרטים באתר פוע"ה, ובמתנ"ס גבעת שמואל

בין הגנה לכבוד

“הוא לא מבין למה אנחנו עושים לו את זה,” אמרה מרים, הבת הבכורה. “הוא מרגיש שהוא איבד את החירות.”
ישבו מולי ארבעת ילדיו של שלמה.
“אנחנו רק רוצים לשמור עליו,” אמר יואב בלחש, “אבל הוא כל כך כועס עלינו.”
אביהם, שלמה, היה אדם חכם, אהוב וחד־מחשבה. במשך שנים שימש כאיש חינוך מוכר. אך בשנים האחרונות הוא החל לשכוח. בתחילה שמות, אחר כך מקומות. ועם הזמן, גם את האנשים שסביבו.
האבחנה הייתה ברורה: מחלת אלצהיימר. הם הגיעו עקב החמרה במצב.
“זה קרה באמצע הלילה”, סיפרה תמר. “התעוררתי מרעש קל מהמסדרון וראיתי שאבא לא במיטה. הדלת הייתה פתוחה והבית שקט. יצאתי החוצה – והוא פשוט היה בחוץ, מבולבל לא יודע איפה הוא". מאז, הם לא מצליחים לישון בשקט.
אחרי התייעצות עם הרופאים, ולאחר שמוצו כל האפשרויות, הוחלט להתקין מעקה מיוחד על מיטתו, כדי למנוע ממנו לצאת ולסכן את עצמו. אבל כשאביהם הבין מה קרה, הוא התפרץ: “קשרו אותי! לקחו לי את החירות!” והילדים – כאבו לא פחות.
“הרב,” שאלה מרים, “אנחנו לא יכולים לראות אותו כך. אבל אם נסיר את המעקה – אנחנו פשוט נעמוד מול סכנת חיים. מה נכון לעשות?”
זו אחת השאלות הכואבות ביותר שאנו פוגשים בקדושת החיים. לא מדובר רק בפיקוח נפש, אלא במקום שבו נדרשים הילדים להחליט עבור הוריהם – ולעיתים, גם בניגוד לרצונם.
בעל ה”ציץ אליעזר”, עסק לעומק בשאלה הזו, הוא מזכיר את הסיפור הידוע בגמרא על רב אסי, שאמו איבדה את צלילות דעתה. בשלב מסוים, הפסיק לטפל בה בעצמו והעביר את האחריות לאחרים.
הרמב”ם מסביר – לא מתוך זלזול בכיבוד אם עשה זאת, אלא להפך: לפעמים הדרך לכבד הורה היא דווקא לא להיות המטפל הישיר. ה”ציץ אליעזר” מדייק: כאשר נדרשת פעולה שיש בה פגיעה בגופו של ההורה, כקשירה וכדו', אין זה ראוי שהילדים יעשו זאת בעצמם. עדיף שאיש מקצוע מוסמך יבצעו זאת, כדי שלא תיפגע מערכת היחסים שבין ההורה לילדיו.
במקרה של שלמה, ההנחיה הייתה ברורה: הילדים אינם צריכים להיות אלו "שיכבלו" את אביהם. כך נשמר האיזון בין החובה להציל, לבין החובה לשמור על כבודו של ההורה.
בעבודתנו היומיומית בקדושת החיים אנו פוגשים שוב ושוב את הגבול הדק שבין הרצון להגן, לבין הפחד לפגוע.
ביום שני י”ב בחשוון (3.11.25 למניינם) נקיים בע"ה מפגש זום מיוחד "המבוגר האחראי" בנושא כיבוד הורים בגיל השלישי – על גבולות ההתערבות והאחריות.
במהלך המפגש נציג מקרים מהשטח, נשיב לשאלות מהציבור וננסה יחד להבין כיצד מדריכה אותנו התורה ללכת בדרך האמצע, זו ששומרת גם על החיים וגם על הלב.
להרשמה מראש, ללא עלות, היכנסו לאתר קדושת החיים

חגים וזמינים בששון

מחלקת ייעוץ:
ערב סוכות יום שני י"ד תשרי 6.11 9:00-12:00
חול המועד סוכות ימים רביעי, חמישי, ראשון ט"ז-י"ז, כ' תשרי 8-9, 12.11 9:00-14:00
חול המועד סוכות יום שישי י"ח תשרי 10.11 9:00-12:00
ערב שמחת תורה יום שני כ"א תשרי 13.11 9:00-12:00

קו הטהרה:
ערב סוכות יום שני י"ד תשרי 6.11 לא יתקיים מענה
חול המועד סוכות ימים רביעי, חמישי, ראשון ט"ז-י"ז, כ' תשרי 8-9, 12.11 18:00-20:00
חול המועד סוכות יום שישי י"ח תשרי 10.11 לא יתקיים מענה
ערב שמחת תורה יום שני כ"א תשרי 13.11 לא יתקיים מענה

מענה נשים הילכתי

ערבי חג ושבת לא יתקיים מענה

חול המועד ימים רביעי, חמישי, ראשון טז-י"ז, כ' תשרי8-9,12.11 20:00-22:00

מענה נשות מקצוע:
לא יתקיים מענה במוצאי חג ובחול המועד

 לתיאום השגחות ורכישת ציוד הלכתי:
ערב סוכות יום שני י"ד תשרי 6.11 9:00-13:00
חול המועד סוכות ימים רביעי, חמישי, ראשון ט"ז-י"ז, כ' תשרי 8-9, 12.11 9:00-14:00
חול המועד סוכות יום שישי י"ח תשרי 10.11 9:00-13:00
ערב שמחת תורה יום שני כ"א תשרי 13.11 9:00-13:00
(מעבר לשעות הפעילות אפשרי לשלוח הודעת וואצאפ/ מסרון למספר 052-8881698 רק
בנוגע להשגחה ליום למחרת)

קדושת החיים:
מענה הלכתי רפואי מיידי הכולל ייעוץ ליווי והכוונה לנדרשים להכריע בשאלות מורכבות ודחופות
הנוגעות לחולה הנתון בסכנת חיים או במצבי חולי מורכבים. המענה ניתן ע"י רבנים מומחים בתחום
"קדושת החיים" בשיתוף פעולה עם רופאים ואנשי מקצוע. מענה 24/7 בקו המוקד.

