הכנס השנתי לרבנים ולאנשי מקצוע לשנת התשע"ח התקיים ביום רביעי ט"ז בטבת התשע"ח, 3.1.18 למניינם, בבניין מכון פוע"ה בירושלים, השנה התקיים הכנס לכבוד הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א בהגיעו לגבורות
הרב מנחם בורשטין שליט"א, ראש מכון פוע"ה, אמר כי "המושבים המקבילים אפשרו בחירה בריבוי הנושאים ובהרצאות מעמיקות יותר וכן הקצאת זמנים לשאלות. באופן עקרוני אני לא אוהב שיש בחירת הרצאות, לכן מנענו זאת מראש. משתתפי הכנס בחרו מראש את האולמות ללא אפשרות ניוד. אנו משתדלים להיות קשובים למשתתפי הכנס כדי להעניק להם את הלימוד הטוב ביותר. מדובר ברבנים הקשובים לאלפי משפחות בישראל ובעולם".
משתתפי הכנס אמרו שהשנה נוצר דו שיח בין הרבנים לרופאים באופן מצוין לאור השינוי ללמידה בקבוצות קטנות.
כבכל שנה נגע המכון בכל החידושים והפתרונות הקיימים בעולם הרפואה וההלכה בתחומי פוריות, גנטיקה, הריון, לידה, טהרת המשפחה, אישות ומשפחה.
ההרצאות הועברו ע"י מיטב המרצים הן מתחום הרפואה והן מתחום ההלכה.
מצ"ב מאמר של הרב בורשטין בענין הגן המיכוטונדריאלי שהרב הרצה לגביו בכנס

להורדת המאמר

בואו ללמוד ולשמוע עדכונים וחידושים מעשיים מעולם הרפואה וההלכה
מכון פוע"ה מייחס חשיבות עליונה לענייני טהרת המשפחה ולכן משקיע בקורסים מתאימים לנשים ולגברים, סדנאות וקו טהרה הפועל במכון בכל יום.
המכון בשיתוף האגף לתרבות יהודית פתח תקווה, מפעילים שבעה מפגשים בדיני טהרת המשפחה לגברים לימי השובבי"ם, במחיר מיוחד. במפגשים אלו יגעו בנושאים: יסודות בהלכות נידה, כתמים, הרחקות, 7 נקיים, הכנות לטבילה, טבילה ואיפור לשבת, ווסתות, תכנון משפחה וגנטיקה.
צוות המרצים והרבנים:
הרב מנחם בורשטין שליט"א – ראש מכון פוע"ה.
פרופ' ראול אורבייטו – מנהל היחידה IVF במרכז הרפואי שיבא, תל השומר
ד"ר יגאל הס, מומחה לרפואת פריון IVF
הרב מאיר סילמן מרבני מכון פוע"ה, ועוד.
המפגשים יתקיימו בע"ה החל מ-כ"ד בטבת (11.1.18)
בית כנסת ניגוני חיים, רח' וייצמן 45, כפר גנים פ"ת.
לנרשמים עד כ"א טבת (9.1.18) בעלות 100 ₪ לכל הסדרה.
הכניסה מותנית ברישום מראש.

לפרטים והרשמה

האגף לתרבות יהודית פתח תקווה טלפון 03-9052455

"מתי אמצא אותו את האיש שלי? את האביר על הסוס הלבן? הזיווג שלי… האיש שיבין אותי, יאהב אותי, ישמח איתי, ינגב לי את הדמעות כשקשה. איפה הוא? למה הוא מאחר כל כך הרבה שנים? כמעט לכל חברותיי כבר יש ילדים. גם אני רוצה להיות אמא. פתאום זה נראה לי כל כך רחוק… גם נמאס מכל ההיכרויות, כלום לא מתאים. לא רוצה להתייאש !" כך סיפרה לי יעל (שם בדוי), קרובת משפחתי, רווקה בת 33 שרוצה למצוא את בן זוגה.
אני אומרת לה את הדברים, כפי שאני אומרת לרווקות שמגיעות לסנדאות שלנו "כשהרצון הטבעי שלך למצוא את בן זוגך ולבנות את ביתך לא מתממש נוצר פער בין המציאות שהיית רוצה לבין המציאות בפועל. הפער הזה מעלה הרבה שאלות, קשיים ורגשות. כפי שהבאת בפניי. תחושת החוסר שהפער הזה יוצר היא גדולה ומורגשת כמעט בכל תחום בחיים. והשאלה שזה מעלה לך היא מה אני עושה עם הפער הזה? כיוון שברור לכולנו שאת לא רוצה להתייאש".
"התשובה לשאלה זו מובילה אותך לשני כיוונים. האחד הוא איזו השתדלות נוספת אני יכולה לעשות כדי שזה כן יקרה ואפגוש באחד שאיתו אקים בית ומשפחה. הכיוון השני הוא מה אני צריכה להיות כדי שזה יקרה יותר בקלות?  לכיוון הראשון נקרא: מעשים במציאות ולכיוון השני נקרא: עבודה פנימית. באיזה כיוון בוחרים? מה עושים קודם? מי אמר שהשתדלות כזאת טובה יותר על פני השתדלות אחרת? או שעבודה פנימית זו היא המדויקת לי על פני עבודה פנימית אחרת?
והאמת היא ששני הכיוונים חשובים. שניהם מובילים אותך אל המטרה שלך ואינך צריכה לבחור באחד מהם אלא שניהם בנויים האחד על גבי השני".
בסדנה אנו לומדים לדייק את שניהם – איזו עבודה פנימית היא המדויקת לך שתוביל אותך אל המעשים המדויקים והנכונים עבורך במציאות.
בסדנה אנו משתמשים בכלים מעולם האימון היהודי שכוללים את הגוף, הנפש, המחשבה והרגש באופן שיוביל כל אחת לתהליך פנימי בו היא מגלה את עצמה מחדש במקום המסוגל למצוא זוגיות מתאימה, שמחה ומספקת.
בתוכנית הזו את לומדת:
♥ להכיר את עצמך מהמקומות החזקים שלך
♥ לברר את הרצון להתחתן מול הרצונות והחששות מסביב
♥ להאמין מחדש בנשיות שלך והיכולת שלך ליצור קשר זוגי יציב
♥ לאהוב את מציאות החיים שלך כפי שהיא ולהרגיש בנוח עם עצמך
משתתפות מסדנאות קודמות מספרות:
"הדבר הגדול שהשתנה אצלי זה שראיתי – זה ייתכן!! גיליתי שאני יכולה להיות משוחררת יותר, גיליתי שאני יכולה לסמוך על עצמי, דרך המפגשים הבנתי שיש לי אותי! ואכן בסוף הסדנה פגשתי את מי שהיום בעלי! המפגשים מאד נגעו בי ומיקדו אותי והרחיבו לי את הנפש. עשו לי סדר וגרמו לרצון להתחתן להיראות קרוב יותר, זמין יותר, נגיש יותר, אפשרי יותר". (רוית, ירושלים)
"חוץ מזה שמצאתי את בחיר לבי במהלך הסדנה ועל זה אני מודה בכל לב, אני יכולה לומר התהליך הזה ממוקד, אמיתי, עמוק, משמעותי, מזיז הרים, נושא פרי. מומלץ לכל !" (שירה, ראשון לציון)

קהל היעד      בנות 27 ומעלה
מנחה            גלית פרידמן, מרצה, מנחת קבוצות ומכוונת בגישה יהודית.
תאריכים       ימי שני כ"ד בניסן – כ"ט באייר (14.5.18 – 9.4.18 למניינם)
שעות            21:00 – 19:00
מפגשים        6
מיקום           מכון פוע"ה רחוב עזריאל 19 גבעת-שאול, ירושלים
מחיר            בהרשמה מוקדמת 1,050 ₪ לנרשמות עד ה' בניסן (21.3.18) לאחר מכן: 1,150 ₪
רכזת הקורס  –  הדסה חיימוביץ  | נייד 052-7202633   | טליה ששון  02-6517171  שלוחה 1  |  ml2@puah.org.il 

לתשלום ולהרשמה

הסדנא תתקיים בעז"ה אחרי פסח

עקבו אחרי הפרסומים

מרכז לימוד:
טלפון: 02-6517171 שלוחה 1 נייד:052-4077077 ml2@puah.org.il

על התוכנית:

תכנית העצמה וליווי לנשים בדרך להריון
כשנתקלת בקושי להיכנס להריון וראית שכבר עובר זמן, התחלת מיד לטפל בבעיה הגופנית שתפתור את הקושי, וכמה שיותר מהר. זה אכן צעד טבעי וגם נכון. אבל, אי שם, הצד הנפשי התכווץ לו ונדחק למטה שלא יישמע, שלא יצוץ… אך למען האמת, לקול הזה יש השפעה גדולה על חייך, על גופך ועל מימוש הרצון שלך להביא חיים לעולם.
ייתכן שכבר גילית שהמסע הזה לא סובב סביב הפוריות בלבד. יש כאן מכלול שהוא – את !
כיוון פנימ"י – היא סדנה לנשים בדרך לחיים חדשים שנוגעת בעבודה פנימית של הפוריות, הנשיות והמיניות. ותשומת לב לכל אלו יחד – זה שילוב מנצח!
אז מה הקשר בין עבודה פנימית לבין כניסה להריון?!
העיכוב הוא גופני אבל הוא מורגש היטב בנפש. זה הסוד הראשון של תחום הפוריות – השפעה חזקה בין גוף לנפש. אבל בפועל, עם כל טיפול שנכשל, הנפש מתאכזבת ומתכווצת יותר וכבר יותר קשה להאמין שאי פעם זה יקרה..
מטרת הסדנה היא להגיע אל השורש הפנימי שיוצר את המעגל השלילי הזה, לבקוע אותו ולאפשר לנפש וכמובן גם לגוף לחזור למה שהם באמת – לחיות אמתית, שחרור וזרימה.
בנימה אישית,
כאמא לשלושה ילדים שהגיעו בעזרת טיפולי פוריות וכמי שחוותה את ההמתנה לילדים בצורה כל כך עמוקה וקשה, אחרי שהלכתי למטפלים שונים וניסיתי כמעט כל שיטת טיפול אפשרית, גיליתי שהתחולל אצלי שינוי אמיתי רק כאשר הסכמתי להיכנס ולפגוש את עצמי, לגעת במה שאף מטפל אחר לא יכול לגעת – הנפש שלי – ושם לדייק את העבודה הפנימית שלי.
בתוכנית הזו את לומדת:
♥ לנהל חיים יציבים ופוריים גם כשההיריון עדיין בדרך
♥ להיכנס לטיפולי הפוריות (כשצריך) מתוך רוגע וביטחון
♥ להאמין מחדש בגוף שלך וביכולת שלו להרות
♥ לאהוב את מציאות החיים שלך כפי שהיא
♥ להרגיש בנוח עם עצמך ועם הזוגיות שלך בכל מצב
♥ לשים קץ לכעס, לתסכול ולרגשי הנחיתות
♥ לראות את עצמך ללא השוואה לאחרות
הצטרפי לסדנה כדי לגלות איך להיות מי שאת באמת איך לקבל ולאהוב את עצמך כפי שאת, להחזיר את השליטה לחייך, לדעת איך לקבל כל תוצאה מבלי "להתרסק", לחוש הקלה ושמחה עם עצמך ובזוגיות שלך שיאפשרו להיריון להגיע מתוך רוגע ושלווה.
מחכה לך,
גלית פרידמן, מרצה, מנחת קבוצות ומכוונת בגישה יהודית
מחברת הספר "החיים שבתוכך"
התכנית תתקיים במכון פוע"ה
 

