הם נישאו לפני שש שנים, ובמשך שלוש שנים ציפו לבתם הראשונה. בני הזוג שיר שרה כהנא (30) מירושלים, עובדת סוציאלית במכון פוע”ה ובעלת קליניקה פרטית ועידו (34), אברך ומ”פ במילואים, כיום הורים לשתי בנות: תמר אורה (3) ויעלה (2). “אחרי שנה, כשראינו שזה לא קורה, פנינו לרופאת נשים”, משתפת שיר שרה. “באותו זמן שמענו על העשייה של מכון פוע”ה בנושא ופנינו גם אליהם, כי הרגשנו שאנחנו קצת נאבדים בתוך שלל הבדיקות והבירורים שהיינו צריכים לעשות. באופן טבעי עלו גם שאלות הלכתיות ובכלל, ידענו שיש שם מענה לזוגות מאותגרי פוריות. מי שליווה אותנו לאורך המסע היה הרב ידידיה לביא”, היא מספרת.
כעבור שנתיים הגיע ההיריון המיוחל, ולפני שלוש שנים באושר גדול הם חבקו לראשונה בת. “אני תמיד אומרת שלא משנה אם מצפים שנה או שנים, כשאישה רוצה ילד – כל יום הוא נצח בשבילה, ומי שלא
חווה את זה לעולם לא יבין את הקושי העצום. הכאב הוא גדול גם בעבור מי שכבר יש להם ילדים”.
במשך השנים שיר שרה העריכה מאוד את העשייה של מכון פוע”ה והוקירה את עובדיו על התמיכה שלהם בה באופן אישי במסע האישי, ולפני כשנה, בחודשים הראשונים של המלחמה, הגיעה לאוזנה השמועה שמוסיפים למכון תקן חדש של עובדת סוציאלית ומחפשים מועמדת מתאימה. “זו הייתה תקופה מאוד מורכבת, כשאני עם שתי בנות קטנות ובעלי במילואים, והמחשבה להשתלב כעובדת במכון שאני כל כך מעריכה ואוהבת פתחה לי את הלב. הרגשתי שזה מדויק לי”, היא אומרת. ואכן שיר שרה נכנסה לתפקידה כשהיא מודעת לגודל המשימה. “יש הרבה מאוד פניות למכון, והצורך בעובדת סוציאלית הוא גדול”.
הפניות אל שיר שרה מגיעות בשיחות טלפון למכון או דרך רבנים שמלווים הלכתית את הזוגות ומזהים צורך בטיפול רגשי ובתמיכה מסוג זה. “זה לא רק ההמתנה עצמה. הנושא הזוגי מאוד דומיננטי אצל זוגות מאותגרי פוריות. יש מקרים של הפלות, ואז בני הזוג ובעיקר האישה חווים משבר, ועוד הרבה עניינים שקשורים ברגש. אני קוראת לזה מסע. וכשיוצאים למסע, חייבים להיות מצוידים בחוסן נפשי ובתמיכה. הגיע אליי זוג שציפה 15 שנה לילד, והם היו ממש על סף פירוק של הבית”, היא מספרת בכאב. “לא רק נושא ההמתנה לילדים היה שם על הפרק, אלא תחושה כבדה שהם כבר לא מסוגלים לחיות זה עם זה ושהפערים גדלו מאוד, כמובן גם ובעיקר בגלל האתגר הזה. נפגשנו כמה וכמה פעמים, ובזכות העובדה שהפגישות אצלנו אינן בתשלום, הם יכלו לעמוד בזה, להשקיע את הזמן ולהגיע”, היא מציינת ומוסיפה שבתחילה רק האישה הגיעה אליה לפגישות, ואחר כך היא ערכה פגישות משותפות לזוג. “זה היה ליווי זוגי לכל דבר ועניין. אם בכל מערכת זוגית יש מורכבות, אז במקרים כאלה יש עוד יותר עומס ומתחים. ברוך השם הזוג הזה עשה עבודה שהביאה אותו למקום טוב של חיים שמחים ושלווים בבית”.
את יכולה לתאר את הקושי הזוגי שצף במסע הזה?
“באתגרי פוריות עולים ספקות וחילוקי דעות בגישות. לפעמים אחד הצדדים רוצה טיפול נוסף והשני רוצה הפסקה, לפעמים יש חוסר הסכמה על סוג הטיפולים, לפעמים מישהו מהשניים חווה חזק יותר את המשבר. בני זוג במסע חווים הרבה מתח וטלטלות. ולכן צריך את המישהו הזה שיגשר, ידבר, יתווך להם את התחושות ובעיקר יראה להם שהוא מבין אותם וינרמל בעבורם את מה שהם עוברים. הרעיון הוא לצלוח את זה עם כלים ותובנות ולא להיות כל הדרך בהישרדות”, היא מדגישה. “השאלה איך עוברים את התקופה הזאת בצורה בונה גם ברמה הפרטית וגם ברמה הזוגית. הילד בעזרת השם יגיע, אבל באיזו מערכת זוגית תקבלו אותו? אני חושבת שמי שמשכיל להגיע לליווי רגשי צולח את זה לגמרי אחרת, וזה מאוד משמעותי. וזה לא בבחינת המלצה בלבד, זה חובה. לכן למי שמתקשה להגיע אלינו לירושלים, אנו מפנים לאנשי טיפול העובדים עם המכון, ואנחנו ממש נלחמים על הליווי הזה, כי אנחנו מבינים עד כמה הוא הכרחי”.