מכון פוע"ה עבר למשכנו החדש

בשעה טובה ומוצלחת – עברנו!

לאחר כ-30 שנה של פעילות מבורכת במשרדים הקודמים, צוות מכון פוע"ה נכנס השבוע בהתרגשות למשכנו החדש ברחוב חפצדי 17, גבעת שאול, ירושלים. המעבר התאפשר בעקבות התרחבות העשייה של המכון, שגרמה גם להתרחבות צוות העובדים והרבנים במרוצת השנים.
המשרדים החדשים ישמשו כמרכז לפעילותו הענפה של המכון למען הציבור הרחב בתחומי הפוריות, הילודה, טהרת המשפחה וקדושת החיים. המכון, לו סניפים רבים בארץ ובעולם, ממשיך במשכנו החדש להעניק מענה, ייעוץ והכוונה מקצועית והלכתית לכלל הפונים.

הרב מנחם בורשטין, מייסד וראש מכון פוע"ה: "המעבר הזה הוא עדות חיה לצורך הציבורי ולברכה המלווה את עבודתנו. הלוואי ונזכה מתוך המרחב החדש להרחיב עוד ועוד את העזרה והסיוע למען עם ישראל".
אירוע חנוכת הבית הרשמי במעמד אנשי ציבור, אנשי מקצוע וידידים קרובים המלווים ומוקירים את המכון לאורך השנים, יתקיים בע"ה לקראת חג החנוכה. נעדכן!

📍 כתובת המכון החדשה:

רחוב חפצדי 17, מגדל רם, קומה 10.

🅿️ הגעה ברכב פרטי:
  • קיימת חנייה בסביבת הבניין.
  • קיימת גם חניית אורחים מקורה בתשלום.

🚌 הגעה בתחבורה ציבורית:
לרחוב חפצדי (סמוך לבניין):
  • קווים: 54, 91
לרחוב כנפי נשרים. לרדת בתחנה שמול רמי לוי,
  • קווים: 52, 54, 55, 64, 65, 69, 74, 75, 505, 567, 569
🧭 לאחר הירידה בתחנה, יש להיכנס מהרחוב אל חניית רמי לוי ולהמשיך ישר במעבר שמצדו השמאלי של סניף רמי לוי, ליד חנות הדגים, אל מגדל רם.

🏢 בתוך הבניין:
בהגעה מהחניון, יש להשתמש במעלית האורחים אל קומה 0, ולבקש מהשוער לעלות לקומה 10. בהגעה מרמי לוי, (קומה 4) יש לרדת במעלית אורחים לקומה 0, ומשם לבקש מהשוער לעלות לקומה 10

נשמח לקבל את פניכם במשכננו החדש ולסייע בכל נושא.


📞 לתיאום הגעה ומענה כללי:
  • טלפון המכון: 02-6515050
  • לשעות הפעילות – יש להתעדכן באתר המכון.

נשמח לראותכם בקרוב במשכננו החדש!

 

לא לבד במסע

"שלום… מדברת רננה. ראיתי שיש קבוצה שקרובה אליי, ורציתי לשאול… אולי זה יכול להתאים לי? אני לא בטוחה…"
ככה התחיל השיח.
מעבר לקו הייתה רננה – עם קול קצת רועד, והרבה לב.
בתוך עולם של בדיקות, זריקות, המתנה, תורים, תקווה ואכזבה – היא פשוט רצתה רגע של הקלה. רגע שבו היא לא לבד.
אבל יחד עם הרצון – עלו גם הרבה חששות:
"מה אם אני אכיר שם מישהי? ומה אם לא יהיה לי נעים לדבר?"
"ואם אגיד משהו ואצטער אחר כך?"
"מה בכלל קורה בקבוצה כזאת? אולי זה בכלל לא רלוונטי אליי?"
"ואולי… אולי בקרוב יהיה בסדר – ולא אצטרך בכלל קבוצה?"
ובכל זאת, היא סיימה את השיחה במשפט:
"אני אנסה. מפגש אחד בלבד."
ביום המפגש, בדרך לשם, על האוטובוס – היא הציבה לעצמה תנאים:
"אם אני רואה מישהי שאני מכירה – אני יורדת."
"אם מישהי תלך איתי לאותו הכיוון – אני מסתובבת."
"ואם בתוך הקבוצה תהיה מישהי מהסביבה – אני יוצאת ועושה את עצמי כאילו טעיתי."
אבל היא לא יצאה.
היא נשארה.
מפגש אחרי מפגש, משהו בתוכה נפתח.
היא התחילה לשתף, להתחזק, לדבר על הכאב, על הבדידות, על הדרך הארוכה ועל הכוחות – גם אלה שנשארו איתה וגם אלה שנעלמו לה במסע.
קבוצת התמיכה הפכה לעוגן. מקום בטוח. מרחב שאפשר להניח בו לרגע את המזוודה הכבדה של הלב.
כי מסע הפוריות הוא לא פשוט. לפעמים הוא בא במפתיע, ולפעמים כבר ידוע מראש. אבל הוא תמיד מלווה בשאלות:
מה עובר עליי? מה עובר עליו? ואיך זה משפיע עלינו כזוג?
האם נזכה לבשורה? ומתי?
ובתוך כל זה – המון בדידות.
הרבה דיבורים, הרבה עצות, הרבה כוונות טובות – אבל לפעמים המילים שורפות את הלב.
קבוצת תמיכה היא מקום לנשום. מקום שבו מבינים אותך בלי הרבה הסברים.
אפשר לשאול, לשתף, לפגוש נשים בדיוק באותו המקום.
כמו שתהל, אחת המשתתפות, אמרה לי בסוף הסבב:
"אני כל כך שמחה שנרשמתי לקבוצה, למרות שהייתה תקופה קשה. מצאתי פה מקום לדבר, ללמוד, להבין את עצמי – ובעיקר, קיבלתי כוח."
כבר כמה שנים שמכון פוע"ה מפעיל קבוצות תמיכה לנשים המתמודדות עם אתגרי פוריות, בכל רחבי הארץ.
הקבוצות פתוחות לכל אישה שמעוניינת, בלי צורך בהפניה – עם ליווי מקצועי, תומך ומעצים.
בימים אלו ההרשמה לקבוצות התמיכה שלנו נפתחה. הקבוצות יתקיימו בירושלים, אריאל, רמת גן, יקנעם, ויפתחו לאחר החגים.
לפרטים נוספים והרשמה לקבוצות התמיכה, מיכל – 0555625795

