התהליכים שמובילים להיווצרותם של חיים חדשים הינם תהליכים עדינים, מורכבים ומופלאים: החל מהתהליכים ההורמונאליים שבגוף הגבר והאישה, שמובילים ליצירת תאי זרע חדשים אצל האיש ולביוץ אצל האישה, עבור דרך המפגש שבין הזרע והביצית והפריית הביצית על ידי הזרע, השתרשותה של הביצית המופרית בדופן הרחם, ועד להיריון תקין וללידת ולד בריא. עדינותם ומופלאותם של תהליכים כאלו גורמת לכך שתקלות רבות עשויות לקרות בדרך, ובכך להכשיל את היצירה המופלאה ששמה "אדם חי".
בין התקלות האפשריות:
- ייצור לא מספיק של תאי זרע או ייצורם באיכות שאינה מספקת,
- הפרעות הורמונאליות שמפריעות לתהליך הבשלת הביצית,
- חסימות במעברים שבהם אמורה לעבור הביצית לכיוון הרחם
- ועוד.
על פי ההלכה, כדי שאישה תוכל לטבול אחרי ראיית דם, עליה לבצע ביום שהסתיים הדימום לפני השקיעה בדיקת "הפסק טהרה", שבה היא מוודאת שהדימום פסק, ולספור החל ממחרת אותו יום עוד שבעה ימים נקיים מדם, שבסיומם היא טובלת במקווה ומותרת לבעלה.
הלכה נוספת היא שגם אם הדימום הסתיים מוקדם, אין אפשרות להתחיל לספור שבעה ימים נקיים לפני שעבר זמן מסוים מהתחלת הווסת. על פי מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים, יש להמתין לפחות ליום החמישי מתחילת הווסת כדי להתחיל את ספירת הימים הנקיים מהיום שלאחר מכן. לפי מנהג חלק מהספרדים, בהנחה שהדימום כבר הסתיים, אפשר להתחיל למנות את הימים הנקיים כבר החל ממחרת היום הרביעי מיחסי האישות האחרונים שקודם ראיית הדם.
מכל האמור לעיל עולה, שהאישה אינה יכולה לטבול לפני היום ה-11-12 מתחילת המחזור החודשי, ובמצבים שבהם הדימום מתארך, גם הטבילה תתאחר בהתאם.
עוד בבדיקת זרע
ביוץ מוקדם כמעכב כניסה להריון
עם ההתקדמות הרפואית בהבנת תהליכי הפוריות, התברר שחלון ההזדמנויות במהלך המחזור החודשי, שבו יחסי אישות יכולים להביא להיריון, הוא מצומצם יחסית, ונמצא סביב זמן הביוץ של האישה, שחל כשבועיים לפני קבלת הווסת הבאה. ההשלכה של הבנה זאת על זוגות ששומרים על טהרת המשפחה היא שאם טבילתה של האישה מתאחרת באופן שקיים זמן מצומצם יחסית בין הטבילה לבין הווסת הבאה, הרי שסיכוייה להיכנס להיריון נמוכים ביותר.
חשיבות בירור נכון של הבעיה
בכמה מחקרים שנערכו התברר, שבמרבית המקרים שבהם יש חשד לביוץ מוקדם הבעיה שונה לחלוטין, או שיש בעיה רפואית אחרת שאחד מהסימפטומים שלה הוא ביוץ מוקדם, מומלץ לבצע כמה בדיקות רפואיות בסיסיות:
- זיהוי נכון של מועד הביוץ – באמצעות בדיקת ביוץ ביתית או באמצעות מעקב זקיקים באולטרא סאונד. ייתכן והביוץ חל בזמן המתאים וסתם התעורר חשד לביוץ מוקדם. גם במקרה שבו המחזור קצר לא תמיד הדבר מעיד על ביוץ מוקדם. לעתים הדבר מלמד על בעיה שמתעוררת אחרי הביוץ שנקראת "אי ספיקה של הגופיף הצהוב", שגורמת לכך שהווסת מגיעה מוקדם. לבעיה כזו יש פתרונות פשוטים.
- בדיקת פרופיל הורמונאלי – במקרים שבהם המחזור קצר באופן קיצוני (25 יום ומטה), ייתכן שיש בעיה הורמונאלית שגורמת לביוץ המוקדם. לדוגמא: תת פעילות של בלוטת התריס עשויה לגרום לביוץ להקדים. במצב כזה חשוב לטפל בבעיה ולא רק לדאוג לאיחור הביוץ, שכן בעיה כזו עלולה לגרום לחוסר יכולת להכינס להיריון או להפלות, והטיפול בה פשוט. לכן במקרים כאלו חשוב לבצע בדיקת דם פשוטה בימים 2-4 לווסת, שבה בודקים את מצב ההורמונים אצל האישה, ומוודאים שהוא תקין.