שליחה נאמנה – יועצת בקהילה…
צלצול הטלפון החזיר את נורית באחת מהרהוריה למציאות. על הקו הייתה רחל: נורית, היא פנתה אליה מהוססת, "רציתי להתייעץ איתך בנוגע לביתי חגית", "בשמחה" ענתה נורית.
"השבוע הגיעה חגית לגיל 33, את יודעת היא עדין רווקה", נשמע הכאב בקולה, "חברה הציעה לה להקפיא ביציות כדי שלא תאחר את מועד הפיריון, האם את מכירה את הנושא? אנחנו ממש לא יודעים מה לחשוב… כל הלילה נדדה שנתי, לא חלמתי שנגיע למציאות שכזאת…" רחל הייתה נסערת.
"רחל יקרה", ענתה נורית, "בואי ונקבע זמן ותגיעי עם בעלך ובתך ואסביר לכם את המשמעות והשיקולים בקבלת החלטה בתחום. זה נושא חשוב!" הן קבעו זמן והשיחה הסתיימה.
מאז שנורית הייתה צעירה קראו לה "אוזן קשבת", החברות ידעו שליבה רחב, וחלקו איתה את סודותיהן ובעיותיהן השונות והמגוונות והיא תמיד ייעצה במציאת פתרונות יצירתיים ומעשיים לאורך השנים המשיכו הנשים בקהילה למצא מסילות אל ליבה ושפכו בפניה את שעל ליבן.
כששמעה הרבנית נורית על קורס יועצות בקהילה של מכון פוע"ה- נרשמה מיידית. היא ידעה כי הידע והכלים יאפשרו לה לתת מענה והכוונה בשאלות שונות שמגיעות אליה, בנושאים הקשורים לרפואה והלכה ובכך תדע לסייע באופן מקצועי ועדכני.
אתגרי הזוגיות והמשפחתיות מחד וההתקדמות המהירה בנושאי רפואת הנשים הובילו לכך שנשים רבות מחפשות כיום מענה וכתובת למכלול שלם של בעיות נושאים והתמודדויות שהן חוות כנשים, כרעיות וכאימהות למתבגרים ולמתבגרות.
זאת ועוד, התפתחות והעצמת תחומי הלימוד התורני וההלכתי לנשים והרצון הכנה של נשים להיוועץ ול'שפוך את ליבן' בפני אישה הביאו את מכון פוע"ה להקמת מסלול לימודים והכשרה ייחודי, רב תחומי ומקצועי של 'יועצות בקהילה'.
היועצת המוסמכת מטעם המכון לומדת במשך שנה קורס ארוך ומקיף המורכב מכמה ענפי לימוד כאשר המרצים הינם הטובים והמקצועיים בתחומם.
התכנית נפתחת , בהכשרה הלכתית מקיפה ומעמיקה בכל התחומים המשיקים בין מעגל החיים הנשי והזוגי דהיינו: לימוד מקיף של כל הלכות טהרת המשפחה על השתלשלותם ההלכתית ומשמעויותיהם המעשיות, בעיות גניקולוגיות ופתרונן ההלכתי והרפואי, היכרות עם גורמים מקצועיים שונים כגון: בודקות טהרה, רבנים משיבים, פיזותרפיסטיות של רצפת אגן מטפלות מיניות, ועוד.
בנוסף נלמדים מכלול הנושאים הקשורים לפוריות וקשיים בפוריות, אמצעי מניעה ותכנון משפחה, הריון ולידה, מצבים מורכבים רפואית והלכתית בזמן ההיריון ופתרונם, אובדן הריון ולידה שקטה וכן מפגש עם אמא מאמצת שהפכה להיות אמא ביולוגית.
התחום השלישי התפתחות פיזיולוגית תקינה של בנים ובנות, הפרעות אכילה, השפעת המדיה על תפיסות העולם של הנוער ופגיעות מיניות.
התחום הרביעי הוא עולם הקשר הזוגי, היכרות עם תחומי הייעוץ והטיפול בנושא אישות והממשק בינם לבין השקפת היהדות וההיבטים ההלכתיים.
את כל הלימוד ההלכתי-רפואי-מקצועי מלווה לימוד שיטתי המתמקד בנושאים סוציולוגיים ופסיכולוגיים הקשורים לתכנים הנלמדים כגון: מניעים לנישואין, דגמים של זוגיות, ההבדלים בין גברים לנשים, פתרון קונפליקטים בזוגיות, ועוד ועוד
בתום הלימודים ועם העמידה בדרישות הקורס היועצת הופכת לכתובת משמעותית מאד עבור נשות הקהילה שבה היא חיה, ונשות מקצוע כגון אחיות, בלניות, ובוגרות הקורס העוסקות בתחומים הנלמדים יעשירו את עולמן המקצועי ויפתחו מאד את היכולת להוות כתובת אמינה ומשמעותית בקהילה.
מניסיון של בוגרות הקורס – הלימודים העשירו את עולמן האישי של המשתלמות ומתוך כך הן הפכו לכתובת משמעותית בקהילה, וביכולתן לסייע לנשים המחפשות מענה והכוונה בתחומים הנ"ל בתוספת אוזן קשבת ולב פתוח.
קבוצת הלומדות האיכותית ומגוון המרצים הרבנים הרבניות, הרופאים ואנשי המקצוע שמרצים – מטביעים את חותמם ומהווים מקור של ידע וכלים אך לא פחות מזה –גם דמויות להשראה לעיסוק בתחומים שהצנעה יפה להם לתת בהם מענה מהיימן ולהיות בחזית החידושים מתוך מחויבות להלכה ולמקצועיות.
הקדימו לתפוס מקומכן לקורס יועצות בקהילה ההרשמה תסתיים עם מילוי המקומות, הפתיחה ביז' חשוון.
הכותבת יעל אראלי בוגרת הקורס
להרשמה לקורס יועצות בקהילה שנפתח בחשוון תשע"ח:
טלפון 02-6517171 / 0527710601 מייל h1@puah.org.il  

בינו לבינה
הם פסעו בצעד מהוסס אל החדר, כבר בשיחת הטלפון המקדימה, המילים ריחפו באוויר ולא נאמרו, וההזמנה לבוא ולדבר, לפתוח, לבחור את המקום שלהם ואת גבולות השיח, נתנו את הביטחון כי אנחנו יכולים לדבר על הכל, בדרך נעימה, מכובדת, מתוך שיח פתוח ובקדושה, ולתת מענה על הכל.
אין כמעט זוג שמתי שהוא בחייו לא חווה קושי והתמודדות במפגש האינטימי בחיי הזוגיות, פעמים ומצליחים להתגבר לבד, ופעמים, זקוקים למענה והדרכה.
אל מי פונים? כיצד נראה בקושי עימו אנו מתמודדים? והאם יוכלו לעזור לנו ולהגיע אל מקום טוב יותר?
במאור פנים, ובשיח ראשוני על הטוב שיש עימנו, הקשיים שהם מנת חלקנו, ועל המקום שאליו אנו חפצים להגיע, כל אחד וביחד כזוג, אט אט נפתחים הלבבות, וגם על הנושאים העדינים ביותר, אנחנו יכולים לדבר.
אתם קובעים את גבולות השיח, אתם בוחרים מתי לפתוח וכמה, בקצב נכון, פעימה אחר פעימה, נפתחים הלבבות, והשיח מתקדם ומאפשר לדבר על הכל, לתת את האמון, את הידע, את הכלים לפסוע ולצעוד ולהגיע למחוזות שלמים, בריאים וטובים, מהנים ומשמחים בקשר הזוגי והאינטימי שהולך ונבנה.
הצורך לעסוק ולדבר בתחומים אלו, כבר ידוע ברבים, אבל אחרי הצורך הראשוני, צריכים אנו לסלול ולבנות את הדרך למענה מקצועי ומתוך עולם תורני הרואה את המפגש הזוגי במבט רחב, מתוך עולם של ראוי ולכתחילה.
במרכז הלימוד של מכון פוע"ה – פוריות ורפואה על פי ההלכה – כבר שני עשורים אנו עוסקים בבניית תשתית של לימוד, העמקה, בירור וליבון של סוגיות בתחום האישות, מתוך עולם מקצועי ומתוך עולם תורני.
כעת אנו בפתחו של מחזור שביעי של קורס להכשרת יועצות בקדושה לחיי אישות. הלימודים ממקצעים ובונים קומה נוספת לנשות מקצוע, יועצות ומטפלות עם נסיון בעבודה אישית וזוגיות בתחום היעוץ המיני. נשים הבאות במגע תדיר עם זוגות ועם נשים בעבודה מתמדת, ליעוץ ומענה בשיטות התערבות קצרות טווח ומתוך מחוייבות עמוקה לעולמה של תורה והלכה.
הקורס הינו קורס שנתי המורכב משלוש זרועות, החוברות יחדיו אל סך שלם ומלא, את הקורס מרכזים ומלווים מיטב המרצים.
ד"ר מיכל לוריא, מרכזת מרפאות בתחום האישות במרכז הרפואי הדסה ומרכזת את התחום הרפואי והפיזיולוגי של הקורס: "כאשר יחסי האישות המצויים הם רחוקים מהרצוי, מומלץ לפנות לעזרה. אם שורש הבעיה קשור במערכת היחסים עצמה או בנסיבות אישיות אחרות, רצוי לפנות לאנשי מקצוע נוספים".
הרב יצחק מנדלבאום, פסיכולוג קליני, רכז תחום פסיכולוגי: "הקורס נושא עמו מספר בשורות: הרחבת האפשרות לסייע לפונים בנושא רגיש זה מתוך שפה ואווירה הולמת, מתוך הבנה עמוקה של העולם הערכי והדתי כשהיועץ או המטפל מכיר היטב את העולם הזה ונמצא בתוכו.
שילוב של טכניקות וכלים קצרי מועד בטיפול וביעוץ, באוריינטציה שאינה מוכרת לרבים מהמטפלים הקלאסיים, באופן שמאפשר שינויים מהירים, בעבודה משולבת של גוף ונפש.
חיבור ואינטגרציה בין עולמות, העולם הדתי התורני, העולם הפיזיולוגי גופני, והעולם הנפשי".
כתב את המאמר: הרב אודי רט, יועץ ופוסק במכון פוע"ה, רכז תחום הלכתי-תורני בקורס

 
 היא ידעה שהיא תעשה את זה אחרת !
הסתכלה שוב על השעון, היא כבר מגיעה, הכלה, ההתרגשות אחזה בה.
שנים ציפתה להגשים חלום, להדריך כלה, להוביל אותה לקראת החתונה מתוך ידיעה שעשתה את זה בצורה נכונה.
בכאב זכרה את עצמה איך הגיעה לחתונתה, לאחר הדרכה קצרה, הססנית, טכנית, חסרה.
שנים שילמו היא ובעלה הצעיר על חוסר הידע, על המבוכה שלא אפשרה למדריכה לצייד אותה בתובנות, בכלים לבנות את הזוגיות שלהם. היא ידעה שניתן היה לחסוך את הכאב הרב אם היתה מקבלת הדרכת כלה טובה.
הכלה הראשונה שהיא תדריך היא תלמידה שלימדה כמחנכת בשמינית. הקשר שנוצר ביניהן היה עמוק ואך טבעי היה שעכשיו שנתיים לאחר סיום השמינית, התלמידה פנתה אליה מהוססת: "שמעתי שלמדת להדריך כלות, האם תסכימי להדריך אותי ?…" איזו מחמאה ושמחה הייתה זו עבורה. כמובן שהסכימה.
עכשיו אחרי שלמדה במכון פוע"ה בקורס משמעותי להיות מדריכת כלות, נפרשה בפניה היריעה כולה, ידיעת ההלכות לפרטיהן, והבנת השפעתן המיוחדת על חיי האישה והזוג, כלים לבניין זוגיות איתנה בצניעות ובפתיחות כאחת, שילוב בהיבטים הרוחניים, פסיכולוגיים ופיזיולוגיים של חיי האישות ובעוד נושאים רבים ומגוונים.
את כל המהלך העדין הזה היא מתכננת לטוות ולרקום עם הכלה ולהוביל אותה בשמחה, בטהרה, במקצועיות וברוגע אל החופה.
מתפללת ומאמינה שהיא ועוד כלות אחרות יגיעו בקלות אל נישואיהן בנקודת פתיחה טובה.
מכון פוע"ה מקיים במשך שנים קורס הדרכת כלות. אחרי קורסים שהתקיימו בירושלים, פתח תקוה, גבעת שמואל, חיספין, קרית ארבע, רחובות וטבריה. פותח השנה בע"ה בנתניה.
מאות נשים העשירו את ידיעותיהן בתחום ההלכתי, מחשבתי, ביולוגי ובנושאי זוגיות וחיי אישות רבות מהן אותן אני פוגשת מספרות כמה משמעותי היה להן הלימוד אותו הן יכולות ליישם הן בהדרכה והן בבתיהן.
במפגשים מושם דגש על דרך העברת ההדרכה לכלה באופן מעשי. איך שוזרים את נושאי הזוגיות והאישות לאורך הלימוד, מה המיוחדות של הכלה, פיתוח יכולות ההכלה וההקשבה שלנו, יצירת אווירה פתוחה שמאפשרת דיאלוג כנה ונוגע המעניק לכלה מקום לשאול ולברר את אשר על ליבה. למידה על ידי סימולציות איך להתייחס ללבטים ולהתמודדויות של הכלה במהלך תקופת האירוסים ומה עושים כשהכלה מגלה התנגדות לנושאים שעולים.
המעוניינות להדריך כלה תוצמדנה למדריכה ותיקה ותקבלנה ליווי אישי בהדרכותיהן הראשונות !
במכון פוע"ה מאמינים בהדרכות איכותיות ומקצועיות. אולי גם את תהיי מדריכה שתיזכר לאורך ימים…
לפרטים

כרב יועץ ופוסק במכון פוע"ה עניתי השבוע לשיחה טלפונית עם בחורה שביקשה להתייעץ: "שלום הרב, אני בת 32, דתיה, טרם התחתנתי. הבנתי שיש תהליך של הקפאת ביציות ורציתי שהרב יפרט בענין" ניכר היה, שכל מילה שלה נאמרה בקושי רב.
ראשית, השבתי שאנחנו מאוד שמחים שהיא פנתה אלינו, כיון שהנושא קרוב ללבנו ואנו מנסים לעשות הכל כדי להקל על התהליך הן בהיבט הרפואי והן מבחינה כלכלית.

