סיכוי של אחד למאה: להבין את היתרונות והחסרונות בדיקור מי שפיר
לקראת כנס בריאות כהלכה ה-20 של מכון פוע"ה שיתקיים בשבוע הבא מסבירה פרופסור לנה שגיא-דאין על נושא בדיקת דיקור מי השפיר שיעלה אף הוא במהלך הכנס.
"כל אישה צריכה לבוא ולשמוע את היתרונות את החסרונות ולהחליט עבור עצמה"
השבוע (יום רביעי), יציינו במכון פוע"ה 20 שנה לכנס השנתי שעורכים במכון בנושא בריאות כהלכה. לקראת הכנס אנו משוחחים עם פרופסור לנה שגיא-דאין, רופאת נשים בכירה ומנהלת שיאות גנטי טרום לידה בבית חולים כרמל, על נושא הבדיקה הגנטית שפחות נפוץ לדבר עליו, וידונו עליו במהלך הכנס.
כבר בראשיתו של הריאיון מבהירה הפרופסור שגיא-דאין שרוב העוברים נולדים בריאים, תקינים ומושלמים גם אם לא נעשה בדיקה. מצד שני מסבירה שגיא-דאין "קיים סיכון קטן לבעיות מולדות בהריון, וכל הבדיקות שאנחנו עושים נועדו כדי לנסות להפחית את הסיכון הזה כמה שאפשר. למרות שכמובן שאי אפשר להפחית אותו לאפס". בדבריה מסבירה הפרופסור כי בודקים דווקא תסמונת דאון, למרות שיש עוד הרבה תסמונות נוספות, מהסיבה שתסמונת דאון היא אחת השכיחות והמוכרות שבהן.
בהמשך מסבירה שגיא-דאין כי, "יש שני סוגים של בדיקות סקר שנועדו לאתר הריונות בסיכון מוגבר לתסמונת דאון. יש בדיקה שנקראת סקר שליש ראשון, כי מתבצעת בשליש ראשון להריון, בין שבוע 11 עד 14, וזה בדיקת אולטרסאונד שקיפות עורפית ובדיקת דם .והבדיקה השנייה, משבוע 16 עד 26, זה בדיקת דם שבודקת שלושה חלבונים. שתי הבדיקות האלה נועדו לאתר נשים עם הריון בסיכון מוגבר לתסמונת דאון. גם אם הבדיקות לא תקינות, זה לא אומר שבסופו של דבר יש תסמונת דאון" היא מדגישה.
הבדיקה העיקרית בה תעסוק שגיא-דאין בכנס של מכון פוע"ה, היא בדיקת מי השפיר. "רוב הנשים שעושות בדיקות פולשניות עושות דיקור מי שפיר משבוע 16-17, תלוי בבית חולים. במהלך הבדיקה ממש מכניסים מחט דקיקונת דרך הבטן, לתוך הרחם ולוקחים כמות קטנה של מי שפיר. במי השפיר יש תאים של העובר שנשארו מהעור שלו, ממערכת העיכול, וככה אנחנו מגיעים לחומר הגנטי של העובר עצמו.
בדבירה מסבירה שגיא-דאין את הסיכון שיש בבדיקה ומדוע לא עושים את זה לכל אישה. לדבריה, "בבדיקה הזאת יש סיכון, אחרת רוב הנשים היו רצות לעשות את זה. הסיכון בבדיקה הזאת, בזמנו חשבו שזה אחד ל-200 הסיכון להפלה, שזה המון. עכשיו אנחנו מדברים לפי כל המחקרים החדשים על אחוז הרבה, הרבה יותר נמוכים וזה עומד על פחות מאחד לאלף. כלומר, הסיכון הוא מאוד נמוך, מצד שני הסיכון למצוא משהו בבדיקה גנטית במשך היום הוא סביב 1% . אז אנחנו מדברים על אחד לאלף לעומת בערך אחת ל 100".
בשלב זה מדגישה שגיא דאין כי "כמובן שזה סטטיסטיקה יבשה, וכל אישה צריכה לבוא ולשמוע את היתרונות, את החסרונות, ולהחליט עבור עצמה. באמת יש לנו לא מעט זוגות שמגיעים והם אומרים מראש למה שאני אעשה דיקור מי שפיר אם אני לא אעשה שום דבר עם התוצאה. אני חושבת שרוב האנשים עושים את הדיקור במחשבה שאם ייקרה משהו לא תקין, זה יוביל בהכרח להפסקת הריון. אבל היו לנו כמה וכמה הריונות ותינוקות שהבדיקה הטיבה עמה, בלי כל העניין של הפסקת הריון".
"הייתה אבחנה גנטית של אחת התסמונות היחסית שכיחות שיכולה לבוא עם מומים, אבל בעיקר אחת הבעיות שלה זה ירידה בסידן בדם אחרי הלידה. במקרה הזה היינו מוכנים ללידה, והתינוק הזה כשהוא נולד ישר נמדדה לו מד סידן שהייתה מאוד נמוכה והוא קיבל טיפול, וזה טיפל לו לחלוטין בתסמינים. אחרת זה תסמינים מאוד קשים" מביאה שגיא-דאין דוגמה. לסיכום היא אומרת "תבואו לייעוץ גנטי ותשמעו את המידע הזה. זה לא שאני תופסת ורצה לדיקור מי שפיר. אלא לשמוע, להבין יותר, ואז להחליט ביחד".