הנחיות לקראת ראש השנה, לעניין חפיפה וטבילה

לקראת ראש השנה תשפ"ו הבעל"ט, צפויות לעלות שאלות סביב נושא הטבילה ודיני החציצה. להלן נפרט ונבאר את ההלכות הקשורות לנושאים אלו:
הקדמה
בטבילה בזמנה יש ערך גדול מאוד מאוד. לכן, על אף שמבחינה הלכתית יש צורך לסמוך את ההכנות לטבילה (החפיפה) לטבילה עצמה ככל שניתן (וכמובן חלק גדול מההכנות לא ניתנות לביצוע במהלך החג), ריחוק החפיפה מהטבילה בימים אלו אינו מהווה סיבה לדחות את הטבילה במהלך ימי ראש השנה. בכל אופן, יש לבצע כמה הכנות לפני החג, כפי שנכתוב להלן:
טבילה בליל חג ראשון
אישה שצריכה לטבול בליל חג ראשון של ראש השנה (שני בערב) תנהג בהכנות לטבילה כפי שנוהגת אישה שטובלת בליל שבת: דהיינו, לפני כניסת החג והדלקת הנרות תבצע את ההכנות הרגילות לטבילה (רחיצה, חפיפה, סירוק השיער, גזיזת ציפורניים והסרת חציצות). כמו כן תאסוף ותקשור את שערותיה כדי למנוע היווצרות קשרים וסיבוכים בשערות. אחרי עיון בגופה – תטבול, אך רק לאחר 'צאת הכוכבים' – כ-18 דקות לאחר 'שקיעת החמה' (גם אם בליל שבת היא נוהגת לטבול מייד לאחר שקיעת החמה). חשוב להקפיד במקומות בהם נצרך תיאום עם הבלנית, לעשות כן לפני החג.
טבילה בליל החג השני
הכנות רבות לטבילה (כגון גזיזת ציפורניים, סירוק שיער ועוד) אינן יכולות להתבצע בחג עקב איסורי מלאכה. לכן, יש לעשות את כל הכנות הטבילה (רחיצה, חפיפה, גזיזת ציפורניים, סירוק השיער והסרת חציצות שונות) ביום שני כ"ט באלול, ערב ראש השנה. לאחר ההכנות, על האישה לאסוף ולקשור את שערותיה כדי למנוע היווצרות קשרים וסיבוכים בשערות. עם זאת, יש הכנות שיש לעשותן סמוך לטבילה, כפי שנכתוב להלן.
הישמרות מחציצות: לאחר ההכנות שבערב החג ועד הטבילה – יש להשתדל להישמר מהיווצרות חציצות. המנהג המקובל הוא שלא לאכול בשר ביום הטבילה, מחשש לשאריות שייתקעו בין השיניים, אך בשבת ובחג לא נהגו להחמיר בכך. אף על פי כן, יש להימנע מאכילת מאכלים שעלולים להשאיר שאריות שקשה מאוד להסירן.
עיון הגוף והכנות סמוכות לטבילה: לכתחילה תמתין עם ההכנות עד לאחר 'צאת הכוכבים' (אם היא ממהרת מאוד ואינה יכולה להמתין לזמן זה – תשאל שאלת רב אם היא יכולה להתחיל בהכנות כבר לאחר 'שקיעת החמה').
ההכנות הנדרשות:
א. צחצוח שיניים היטב. לשם כך אפשר להשתמש במברשת שיניים עם מי-פה (ויש הנוהגות היתר להשתמש במשחת שיניים בשבת ובחג). ניתן גם להשתמש בחוט דנטלי שנחתך לפני החג (ותיזהר שלא יישארו שאריות ממנו בין השיניים) או בקיסם. אם קרוב לוודאי שיגרם דימום מהחניכיים, האישה תנקה בזהירות את שיניה, ותשתמש במברשת רכה או בכל מה שיכול לסייע לניקוי ללא דימום.
ב. רחיצה של חלקים מהגוף שבהם מצטברים לכלוכים וזיעה. לשם כך אפשר להשתמש במים חמים שחוממו על ידי דוד שמש או על ידי דוד חשמלי (שהופעל על ידי שעון שבת). כמו כן, תשתמש בסבון נוזלי ולא מוצק.
ג. עיון בגופה סמוך לטבילה, לוודא שהוא נקי מחציצות, בראיית העיניים ובמישוש בידיים. כמו כן, תעבור בעזרת אצבעותיה בין שערות ראשה וגופה כדי להפרידם.
זמן הטבילה: הטבילה תהיה אחרי צאת הכוכבים (אפילו לנוהגות לטבול בערב שבת אחרי השקיעה).
בדיקות והפסק טהרה
כאמור לעיל אין לדחות את הטבילה בראש השנה, ואף אין לדחות את עשיית ההפסק טהרה והבדיקות במהלך ימים אלו. ועל כן, אשה שצריכה לעשות הפסק טהרה, יכולה להדיח ולרחוץ את 'אותו מקום' במים חמים (בשבת עצמה – רק כאלו שחוממו בדוד שמש) ולעשות הפסק טהרה ומוך דחוק כרגיל.
כמו כן, אין לדחות או להימנע מעשיית הפסק טהרה ביום השני של ראש השנה, על אף שלפי החשבון הרגיל הטבילה אמורה לצאת בליל יום הכיפורים (בפועל הטבילה תידחה למוצאי יום כיפורים).
מצוות עונה
גם בראש השנה יש 'מצוות עונה' בליל טבילה, יש מהגברים שנוהגים לאחר קיום מצוות עונה לטבול למחרת בבוקר לפני התפילה.
איפור בחג
לנשים רבות חשוב להיראות מאופרות לאחר טבילתן, אולם בחג חל איסור להתאפר באיפור רגיל. להנחיות לאיפור ביחס לטבילה בליל החג, לחץ כאן
שנה טובה ומבורכת,
כתיבה וחתימה טובה
בית ההוראה של מכון פוע"ה