במכון פוע"ה הבינו שמדובר בבעיה הולכת וגוברת – רווקות מאוחרת בהיבט הפוריות. כולנו יודעים שהשעון הביולוגי לא מחכה לאף אחת, ולכן צוות רבני המכון ובראשם הרב מנחם בורשטין, בדקו את הסוגיה הן רפואית והן הלכתית ומצאו את הפתרון לשימור פוריות – הקפאת ביציות כהולם.
בנוסף, הסברתי לה שהקפאת ביציות מאפשרת לה ליצור לעצמה מאגר קטן של ביציות בהן תוכל להשתמש בעתיד כאשר תזדקק להן. המטרה, כמובן, לנסות ולנטרל את האפקט השלילי של גיל הביציות ומאידך לאפשר את דחיית הניסיון להרות לשלב מאוחר כאשר תתחתן בעזרת השם.
הקפאת ביציות “חברתית” (מסיבה לא רפואית) מותרת בישראל לנשים החל מגיל 30 ועד גיל 41 (יום הולדת 41). כאשר העדיפות היא לבצע מוקדם ככל הניתן בשלב זה. ניתן לבצע עד 4 מחזורי טפול או הקפאת 20 ביציות (המוקדם מביניהם). תקנה שמכון פוע"ה סייע לקידומה בוועדות משרד הבריאות.
לצערנו, הפעולה נעשית במימון פרטי ואינה מסובסדת ע”י קופות החולים.
שמחתי מאוד לספר לה שבשל חשיבות הענין רתמנו מרכזים רפואיים להוזיל מחירים.
כמו-כן, הזמנתי אותה לכנס בנושא רווקות מאוחרת והקפאת ביציות שיתקיים במרכז הרפואי הדסה עין כרם. הכניסה חינם, הרישום מראש.

"תודה רבה הרב, לא ידעתי שאתם כל כך מעורים בנושא, אספר גם לחברותיי, הן תשמחנה מאוד".

בכל מקרה, אמרתי לה, שנשמח תמיד לעמוד לרשותה ושתגיע למכון ליעוץ אישי ללא תשלום. במקביל, נשמח לעזור לה במציאת זוגיות.

לפני 14 שנים חלתה מירי (שם בדוי) בלוקמיה. אביה התייעץ עם הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה לגבי ההתייחסות ההלכתית לטיפולים. הרב בורשטין ביקש ממנו שיקפיאו את רקמות השחלה שלה, בתקווה שבעתיד בע"ה יהיה ניתן להשתמש בהן. כל זאת, בטיפול של פרופ' דרור מאירוב ממרכז הרפואי תל השומר. לכן, הוחלט כי בטרם הטיפול הכימי האגרסיבי, למרות שמדובר בסרטן הנמצא בדם, תתקיים ההקפאה. איש לא היה מסוגל לנבא אותו, הרפואה תתקדם וניתן יהיה להשתמש בהן
כיום, 14 שנה לאחר המעשה, התגשמה הנבואה. הרפואה אכן התקדמה. אחרי טיפול רפואי ממושך ומתוח והריון בשמירה צמודה, נולד לבני הזוג בן קטן ומתוק.
לפני 3 חודשים התקיימה ברית המילה של הבן. האמונה ניצחה את היאוש. תקדים עולמי של טיפול רפואי.
ברית המילה הייתה מרגשת עד דמעות. רופאים, רבנים ובעיקר בני משפחה, התאספו סביב הרך הנימול והוריו. האבא המאושר הסביר: "זה ילד של כולם, ילד של תפילות רבים. ילד שלנו – ושל רבים"
מירי ובעלה, זוג דתיים צעירים מהמרכז, הצליחו להסעיר אלת עולם הרפואה בארץ ובקצוות תבל. בנם שנולד ונכנס בבריתו של אברהם אבינו הוא נס רפואי תקדים עולמי.
בני המשפחה, המשתייכים למשפחה מוכרת בציונות הדתית, מבקשים לשמור על פרטיותם ולא להיחשף, אך מבקשים להפיץ את הבשורה ואת המסר המרכזי: "אסור להתייאש". והם ודאי יודעים בדיוק מהו הקושי הכרוך בכך.
המשך הכתבה בעיתון מצב הרוח

מכון פוע"ה מסייע לזוגות חשוכי ילדים בארץ ובעולם. לעתים רבני המכון נתקלים בזוגות שהדרך שלהם להביא ילדים לעולם תהיה בדרך של תהליך הפונדקאות. מדובר בתהליך מורכב הן רפואית וכלכלית.
במכון פוע"ה מדווחים על עליה של כ 50% בפונים להליך זה במגזר הדתי, בשל ההיתרים והפסיקות החדשות בנושא.
הרב בורשטין ראש מכון פוע"ה: "ישנה עליה דרמטית באחוז הדתיים הפונים למכון בענין הפונדקאות. פעם, לפני שש או שבע שנים היינו מקבלים מקראה אחד בשנה. היום, בשנה האחרונה, יש לנו כל חודש שאלה על זה. לא מדובר במקרים בודדים. זו תופעה משמעותית"
המכון דן רבות בסוגיה החברתית וההלכתית הכרוכה בהליך הפונדקאות.
"נושא ההסתרה של פונדקאות בציבור הדתי הוא נושא כאוב. נשים דתיות שצריכות פונדקאות פותרות את הבעיה בהיעלמות לתקופה של שנה מהארץ. בני הזוג נוסעים לשליחות וכך מסתירים העובדה. שבסוף התהליך יהיה ילד בלי שהסביבה תעקוב אחרי ההריון. יש נשים שמסתירות בצורות אחרות, פחות מקובלות. בעבר קיבלתי בבקשה להביא מהוליווד כריות בטן שמדמות התפתחות של היריון, שנראות כאילו האישה בהריון. את זה אני פחות אוהב". לדבריו של הרב בורשטין: "ההסתרה מאוד אופיינית בקרב המגזר החרדי, בשל החששות החברתיות בעיקר סביב שאלת "מה יגידו". הבעיה השניה היא הבעיה ההלכתית: "יש היום טרנד של נשים נשואות, שעושות פונדקאות כעזרה, כנתינה, אבל יש בזה בעיות הלכתיות", אומר הרב.
ולמרות הלחצים החברתיים וההלכתיים, ישנן יותר נשים דתיות הפונות לפונדקאות ממצב שאינן יכולות לשאת הריון. אחת מהן היא אטי שמידוב, שהוציאה ספר חדש "מי ידגור על הביצה שלי", שמסביר כי "התרנגולת לא יכלה לדגור על הביצה, אז היא ביקשה מתרנגולת אחרת"
שמידוב עברה בעצמה את התהליך. הרעיון לספר עלה עוד לפני שנולד בנה בן השבע "שיתפתי את הילדים בבית בתהליך, סיפרתי שעומד להגיע אח קטן וחיפשתי דרך להסביר להם, אז כתבתי את הסיפור הזה. כשהבן שלי הגיע לגיל שבו חשבתי שהוא בשל לשמוע על הדרך המיוחדת שבה הוא הגיע לעולם, סיפרתי לו את הסיפור, והוא קיבל את זה מאוד פשוט. הסברתי שבבטן שלי אין מקום לתינוק, והרופא העביר אותו לבטן של אישה אחרת. כשהצגתי את זה בצורה פשוטה, לא מתנצלת ולא חוששת, הוא קיבל את זה מאוד בקלות."
הנושא הוצג בכנס הנשים של מכון פוע"ה שהתקיים בי"ב בסיון תשע"ז בבנייני האומה בירושלים (6.6.17).

הסתכלה שוב על השעון , היא כבר מגיעה, הכלה, ההתרגשות אחזה בה.
שנים ציפתה להגשים חלום, להדריך כלה, להוביל אותה לקראת החתונה מתוך ידיעה שעשתה את זה בצורה נכונה.
בכאב זכרה את עצמה איך הגיעה לחתונתה, לאחר הדרכה קצרה, הססנית, טכנית, חסרה.
שנים שילמו היא ובעלה הצעיר על חוסר הידע, על המבוכה שלא אפשרה למדריכה לצייד אותה בתובנות, בכלים לבנות את הזוגיות שלהם. היא ידעה שניתן היה לחסוך את הכאב הרב אם היתה מקבלת הדרכת כלה טובה.
הכלה הראשונה שהיא תדריך היא תלמידה שלימדה כמחנכת בשמינית. הקשר שנוצר ביניהן היה עמוק ואך טבעי היה שעכשיו שנתיים לאחר סיום השמינית, התלמידה פנתה אליה מהוססת: "שמעתי שלמדת להדריך כלות, האם תסכימי להדריך אותי?…" איזו מחמאה ושמחה הייתה זו עבורה. כמובן שהסכימה.
עכשיו אחרי שלמדה במכון פוע"ה בקורס משמעותי להיות מדריכת כלות, נפרשה בפניה היריעה כולה, ידיעת ההלכות לפרטיהן, והבנת השפעתן המיוחדת על חיי האישה והזוג, כלים לבניין זוגיות איתנה בצניעות ופתיחות כאחת, שילוב בהיבטים הרוחניים, פסיכולוגיים ופיזיולוגים של חיי האישות ובעוד נושאים רבים ומגוונים.
את כל המהלך העדין הזה היא מתכננת לטוות ולרקום עם הכלה ולהוביל אותה בשמחה, בטהרה, במקצועיות וברוגע אל החופה.
מתפללת ומאמינה שהיא ועוד כלות אחרות יגיעו בקלות אל נישואייהן בנקודת פתיחה טובה.
מכון פוע"ה מקיים במשך שנים קורס הדרכת כלות. אחרי קורסים שהתקיימו בירושלים, פתח תקוה, גבעת שמואל, חיספין, קרית ארבע, רחובות וטבריה. פותח השנה בע"ה בנתניה.
מאות נשים העשירו את ידיעותיהן בתחום ההלכתי, מחשבתי, ביולוגי ובנושאי זוגיות וחיי אישות רבות מהן אותן אני פוגשת מספרות כמה משמעותי היה להן הלימוד אותו הן יכולות ליישם הן בהדרכה והן בבתיהן.
במפגשים מושם דגש על דרך העברת ההדרכה לכלה באופן מעשי. איך שוזרים את נושאי הזוגיות והאישות לאורך הלימוד, מה המיוחדות של הכלה, פיתוח יכולות ההכלה וההקשבה שלנו, יצירת אווירה פתוחה שמאפשרת דיאלוג כנה ונוגע המעניק לכלה מקום לשאול ולברר את אשר על ליבה. למידה ע"י סימולציות איך להתייחס ללבטים ולהתמודדויות של הכלה במהלך תקופת האירוסים ומה עושים כשהכלה מגלה התנגדות לנושאים שעולים
המעוניינות להדריך כלה תוצמדנה למדריכה ותיקה ותקבלנה ליווי אישי בהדרכותיהן הראשונות!
במכון פוע"ה מאמינים בהדרכות איכותיות ומקצועיות אולי גם את תהיי מדריכה שתיזכר לאורך ימים
 