שליחות בעיסוק של הבאת חיים
מעבר לעצתה לקבל את התמיכה הזוגית, שיר שרה מעודדת את הזוגות למצוא לעצמם זמן איכות ולא לוותר עליו למרות העומס בחיים, בעיקר כשהבדיקות והטיפולים שואבים זמן יקר. “חשוב מאוד לקחת את הזמן הזה, אפילו כמה דקות בבית קפה ביחד. זה עוזר מאוד לצלוח את התקופה וזה ממלא ומטעין את הזוגיות ומחזק”.
הזוגות שמגיעים אליך יודעים שאת בעצמך עברת כברת דרך דומה לשלהם?
“בהרבה מקרים אני מוצאת לנכון להגיד ולשתף, והם מתרגשים לראות שאני לא מדברת רק ממקום מקצועי אלא ממש מבינה אותם כמי שהייתה שם בעצמה. אני כמובן יודעת לעשות את ההפרדה כאשת מקצוע וכאדם פרטי”, היא מבהירה. “בסופו של דבר, עם כל האמפתיה וההזדהות, אנשים שונים עוברים את הדברים באופן שונה. זה כן מאפשר לי להגיד דברים באופן לא שיפוטי ומאוד מכיל. אני יודעת שהדבר החשוב ביותר הוא להיות בהכלה ובהבנה כלפי בן הזוג, לא רק בגלל שאני עובדת סוציאלית אלא בגלל שהייתי בדיוק במקום שבו הם נמצאים ומרגישים לא פעם אבודים”, היא מסבירה. “אני זוכרת שכשחבקנו את תמר אורה, בתנו הבכורה, אחרי כל הציפייה וההמתנה והקשיים, הסתכלנו זה על זה ואמרנו שלא ייאמן איך היא באה בדיוק בזמן הנכון לנו. זה מה שאני אומרת לאנשים שמגיעים אליי: בעזרת השם הילד יגיע, ומה שחשוב כרגע זה איך אתם הולכים לעבור את המסע הזה בדרך אליו, מה יהיה עד אז, מה יקרה ביניכם בפן האישי ובפן הזוגי”.
אנחנו נמצאים עדיין בתוך תקופה של לחימה, אצל הרבה זוגות הטיפולים משתבשים בגלל המילואים של הבעל. איך מתנהלים בתקופה הזאת?
“קודם כול אני חייבת להגיד ממקום של שליחות, שבתקופה הקשה שעברנו כעם איבדנו כל כך הרבה חיים, וכמה מרגש לעסוק בהבאת חיים לעולם. הימים האלה דורשים מהזוגות שבתהליך הזה הרבה יותר משאבים זוגיים ואמונה במערכת הזוגית. צריך להבין שהפערים בין בני הזוג גדלים מאוד כשהוא בצבא והיא בבית. כל אחד נמצא בעולם אחר לחלוטין. וכשהשניים נפגשים יש ממש פרויקט לגשר על הפערים, וכמה זה קשה כשהזוג חווה אתגרי פוריות”, היא נאנחת. “אם יש את האמונה בטוב של השניים ביחד, יש דיבור, יש שיח, יש הבנה שאנחנו חלק ממשהו גדול מאוד שקורה במדינה עכשיו, קל יותר להדביק את הפער. ושוב אני מדגישה, מי שחווה כאלה דברים שיפנה לעזרה ולא יישאר עם זה לבד. זה משהו שמאוד מייחד את המכון שלנו, המענה מדויק, וגם אנחנו נשות אנשי מילואים, והכול נאמר בגובה העיניים ומניסיון”.
דואגים שהזוג לא יחוש לבד במסע
הרב אודי רט, יועץ ופוסק במכון פוע”ה, פסיכותרפיסט, יועץ בתחום האישות ויועץ זוגי. מאחוריו 400 ימי מילואים בתפקיד רע”ן (ראש ענף) הלכה בחירום, ובתוך מכלול העיסוקים ברבנות הצבאית הוא עוסק לא פעם בשאלות הנוגעות להתמודדות של זוגות בעניינים המשיקים גם לעולם הזוגי ולנושא הטהרה, ובעוד אתגרים רבים ושונים. בתוך כך במהלך השנה הוקם במכון פוע”ה מיזם לסיוע מיוחד לטהרה לנשות חיילים, כדי לתת מענה בשילוב רופאים, מתוך הבנה של האתגר הגדול בחזית ובעורף.
