הרקע הרפואי שלפניכם מהווה מידע כללי בלבד, ואין לראות בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני על ידי רופא בהתאם למקרה
עוד הריון עודף וזירוז לידה
משך ההיריון
משך ההיריון הממוצע – היריון ממוצע נמשך 266 יום מזמן ההפריה. מטעמי נוחות ואחידות, החישוב המקובל כיום ברפואה מבוסס על תאריך הווסת האחרונה שהוא כ-14 יום לפני ההפריה. על פי חישוב זה, היריון ממוצע נמשך 280 יום שהם ארבעים שבועות.
היריון עודף – היריון שנמשך מעבר לארבעים שבועות מכונה "היריון עודף". ככל שההיריון נמשך זמן רב יותר, השליה מתחילה להזדקן, ואספקת הדם מהאם לעובר עלולה להיפגע, דבר שעשוי לגרום למצוקה עוברית. לכן יש המלצה ברורה בכל היריון עודף לבצע בדיקות מוניטור עוברי ואולטרה סאונד בתדירות גבוהה של אחת ליומיים-שלושה. בעבר היה מקובל מבחינה רפואית לא לאפשר להיריון להתמשך מעבר ל-42 שבועות. כיום ההמלצה הרפואית המקובלת ברוב המקומות היא לא לחכות מעבר לשבוע ה-41.
זירוז והשראת לידה
הגדרות רפואיות
השראת לידה – גרימת לידה באופן יזום על ידי שימוש באמצעים מלאכותיים. דהיינו, לגרום לתהליך הלידה להתקיים כאשר הוא טרם התחיל באופן טבעי.
זירוז לידה – פעולות שמפעילים על היולדת בזמן לידה פעילה, דהיינו לאחר שתהליך הלידה כבר החל, כדי להאיץ את תהליך הלידה.
בשורות שלהלן נתייחס ל"השראת לידה".
התוויות רפואיות להשראת לידה
ההתוויות הרפואיות להשראת לידה כוללות בתוכן את כל המקרים בהם קיים חשש למצוקה עוברית (בלבד שלא מדובר במצוקה חריפה שבה יש צורך ביילוד עכשווי באמצעות ניתוח קיסרי בהול), וכן מקרים של מחלה אימהית שעלולה לסכן את האם, כדוגמת רעלת היריון. כאמור לעיל, היריון עודף מעבר לשבוע 41 מהווה התוויה רפואית מרכזית להשראת לידה.
שיטות להשראת לידה
יש כמה אפשרויות לגרום להשראת לידה, להלן נתייחס לכמה מהן:
1. שיטות טבעיות – יש כמה שיטות טבעיות שמטרתן לגרום להקדמת הלידה, ביניהן הליכה מרובה ורפלקסולוגיה. לא ברור עד כמה השיטות הללו אכן מסייעות בכך.
2. סטריפינג (הפרדת קרומים) – בעת בדיקה גינקולוגית, הרופא מחדיר אצבע לצוואר הרחם מעבר לפה הפנימי כדי להפריד בין קרומי שק ההיריון לבין רקמת צוואר הרחם. המטרה היא לשחרר באופן טבעי הורמונים שנקראים "פרוסטגלנדינים" שמזרזים את הופעת הצירים ואת פתיחת צוואר הרחם.
3. בלון להרחבת צוואר הרחם – מכניסים בלון לצוואר הרחם ומנפחים אותו כדי לגרום ללחץ על הפה הפנימי של צוואר הרחם ולפתיחתו. כאשר הצוואר מגיע לפתיחה מסוימת, הבלון יוצא באופן טבעי.
4. שימוש בהורמונים – אפשרות נוספת היא השראת לידה תרופתית באמצעות הכנסת הורמונים מסוג "פרוסטגלנדינים" באופן מלאכותי כדי לזרז את הופעת הצירים ואת פתיחת צוואר הרחם. ההורמונים ניתנים באמצעות כדורים, ג'ל או טמפון מיוחד שמוכנס פנימה ומפריש אותם.
שני התהליכים האחרונים מחייבים מעקב צמוד, ולכן הם מבוצעים בחדר לידה.
רקע הלכתי
יש כמה שאלות הלכתיות שקיימות בהשראת לידה:
1. השאלה העקרונית – האם ראוי לאדם לנסות ולהתערב בקביעת מועד הלידה, תהליך שאמור להיות טבעי. למעשה, אם יש צורך רפואי בהשראת לידה, ודאי שמצווה וחובה לעשות כן. לעומת זאת, הפוסקים שללו את האפשרות להשתמש בהשראת לידה לשם נוחות בלבד, כגון במקרה שנוח לרופא או לאישה שהלידה תתרחש בתאריך מסוים.
2. השראת לידה בשבת – ככלל, אם מבחינה רפואית אין צורך דחוף לבצע השראת לידה בשבת, יש להימנע מכך. אם יש אפשרות להמתין לתחילת השבוע ללא חשש רפואי, רצוי גם שלא לבצע השראת לידה לקראת סוף השבוע, באופן שקרוב לוודאי הלידה תהיה בשבת. כמובן שכאשר יש צורך רפואי דחוף, יש לבצע את השראת הלידה בכל זמן.
3. טהרת המשפחה – פעולת ה"סטריפינג" והשימוש בבלון להשראת לידה, מעלות את השאלה האם פעולות אלו גורמות לאיסור נידה. זאת כיוון שהן עשויות ליצור פתיחה של צוואר הרחם וכן דימום. התשובה לשאלה זו תלויה בפרטים רבים: האם הפעולה יצרה פתיחה בפועל וכמה, מהו מקור הדימום וכמותו, האם הפעולה בוצעה תוך כדי צירי לידה או שהצירים התחילו מייד לאחריה ועוד. לכן מומלץ בכל פעולה כזו לברר את הפרטים המעשיים שלה, ולשאול מורה הוראה מוסמך, שבקי בצדדים המעשיים של הפעולה.
למאמר שעוסק בשאלה כיצד משפיעה פעולת ה"סטריפינג" על דיני טהרת המשפחה
אם יש לכם שאלות בנושא היריון עודף וזירוז או השראת לידה, חייגו 026515050 בשעות הפעילות של מכון פוע"ה, ושוחחו עם אחד מהרבנים היועצים במכון.
