המאמר לקוח מתוך שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, לפרטים נוספים ולרכישת הספר

איסור הוצאת זרע לבטלה הינו איסור אשר חז"ל התייחסו אליו בחומרה יתירה^[1]. כאשר בא לפנינו זוג הסובל מקשיים בפוריות, אחת הבדיקות הבסיסיות שנדרשות על ידי הרופאים לצורך בירור הבעיה והדרכים לטפל בה, מלבד בדיקות שונות של האישה, היא בדיקת זרע של הבעל.

האחרונים דנו בשאלה האם ניתן להתיר בדיקה זו, שכן אף שיש כאן הוצאת זרע מחוץ לגוף האישה, מטרת הבדיקה היא לצורך קיום מצוות פריה ורביה. מצאנו, שהגמרא (יבמות עו ע"א) התירה להוציא זרע לצורך בדיקה אם האדם כשר לבוא בקהל. מכאן למד בשאלת יעב"ץ (חלק א סימן מג), שניתן להוציא זרע לצרך קיום מצווה.

אכן, ישנם אחרונים שלא הסכימו להתיר את הדבר, ביניהם שו"ת מהרש"ם (חלק ג סימן רסח^[2]) ושו"ת דברי מלכיאל (חלק א סימן עח וחלק ג סימן צא), אך אחרונים רבים התירו זאת בשעת הצורך, ביניהם שו"ת אבני נזר (אבן העזר סימן פג^[3]), שו"ת שבט סופר (אבן העזר סימן א), שו"ת אחיעזר (חלק ג סימן כד אות ד), שו"ת זקן אהרן (חלק א סימנים סו – סז), שו"ת אגרות משה (אבן העזר חלק א סימן ע, שם חלק ב סימן טז, שם חלק ג סימן יד), שו"ת משפטי עזיאל (אבן העזר סימן מב), שו"ת מנחת יצחק (חלק ג סימן קח), שו"ת ציץ אליעזר (חלק ז סימן מח פרק א, חלק ט סימן נא פרקים א – ב, חלק כא סימן לו), וכבר כתב בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ז שם) שכאשר בית דין מורים לבעל לבצע בדיקה כזו לצורך בירור פוריותו, אין הוא יכול להשתמט בטענה שיש אוסרים, מכיוון שרוב הפוסקים התירוה.

בשאלת דרך הבדיקה העדיפה, הסכימו מרבית הפוסקים (שו"ת אחיעזר שם, שו"ת אגרות משה שם, שו"ת מנחת יצחק שם) שיש לעשות זאת באמצעות תשמיש עם קונדום^[4]. כאשר הדבר אינו אפשרי, נחלקו הפוסקים האם ניתן להתיר הוצאת זרע בידיים ממש לצורך הבדיקה, יש אוסרים (שו"ת אגרות משה ושו"ת זקן אהרן שם), ויש מתירים (שו"ת אחיעזר, שו"ת משפטי עזיאל ושו"ת ציץ אליעזר שם).

הפוסקים נתנו הגבלות שונות בשאלת עיתוי הבדיקה, יש שהחמירו להצריך עשר שנות נישואין (שו"ת מנחת יצחק שם), יש שהסתפקו בחמש שנים (שו"ת אגרות משה חלק ב שם), יש שנתנו גדר של שנתיים (החזון איש, הובאו דבריו בשו"ת ציץ אליעזר חלק ט שם), ויש שכתבו (הציץ אליעזר עצמו שם) שאין בזה גבול ברור, אלא הדבר תלוי בבדיקות ובטיפולים שעברה האישה, וניתן להתיר אף בפחות מכן^[5].