ליד מיטת החולה: כשמשפחה שואלת מה באמת נכון"?

 

"מה ההבדל?" שאלה מיכל, שאביה חולה דמנציה במצב מתקדם. "אם אתם אומרים שלא כדאי להנשים אותו, למה אתם בעד להזין אותו דרך צינור?", כך החלה שיחה טעונה בחדר המרכז הרפואי.

החדר היה שקט.

המיטה של אב המשפחה במרכז, עיניו עצומות, נשימתו איטית. הילדים ישבו סביב, מביטים זה בזה – מתוחים ומאוד חוששים.

בדרך כלל שיחות כאלו מתנהלות בטלפון, אך הפעם  הוזמנתי למחלקה עצמה.

בהסכמת המשפחה שוחחתי תחילה עם הצוות הרפואי הבכיר ולמדתי היטב את התיק. התמונה הייתה לי ברורה, ידעתי מה משמעות כל טיפול ומה ההשלכות האפשריות – אבל בעיקר הרגשתי שהמשפחה נמצאת בתוך סערה רגשית גדולה ועלינו לעזור לה.

הדמנציה החמורה של אביהם גרמה לאספירציות חוזרות ונשנות, עד שהצוות הרפואי הגיע למסקנה שאין אפשרות להמשיך להאכיל את החולה דרך הפה.
אספירציה היא מצב שבו מזון, שתייה או אפילו רוק נכנסים "למקום הלא נכון", לריאות במקום לקיבה, דבר העלול לגרום לקושי בנשימה ולעיתים לדלקת ריאות קשה.

בני המשפחה שנדרשו לשאלה הרגישו היטב את הצדדים השונים – וכולם רצו רק בטובתו של אביהם.

לאחר שהתייעצתי עם הרב ארנון נכנסתי לשיחה ממושכת עם המשפחה, שנמשכה כשעה וחצי. הקשבתי לכל אחד, וניסיתי להבין את נקודת המבט שלו.

“אנחנו רוצים לעשות הכול” אמר צחי, האח הבכור.

“אבל אולי זה רק יגרום לו לסבל נוסף,” השיבה מיכל בקול שקט.

מיכאל האח הצעיר, שקרא מאמרים רפואיים בנושא, טען בנחרצות: “במחקרים כתוב שהזנה בחולי דמנציה מתקדמת לא באמת עוזרת. אין טעם לעשות פעולה שלא תאריך חיים.”

פתחתי בפניהם את המורכבות: הצגתי את הקשיים שיש במחקרים הללו, ואת הדרך שבה פוסקי ההלכה מתייחסים לסוגיה.

לשאלתה של מיכל הסברתי שהנשמה מלאכותית היא פעולה פולשנית, המחליפה לחלוטין את פעולת הנשימה, ובמצבו של אביהם היא צפויה לגרום סיבוכים וסבל ולכן ההמלצה היא להימנע ממנה. הזנה מלאכותית, לעומת זאת, נחשבת בהלכה כפעולה פשוטה יותר, ובמקרה זה היא הכרחית, משום שאין אפשרות אחרת.

כשיצאתי מהחדר הרגשתי שהייתי איתם באמת. ההכוונה הברורה אפשרה להם תחושת רוגע וביטחון בהחלטה, ולמרות הקושי, ניכר שהבינו וקיבלו. ימים ספורים לאחר מכן, שמחתי לשמוע שהפרוצדורה בוצעה, ההזנה לא מפריעה לאביהם – אדרבא, היא הופכת אותו לרגוע יותר.

בימים אלו אנו נערכים לכנס השנתי שיתקיים בעז"ה ביום רביעי י"ז אלול, שבו נעסוק בהרחבה באפשרויות הזנה פומית או אנטרלית, המורכבות במחקרים על הזנה מלאכותית, ההתמודדות עם אספירציות, משמעות החיים בחולי דמנציה ותמיכה בבני המשפחה המטפלים.

מחכים לכם, ההרשמה ללא עלות – באתר “קדושת החיים”.

