אמצעי מניעה ותכנון המשפחה

הגדרה

אמצעי מניעה הם שם כולל לסוגים שונים של תרופות או מכשירים שתכליתם למנוע את האפשרות שהאישה תיכנס להיריון כתוצאה מחיי אישות.

סוגים שונים של אמצעי מניעה

יש כמה סוגים של אמצעי מניעה, להלן נסקור את העיקריים שבהם:
1. אמצעים הורמונליים – מדובר באמצעים שמכילים פרוגסטרון או שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון, שתפקידם בדרך כלל הוא למנוע ביוץ ועל ידי כך למנוע את אפשרות הכניסה להיריון.
בין האמצעים ההורמונליים ניתן למנות:
א. גלולות למניעת היריון (משולבות – מכילות אסטרוגן ופרוגסטרון, או גלולות מיני – שמכילות פרוגסטרון בלבד).
ב. זריקות למניעת היריון (שמכילות פרוגסטרון בלבד).
ג. מדבקה למניעת היריון (מכילה אסטרוגן ופרוגסטרון).
ד. טבעת נרתיקית למניעת היריון (מכילה אסטרוגן ופרוגסטרון).
ככלל, יעילותם של האמצעים ההורמונליים במניעת היריון נחשבת לגבוהה מאוד, אולם אצל חלק מהנשים עלולות להיות תופעות לוואי שונות, כגון דימומים (במיוחד באמצעי המניעה שמכילים פרוגסטרון בלבד), שינוי במצבי רוח ועוד.
השימוש באמצעי מניעה אלו מחייב מרשם רופא.
למאמר שסוקר את הדימומים שעלולים להיגרם כתוצאה מנטילת גלולות מסוימות ומציע פתרונות>
2. התקנים תוך רחמיים – מדובר בעצם קטן שמוכנס לרחם האישה על ידי רופא נשים, ומטרתו למנוע קליטה של היריון.
ההתקנים מחולקים לשני סוגים:
א. התקני נחושת, שמלבד היותם גוף זר בחלל הרחם פולטים יוני נחושת שמקשים על אפשרות ההפריה.
ב. התקנים שמפרישים פרוגסטרון (התקנים הורמונליים), שפועל אף הוא במניעת יכולת ההפריה וההשרשה של עובר ברחם.
יעילותם של ההתקנים גבוהה מאוד במניעת היריון, והם גם אינם מצריכים עיסוק מסביב למניעה.
תופעת הלוואי השכיחה ביותר בהתקני הנחושת היא הכבדה ולעתים התארכות של הווסת החודשית.
ההתקנים ההורמונליים לרוב מקצרים מאוד את הווסת ולעיתים אף מעלימים אותה כליל, אולם עלולה להיות להם תקופת הסתגלות ארוכה בת כמה חודשים שבמהלכה שכיחים מאוד דימומים בלתי סדירים.
3. אמצעים חסימתיים – הכוונה למכלול של אמצעים שמטרתם לחסום את הזרע מלהיכנס לרחם, ובכך למנוע את האפשרות שהוא יפרה את הביצית.
אמצעים אלו כוללים בין היתר:
א. קונדום – שרוול גומי חד פעמי שמולבש על אבר הגבר לפני חיי האישות, כך שהזרע נשפך לתוכו ואינו נוגע בגוף האישה כלל.
ב. דיאפרגמה – כיפת גומי רב פעמית שמוכנסת על ידי האישה לעומק הנרתיק לפני חיי האישות, ומונעת את מעבר הזרע מהנרתיק לתוך צוואר הרחם.
ג. ספוגית – ספוג חד פעמי שמוכנס על ידי האישה לנרתיק לפני חיי האישות, וחוסם את מעבר תאי הזרע בנרתיק. בנוסף הוא גם מכיל קוטלי זרע (ראו להלן).
היתרון המעשי באמצעים הללו הוא שהם אינם מצריכים מרשם רופא, ואין להם תופעות לוואי של דימומים, מצבי רוח ועוד.
יעילותם במניעת היריון פחותה מאשר באמצעים ההורמונליים וההתקנים (האחוז המדויק של המניעה תלוי בסוג האמצעי ובשאלה אם השתמשו בו בצורה נכונה), ולעיתים קרובות השימוש בהם אינו נוח (על הבעיה ההלכתית בשימוש באמצעים אלו, ראו להלן).
4. קוטלי זרע – כינוי למגוון של תכשירים, שבכללם נרות, שקפים ומשחה, שמכילים חומר שפוגע ביכולת התנועתיות של הזרע, ובכך מפחיתים את הסיכויים להיכנס להיריון. גם אמצעים אלו אינם מצריכים מרשם רופא, ואין להם את תופעות הלוואי שיש באמצעים אחרים.
יעילותם במניעת היריון נמוכה משמעותית מיתר האמצעים, וגם בהם השימוש עלול להיות לא נוח.
5. הימים הבטוחים – כינוי לשיטה שבה בני הזוג נמנעים מקיום חיי אישות בזמנים הסמוכים לביוץ, ובכך כמובן מונעים את האפשרות להיכנס להיריון.
היעילות של שיטה זו תלויה ביכולת לדעת מהם זמני הביוץ המדויקים.
קיימים היום מכשירים שבאמצעות מדידת החום וחישובים שונים יכולים להצביע על "הימים הבטוחים", ובכך להגביר מאוד את יעילות השיטה.
חסרונה המרכזי של שיטה זו הוא העובדה שהיא מצמצמת (לעיתים באופן משמעותי) את הימים שבהם בני הזוג יכולים לקיים יחסי אישות, ובפרט סביב יום הטבילה, כיוון שהביוץ חל פעמים רבות בזמן הזה.
6. עיקור – יש אפשרויות למניעת היריון באופן בלתי הפיך, אצל האישה ואצל הגבר:
א. אצל האישה – הוצאת החצוצרות, כך שהאפשרות היחידה להרות בעתיד תהיה באמצעות הפריה חוץ גופית.
ב. אצל הגבר – ניתוח לחיתוך צינורות הזרע (וסקטומי), כך שהדרך היחידה שלו להשיג היריון בעתיד תהיה באמצעות ניתוח להפקת זרע ישירות מתוך האשך.
לסקירה רפואית מלאה של אמצעי המניעה השונים מתוך ספר פוע"ה כרך ג – היריון ולידה>