שלום הרב, האם רצון החולה קובע אם להאריך את חייו? האם הכלל "רצונו של אדם כבודו" חל גם על עצם החיים?
שלום וברכה, רצון החולה הוא שיקול חשוב, אך לא השיקול היחיד. בשונה מגישות פוסט-מודרניות כמו בארה"ב, שבהן האוטונומיה של האדם על גופו היא הערך העליון, ביהדות החיים עצמם הם ערך קדוש.כאשר מדובר בחולה הנוטה למות, שאין דרך לרפא אותו והוא סובל, רצונו של החולה הוא זה שקובע אם להמשיך בטיפולים מאריכי חיים. עם זאת, גם במצבים כאלו אין להימנע מהענקת מזון ומים – דברים בסיסיים החיוניים לקיום.לעומת זאת, אם החולה אינו נוטה למות, לפי התורה עליו להסכים לקבל טיפול מציל חיים, גם אם הוא אינו חפץ בחיים בגלל דיכאון למשל.האיזון בין כבוד האדם לבין קדושת החיים דורש רגישות רבה ודיון בכל מקרה לגופו. החיים הם מתנה יקרה מהקב"ה, שטמונה בה משמעות גם בזמנים של כאב.
בברכה,הרב יוני דון-יחייארב משיב בקדושת החיים, רב מושב הזורעים, ישיבת טפחות.