"והשם פקד את שרה כאשר אמר ויעש השם לשרה כאשר דיבר…" בראשית כ"א א'

כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה…

החודש הזה ימלאו לנו ארבע שנים מבורכות, מאתגרות ומשמחות.
ארבע שנים לאחת מקבוצות התמיכה המיוחדות שהקמנו במכון פוע"ה. ההקמה היתה קשה, מסובכת ומביכה, אך התגברנו על הכל והנה אנחנו כאן. אחת לחודש קבוצת נשים נפגשת לדבר על החיים המיוחדים שלהן.
התחלנו בקבוצה של 12 נשים רווקות ומקסימות, שנולדו עם תסמונות ומחלות פוריות (נשים שאינן יכולות להרות ו/או לשאת הריון באופן טבעי). בעיה שהן יודעות עליה מגיל התבגרותן. כאשר הן שומעות את רוע הגזרה מהוריהן ומרופאיהן ומעבדות את ההשלכות – הן מבינות שחרב עליהן עולמן, כל החלומות שלהן נגוזו… עולות בליבן תהיות: מי ירצה להתחתן איתי? האם יהיה לי ילד? אם כן, איך??? בכל תהליך ההתבגרות שלהן ועד לגיל הבשלות לנישואין הן חיות עם השאלות הקשות הללו ואין גוף בארץ ובעולם המסייע להן להתמודד עם חיי היומיום ולמצא פתרונות בע"ה…
מכון פוע"ה ראה לעצמו חשיבות עליונה ליזום ולפתוח לנשים אלו את קבוצת התמיכה הזו, בתקווה לסייע להן בהתמודדות הסביבתית וכמובן למצא עבורן שידוך הולם ותואם. קבוצת התמיכה מיועדת לבחורות ונשים רווקות בלבד. לקבוצה מוזמנות מרצות המעורות בתחום ומכירות אותו מקרוב. כמו-כן, צוות הרבנים של המכון מייעץ ומסייע במידע עדכני וחשוב. המפגשים מרוממים, מעצימים, נותנים למשתתפות תקווה, כוחות להתמודד עם אותו אתגר וחמצן עד למפגש הבא. כל אחת פותחת את שעל ליבה: בעיות, פתרונות, מקרים פרטיים והכמיהה הגדולה לשאת איש, להקים בית נאמן וכמובן, להפוך לאמא!
רבקי, (שם בדוי) היא אחת מבנות הקבוצה, בת 24, בחורה מוכשרת ומיוחדת מכל הבחינות, למעט החסר העצום איתו היא נולדה. לפני כחצי שנה, קיבלה ריבקי הצעת שידוך משמואל, (שם בדוי) בחור בן 30 ההולם ומתאם הן ליכולותיה והן למצבה המיילדותי.
רבקי הפנתה את שמואל אלינו, למכון פוע"ה לברורים עליה. כמובן, שמחנו על הבקשה, שוחחנו עימו טלפונית והזמנו את שמואל ואת הוריו לפגישה, שהיתה רגישה עד מאוד. הסברנו לשמואל ולהוריו באופן מדוייק את כל ההשלכות הקיימות בענין, כמו-כן, אפשרנו לו לשאול את כל השאלות שעל ליבו ודאגנו לשמואל לא פחות מאשר לרבקי. פרסנו את כל המידע הרפואי וההלכתי לפניהם על-מנת שיגיעו לתובנות ולהחלטות לקראת ההכרעה החשובה. ציינו בפניהם שמכון פוע"ה עומד לימינם בכל הכרעה שיחליטו. צוות המכון רגילים לסיוע במקרים סבוכים ומורכבים והגישה היא תמיד: לתת את כל המידע ולא להסתיר מצבים רפואיים-הלכתיים העלולים להשפיע על העתיד.
הזוג נפגשו מספר פעמים והרגישו שיש ביניהם חיבור והתאמה וזאת למרות הקשיים ולמרות פערי המנטליות המשפחתיים. הדרך היתה קצרה יחסית עד לשבירת הכוס…
ריבקי ושמואל נישאו לפני כחודש בחתונה מקסימה ומרגשת במיוחד ובכך ממשו את החלום של כל אחת ואחת מבנות הקבוצה! כולנו היינו שם ברגעים המרגשים והיפים תחת כיפת השמים, התפללנו להצלחת הזוג ולהצלחת כל הקבוצה הנפלאה שלנו.
מכון פוע"ה ילווה אותם את רבקי ושמואל בע"ה גם במסע שיעמוד לפניהם בקרוב – תהליך של אימוץ ילד שיהפוך להיות שלהם בעזרת השם!
ארבע נשים מתוך הקבוצה התחתנו, הן ממשיכות להגיע למפגשים ונותנות כוחות ואופטימיות לשאר הקבוצה…
"ותהי שרי עקרה אין לה ולד.." בראשית, י"א, ל'
בכל דור ודור נולדות ניצוצות של שרה אימנו בגופן, שהיא בעצמה נולדה ללא רחם, אך ממנה התחיל שורש עם ישראל. כך ילדות-בחורות-נשים אלו, אין להן אפשרות לשאת הריון. בכל ראש השנה אנו קוראים בשחרית את ההפטרה שהשם פקד את שרה… להיזכר שהשם לא שוכח אף ילד מבניו ובטח לא אותן…
כל משתתפת בקבוצת התמיכה מהווה פניה אחת מתוך כ- 120,000 פניות של זוגות ויחידים שרבני מכון פוע"ה סייעו וליוו אותם במהלך השנה.
הפניות בתחומים שונים ומגוונים: פוריות, גנטיקה, טהרת המשפחה, הריון, לידה ועוד. השירות עבורם ניתן ללא תשלום!

באופן תדיר מגיעים למכון זוגות עם בעיות ושאלות בנושאי פוריות, הריון, לידה, טהרת המשפחה ועוד.

לפני חודשיים נכנסו למכון זוג צעיר בשנות ה-30 לחייהם ממרכז הארץ. זוג אנשים נעימים, נרגשים ומלאי קסם אישי. בפגישה נינוחה ישבו עם רב משיב ויועץ במכון וסיפרו לו את המשבר שפקד אותם.

לפני כ-5 שנים, נכנסה מרים להריון תקין ורגיל, בדיקות מעקב ההריון בתשעת החודשים התנהלו כשורה ומרים חשה בטוב יחסית. משהגיע שעתה ללדת, נכנסה מרים ללידה רגילה, אך לפתע הודיעו לבעלה על מצב חירום של תסחיף מי שפיר. מקרה שהופך למאבק על חיים. מדובר בסיבוך נדיר ביותר שכמעט תמיד מסתיים במות היולדת. מערכות גופה של מרים קרסו בזו אחר זו, כולל החייאה במשך שלוש פעמים. התינוק יולד בניתוח קיסרי וכעבור מספר ימים, לקח האב את התינוק לביתם ולקיום ברית המילה. כל זאת כאשר מרים מאושפצת בבית החולים מחוסרת הכרה.

ברוך השם, מרים יצאה חיה, ללא פגיעה מוחית וכן גם בנה הבכור נתן. מרים קיבלה את חייה ואת בנה במתנה, אך בשל הסיבוך הגדול נותרה ללא רחם. מרים ובעלה רוצים להביא לעולם אח או אחות לנתן בן ה-4 בהליך הפונדאות. לדברי מרים: "לפחות פעם בשבוע מבקש ממני נתן אח או אחות ושואל, מדוע לכולם יש אחים גדולים מהם או קטנים מהם והוא ילד יחיד?…"

פונדקאות רגילה היא מצב שבו האישה אינה מסוגלת להחזיק את ההריון בשום אופן. לפיכך, יוצרים בהפריה חוץ גופית קדם עובר מזרע הבעל ומהביצית של אשתו, ומשתילים את קדם העובר ברחמה של אישה זרה, פונדקאית. מכון פוע"ה מדווח על עליה חדה באחוז הפונים להליך הפונדקאות בקרב זוגות דתיים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה, כי ישנם היתרים הלכתיים של רבנים ופוסקים לקיים הליך זה, כיוון שמדובר בזוג שהליך הפונדאות הוא הדרך היחידה עבורם להביא צאצאים לעולם. עלות ההליך הינו כ-300 אלף ש"ח.

צוות הרבנים המסורים של מכון פוע"ה מסייע לזוגות, מעניק להם אוזן קשבת ויעוץ רפואי הלכתי ובכך מכוון את הזוגות הזקוקים להליך הפונדקאות הכרוך באנשי מקצוע, רופאים ועורכי דין המתמחים בתחום זה. מצפה לזוג מסע חדש ומאתגר במהלכו יצטרכו לעבור את הוועדה של משרד הבריאות, לגייס את הכסף, למצא פונדקאית מתאימה, לעבור הליכים רפואיים מורכבים ותקווה גדולה להצלחה.

מכון פוע"ה מוצא עבור הזוגות את אנשי המקצוע המתאימים להם. עו"ד ליאת קרסקס, שמחה לעזור למרים ולבעלה בכל הרבדים בשילוב כוחות עם צוות מכון פוע"ה.

המקרה של מרים ובעלה מהווה פניה אחת מתוך כ- 120,000 פניות מורכבות סבוכות של זוגות ויחידים שרבני מכון פו"עה סייעו וליוו אותם במהלך השנה.
הפניות בתחומים שונים ומכוונים: פוריות, גנטיקה, טהרת המשפחה, הריון, לידה ועוד. השרות עבורם ניתן ללא תשלום!
עזרו לנו לעזור לכל הפונים הזקוקים לנו לשנה הבאה בע"ה!!!
לצפייה – הנס של מרים

כמרכז עולמי, לרבני מכון פוע"ה ובראשם, ראש המכון, הרב מנחם בורשטין שליט"א, חשוב מאוד לסייר בכל המרכזים הרפואיים בארץ ובעולם ולפגוש את הצוותים הרפואיים וכן לפגוש את הרבנים והפוסקים באופן תדיר. ללמוד, ללמד ולהאדיר את שיתופי הפעולה למען הצלחת ציבור הפונים בארץ ובעולם.
אתמול (יום ב', כ' אלול) סיירו רבני המכון במחוז הצפון.
הסיור החל בבית החולים רמב"ם בחיפה – הרבנים נפגשו עם פרופ' זאב וינר מנהל המערך הגניקולוגי, מנהל המערך הגניקולוגי ועם פרופ' חגית בריס- מנהלת המכון הגנטי וגב' ורד גלסנר, יועצת גנטית בבית החולים. כמובן השתתפו בפגישה – צוות האולטרסאונד, צוות המיילדות וצוות הגנטיקה של הבית החולים. הרופאים שמעו הרצאה מהרב דב פופר, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה בשאלה האם אפשריות הפסקות הריון ע"פ בדיקות גנטיות ומעמד העובר בהלכה והרצאה של הצוות הגנטי בנושאים של חידושים גנטיים בהקשר לפסיקות הלכתיות. הרב בורשטין העניק בכל המקומות את ספרי מכון פוע"ה כרכים א' –משפחה וטהרה וכרך ב' – פוריות ואישות.
לאחר מכן, נפגשו הרבנים בבי"ח אלישע עם צוות ivf בראשות פרופ' שחר קול, היכרות עם הצוות. עם הרצאה של הרב בנימין דוד, רב יועץ ופוסק במכון ומנהל המחלקה הצרפתית – בנושא אתגרים של זוג שומר תורה ומצוות בטיפולי פוריות. וכן הרצאה של פרופ' קול בנושא ביוץ בשבעה נקיים -התמודדיות רפואיות. כן שמעו הרבנים על הפרוצדורות המיוחדות בבי"ח אלישע.
פגישה עם המקובל האלוקי רבי דוד אבוחצירא שליט"א בנהריה – הרב התרגש מאוד מהביקור של הרבנים וסיפר בשמחה לרבני המכון, כי רבנים רבים אינם מכירים את ההתקדמות בטיפולי פוריות ושהוא שולח זוגות רבים מאוד באופן אישי למכון פוע"ה עם ברכתו. הרב ברך את המכון בסייעתא דשמיא של ברכה והצלחה ושרבני המכון ימשיכו להיות שליחים נאמנים של כל עם ישראל במצוות פרו ורבו בארץ ובעולם! הרב ציין שמערכת הפסיקה עליה מתסס מכון פוע"ה התגלתה כשורשית מאוד ונתמכת ע"י פוסקים רבים מכל החוגים".
לסיום – לימוד תורה והלכה לרבנים בחיפה בשיתוף עם מכון "מבשר שלום", בראשות הרב אבידן חזני, עם השתתפות רבני ערים, קהילות ושכונות. הרבים קיבלו סקירה בנושאים הלכתיים-רפואיים, בהם עסוקים רבני הקהילות דבר יום ביומו. המפגש מהווה חלק מהעמקת שיתוף הפעולה ההדדי בין הרבני הקהילות לרבני מכון פוע"ה. ע"י הקמת מרכזי פסיקה בכל מקום, תוספת בודקות טהרה ועוד. בין הנושאים שנלמדו שבעה נקיים וביוץ מוקדם, אמצעי מניעה ודירוגם ההלכתי, בדיקות בהריון ופוריות ועוד.