 

הרב אריאל וידר, ראש אגף קדושת החיים

שו"ת מהחיים – הלכה פורצת דרך בעולם הרפואה

"אני מקווה שהגעתי למקום הנכון" אמרה בהיסוס. "ידוע לי שאתם מסייעים לזוגות העוברים טיפולי פוריות. השאלה שלי מגיעה מהמקום הנגדי, של המטפל ולא המטופל, ואיני יודעת אם תוכלו לתת לה מענה". כך החלה שיחה טלפונית במשמרת שגרתית לפני 6 שנים. על הקו הייתה אורית, עובדת מעבדה ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז רפואי בארץ.
עודדתי אותה להציג את שאלתה: הציעו לה קידום לנהל את המעבדה. באופן עקרוני, המעבדה אינה עובדת בשבת. אלא, שלעיתים עלולות להתרחש תקלות במעבדה, כגון ניתוק חשמל. במצב כזה, מנהלת המעבדה מקבלת התראה, ועליה להגיע בהקדם למרכז הרפואי, כדי לדאוג שיטפלו בתקלה, על-מנת שלא ייגרם נזק לקדם-העוברים (ביציות מופרות) שמאוחסנים במעבדה. אם היא תסרב להיות זמינה לתקלות בשבת או להגיע למרכז הרפואי במקרה של תקלה, היא לא תוכל לנהל את המעבדה.
"האם נגזר על עובדים שומרי מצוות להישאר בתפקידים פשוטים ולא להתקדם לתפקידי ניהול?" שאלה, "ובכלל, האם אין פיקוח נפש בדאגה לעוברים שלא יינזקו?". הסברתי לה, שלפי הפסיקה המקובלת אצל מרבית הפוסקים, אין ל'קדם עוברים' במעבדה מעמד הלכתי שהמתיר לחלל עליהם שבת, אולם הבטחתי שננסה למצוא פתרון לשאלתה.
בשלב זה עברתי לנוהל "שו"ת פוע"ה" – משלוח שאלה לגדולי הפוסקים שאיתם מכון פוע"ה נמצא בקשר וקבלת תשובותיהם בכתב. בעייתה של אורית נפתרה – אמנם ל'קדם-העוברים' אין מעמד, אך בני הזוג, המתקשים להרות, מוגדרים כ"חולים שאין בהם סכנה", שהותר לעבור לצורכם (ולהצלת 'קדם-העוברים' שלהם) על איסורי דרבנן. אורית תוכל לנסוע למרכז הרפואי במקום צורך עם נהג גוי, ואת הפעולות הנצרכות, שעלולות להיות כרוכות באיסור תורה, תבצע ב"שינוי".
השאלה ותשובות הפוסקים עליה נשמרו, ובימים אלו, אני שמח לבשר, רואים אור במסגרת סדרת ספרי שו"ת פוע"ה חלק חמישי – שאלות לגדולי הפוסקים ותשובותיהם בענייני פוריות, גנטיקה, טהרת המשפחה, היריון ולידה, בתוספת מבואות הלכתיים ורפואיים וסיכומים, ביחד עם עוד כמאה שאלות ללמעלה מעשרים שאלות נוספות, ביניהן: היחס לטיפולי פוריות בגיל מבוגר, האם לבדוק נשאות לגן שמעלה סיכון לחלות בסרטן, טהרת המשפחה בזמן מלחמה, התייחסות לבחירת מין העובר ועוד. כרך זה מתווסף לארבעת הכרכים הקודמים שגדושים במאות רבות של תשובות גדולי הפוסקים לשאלות שונות שנשאלו למעשה במכון פוע"ה, וביחד יוצרים תורה שלמה – תורת חיים, שמיישמת את הפסיקות ההלכתיות העתיקות לחיים המודרניים של היום.
לפרטים ולרכישת סדרת שו"ת פוע"ה ניתן באתר מכון פוע"ה או בטל: 052-8881698

 

הרב אריה כץ, יועץ ופוסק, מנהל המחלקה למחקר וספרות במכון פוע"ה

קורס פסיכותרפיה בפוריות הוא בשבילך!

אשת טיפול? תמיד חלמת לשלב מקצוע עם שליחות?
קורס פסיכותרפיה בפוריות הוא בשבילך!

הצטרפי אלינו כדי לרכוש ידע נרחב ולהתמקצע בטיפול בתחום הפוריות.
הקורס משלב גישות טיפוליות עם היבטים רפואיים והלכתיים, ומרצים בו אנשי מקצוע בכירים מתחומי הידע השונים.

ההכשרה כוללת:
* לימוד מקיף של היבטים שונים בפוריות (כגון: קושי להרות, אובדני היריון, מומים בעובר, שימור פוריות ועוד).
* היכרות עם סוגיות הלכתיות מגוונות בתחום.
* העמקה בסוגיות פסיכוסוציאליות וגישות טיפוליות במעגל הפוריות.
* שילוב של הרצאות אקדמאיות והדרכה קבוצתית.

בסיום הלימודים – תעודה אקדמית מטעם מכללת פוע"ה.
לימודים היברידיים – פרונטלי + זום
המסלול לנשים בלבד ומיועד לבעלות תואר אקדמאי במקצוע טיפולי.

ההרשמה לקורסי תשפ"ו בעיצומה!
לפרטים והרשמה

אל עבר ההורות – בגוף, בנפש ובאמונה.