“השאיפה שלי בעשייה במכון היא לתת לאנשים, דתיים ושאינם דתיים כאחד, מעטפת רחבה ולצעוד איתם לאורך הדרך בשלושה היבטים: בהיבט הפריוני ובכל החלק המקצועי־רפואי, שבו צברנו ניסיון גדול, בהכוונה, בעצה טובה, בזווית חדשה או בהפניה למקום הטיפול הנכון, כמובן לא במקום רופא”, הוא מבהיר. “בהיבט השני, ההלכתי, עולם הפריון מציב הרבה שאלות הלכתיות וצריך מקצועיות, רוחב יריעה, עומק והבנה של ההתמודדויות השונות כדי לתת מענה הלכתי נכון ומדויק. אלה לא תשובות שבלוניות אלא תשובות מותאמות ועמוקות. בהיבט השלישי לתת לזוג מעטפת נפשית, רגשית, רוחנית
ואמונית, וזה חשוב ביותר”.
העזרה בהיבטים השונים נעשית בפנייה טלפונית או פרונטלית?
“זה תלוי בזוג. לפעמים יש שאלות טלפוניות ספציפיות, ולפעמים נזמין את הזוג לפגישה ובה יבואו לידי ביטוי כל ההיבטים שהזכרתי, הרפואיים, ההלכתיים והרגשיים. בתוך ההתמודדות הרגשית יש ארבעה מעגלים – המעגל האישי, המעגל הזוגי שדורש הרבה כוח בתוך התהליך המורכב הזה, והמעגל המשפחתי והחברתי. לכל זוג יכול להיות מקור התמודדות אחר ושונה, כל אחד שואב את הכוח והחוזקות ממקור אחר, ואנחנו מזהים את זה ויודעים על מה צריך לשים דגש. וכמובן יש כאלה שיגיעו כמה וכמה פעמים לפגישות”, הוא מציין.
“לפעמים השיח יהיה יותר בעולם האמוני ולפעמים בעולם הנפשי. עצם המודעות וההבנה מהיכן האתגר מגיע מסייע ומוביל לתהליכים הנכונים ולקבלת הצידה המדויקת לדרך. אני תמיד אומר לזוגות שאני לא יכול להבטיח תוצאות, אבל אני כן יכול להבטיח שאהיה עימם לאורך כל הדרך. עצם זה שאתה מוכן להיות איתם והם לא לבד, זה המון. אני שואב כוח מכך שכשהתינוק המיוחל יגיע יהיו לו אבא ואמא שמחים”.
עוד דמות שרבים מהפונים אל מכון פוע”ה פוגשים את החיוך שלה, היא מרים בן דוד, יושבת ראש נשים למען פוע”ה, שבעצמה חוותה לפני שנים אתגר פריון. “בגיל 42 היו לי כבר שבעה ילדים, ורציתי עוד. הלכתי מרופא לרופא וזלזלו בי. לא הבינו איך אישה עם ילדים נלחמת להיות שוב בהיריון. לא הבינו אותי. מכל רופא יצאתי בוכייה. ברוך השם בסופו של דבר נקלטתי להיריון וילדתי עוד בת, ואיתה נולדה אצלי ההחלטה שלא אתן שגם אחרות תעבורנה את הדבר הזה. לא משנה מה, כל אישה צריכה לקבל יחס רציני ומכבד לרצון שלה בילד”, הוא מדגישה.
לימים נפתח מכון פוע”ה, ובן דוד החלה להשתלב בו כמתנדבת. “בזמנו הרב בורשטין, מייסד וראש המכון, היה עובד בחדר אחד עם עוד רב. היום יש כבר 14 רבנים. אני מתרגשת ומודה להשם שיש את המכון שיהפוך כל אבן כדי שכל זוג יזכה בילד, לא משנה כמה שנים הוא מצפה וכמה העניין מורכב. החלטתי להיות השגרירה של המכון ולספר לאנשים על עבודת הקודש החשובה שלו, ולאורך התקופה שאני שם, אני מקבלת כל כך הרבה משובים של זוגות שהמלצתי להם להגיע למכון והם חובקים ילדים בריאים, לכל אחד ואחת יש את המחויבות והזכות להיות שותף להוסיף חיים”.
כיום מכון פוע”ה מונה למעלה מ – 180 עובדים בארץ ובעולם. מתוכם 26 רבנים, 50 משגיחות, כ- 40 יועצות וכ – 60 אנשי צוות. הרב מנחם בורשטין, מייסד וראש מכון פוע”ה מציין כי “תמיד הקפדנו לצרף לייעוץ הרפואי הלכתי את הפן הרגשי. לשמחתי בשנים האחרונות הוספנו לייעוץ נשות טיפול ועובדות סוציאליות. זו מעטפת הוליסטית מושלמת המשלבת גוף ונפש”, הוא אומר.
“בתחום הפוריות והילודה מדובר בשדרוג הכרחי. עבור הזוגות זה פנטסטי הם מאוד מאושרים מהתמונה השלמה שהם מקבלים כדי להתמודד עם הקשיים הניצבים בדרכם. ואנחנו מרגישים את ההצלחה בתוצאות ובמשובים. היום מדברים על הדברים האלה יותר בכל המגזרים. בעבר היה שקט מוחלט כמעט גם מצד הזוג וגם מצד הסובבים אותו. אני מרגיש שגם החברה שלנו יותר מכילה ומבינה את הצורך להיות שם בשביל הזוג כמובן במינון הדרוש”
