שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp

בפרשת השבוע, פרשת בא נאמר “קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל” (שמות יג,ב). בפסוק זה תלתה התורה את מצוות פדיון הבן באם ודווקא בפטר רחם.
מצוות פדיון הבן לא נאמרה באישה שילדה את בנה לאחר שהפילה את עוברה בהיריון הקודם.
שינוי מיקום: למכון פוע”ה – פוריות ורפואה ע”פ ההלכה – מופנות שאלות רבות, מורכבות ומגוונים הקשורות לתחום ההלכה והרפואה בחיי המשפחה. אחת השאלות הנפוצות המגיעות לפתחיינו מתייחסת לזמן בו העובר מגיע לשלב הנקרא: ריקום איברים. במאמר שלהלן ננסה להגדיר באיזה יום מזמן ההפריה מתרחש שלב זה. חשוב להדגיש כי צורת חישוב ההיריון של חז”ל שונה מצורת החישוב של העולם הרפואי, בכך שהרופאים סופרים את שבועות ההיריון מיום קבלת הווסת האחרונה, ואילו חז”ל סופרים את ימי ההיריון מתחילת ההפריה. ההשערה היא כי ההיריון מתחיל כשבועיים לאחר קבלת הווסת ולכן ההבדל בין שני חישובים אלה הוא כשבועיים. לפיכך ארבעים יום של חז”ל הם שבוע 7+4 של העולם הרפואי.
בהגדרתו של פטר רחם לעניין פדיון הבן נאמר במשנה (בכורות ח,א):
איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר נפלים… וחכמים אומרים: עד שיהא בו מצורת אדם – – – והמפלת ליום ארבעים.
מדברי חכמים במשנה, שהלכה כמותם נלמד שלא כל עובר שנפל נחשב כפטר רחם לאמו, אלא רק כאשר ההפלה הייתה לאחר יום הארבעים ולעובר היה ממשות וצורת אדם.
דין זה נפסק ברמ”א (יו”ד שה,כג):
וכל זמן שאין אבריו מרוקמים אין פוטר הבא אחריו ואפילו בזמן הזה סומכין על זה.
העולה מכל הדברים, שלעניין פדיון הבן עובר שנפל אחר היום הארבעים אינו פוטר באופן אוטומטי את הבא אחריו, אם עדיין לא נתרקמו איבריו של הנפל.
מהו שלב ריקום האיברים? הגדרה מדויקת של האיברים שצריכים להתרקם מבוארת בדברי הגמרא במסכת נידה (כה,א), שבה אנו מוצאים התייחסות מפורשת לאיברים הספציפיים העונים לשלב של שפיר מרוקם:
תנו רבנן, איזהו שפיר מרוקם? אבא שאול אומר: תחילת ברייתו מראשו ושתי עיניו כשתי טיפין של זבוב. תני רבי חייא: מרוחקין זה מזה. שני חוטמין – כשתי טיפים של זבוב. תני רבי חייא: ומקורבין זה לזה. ופיו מתוח כחוט השערה, וגויתו כעדשה, ואם הייתה נקבה – נדונה כשעורה לארכה. וחתוך ידים ורגלים אין לו.
מדברי הגמרא מבואר, כי להגדרת הוולד כבעל צורה צריך עיניים, אף, פה וגווייה, אך אין צורך בהיווצרות ידיים ורגליים.
עיקר התפתחותו של התינוק נעשית בשבועות הראשונים ליצירתו. לאחר תקופה זו איבריו של העובר מושלמים, אלא שעל מנת לשרוד בעולם, דרושים לעובר מספר חודשים נוספים שבמהלכם איבריו ממשיכים לגדול ולהתפתח.
במשך הדורות כתבו חלק גדול מהפוסקים, שכיוון שיום הארבעים אינו מספיק על מנת לפטור את הרחם, כל עוד אין הוכחה על המציאות של ‘ריקום איברים’ או על מציאות של ‘הוכר עוברה’, שזה שלב מתקדם בהיריון, אין הנולד אחר הנפל נפטר מפדיון הבן. הנהגה זו נבעה כתוצאה מחוסר יכולת לאמוד את הזמן המדויק שבו איבריו של העובר מתרקמים. אך בעידן המודרני ניתן לראות בתמונות אולטרה-סאונד שהזמן של “שפיר” חופף כמעט לגמרי לשיעור הזמן של ארבעים יום. בעידן בדיקות האולטרה-סאונד, נוכל לומר כי אם יש ידיעה על כך שההיריון התפתח בצורה בריאה, ניתן להוכיח מהתמונות הבאות כי כבר ביום ה-44 ואולי אף קודם לכן, איבריו של עובר שהתפתח בצורה תקינה מרוקמים.

בתמונה 1 אנו רואים עובר בן 41 יום משעת יצירתו (השבוע השמיני לווסת). תמונה זו מתאימה לדברי הגמרא בנידה כה. ואכן ניתן לראות בתמונה כי גוף העובר אמנם עדיין דומה יותר לדגיגון או לראשן ופחות דומה לאדם, אך בהחלט מתחיל לקבל תבנית וצורה. ניתן לראות גם את עיניו של העובר אשר מרוחקות זו מזו לגמרי. בתמונה זו חוטמו של העובר אינו נראה אך ניתן להבחין בבירור בבליטה אחידה באזור האף. גם פיו של העובר אינו נראה בתמונה זו. ניתן לראות כי לעובר יש התחלת היווצרות של הידיים והרגליים, אך בוודאי אין עדיין חיתוך של הידיים והרגליים.
בתמונה 2 אנו רואים עובר בן 44 יום משעת יצירתו (השבוע התשיעי לווסת).
בעובר זה, בשונה מהעובר שבתמונה מהיום ה-41, אפשר כבר להבחין בתחתית התמונה בהיווצרות העצם של עמוד השדרה. החוטם מתחיל לקבל צורה. כמו כן ניתן לראות שאמנם אין לעובר חיתוך אצבעות אך בהחלט ניתן להבחין בחיתוך הידיים והרגליים. מציאות זו באופן ודאי מתאימה לדברי הגמרא במסכת נידה.
מסקנה
בכל הפלה לאחר היום ה-44 נראה שיש לומר כך:
א. אם יש ידיעה שההפלה הייתה מחוסר התפתחות העובר, אזי גם אם ההפלה בפועל הייתה בשלבים מאוחרים – יש לעשות פדיון הבן בברכה.
ב. אם יש ידיעה על התפתחות תקינה של העובר אחר יום הארבעים, אזי אם ההפלה הייתה לאחר יום ה-44 יש להניח שכבר היה ריקום איברים, ואין לפדות את הבא אחריו.
ג. אם אין ידיעה על התפתחות העובר בסמיכות ליום ה-44 ועדיין לא הוכר עוברה, אזי מתוך ספק יש לעשות פדיון הבן בלי ברכה.

כותב המאמר:
הרב דב פופר, יועץ ופוסק במכון פוע”ה ויועץ גנטי במרכז הרפואי לגנטיקה קלינית, המרכז הרפואי הדסה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

עוד דברים שיענינו אותך

ויסות חושי והשלכותיו על חיי אישות

עיבוד חושי הינו האופן בו אדם מעבד קולט ומגיב לגירויים תחושתיים, בתוך המרחב הזוגי אינטימי, מקבלות מערכות החוש משמעות ומשקל רב. – בחיי אישות המפגש

דילוג לתוכן