הם נכנסו לחדרי, זוג מקסים בשנות ה-40 לחייהם.
"תמר ואני, מתגוררים בזכרון יעקב, הגענו לייעוץ רפואי-הלכתי במכון, כאן בשלוחה הצפונית לאחר שנתיים של טיפולי פוריות מתישים". פתח יואב את דבריו והמשיך "אני גרוש עם ילד מנישואיי הראשונים, ותמר, רווקה שנישאה לי בהיותה כבת 38. חלמנו יחד על ילדים משותפים, אך חודשים ארוכים של בדיקות, הזרעות וטיפולי IVF לא נשאו פרי. לאחר בירור מעמיק מול גורמי רפואה וייעוץ עם גורמי המכון, הבנו שהדרך הסבירה ביותר להרות היא באמצעות תרומת ביצית". יואב סיים את דבריו ושניהם נשמו עמוקות.
"זהו רגע קשה מאוד" אמרה תמר והישירה מבטה אליי "תמיד חלמתי על משפחה מרובת ילדים וכעת אני נאלצת להתמודד עם האכזבה שלא אוכל לשאת ילד מביצית שלי, ועם ההשלמה שנוכח גילי, כנראה לא אספיק להרחיב את משפחתי כפי שחלמתי". אמרה תמר בעצב והמשיכה "יואב מרגיש שכוחותיו נחלשים, ולא תיאר לעצמו שבתחילת שנות ה-40 לחייו יצטרך להתמודד עם אתגרים כאלו. הוא רוצה להיות סלע איתן עבורי, אך חסרים לו הכלים לספק לי את התמיכה הנדרשת".
"אני רואה את כאבכם ומבינה את המורכבות. אתם במקום בטוח ואנו נעבד יחד את התחושות על מנת להתקדם אל ההורות באופן שמח ושלם" חייכתי לשניהם. הם חייכו אליי בחזרה.
כמטפלת קלינית המלווה זוגות ונשים במצבים כאלה, אני פוגשת את הכאב הזה לעיתים קרובות. בשלב האבחון, אני מבצעת מספר הערכות שונות, כולל הערכות תפקודיות, קליניות, ולעיתים גם רפואיות והלכתיות, תוך התייעצות עם המכון. את הזוגות אני מקבלת בשלוחה המחוזית הצפונית של מכון פוע"ה ביקנעם, שם הרב ליאור שגב, יועץ ופוסק במכון, מלווה אותם בהיבטים הרפואיים וההלכתיים לאורך הדרך.
במהלך הטיפול, אנו עובדים יחד באמצעות כלים מעולמות תוכן שונים כמו וונטילציה, זיהוי מחשבות אוטומטיות, ניתוח אמונות שגויות וכתיבת יומן רגשי. אנו מצליחים לזקק יחד את האמונה הפנימית של תמר ונשים המתמודדות עם הסוגיה באימהות שלהן – זו שלא נמדדת ב-DNA, אלא באהבה, במסירות ובבחירה היומיומית להיות שם עבור הילד שיוולד. בנוסף, אנו משתמשים בכלים שונים מעולם הטיפול הזוגי כדי לבחון את האתגרים בזוגיות העולים בעקבות ההתמודדות מול אתגרי הפוריות.
השיח במכון מתנהל בשיתוף רבנים, רופאים ומטפלים, כך שהזוג זוכה למעטפת הוליסטית, רגשית והלכתית כאחד. במרחב בטוח, דיסקרטי ואמפתי, המאפשר לעבד את המורכבויות ולהתקדם אל עבר ההורות – בגוף, בנפש ובאמונה.
באשר ליואב ותמר, הם המשיכו לעבר המסע שלהם עם טיפולים רפואיים בשילוב הייעוץ שלנו במשך כשנה וחצי מורכבים. לפני כשבוע הם התקשרו אליי מאושרים – "נקלטנו" אמרו בשמחה. כעת לקראתם מסע ותפילה להצלחת ההריון והלידה. אנחנו לחלוטין עימם.
עבורי כל מפגש בקליניקה הוא תזכורת להודות לקב״ה על הזכות שנפלה בחלקי להיות חלק קטן במסעם של הזוג להורות.

השלוחה המחוזית של מכון פוע"ה בצפון, ממוקמת ביקנעם ופועלת במבנה חדש, מכבד ודיסקרטי מטעם העירייה.
המענה הרפואי-הלכתי ניתן ללא עלות. הטיפולים הרגשיים מתקיימים בעלות מסובסדת.
אתם מוזמנים ליצור קשר 051-2419961 נשמח לעמוד לרשותכם.

 

אפרת סוויסה, עובדת סוציאלית קלינית ומומחית בפסיכותרפיה בפוריות במכון פוע"ה צפון-יקנעם

סיכום הכנס של השדולה לפריון והולדה

לאחרונה התקיים בכנסת כנס מרכזי של השדולה לפריון והולדה בשיתוף מכון פוע"ה, שהתמקד בסוגיה הרגישה והמורכבת של נטילה, שימוש והולדה בזרעו של נפטר. הכנס, שהתקיים בעקבות הצעת חוק שהגישה ח"כ מיכל וולדיגר, משך אליו קשת רחבה של משתתפים, ביניהם הרב הראשי, הרב קלמן בר, השר בצלאל סמוטריץ', רבנים, משפחות שכולות, חברי כנסת, רופאים ואנשי מקצוע.
הרב מנחם בורשטין, מייסד וראש מכון פוע"ה, בירך על הקמת השדולה והדגיש את חשיבות הסדרת הנושא באופן מקיף – רפואית, הלכתית, סוציאלית ומוסרית. "שיתוף פעולה בין הכנסת, מכון פוע"ה, הרבנות הראשית והמשפחות השכולות יבטיח חקיקה אחראית לטובת הציבור".
גליה בירנבאום, מנהלת השדולה, ציינה כי למרות הקושי והרגישות, היה חשוב לעסוק בנושא ולא להותיר אותו "אילם". לדבריה, הכנס איפשר ללמוד רבות מאנשי מקצוע ומבני משפחות שכולות.
ח"כ מיכל וולדיגר סיכמה בדברים מרגשים: "אין כאן רק סוגיה רפואית או משפטית. יש כאן לב פועם של הורים, של אלמנות, של אחים, של חלומות שלא יתגשמו. יש כאן כאב שאין לו מזור, יש גם את כבודו של הנפטר, רצונו והסכמתו, יש תקווה שמבקשת המשך ויש לראות זאת גם מנקודת מבטו של הרך הנולד".
הכנס מהווה צעד חשוב בקידום חקיקה שתיתן מענה מורכב ואנושי לסוגיה זו.