הרב מנחם בורשטין שליט"א, ראש מכון פוע"ה "הכנסת הבדיקות בציבור הספרדי בשילוב עם ההיענות באולפנות והישיבות העלו את מספר הנבדקים באופן דרמטי". לקריאת הכתבה שנעשתה עם ניסן שטראוכלר
 
 
 

מבוא

המבנה הקהילתי והרקע החברתי בחברה הישראלית בכלל ובכל קהילה בפרט, הנם בעלי השפעה ויוצרים ציפיות וצרכים המשפיעים על התא המשפחתי, המהווה למעשה את אבן היסוד למרקם החברתי וקובע את יציבותו תפקודו ומהווה תנאי הכרחי לחברה בריאה.

אחד הגורמים להם השפעה ישירה ודומיננטית על התא המשפחתי הינו "פוריותו של הזוג".

מגוון הבעיות החברתיות הקיימות היום במדינה, חייב עם הזמן הקמה של שרותים קהילתיים לפתרון בעיות אלו. לצערנו השרותים הקיימים אינם מהווים תשתית לפתרון ולסיוע לבעיות הפוריות המהווה את אחת הבעיות המרכזיות בחייו של הזוג בתא המשפחתי. מורכבותה של הבעיה, וגלישתה לתחום שהצנעה יפה לו, רק הערימה והוסיפה קשיים אותם צריך לפתור.

"שלושה חשובים למת עני, עיוור ומי שאין לו ילדים"

…

הבעיה

בקהילות שונות היה צורך לשנות סטיגמה שמנעה מזוגות רבים להגיע לאפשרות של פתרון רפואי. במקרים רבים, נוצרו בעיות הלכתיות בקרב הציבור הדתי שלמעשה יצרו חיץ בין המדע המתקדם לבין האפשרות להשתמש בו.

הרב יהודה רט מכון פוע"ה
חלקן כרוכות בשאלות הלכתיות בעצם הבדיקה עצמה האם מותר לעשותה ומתי (כדוגמת בדיקת זרע), וחלקן מעוררות שאלות הלכתיות ביחס לטהרת האשה לאחר הבדיקה.
במאמר הבא ננסה לברר בקצרה את השאלות ההלכתיות העולות בעקבות שתיים מהבדיקות הללו, צילום רחם ובדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית, וכיצד להכריע בהן.
רקע רפואי
היסטרוסקופיה אבחנתית – בדיקה הנעשית על מנת להעריך את תקינתו של חלל הרחם. הבדיקה נעשית ע"י החדרת סיב אופטי בקוטר של עד 3 מ"מ[1] לתוך הנרתיק ומשם לרחם. במהלך הכנסת הסיב משתמשים בצבת (קוגלצאנג) התופשת את צוואר הרחם ומקבעת אותו בעת הבדיקה.
צילום רחם –בדיקה הנעשית על מנת לראות את מבנה הרחם ושלמותו ואת מצב החצוצרות, והאם יש חסימה במעבר הביצית בחצוצרות. מהלך הבדיקה הינו ע"י הכנסת מחט שקוטרה הוא עד 3 מ"מ, ודרכה מוכנס חומר ניגודי. על מנת לקבע את הרחם תופשים את צוואר הרחם עם צבת (קוגלצאנג), לאחר מכן עוברת האשה צילום רנטגן על מנת לראות את מבנה הרחם ואת הפיזור הנוצר במעלה הרחם החצוצרות והשחלות.
השאלות הנידונות
פעמים רבות בדיקות אלו נעשות במהלך השבעה נקיים, ולא אחת קורה שנוצר דימום לאחר הבדיקה, יש לדון האם הדם שלפנינו הוא דם המטמא את האשה או שמא דם זה אין מקורו ברחם, ואף אם מקורו ברחם האם זהו דם פצע. בנוסף עולה השאלה האם יש כאן פתיחה של המקור והאם פתיחה זו מטמאת.
פתיחת הקבר בלא דם
במשנה (נידה כא.) נחלקו ת"ק ור' יהודה האם אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, דהיינו האם תיתכן מציאות של יציאת דבר גדול (על הגדרתו ראה להלן) מהרחם בלא שתהיה מלווה עימו גם יציאה של דם עקב פתיחת הרחם (בדומה לתהליך המתרחש בלידה). להלכה נחלקו הראשונים: הרשב"א, תוס', הרא"ש ועוד פסקו כר' יהודה שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, ואילו הרמב"ם פסק כת"ק שאפשר לפתיחת הקבר בלא דם.
השולחן ערוך (יו"ד קפח, ג) פסק כרוב הראשונים, שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם.
למרות האמור לעיל צריך לדון האם הנידון שלנו דומה למופיע במשנה, שהרי במשנה מדובר שיצא גוש גדול מהרחם החוצה, ולהלכה אנו חוששים שיחד עם הפתיחה יצא גם דם האוסר, ואולם בנידון שלנו הפתיחה נעשית באופן מלאכותי ויזום מבחוץ ולא מבפנים, ויש לדון המקרים דומים.
בשאלה זו נחלקו גאוני עולם[2] הנודע ביהודה (יו"ד סימן כ' מהדו"ת) והנצי"ב ב'העמק שאלה' (סימן לא'). דעת הנודע ביהודה היא שאין חילוק, וברגע שהמקום התרחב זהו הדבר הקובע, ואילו הנצי"ב כתב:
"דודאי אפשר לחלק דדוקא כשכוח המדחה מדחה מבפנים דבר גדול שבזה נפתח הקבר, אז אי אפשר  בלי דם. אבל לא כשמבחוץ גורמין פתיחת הקבר בלי דם ואין כח הדוחה עושה כלום".
למעשה, נחלקו הפוסקים כיצד להכריע: הרב קוק בשו"ת דעת כהן הכריע כדעת הנודע ביהודה, ואילו הרב עוזיאל הכריע כדעת העמק שאלה[3].
שיעור פתיחת הקבר
אף לסוברים שיש חשש ליציאת דם בפתיחת הקבר גם בפתיחה חיצונית, יש לשאול מהו שיעור פתיחת הקבר בו חוששים לדם. הפתחי תשובה (סימן קצ"ד סק"ד) כתב בשם שו"ת תשובה מאהבה כי שיעור פתיחת הקבר הוא כקנה דק שבדקין, יש מהפוסקים שאמדו שעור זה ב-2 מ"מ ויש שאמדו שיעור זה ב3-4- מ"מ. לעומתם, כתב האג"מ (או"ח ג סימן ק) ששיעור פתיחת הקבר בו יש לחוש לפתיחה מבחוץ גדול בהרבה יותר, ועומד על שיעור רוחב של פיקה, כ–19 מ"מ:
ולכן יש להקל באינסטרומענט שעביו פחות מאצבע הסמוך לאגודל דהוא ג' רבעי אינטש בערך, ואף אם נסתפק בפתיחה מבפנים, מ"מ בפתיחה מבחוץ שלא ברור לדינא שיטת הנו"ב דהא יש חולקין, וגם שמעתי שמהרש"מ הוא מהחולקין, יש ודאי לסמוך ע"ז להקל.
סיכום: על אף שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, נחלקו הפוסקים האם דין זה שייך גם בפתיחה חיצונית, ולמעשה בבדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית ובצילום רחם עובי המכשירים אינו עולה על 3-4 מ"מ, ולמרבית הפוסקים אין כאן חשש איסור.
דם פצע
במהלך הבדיקה משתמש הרופא/ה במכשיר בשם "קוגלצאנג", שתופס את צוואר הרחם ומקבע אותו, על מנת שמהלך הבדיקה לא יופרע. ברור כי שימוש במכשיר זה כרוך בפציעת צוואר הרחם בחלקו החיצון, ומציאת דם לאחר הבדיקה, דם שבכל אופן אינו מטמא.
אמנם, לעיתים, פוגעת המחט העוטפת את הסיב המוחדר לרחם בדפנות הרחם ועקב כך נוצרת פציעה בתוך הרחם, ומתעוררת השאלה האם דימום זה אוסר את האשה אם לאו.
רבי ורשב"ג נחלקו במסכת נידה (סה ע"ב – סו ע"א)[4] בשאלה, האם מקור מקומו טמא או לאו. תמצית מחלוקת זו עלתה בגמרא לאחר שדנו האם אשה שיש לה מכה באותו מקום האם היא טהורה או לאו, היינו המחלוקת היא אם ידוע לנו שיש פצע במקום הרחם האם תהא האשה טהורה או שמא כל דם הבא מן הרחם הרי הוא טמא בכל אופן. דעת רשב"ג כי מקור מקומו טמא, ולכן כל דם המגיע מהרחם בין אם ברור כי יש מכה ובין אם לאו, מטמא את האשה. ואילו לדעת רבי מקור אין מקומו טמא, ואם ברור שיש מכה באותו מקום (היינו ברחם, כפי שעולה מהב"ח ומראשונים רבים, ואכמ"ל), דם זה אינו מטמא את האשה. הגמרא מסכמת את דבריה ואומרת כי נאמנת גם האשה לומר כי יש לה מכה באותו מקום, והמכה היא זו שמוציאה דם.
וזה לשון הגמרא מסכת נידה דף סה' ע"ב – סו' ע"א:
ואם יש לה מכה באותו מקום – תולה במכתה, ואם יש לה וסת – תולה בוסתה. ואם היה דם מכתה משונה מדם ראייתה – אינה תולה. ונאמנת אשה לומר מכה יש לי במקור שממנה דם יוצא – דברי רבי, רשב"ג אומר: דם מכה הבא מן המקור – טמא. ורבותינו העידו על דם המכה הבא מן המקור שהוא טהור. מאי בינייהו? אמר עולא: מקור מקומו טמא איכא בינייהו.
האם יש אפשר לתלות היום בדם פצע – מחלוקת רמב"ן ושאר ראשונים
יש לציין כי גם לשיטתו של רבי שדם הבא מן המכה במקור טהור, נחלקו הראשונים האם אפשר להבחין ולהבדיל בדם הפצע: הרמב"ן כתב כי בימינו אין אנו יודעים להבדיל בין דמים אלו ולכן כל דם שמקורו מהרחם הרי הוא טמא, ואילו שאר הראשונים (רשב"א, רא"ש, רמב"ם ועוד) חולקים עליו וסוברים כי ניתן לתלות בדם פצע באותו מקום, אלא שנחלקו ביניהם מהו מרחב ההיתר, ועד כמה ניתן לתלות בפצע באותו מקום, והאם צריך ידיעה ודאית כי אכן פצע זה הוא מוציא את הדם.
ואכן, השולחן ערוך הכריע כי תולין בדם מכה הבא מאותו מקום (סי' קפ"ז סע' ה'):
אם יש מכה באותו מקום, תולין בדם מכתה. ואם דם מכתה משונה מדם ראייתה, אינה תולה בדם מכתה.
הרמ"א סייג במעט את הדברים וקבע כי על מנת שנוכל לתלות בדם המכה צריך להתקיים אחד משני המצבים הבאים: או שישנה ידיעה ודאית כי מכתה היא זו שמוציאה דם, או מצב של וסת לא קבוע, ואז גם בידיעה שיש מכה אך לא ברור אם היא זו שמוציאה דם, הרי האשה טהורה ואין הדם מטמא אותה. ההכרעה רוב הראשונים שהתליה במכה היא דווקא שלא בזמן וסתה, אך בזמן וסתה אין תולים, שאם לא כן, אשה שיש לה פצע ברחם לא תיאסר לעולם, והרי זו ודאי לא כוונת ההיתר של דם פצע בתוך הרחם.
השפעת הלחץ על הרחם
כפי שכבר ביארנו, במהלך בדיקת צילום רחם מוכנס חומר ניגודי הגורם להעלאת הלחץ בתוך הרחם. דעת הגר"מ ברנדסופר והגר"ש ואזנר בשבט הלוי כי עקב לחץ זה אנו חוששים כי יצא גם דם רחמי וממילא האשה נאסרת[5], ואילו פוסקים רבים, ובהם הגר"מ פיינשטיין והגרש"ז אויירבך, לא חששו לכך.
סיכום:
אשה העושה בדיקת היסטרוסקופיה או צילום רחם וכד', תמצא פעמים רבות לאחר הבדיקה דם, בבדיקות או ביציאת דם ממש, ויש לברר מהו מקורו של הדם הזה.
נראה שבאופן פשוט אין לנו לחשוש לפתיחת הקבר במהלך בדיקות אלו הן מצד הספק אם יש פתיחת הקבר בלא דם והן מצד שהמכשיר שבו משתמשים הוא בגדר קנה דק שבדקין[6] (כאמור דברינו אמורים לגבי מכשירים שקוטרם הוא עד 3-4 מ"מ, וכך הדבר לגבי היסטרוסקופיה אבחנתית, כבר ציינו לעיל כי כאשר מדובר בהיסטרוסקופיה טיפולית קוטר המכשירים גדול יותר, וצריך לדון כל מקרה לגופו לאור הטיפול ולאור הפסיקה והמצב הקיים).
בדיקות אלו נעשות על פי רוב בימי טהרה של האשה או בימי שבעה נקיים, כך שבדרך כלל אלו ימים שוודאי אינה אמורה לראות[7], ועל כן הדם שאנו רואים ודאי שמקורו הוא מהפצע שנוצר בעקבות השימוש בקוגלצאנג, וגם אם ספק אם מקורו של הדם ברחם, ניתן לומר באופן ודאי שמקור הדם הוא בשפשוף או שריטה של דפנות הרחם, היינו פציעתם באופן לא טבעי.
יחד עם זאת חלק מהפוסקים, כמובא לעיל, אסרו בכל אופן אשה לאחר בדיקות אלו מחשש שמא הדם מקורו מהרחם ויחד עם דם זה התעורר הרחם והוציא דם האוסר.
הנחיות למעשה
פעמים רבות נשאלים אנו במכון פוע"ה כיצד לנהוג לפני ואחרי צילום רחם. לאור הדברים שהבאנו לעיל, יש להנחות את האשה, בפרט אם הבדיקה נעשית במהלך השבעה הנקיים, לבדוק בטרם תתחיל את הבדיקה אם ההפרשות מהרחם נקיות, ולאחר הבדיקה לברר האם היה שימוש בקוגלצאנג וכן אם יתכן שתוך כדי הבדיקה נשרטו דפנות הרחם, כל זאת בצד בירור אם נעשה שימוש במכשיר שונה או גדול מהרגיל. עם ממצאים אלו יש לפנות למורה הוראה למען תקבל האשה פסיקה האם הדם הוא דם המטמא אותה או שמא דם זה אינו אוסרה ואינו סותר את ספירת שבעת  הנקיים.
אשה שלא תיאסר בעקבות בדיקה זו, יש להנחותה כיצד להמשיך את המשך הבדיקות במהלך השבעה נקיים תוך ידיעה כי הפצע בצוואר הרחם מתרפא לאחר כיום יומיים.
יהי רצון שבורא עולם אשר בידיו מפתח פרי בטן יפקוד וירפא חולי עמו בפרט ובכלל, ונזכה לכוון בלימודנו ובתורתנו לאמיתה של תורה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים ולהורות מתוך אמת ומתוך קדושה וטהרה. אכי"ר.
[1] חשוב לציין כי המדובר כאן הוא בבדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית ולא טיפולית, שם שיעור העובי של המכשירים גדול יותר.
[2] הובאה גם בפתחי תשובה (קצד סק"ד).
[3] פוסקים נוספים סברו כי אין פתיחת הקבר מבחוץ והם  החוו"ד סימן קצ"ד; בינת אדם ס"ס כג; מהרי"ל דסקין סימן קמ"ח; דברי מלכיאל ח"ב סימן נו; והחזו"א דעתו נטתה גם שאין פתיחה מבחוץ אך נשאר בצ"ע.
[4] ראה גם נידה (טו ע"א), ואכמ"ל.
[5] הרב וואזנר בשיעורי שבט הלוי כתב, כי למרות שמחד המחט המוכנסת היא קנה דק שבדקין ואין כאן חשש של פתיחת הקבר, בכל אופן אנו אוסרים את האשה לאחר בדיקה מעין זו, כיוון שאנו חוששים שמא עקב הכנסת המחט לרחם ופציעתו הזדעזע הרחם ויצא ממנו גם דם האוסר.
[6] כמו כן יש להזכיר כפי שצויין לעיל את שיטתו של האג"מ כי פתיחת הקבר היא עד 19 מ"מ.
[7] למרבית הנשים יש וסת חצי קבועה, היינו ימים שבהם האשה קבעה חזקה שאינה רואה בהם.