- במקרים שבהם הדימום ארוך באופן קיצוני (למעלה מ-7 ימים), ייתכן שיש בעיה רחמית שגורמת לכך, כגון הימצאות שרירן או פוליפ בתוך הרחם. מכיוון שנוכחות של שרירן או פוליפ עשויה לעכב כניסה להיריון ללא תלות בשאלת מועד הביוץ, חשוב לוודא שבעיה כזו אינה קיימת, ואם היא קיימת – לפתור אותה.
פתרונות אפשריים
אם אכן מתברר, שאכן מדובר בבעיה של ביוץ מוקדם, יש מגוון של פתרונות אפשריים שיכולים להתגבר על הבעיה. הפתרונות מחולקים לפתרונות הלכתיים, רפואיים וטבעיים:
פתרונות הלכתיים
פוסקים שדנו במקרים כאלו חיפשו פתרונות הלכתיים שמצד אחד יאפשרו את טבילתה של האישה בזמן שמתאים לכניסה להיריון, ומצד שני יעשו זאת באופן שבו תישמר מסגרת ההלכה, זאת כדי שלא תיווצר סתירה בין הרצון העז להולדת ילדים לבין הרצון לשמור על ההלכה. ואכן, ברובם המוחלט של המקרים הצליחו הפוסקים למצוא פתרונות כאלו.
בין הפתרונות שהוצעו על ידי הפוסקים:
- הדרכה – לימוד נכון של הלכות טהרת המשפחה, ועידוד לשאלת רב במקרים של ספק. למחקר מפורט שמראה כיצד ליווי הלכתי צמוד שנותן הדרכה נכונה גורם לפיתרון במרבית המקרים של ביוץ מוקדם על רקע התחלה מאוחרת של ספירת שבעה נקיים
- הפסק טהרה מוקדם – במקרים של דימום קצר, מתן היתר גם לאשכנזים להתחיל לספור את שבעת הימים הנקיים כבר ממחרת היום הרביעי מקבלת הווסת (או מיחסי האישות האחרונים שקדמו לה), על פי המנהג של חלק מהספרדים.
- הקלות הלכתיות במהלך השבעה נקיים – במקרים שבהם אורך הווסת תקין, אך הכתמות במהלך השבעה נקיים גורמות לאיחור הטבילה לאחר מועד הביוץ, מתן הקלות בכמות הבדיקות במהלך השבעה נקיים, והדרכות הלכתיות כיצד לא להיאסר מכתמים.
- הזרעה מלאכותית – במקרים שבהם שום פתרון לא הועיל, יש פוסקים שהתירו לבצע הזרעה מלאכותית במהלך שבעת הנקיים, באופן שמתן הזרע יתבצע ללא שום מגע בין האיש ואשתו.
יודגש, שעל פי ההלכה, טבילה לפני שעברו שבעה ימים נקיים, אינה קבילה מבחינה הלכתית. למאמר שמפרט באופן נרחב מדוע אין אפשרות הלכתית לטבול לפני סוף השבעה נקיים
פתרונות רפואיים
בד בבד, ההתקדמות הרפואית שאפשרה פתרונות לדחיית הביוץ וקיצור הדימום החודשי, סייעה מאוד לפתור את הבעיה, כך שכיום אפשר למצוא פיתרון, לרוב פשוט, לכל מקרה כזה, ביחד עם שמירה על ההלכה.
בין הפתרונות הרפואיים האפשריים:
- קיצור הדימום – מתן טיפול תרופתי קצר מועד לקיצור משך ימי הדימום החודשי במקרים של דימום ארוך.
- דחיית הביוץ – מתן טיפול תרופתי קצר מועד לדחיית הביוץ עד לאחר הטבילה. למאמר שמפרט באופן נרחב את הפתרונות הרפואיים האפשריים לביוץ מוקדם
פתרונות טבעיים
בנוסף לפתרונות הרפואיים לקיצור הדימום ולדחיית הביוץ, ישנם פתרונות מתחום הרפואה המשלימה, ביניהם פתרונות פשוטים באופן יחסי, כגון תוספי תזונה מסוימים. חשוב לוודא שמדובר בתוסף תזונה שמשרד הבריאות נתן אישור לשווק אותו.
להנחיות מפורטות כיצד מומלץ לנהוג במקרה של חשד לביוץ לפני טבילה
סיכום
בעבר, כשהתופעה של ביוץ מוקדם התגלתה, היה מקובל לכנות אותה "עקרות הלכתית", דהיינו סוג של עקרות שנובע מרצון לשמור על ההלכה. אולם כיום, שימוש במינוח שכזה אינו מתאים למציאות, שכן לא מקובל כיום לכנות זוגות שסובלים מקשיים שניתנים לפיתרון בשם "עקרים", במיוחד שהפתרונות לביוץ שמגיע לפני המקווה הם לרוב פשוטים באופן יחסי. לכן השם המתאים יותר לכינוי תופעה זו הוא "ביוץ מוקדם".