כשהרפואה, האמונה וההורים נלחמים יחד

חנה ודוד נכנסו לחדרי, זוג צעיר, בשנות העשרים לחייהם. ניכר על פניהם כי הם חווים קושי ולחץ בלתי רגיל. הם מתיישבים וחנה פונה אליי: "הבוקר הגעתי לבדיקה שגרתית אצל טכנאית האולטרסאונד בשבוע 21. במהלך הבדיקה היא החלה להזיז את מתמר האולטרסאונד ימינה ושמאלה. אני רק חיכיתי לשמוע שהכל בסדר ואיך העובר נראה יפה… אבל הטכנאית עוצרת את המתמר בנקודה מסוימת ושותקת. בעיקר שותקת. לאחר זמן שנדמה לי כנצח, היא מבקשת להכניס רופא לחדר. הרופא הסתכל בנתונים והסביר לנו משהו. לא הבנו, אבל הוא נתן לנו מכתב".
דוד פונה אליי בבקשה: "ברור לנו שאנחנו רוצים להילחם על ההריון אבל נשמח מאוד לשמוע את חוות דעתו של הרב".
אני פותח את המכתב ורואה שתי מילים שמסבירות לי את הכל: "suspected myelomeningocele – ממליץ על הפסקת הריון". אני מסביר לזוג: "יש חשד שלעובר יש מום שנקרא בלשון קצת יותר מוכרת 'ספינה ביפידה'. המום מתרחש כאשר יש פגם בחלק התחתון של החוליות בעמוד השדרה ועקב כך יש בליטה של חלק מחוט השדרה עם הקרומים שעוטפים אותו". הסברתי להם שמצב זה עלול להוביל לפגיעה נוירולוגית משמעותית, נכות קשה וחוסר שליטה על סוגרים. במקרים רבים הפתח בעמוד השדרה מוביל לנזק משני של הרחבת חדרי המוח ופגיעה נוירולוגית נוספת.
עד לשנים האחרונות מום זה נחשב כחשוך מרפא. בהשגחה פרטית, כיום ישנה אפשרות לעזור למצבים כאלו ולהקטין את הפגיעה הנוירולוגית והמוטורית.
בשלב הראשוני חשוב לוודא שהמום שאותר בבדיקה אינו חלק מתסמונת גנטית רחבה יותר. לשם כך אני מזמין את חנה ודוד לייעוץ גנטי מסודר במרפאה לגנטיקה בהדסה. בהתאם מתבצעת בדיקת מי שפיר שתוצאתה תקינה.
אני יוצר קשר עם חבר טוב שלי ושל מכון פוע"ה – דר' יובל גיאלצ'ינסקי מנהל מרכז לרפואת העובר במרכז הרפואי בילינסון שלו התמחות ספציפית לניתוחים תוך רחמיים לתיקון ספינה ביפידה. כבר למחרת חנה ודוד נפגשים איתו. הוא אישר את האבחנה, אך בד בבד גם היה אופטימי לגבי האפשרות לעזור לעובר באמצעות ניתוח תוך רחמי.
בשבוע ה-25 להריונה נכנסה חנה לחדר ניתוח לביצוע פרוצדורה תוך רחמית. באמצעות מכשור זעיר דר' גיאלצ'ינסקי נכנס לתוך שק ההריון מחזיר את חוט השדרה למקומו ומבצע תפירה של העור.
בשבוע 38 מתרחשת הלידה. כולם חיכו לראות וזה אכן קרה – התינוק מזיז את רגליו. זה סימן חשוב שהניתוח התוך רחמי הצליח למזער את הפגיעה הנוירולוגית. בע"ה מתפללים להמשך התפתחות תקינה של התינוק.
הסיפור המרגש של חנה ודוד, הוא רק קצה הקרחון למקרים בהם ההלכה והרפואה פועלים יחדיו למען לידת ילד בריא חיים והוספת חיים.

 

הרב דב פופר, יועץ ופוסק במכון פוע"ה ויעוץ גנטי במרכז הרפואי הדסה

הנחיות לצום תשעה באב, תשפ"ה לנשים מעוברות, מניקות ולנשים במהלך טיפולי פוריות

בס"ד

הנחיות לצום תשעה באב, תשפ""ה

לנשים מעוברות, מניקות ולנשים במהלך טיפולי פוריות

(במקרים פרטניים בהם יש רקע רפואי מיוחד – יש להיוועץ ברופא ולשאול רב)

