להיחתם להוספת חיים, ולשלום
בפרוס עלינו השנה החדשה, ארצה לשתף מעט מרגשות ליבי ומה שעבר עלינו בשנה שחלפה.
זו הייתה שנה סוערת, כמו רכבת הרים רגשית ופיזית, החל משמחת תורה ב-7 באוקטובר (למניינם), שבו פרצה המלחמה הנוראית שגבתה מחיר כואב מעם ישראל ועם זאת, את גודל ההשקעה של רבים מעם ישראל, הן בצד הרוחני-לימודי והן בצד המעשי-מלחמתי. עד לרגע זה אנו עדיין בעיצומה של מלחמה שקשה לראות את סופה.
את השנה הזו חשנו היטב במכון פוע"ה. המתח בארץ השפיע במיוחד על זוגות מצפים, נשים שנאלצו להתמודד עם טיפולי פוריות מאתגרים כמעט לבדן, כשהבעלים גוייסו למילואים, והלב מתמלא בגעגועים ובדאגה אין סופית.
לצד הקשיים והרגעים הכואבים, זכינו להוסיף חיים לעם ישראל עם לידתם של תינוקות חדשים וגם לזוגות שהמתינו להם במשך שנים ארוכות ומייגעות.
אחת מהפניות שהגיעו אלינו בדיוק לפני שנה, בערב ראש השנה, נגעה לליבי במיוחד. אישה שפנתה אליי עם עצב בעיניה לאחר שבע שנים של ציפייה ותקווה שהתנפצו שוב ושוב על גלי הייאוש. המילה "שלילי" הפכה לחלק בלתי נפרד מחייה, והרופאים לא מצאו את הסיבה לאי הפוריות שלהם. היא פנתה אליי בבכי: "מתי אזכה גם אני לחגוג את החגים עם משפחה שמחה ומאושרת?" "כמה קיוויתי שאזכה לשמח את משפחתי עם בשורה טובה לשנה החדשה?!"
דבריה נגעו עמוק בליבי, ועם כל הקושי במקרים מסוג זה ביקשתי בכל לב שתמשיך את הטיפולים שעליהם סכמנו.."אל ייאוש," אמרתי לה, "כל שנה היא שנה חדשה, דף לבן וריק. הכל יכול להתחיל מחדש. לא לחינם אנו מברכים "להיחתם לחיים טובים". ובהגיע הרגע האושר המיוחד של צחוק ילדים, יגיע גם אלייך בע"ה"
חלפו מספר חודשים, והגעתי לנחם משפחה שבנם נפל בעזה. שם פגשתי את בעלה של אותה אישה. מתברר שאחיו נהרג במלחמה. לאחר דברי הנחמה, ניגשה אליי אשתו וסיפרה לי בהתרגשות שהיא החלה שוב טיפולים, וב"ה קיבלה תשובה חיובית. בעיניים דומעות היא סיפרה על הרגשות המעורבים – השמחה העצומה לצד השכול והיגון שעוטפים מכל עבר. אין מילים לתאר תחושה זו.
כשיצאתי, המילים "להיחתם לחיים טובים" הדהדו בראשי שוב ושוב. כמה עמוקה המשמעות של החיים, כמה מאמצים עושים כדי להביא חיים לעולם, וכמה מאמצים עושים כדי לשמור עליהם.
אחד הרגעים המרגשים והנעלים ביותר בימי הרחמים והסליחות הוא הרגע של ברכת הבנים בערב יום הכיפורים. רגע לפני תפילת כל נדרי המרטיטה, רגע לפני כניסת הצום המטהר, עומדים אב ובנו – האב מניח את ידו על ראש בנו ובתו, ודמעה קטנה זולגת, נוגעת בלב ומרטיטה אותו.
נסו לחשוב ולהרגיש כיצד נראה הרגעים האלו אצל אלו שעדיין לא זכו לחבוק ילד משלהם, השקט שתמיד קיים, הופך לרועש ומוחשי פי כמה. מתי הוא יזכה לומר את הברכה: יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך ויחונך.. וישם לך שלום.
אני חייב לספר לכם שכל מה שקראתם כעת הוא בזכות השותפות שלכם, מאז ועד היום ערב ראש השנה החדשה. בטוחני שתמשיכו בכך. היום תפקדנו.