לידיעתכם!  

  על פי פסיקת הרבנים, בכל טיפולי הפוריות למעט בדיקת זרע,

יש חובה הלכתית להזמין השגחה

מחלקת פיקוח        המחלקה לפיקוח הלכתי למניעת טעויות אנוש

הרב מרדכי אליהו זצ"ל

שימו לב!

יש למלא את הטופס להזמנת פיקוח בתנאי שמועד הפיקוח יחול לא פחות מ-72 שעות ממועד המילוי.

להזמנת פיקוח לאחר השעה 18:00 יש להתקשר ל- 052-8881698.

ניתן לשלם עבור שירותי פיקוח במערכת התשלום האוטומטית בטל' 02-6515050

לידעתכם! הזמנת פיקוח לאחר שעות פעילות המוקד כרוכה בתוספת תשלום!

במקרים של ביטול פיקוח או אי הגעת המשגיחה בלבד,

יש להשאיר הודעת ביפר במספר: 03-6106666 מנוי 24455 ע"ש אריה נויק

בהזמנת פיקוח / ציוד הלכתי – דרך האתר, יותר מ-48 שעות לפני הטיפול, לחצו כאן

(יש לציין בהערות, את הטיפול, או הציוד הנדרש)

רשימת בתי החולים ויחידות הפוריות בהם ניתן פיקוח הלכתי מטעם המכון

 
א. רקע מדעי[1]
אחוז ההריונות מרובי העוברים מכלל ההריונות בארץ הוא 2.4%, ומתוכם פחות מ1% של שלישיות. באופן כללי, בהיריון מרובה עוברים ובלידה כזו, שכיחים יותר סיבוכים, וביניהם הסיבוכים הבאים:

1. סיכון לאיבוד ההיריון בתחילתו.
2. סיכון לתמותה בשליש השלישי של ההיריון.
3. סיכון ללידה מוקדמת מאוד (לפני שבוע 34).

הסיכונים בלידה מוקדמת הם עלייה בשכיחות של פגיעות שונות ביילודים, כגון: עיוורון, חירשות, פגיעות שכליות ומוטוריות ועוד. ככל שהלידה מוקדמת יותר, הסיכון לפגיעה ביילוד עולה.

4. אחוזים גבוהים יותר של שכיחות מומים ביילודים, שאינם מחמת לידה מוקדמת.
5. בהריון שלישייה יש עלייה בשכיחות מקרים של CP (שיתוק מוחין) בהיריון או בלידה, ככל הנראה פי 12 מאשר בהיריון של עובר יחיד.
6. היריון מרובה עוברים מגדיל גם את הסיכון לרעלת היריון של האם (באופן כללי הסיכון לרעלת היריון גדול יותר בהיריון ראשון, ופוחת והולך ככל שהיו יותר הריונות בעבר).

 
ישנן שתי גישות רפואיות לגבי השלב שבו כדאי להפחית עוברים כאשר יש צורך בכך:

1. מיעוט הרופאים ימליץ על הפחתת העוברים עד שבוע 10 של ההיריון, כדי להפחית את הסיכון להפלה של כל העוברים. יתרון נוסף שיש בהפחתה בשלב הזה הוא שההורים עדיין פחות קשורים לעובריהם.
2. רוב הרופאים יעדיפו להפחית את מספר העוברים קרוב יותר לשבוע 13, כדי לבדוק את מצב בריאות העוברים לפני ההפחתה, שלא יפחיתו עובר בריא וישאירו עובר פגוע. יתרון נוסף להפחתה בשלב זה הוא שבחלק קטן מהמקרים ניתן לחסוך את ההפחתה, בעקבות הפסקת התפתחות והפלה ספונטנית של אחד העוברים.

ב. מבט אמוני
כשבאים לדון בנושא של הפחתת עוברים, אנו נתקלים עוד קודם לדיון ההלכתי, בשאלה אמונית: רוב ההריונות מרובי העוברים הם עקב טיפולי פוריות, דהיינו אצל זוגות שהתקשו להרות באופן טבעי, ומאליה עולה השאלה: איך ייתכן לכפור בטובתו של הקב"ה? הרי הוא נתן לנו את כולם, איך אנחנו יכולים לדון בוויתור על כמה מהם?!'
עניין היחס ל'רוב טובה' מופיע במשנה במסכת תענית (פ"ג, מ"ח) :
מעשה שאמרו לו לחוני המעגל: התפלל שירדו גשמים… עג עוגה, ועמד בתוכה, ואמר לפניו: רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול, שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך. התחילו גשמים מנטפין. אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות, שיחין ומערות. התחילו לירד בזעף. אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן. עד שיצאו ישראל מירושלים להר-הבית מפני הגשמים. באו ואמרו לו: כשם שהתפללת עליהם שירדו, כך התפלל שילכו להן…
מכאן אנו לומדים שגם רוב טובה, אינה תמיד טובה, ולעתים הקב"ה רוצה שנתערב גם בהשפעת רוב הטובה מצידו, כדי שתתאים לנו, המקבלים.
ג. הנושאים ההלכתיים הנידונים בשאלת הפחתת עוברים

1. דין הריגת עובר

הגדרת מעמדו ההלכתי של העובר, נדון באריכות בפוסקים. נציג כאן, בקצרה, רק את הדיון סביב המקור לאיסור הריגת עובר :
המקור העיקרי נמצא במסכת סנהדרין )נז ע"ב):
כתיב בספר אגדתא דבי רב: בן נח נהרג… משום רבי  ישמעאל אמרו:  אף על העוברין. מאי טעמיה דרבי ישמעאל? דכתיב "שפך דם האדם באדם דמו ישפך", איזהו אדם שהוא באדם – הוי אומר זה עובר שבמעי אמו.
הפסוק בבראשית מדבר על בני נח, ובתוספות במסכת נדה (מד ע"א, ד"ה איהו), משמע שלישראל מותר להרוג עובר: 'דמכל מקום משום פקוח נפש מחללין עליו את השבת אע"ג דמותר להרגו…'.
בשו"ת מהרי"ט (ח"א סי' צז) נכתב שהמקור לאיסור הוא מדין 'חובל בחברו' וממילא זה גם בישראל. וב'חוות יאיר' (סי' לא) כתב לאסור מק"ו מאיסור הוצאת זרע לבטלה.

