“הוא לא מבין למה אנחנו עושים לו את זה,” אמרה מרים, הבת הבכורה. “הוא מרגיש שהוא איבד את החירות.”
ישבו מולי ארבעת ילדיו של שלמה.
“אנחנו רק רוצים לשמור עליו,” אמר יואב בלחש, “אבל הוא כל כך כועס עלינו.”
אביהם, שלמה, היה אדם חכם, אהוב וחד־מחשבה. במשך שנים שימש כאיש חינוך מוכר. אך בשנים האחרונות הוא החל לשכוח. בתחילה שמות, אחר כך מקומות. ועם הזמן, גם את האנשים שסביבו.
האבחנה הייתה ברורה: מחלת אלצהיימר. הם הגיעו עקב החמרה במצב.
“זה קרה באמצע הלילה”, סיפרה תמר. “התעוררתי מרעש קל מהמסדרון וראיתי שאבא לא במיטה. הדלת הייתה פתוחה והבית שקט. יצאתי החוצה – והוא פשוט היה בחוץ, מבולבל לא יודע איפה הוא". מאז, הם לא מצליחים לישון בשקט.
אחרי התייעצות עם הרופאים, ולאחר שמוצו כל האפשרויות, הוחלט להתקין מעקה מיוחד על מיטתו, כדי למנוע ממנו לצאת ולסכן את עצמו. אבל כשאביהם הבין מה קרה, הוא התפרץ: “קשרו אותי! לקחו לי את החירות!” והילדים – כאבו לא פחות.
“הרב,” שאלה מרים, “אנחנו לא יכולים לראות אותו כך. אבל אם נסיר את המעקה – אנחנו פשוט נעמוד מול סכנת חיים. מה נכון לעשות?”
זו אחת השאלות הכואבות ביותר שאנו פוגשים בקדושת החיים. לא מדובר רק בפיקוח נפש, אלא במקום שבו נדרשים הילדים להחליט עבור הוריהם – ולעיתים, גם בניגוד לרצונם.
בעל ה”ציץ אליעזר”, עסק לעומק בשאלה הזו, הוא מזכיר את הסיפור הידוע בגמרא על רב אסי, שאמו איבדה את צלילות דעתה. בשלב מסוים, הפסיק לטפל בה בעצמו והעביר את האחריות לאחרים.
הרמב”ם מסביר – לא מתוך זלזול בכיבוד אם עשה זאת, אלא להפך: לפעמים הדרך לכבד הורה היא דווקא לא להיות המטפל הישיר. ה”ציץ אליעזר” מדייק: כאשר נדרשת פעולה שיש בה פגיעה בגופו של ההורה, כקשירה וכדו', אין זה ראוי שהילדים יעשו זאת בעצמם. עדיף שאיש מקצוע מוסמך יבצעו זאת, כדי שלא תיפגע מערכת היחסים שבין ההורה לילדיו.
במקרה של שלמה, ההנחיה הייתה ברורה: הילדים אינם צריכים להיות אלו "שיכבלו" את אביהם. כך נשמר האיזון בין החובה להציל, לבין החובה לשמור על כבודו של ההורה.
בעבודתנו היומיומית בקדושת החיים אנו פוגשים שוב ושוב את הגבול הדק שבין הרצון להגן, לבין הפחד לפגוע.
ביום שני י”ב בחשוון (3.11.25 למניינם) נקיים בע"ה מפגש זום מיוחד "המבוגר האחראי" בנושא כיבוד הורים בגיל השלישי – על גבולות ההתערבות והאחריות.
במהלך המפגש נציג מקרים מהשטח, נשיב לשאלות מהציבור וננסה יחד להבין כיצד מדריכה אותנו התורה ללכת בדרך האמצע, זו ששומרת גם על החיים וגם על הלב.
להרשמה מראש, ללא עלות, היכנסו לאתר קדושת החיים