1. מעוברת, יולדת ומניקה
א. על פי הגמרא (פסחים נד ע"ב), פסיקת השולחן ערוך (או"ח תקנד, ה) ורוב ככל גדולי הפוסקים, באופן עקרוני נשים מעוברות ומניקות חייבות לצום בט' באב. לכן עליהן להשתדל להתכונן היטב יום קודם הצום באכילה ובעיקר בשתייה מרובה, ולדאוג לתנאים מיטביים לזמן הצום – כגון מנוחה ומקום ממוזג.
ב. מעוברת הסובלת מהקאות, בחילות קשות, סחרחורות קשות, כאבי ראש חזקים, או שהצום גורם לה לחולשה מרובה שהיא יותר מחולשתה בצומות שלא בזמן הריון – פטורה מלצום, אף אם היא בתחילת ההיריון.
ג. מעוברת שהריונה מוגדר מבחינה רפואית 'הריון בסיכון גבוה' – עליה לברר עם הרופא מהי הסיבה להגדרה זו, ועם תשובתו תשאל רב מה דינה לגבי הצום.
ד. מעוברת שעברה בעבר הפלות – שאינן על רקע בעיה גנטית/כרומוזומלית (או שהיא אינה יודעת מה סיבתן), או שסבלה בעבר/סובלת בהריון זה מדימומים או מהתכווצויות – תיוועץ ברופא בקשר לצום, ועם תשובת הרופא תפנה לשאול רב מה לעשות. אם התחילו צירים או התכווצויות תוך כדי הצום – עליה להפסיק לצום ולשתות שתיה מרובה.
ה. מעוברת שהרתה כתוצאה מהפריה חוץ גופית (IVF) – פטורה מלהתענות במשך השבועות הראשונים של ההיריון, עד להופעת דופק. זאת כיוון שייתכן שיש חשש לסיכון מוגבר לעובר בתחילת הריון מהפריה חוץ גופית. לאחר שנצפה דופק, דינה כמעוברת רגילה, כדלעיל.
אישה שהרתה כתוצאה מהזרעה תוך רחמית (IUI) – דינה כמעוברת רגילה.
ו. מניקה – אם היא מרגישה במהלך הצום שחלבה מתמעט וחוששת שתתקשה להניק, והתינוק אינו רגיל כלל בתחליפי חלב – תשתה. אם היא יודעת מניסיון העבר שהצום מייבש לה בוודאות את החלב – פטורה מלכתחילה מלצום.
(אישה שמתאפשר לה בקלות, רצוי שתכין לפני הצום מנות של חלב שאוב כדי להקל עליה לצום).
ז. גם אישה שפטורה מן הצום, אם יש לה אישור רפואי וכוח לכך – תתחיל לצום כדי להשתתף עם הציבור בצום ובאבלות החורבן, ותפסיק את הצום כשהיא מרגישה שהיא זקוקה לאכול או לשתות (אם בכוחה לצום ללא מאמץ ניכר עד חצות היום – יש מעלה בכך).
ח. מי ששותה או אוכלת בהיתר – מותרת לאכול ולשתות כמה שנצרכת, ואין עליה חיוב לאכול פחות מכשיעור. אך, לא תאכל 'מעדנים' וכיוצא בזה. כמו כן לא תאכל בשר ולא תשתה יין/מיץ ענבים (לגבי הבדלה ראו להלן).
ט. יולדת – פטורה מן התענית בתוך 30 יום ללידתה.
י. אישה שעברה הפלה של עובר שהתפתח עד לשלב של 40 יום ומעלה – פטורה מן התענית, כשהיא תוך 30 יום להפלה.
2. אישה במהלך טיפולי פוריות
א. אישה שזקוקה ליטול תרופות לצורך טיפולי פוריות – מותרת ליטול בצום תרופות שאין בהן טעם, ואין הדבר נחשב לאכילה.
לכתחילה, אם אפשר מבחינה רפואית – תיטול את התרופות לפני תחילת הצום ובסיומו. אך אם חייבת לקחת את התרופה דווקא בזמן הצום – לכתחילה תיקח את התרופה ללא מים. אם אינה יכולה – תיקח עם מעט מים מרים (כגון מים עם ריכוז גבוה של תה קמומיל וכד').
ב. לאישה שמטופלת בכדורים או בזריקות לשם טיפולי פוריות, עצם הטיפול אינו סיבה להימנע מהצום. אך כאשר לדברי הרופא קיים אצלה חשש לגירוי יתר שחלתי – לא תצום.
ג. מותר לבצע טיפולי פוריות לפני תשעה באב, וכל שכן לפני שאר הצומות, אף שייתכן שהאישה תצטרך לאכול או לשתות בצום תשעה באב עקב הטיפול.
ד. יש להימנע מביצוע הזרעה תוך רחמית או הפריה חוץ גופית בתשעה באב. אם הטיפול נופל בתשעה באב ואין דרך לשנות את מועדו מבלי להפסיד את הטיפול– יש לשאול שאלת רב.
3. הבדלה לפטורים מהצום
א. בשנה זו תשעה באב חל במוצאי שבת. לכן אישה שפטורה מהצום, צריכה להבדיל על הכוס לפני שהיא אוכלת או שותה. אם היא צריכה לאכול מייד בערב – תבדיל בערב, ואם היא צריכה לאכול ביום – תבדיל ביום.
ב. לכתחילה לא תבדיל האישה על יין או מיץ ענבים, אלא על שאר משקים שמותר להבדיל עליהם ('חמר מדינה' – כגון מיץ פירות טבעי או בירה). אפשרות נוספת היא שתיתן לשתות את יין ההבדלה לקטן שהגיע לגיל חינוך (מסביבות גיל 6, אך רק עד גיל 9 שנים). אם אין משקה אחר להבדיל עליו, ואין קטן – תבדיל האישה על מיץ ענבים ותשתה בשיעור המינימלי (כלומר תשתה שיעור 'מלוא לוגמיו' – כ45 מ"ל, ולא יותר).

לכל שאלה, נשמח לעמוד לרשותכם, בטל' 02-6515050.
בבניין ציון ננוחם, צוות רבני מכון פוע"ה

 

כניסה לאתר

הרשמה לניוזלטר של פוע"ה