2. דין רודף

גם סוגיית 'רודף' נידונה רבות בפוסקים, ונתמקד כאן בשאלה העולה במקרה של היריון מרובה עוברים: במקרה הרגיל של 'רודף' יש אדם אחד שהוא הרודף, ואדם אחר שהוא הנרדף. במקרה של היריון מרובה עוברים – המציאות של כמה עוברים ברחם מסכנת את כולם, וכל אחד הוא גם הרודף וגם הנרדף. וכתב הרב יצחק זילברשטין (אסיא ח עמ' 7-13), שבמקרה כזה אין 'דין רודף' על אף אחד.

3. פיקוח נפש

פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, שנאמר 'וחי בהם', ולא שימות בהם. ולכן במקרה שיש סכנת נפשות ממשית לאם – לכאורה אין שאלה כלל. אמנם בשפיכות דמים הכלל הוא שייהרג ואל יעבור, ובנידון שלנו מדובר על הריגת עובר – ולכן עדיין יש מקום לדון האם יהיה מותר להפחית חלק מהעוברים לצורך הצלת האם. שאלה זו תלויה בדיון הראשון שהעלנו בשאלת מעמד העובר בהלכה, וכיוון שלכל הדעות מעמדו של עובר נחות ממעמדה של האם (גם למי שסובר שיש איסור רציחה בעובר) – ממילא ברור שבמקרה כזה של סכנת נפשות לאם – יהיה מותר להרוג את העובר.
ברוב המקרים אין סכנה ממשית לאם, הסיכון הוא להמשך ההיריון ולמומים בעוברים, אך הניסיון מראה שבחלק מהמקרים ישנה סכנה לאם שתאבד את בריאות נפשה בעקבות ההיריון המורכב והידיעה על הסכנות הכרוכות בו, ובעקבות החשש הגדול מלידה של שלישייה או רביעייה וגידולה, ובפרט במקרים שהאישה נמצאת עוד לפני ההיריון במצב נפשי גבולי.
על כך פסק לנו הרב אביגדור נבנצל במכתב: 'במקרה של בעיות נפשיות יש לראות זאת כסכנה לאם ולהתיר הדילול…'

4. באילו מקרים מותר להפחית עוברים

הנחיית מכון פוע"ה בעקבות הדיון עם הפוסקים והרופאים היא כדלקמן:
היריון של ארבעה עוברים ומעלה – תמיד יש להפחית העוברים (נציין כאן שהרב מנשה קליין זצ"ל, כתב לנו שאין הוא מתיר הפחתה, גם בהריון של רביעייה).
היריון של שלושה עוברים – לצערנו המציאות כיום היא שרוב הרופאים ממליצים באופן מיידי על הפחתה, בלי שום קשר לנתונים ספציפיים. ההנחיה שלנו היא שיש להפחית עוברים רק במקרה שהרופאים אומרים שיש סיכון נוסף בהיריון הנוכחי, מעבר לסיכון הרגיל של היריון שלישייה (כגון: מצב רפואי רעוע של האישה, הפלות קודמות וכדו'). כמובן שבירור זה צריך להיות עם רופאים מומחים ויראי שמים, שמבינים את המשמעות של השאלה.
היריון תאומים – אין היתר להפחתה, מלבד במקרים חריגים שבהם יש סכנה מיוחדת.

5. כמה עוברים להשאיר

הרב אפרים גרינבלט זצ"ל כתב לנו: 'כבר פסקתי הרבה פעמים שיש להפחית את מספר העוברים לשניים'. וכן פסק לנו הרב יצחק זילברשטין, בתשובה טלפונית על מקרה מסוים. הרב שלמה דיכובסקי כתב לנו: 'עדיף כמובן כמה שפחות לדלל, וכמה שיותר להשאיר בחיים'.
הנחיית המכון היא להשאיר שני עוברים, מלבד במקרים חריגים שיש בהם סכנה מיוחדת.

6. בחירת העוברים שיישארו

השאלה איזה עובר להפחית ואיזה להשאיר, מעוררת דיון אמוני לא פשוט, האסוציאציה שעולה היא תפילת 'ונתנה תוקף': 'מי יחיה ומי ימות מי בקיצו ומי לא בקיצו…'.
כאן צריך לחזור ולהזכיר את העובדה, שהתקדמות הרפואה והיכולת לבצע את ההפחתה הן ברכה אלוקית שבזכותה אפשר להציל את שאר העוברים. ניתנה רשות להפחית כדי להציל עוברים, כמו שניתנה רשות לרופא לרפא במקרים של מחלות, וכמו שלעיתים נצרך הרופא לקטוע אבר מגופו של אדם, כדי להציל את חייו.
אף על פי כן, במקרים שבהם הזוג אינו מסוגל להתמודד עם שאלה זו – אנו יוצרים קשר עם הרופא שיבצע את הפעולה, ופורסים בפניו את השיקולים השונים.
ישנם מקרים שבהם יש צורך רפואי להפחית דווקא עובר מסוים, בגלל המיקום שלו ברחם, ואז אין ספק שיש לעשות כן. כמו כן, אם בבדיקה התגלה שאחד העוברים פגום – ברור שההעדפה תהיה להוריד אותו ולהשאיר את העוברים הבריאים.
אך במקרה שכל העוברים בריאים ויש אפשרות לרופא לבחור ביניהם, דנו הפוסקים בשני שיקולים עיקריים :

1. דין הצלת איש או אישה.

המשנה בהוריות אומרת (פ"ג מ"ז): 'האיש קודם לאישה להחיות…'.
מה הסברא בדין זה? בפשטות, הסיבה היא משום שהאיש מחויב במצוות רבות יותר מהאישה, והשאלה העולה היא האם דין זה קיים גם כאשר מדובר בעוברים שעדיין אינם חייבים במצוות?

2. 2. מצוות פרייה ורבייה.

להלכה נפסק כדעת בית הלל, שאדם מקיים מצות פרייה ורבייה בלידת בן ובת. האם יש מקום לדאוג באופן יזום לקיום המצווה? האם קיום המצווה בהיריון זה (אצל זוג שבע"ה נראה שייולדו להם עוד ילדים בהמשך חייהם המשותפים) הוא סיבה להעדפה של מין אחד על חברו?
הרב אשר ויס כתב לנו בעניין זה:
ונראה פשוט דאף דטעם קדימת איש לאישה משום דאיש חייב ביותר מצוות, לא בגדולים בלבד אמרו כן, אלא אף בקטנים שלא הגיעו לחיוב מצוות, ומסתבר אם כן דגם בעוברין נוהגת קידמה זו… לכאורה דין קדימה של איש גובר על הרצון לקיים פריה ורביה, דזה רק גרמא בקיום המצוה, וכן החיוב הוא על האב ולא על העובר או הרופא.
הרב אביגדור נבנצל כתב לנו על מקרה שבו כבר יש לזוג בן, וכעת יש ארבעה עוברים: שני בנים ושתי בנות, ורצו לדלל את הזכרים כדי לקיים פרייה ורבייה:
לדלל הזכרים כדי לקיים המצווה צריך עיון. דבזכר יש מצוות של ברית מילה ותלמוד תורה, ובלאו הכי אין דוחין נפש מפני נפש, אבל הואיל ומוכרחים לדלל, ואדרבא על פי דין איש קודם לאישה להצלה, אם כן לכל היותר תדלל זכר א' ונקבה א', אבל לא שני הזכרים.
הרב יצחק זילברשטין כתב לנו, שאם אין צורך רפואי אחר, יש להפחית לפי העדפת האם.

7. האם ההפחתה היא חיוב או היתר

האם יש חיוב לעשות כן כדי להציל את ההיריון, שהרי יש מצווה להשתדל כמה שיותר להציל נפשות; או שכיוון שכאן מדובר ב'מעשה שמים', יש להם זכות הלכתית ומוסרית להמשיך את ההיריון כמו שהוא, ולהתפלל שיסתיים בבריאות[2].
זכור לי מקרה של היריון שלישיה ששאלתי לגביו את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, וענה שיפחיתו עוברים, בלשון חיוב, ולא אמר רק שמותר להם לעשות כן.[3]
לעומת זאת, הרב אשר וייס כתב לנו:
אין בזה חיוב, ובודאי רשאי אדם בכהאי גוונא לסמוך על רחמי שמים, דבעובר אין חיוב גמור של הצלה כבנפש גמור.

8. רופא יהודי או רופא גוי

לאור הדיון בסוגיה של הריגת עובר, נראה היה לומר שהאיסור לבני נח חמור יותר, ולמעשה כתב לנו הרב חיים דוד הלוי זצ"ל שאין זה משנה מי יבצע את ההפחתה. הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ"ל כתב בתשובה (תחומין יא, עמ' 274-272), שכאשר צריך לבצע הפחתה, אין הבדל בין רופא יהודי לרופא גוי, אך אם יש ספק בנחיצות ההפחתה, עדיף שתיעשה על ידי יהודי.
ונסיים בברכה ובתפילה ש'לא יהיה בך עקר ועקרה', ושכל ההריונות יסתיימו בעיתם ובזמנם, בבריאות, בשמחה ובנחת.
[1] מפאת קוצר היריעה לא הבאתי נתונים מספריים מפורטים. תודה לד"ר דן ולסקי, רופא בכיר ביחידה לאולטרה-סאונד והיריון בסיכון של הדסה הר הצופים, על אימות הנתונים.
[2] אולי במקרה של טיפולי פוריות יש גם התערבות של מעשה אדם, והיחס יהיה שונה.
[3] לצערי הרב, אותו זוג הלכו אחר כך לשאול רב אחר, שאמר להם שאינם צריכים להפחית. הם בחרו להמשיך, והאישה ילדה בשבוע מוקדם מאוד, ורק ולד אחד שרד, וגם הוא נשאר פגוע.

מעט לפני ראש השנה תשע"ג דווח שבשוודיה השתילו רופאים בשתי נשים רחם שתרמו אימותיהן. התקווה, שבתוך כשנה יוכלו הנשים הללו להרות ולהביא לעולם ילדים. בניגוד לאיש, אשר מביא לתהליך הלידה רק את המטען הגנטי של הוולד, אצל האישה קיימים גם המטען הגנטי, שמקורו בביצית, וגם התפתחות העובר בהיריון עצמו, שמתרחש בתוך רחם האישה.

מקרים בהם מועברות ביציות מאישה אחת לאחרת לשם היריון, בדרך של תרומת ביצית או פונדקאות הפכו לנפוצים בשנים האחרונות, וכבר נדונו בספרות הפוסקים לעומת זאת, לקיחת רחם מאישה אחת והשתלתו באחרת, מצויה בשלבי ניסיון, והדיון בה בין הפוסקים מצומצם באופן יחסי במאמר זה אדון במספר שאלות בעניין השתלת רחם:

1. האם הדיון בשאלת היוחסין בתרומת ביצית ופונדקאות בעניין ייחוס הוולד קיים גם בשאלת השתלת הרחם?
   2. האם יש איסור סירוס בתרומת הרחם מצד התורמת?
   3. האם יש איסור חבלה וסיכון בפעולת ההשתלה?

שאלת האימהות

כאמור לעיל, הפוסקים דנו מה מגדיר אימהות – המטען הגנטי או נשיאת ההיריון והלידה. היה מקום לומר שבמידה וההיריון והלידה קובעים את הייחוס כפי שסוברים רבים מהפוסקים, יש לחשוש שתורמת הרחם היא האמא, שכן העובר יצא מהרחם שנלקח ממנה, אך למעשה ברור שלכל הדעות המושתלת היא האם, וכדלהלן. הראשון שדן בשאלת השתלת כלי ההולדה הוא שו"ת אבן יקרה (ח"ג סימן כט) "על דבר התחבולה אשר המציאו הרופאים לחתוך כלי ההולדה מאישה חיה ולחברם בגוף אישה עקרה ועל ידי כך תהא מוכשרת להוליד, ושאל חוות דעתי להלכה מי היא אם הילד אשר יוולד על ידי תחבולה זו, הראשונה או השניה? לענ"ד הולד הוא בן של האשה השניה לכל דבר והמקור נפתח להלכה זו לענ"ד הוא הדין המבואר בש"ס סוטה ד' מ"ג ע"ב ילדה שסבכה בזקנה לענין ערלה״… הוכחתו היא מסוטה (מג ע"ב), שם רואים שענף מעץ צעיר שהוא עורלה, שהורכב על עץ שאיננו עורלה, והצמיח פירות, הפירות מותרים, משום שהענף התבטל בעץ שעליו הורכב, והפירות נחשבים כפירות העץ הזקן, אף שצמחו מהענף הצעיר. כך לדעת האבן יקרה, כלי ההולדה שהושתלו בגוף האישה השניה בטלו אצלה, והוולד מתייחס אחר המושתלת. ישנם פוסקים שדחו ראיה זו מכמה סיבות, אך כמדומני שבנידון של השתלת רחם גם הם יודו להלכה. המעיין במקורות נוספים מאותה תקופה שדנו בשאלה, יראה שהדיון שהיה סביב השתלת "כלי ההולדה", לא נסב על השתלת רחם, אלא על השתלת שחלות. בנידון זה יש מקום לחלוק, מכיוון שהמטען הגנטי שנושא התינוק מקורו מתורמת השחלה וייתכן שהוא לא מתבטל בגוף המושתלת, אולם בהשתלת רחם – המטען הגנטי שייך למושתלת (שהביציות מגיעות ממנה), והיא גם יולדת את התינוק, כך שקשה לומר שיש עדיין שייכות לתורמת. שו"ת ציץ אליעזר (חי"ט סימן מ) כתב בהשתלת אברים שהאבר המושתל מתבטל בגוף המושתל והופך לחלק ממנו, והביא לכך ראיה ממורה נבוכים (ח"א פע"ב): "אי אפשר שימצאו אברי אדם בפני עצמם והם אברי אדם באמת…". בתרומת ביצית היו שחלקו על דבריו, מכיוון שהמטען הגנטי שייך לתורמת, אולם בהשתלת רחם הדבר שונה, ומדוע נייחס את הוולד עדיין לתורמת, הרי אם ח"ו תמות התורמת, יטמא הרחם שנמצא בגוף הנתרמת בטומאת מת?
עולה, שלכל השיטות, אישה שעברה השתלת רחם, הרתה וילדה, נחשבת כאמו של הוולד ללא פקפוק. מכיוון שכך, אין לאסור זאת מחמת חששות בענייני יוחסין ועריות, שאינם קיימים.
איסור סירוס
בשו"ת אבן יקרה (שם) פתח את תשובתו:
"לכתחילה בודאי אסור לעשות כן אף אם לא יהיה סכנה בדבר מטעם סירוס האשה הראשונה".
לכאורה, השתלת רחם חמורה יותר מהשתלת שחלות, משום שבהשתלת שחלות אין מסרסים את התורמת לגמרי, שכן לאישה שתי שחלות, ואין צורך להוציא את שתיהן, לעומת השתלת רחם בה מוציאים את הרחם לגמרי. למרות זאת, יש מקום לדון בעניין, ולצרף מספר סניפים להיתר:
1. איסור סירוס אישה
נחלקו הפוסקים בתוקף איסור סירוס אישה. לדעת המ"מ (איסורי ביאה טז, יא) האיסור הוא מדרבנן. וכך סוברים רוב הפוסקים. לעומת זאת, לדעת הגר"א (אה"ע ה, כה) האיסור הוא מהתורה, אלא שאין לוקים עליו. לדעת הפרישה (שם, ל) האיסור באישה אינו בעצם הסירוס, אלא בביטול מצוות "לא תהו בראה לשבת יצרה" שקיימת גם באישה. לשיטתו ייתכן שהוצאת רחם שמטרתה קיום מצוות "שבת" באישה אחרת, מותרת. אמנם "אין אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חברך", אך ייתכן שאין חטא כלל, שכן החטא הוא ביטול מצוות "שבת" שמתקיימת באחר. לדעת הב"ח (שם, ט) יש להתיר סירוס אישה לצורך רפואה וכד', ואם כן ייתכן שגם לצורך קיום מצווה חשובה של "שבת" באישה השנייה ניתן להתיר. לדעת הט"ז (שם, ה-ו) אין איסור עצמי בסירוס אישה, והאיסור הוא בצער שבדבר. לקמן נדון בשאלת החבלה בהוצאת הרחם, ולכאורה מסקנתנו להתיר מצד החבלה שייכת גם מצד הצער, שחמור פחות מחבלה. אמנם לדעת הב"ש (שם, יד) מדובר באיסור עצמי של סירוס, אולם לקמן נדון בהתרת איסור דרבנן לצורכי הולדה.
כאמור לעיל, לדעת הגר"א מדובר באיסור תורה, ושו"ת אגרות משה (אה"ע ח"ג, יב) חשש לשיטתו, אולם זוהי דעת יחיד בין הפוסקים. מעבר לכך, לענ"ד ניתן להוכיח מפורשות אחרת. מחלוקת המ"מ והגר"א בתוקף איסור סירוס אישה תלויה בפרשנות דברי הרמב"ם (איסורי ביאה, טז, יא): "והמסרס את הנקבה בין באדם בין בשאר מינים פטור". מקורו של הרמב"ם הוא בספרא (אמור, ז): "מנין שהנקיבות בסירוס? תלמוד לומר: 'כי משחתם בהם מום בם', רבי יהודה אומר: 'בהם' – אין נקיבות בסירוס". המ"מ סבר שהרמב"ם פסק כר' יהודה, אך מלשונו "אין הנקבות בסירוס" ולא: "מותר לסרס את הנקבות" למד שישנו איסור דרבנן. הגר"א כתב שהרמב"ם פסק כת"ק שיש איסור תורה שאין לוקים עליו כיוון שאין בו לאו. אלא שמחלוקת תנאים זו מובאת גם בתוספתא (מכות פ"ד), הפעם לעניין מלקות: "והמסרס את האדם ואת הבהמה ואת החיה ואת העופות בין גדולים בין קטנים בין זכרים בין נקיבות הרי זה חייב ר' יהודה אומר מסרס זכרים חייב מסריס
נקבות פטור". התנא החולק על ר' יהודה וסובר שיש איסור תורה בסירוס אישה, מחייב מלקות. הרמב"ם פסק שפטור ממלקות, ומוכח שפסק כר' יהודה, ואין בסירוס אישה איסור תורה
2. היתר איסורי דרבנן להולדת ילדים
לאחר שהראינו שאיסור סירוס אישה הוא מדרבנן, עלינו לדון בשאלה האם אפשר להתירו לצורך הולדת ילדים.
הרב גדעון וייצמן, במאמרו "המעמד ההלכתי של זוג עם בעיות פוריות" (תחומין כג, 223-230) כתב שלרוב הפוסקים אדם שאיננו יכול ללדת דינו כחולה שאין בו סכנה, שהותרו לצרכו איסורי דרבנן מסוימים, כגון אמירה לנכרי. אמנם השו"ע (או"ח, שכח, יז) לא התיר כל איסור דרבנן לצורכו, אולם בסכנת איבר כן התיר. דומני, שאישה שאיננה יכולה ללדת משום שהיא מחוסרת רחם, תיחשב כ"סכנת איבר", ואכן, במאמר הנ"ל הובאו מספר פוסקים שכתבו שמקרים בהם מדובר בריפוי של אבר מאברי הפוריות שאיננו מתפקד (וכל שכן כשאינו קיים), נחשבים ל"סכנת איבר", שלריפויו ניתן לעבור על כל איסורי דרבנן.
3. סירוס זקנה
מעבר לאמור לעיל, השתלת רחם יכולה להיעשות מאישה שעברה את גיל הפוריות. גם בפועל ההשתלות נעשו מאמהות שתרמו את רחמן לבנותיהן, וסביר להניח שמדובר בנשים שעברו את גיל הפוריות. כפי שנראה, אישה שכבר איננה יכולה ללדת מחמת גילה מותרת בסירוס.
הגמרא (שבת קי ע"ב ואילך) כותבת שגם לרבי יוחנן בן ברוקא, הסובר שאישה מצווה בפריה ורביה ולכן אסור לה לסרס את עצמה, אישה שממילא איננה יכולה ללדת, מותרת לסרס את עצמה. ניתן אמנם לומר שהגמרא דיברה על סירוס בגרמא באמצעות שתיית משקה, שלדעת ת"ק מותר לגמרי, ואילו סירוס בידיים של אישה שאסור מדרבנן )כפי
שראינו לעיל( יהיה אסור בכל מצב, כיוון שהוא איננו תלוי בחיוב פרו ורבו )שהרי סירוס אישה אסור גם לדעת הפוטרים אישה מפרו ורבו(. למרות זאת, מוכח אחרת, כיוון שהגמרא קודם לכן אומרת, שאם זיקנה הייתה גורמת לגבר שלא יוכל להוליד, לא היה איסור סירוס בגבר זקן. סירוס אישה בודאי קל יותר מסירוס איש (שהרי אין בו לאו מן התורה), וממילא אם באיש מציאות כזו היתה מותרת, בודאי שבאישה הדבר מותר. עדיין יש מקום לדון לאור האפשרות כיום להרות לאחר גיל הפוריות מתרומת ביצית. לשיטות שאין היולדת נחשבת לאמא במקרה כזה, ממילא גם כיום אישה לאחר גיל
הפוריות נחשבת כזקנה שאין בה איסור סירוס, אולם לשיטות שהיולדת היא האמא, אולי יש מקום להחשיב גם אישה לאחר גיל הפוריות כיכולה ללדת, כיוון שהדבר אפשרי באמצעות תרומת ביצית? למרות זאת, כיוון שאין זה דבר טבעי, סבורני שיש לצרף נימוק זה לנימוקים האחרים ולהתיר השתלת רחם מאישה שעברה את גיל הפוריות לאישה הזקוקה לכך לצורך הולדה.
סיכום
1 בניגוד להשתלת שחלות ותרומת ביצית שדנו בה מי האם, בהשתלת רחם ברור שהרחם המושתל הופך לחלק מגוף המושתלת, ולכל השיטות ילד שתוליד לאחר מכן יחשב כשלה.
2 אין חששות בענייני יוחסין ועריות, גם לחוששים בתרומת ביצית ופונדקאות.
3 יש להתיר תרומת רחם למרות החשש לסירוס, כשתורמת הרחם עברה את גיל הפוריות, כיוון שאין בה איסור סירוס. יש לצרף את העובדה שלרוב הפוסקים איסור סירוס הוא מדרבנן, והתירו איסורי דרבנן לתיקון אבר מאברי הפוריות. כמו כן יש
סוברים שמותר לכתחילה לסרס אישה לתועלת.

בעקבות הפרסום לפיו הוחדרו לגופה של אישה ביציות מופרות של זוג אחר, אומרים במכון פוע"ה כי פיקוח הלכתי יכול למנוע אפילו טעויות נדירות שכאלה

הבוקר פורסם כי בעקבות טעות אנוש, הושתלו במהלך הפריה חוץ גופית ברחמה של אישה ביציות מופרות שאינן שייכות לה. הרופאים שגילו את הטעות בעוד מאוד, ביצעו שטיפה של הרחם, ומנעו בכך הריון לא נכון.
"התהליך המורכב והעדין של טיפולי פוריות מחייב על-פי ההלכה השגחה קפדנית במקומות שיש אמון שנעשים כל המאמצים למנוע טעות אנוש ובנוסף לכך צריך כעין נוספת שאינה קשורה באופן ישיר למערכת הרפואית", אומרים במכון פוע"ה על המקרה.
"הפיקוח נעשה ע"י כ- 50 משגיחות מוסמכות ומיומנות, המלוות את כל התהליך. המשגיחות מוזמנות בהתאם לבקשת הזוג. המכון פיתח מתקן נעילה ייחודי – "פוענית" – לשימור עוברים באינקובטור בתהליך ההפריה. עד-כה, התקיימו למעלה מרבע מליון פיקוחים בארץ ובעולם. השירות ניתן בכל בתי החולים בארץ ובמעבדות הפוריות במקומות מרכזיים בעולם הזוכים לשיתוף פעולה בהצלחה רבה. וברוך השם נמנעו טעויות רבות."

 
יודגש, כי כל אדם העובר טיפולי פוריות בישראל יכול להזמין את השגחת המכון, וקופות החולים, כללית, מכבי, ומאוחדת, מסדירות בביטוחים המשלימים את העלות המלאה או החלקי של ההשגחה.
אתר סרוגים