למרות כל האמור לעיל, הסכימו הפוסקים (שהובאו לעיל^[6]), שכאשר ניתן לבדוק את הזרע על ידי הוצאתו מגוף האישה עצמה לאחר תשמיש, בודאי שהדבר עדיף, אלא שהיות ובאופן כזה, הנוזלים שבתוך האישה פוגעים בזרע והתוצאה אינה אמינה, בדיקה זו אינה מספיקה. אמנם ניתן לכאורה לתת את הזרע באופן שישמשו אצל הרופא בחדר סמוך, ומיד לאחר התשמיש יכנס הרופא לחדר, וייקח את הזרע מתוך האישה באופן שלא יספיק להיפגע והתוצאות תהינה מדויקות, אך כבר כתב בשו"ת אגרות משה (בתשובותיו לעיל) שיש בכך פריצות גדולה ואין לעשות כן. בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט שם) חלק על קביעה זו, אך גם הוא כתב שמבחינה מעשית הבדיקה בעייתית, שכן הצורך לשמש בסמיכות לרופא עלול לגרום לחוסר יכולת להוציא זרע מספיק לבדיקה.

למעשה, בשלב הראשוני מבצעים בדיקה הנקראת P.C.T (POST COITAL TEST).P.C.T  הוא מבחן, שבו נלקחת דגימה מריר צוואר הרחם זמן קצר לאחר קיום חיי אישות, ונבדקת תחת המיקרוסקופ. הבדיקה מלמדת על יכולת תאי הזרע להגיע לצוואר הרחם ולנוע בתוך הריר. הבדיקה אמנם הנה איכותית ולא כמותית, ולכן אינה מחליפה את בדיקת הזרע השגרתית, אך בדיקה זו יכולה לשמש כתמונה ראשונית על מנת לדעת בקווים כלליים את מצב הזרע.

בדיקת P.C.T. נועדה במקור על מנת לבדוק את ריר האישה ביום הביוץ ואת התנהגות תאי הזרע בריר, כך שאת הבדיקה יש לעשות ביום הביוץ או ביום סמוך לפניו, שאז הריר (הרטיבות הטבעית) מספיק נוזלי ומתאים למעבר תאי הזרע.

בדיקת P.C.T. ביום אחר או במצב שהריר אינו מתאים, אינה נותנת תמונה נכונה של המצב. אם התוצאות של בדיקה זו נראות תקינות, הרי שניתן להשאיר את הצורך בבדיקת הזרע לשלב מאוחר יותר. אם תוצאות הבדיקה מצביעות על בעיה, מקובל לחזור על הבדיקה שנית עקב העובדה שיתכן והייתה טעות בצורת ביצוע הבדיקה (מבחינת המועד וכד'), ורק אם גם בפעם השנייה מתעורר החשש שקיימת בעיה בזרע הבעל, להתיר בדיקת זרע מלאה.

למעשה, כיום ישנם מעט מאוד רופאים שיודעים לבצע את הבדיקה הזו. אולם ישנה בדיקה אחרת שניתן לעשות, המכונה בדיקת איסוף ואגינאלי או P.C.T כוסית, והיא מתבצעת באופן שמיד לאחר התשמיש האישה נעמדת, ואוספת לתוך כוסית מיוחדת שהוכנה מראש את הנוזלים היוצאים מגופה. לאחר מכן על בני הזוג להביא למעבדה בהקדם האפשרי (תוך שעה עד שעה וחצי) את הכוסית הזו. בבדיקה זו נמדדים הפרמטרים הרגילים שמודדים בבדיקת זרע – ריכוז תאי הזרע בתוך נוזל הזרע, אחוז התאים הנעים מכלל התאים וסוג התנועה שלהם, וכן מבנה תאי הזרע, כלומר אחוז התאים שצורתם נראית תקינה.

יתרונה של בדיקה זו היא, שבניגוד לP.C.T  רגיל, הדורש מיומנות של הרופא, וניתן לביצוע רק בסמוך לביוץ, הרי שבדיקת הכוסית נבדקת במעבדת זרע רגילה ויכולה להתבצע בכל שלב של ימי הטהרה של האישה (אף שגם בה יש עדיפות ליום הביוץ). גם המידע שנותנת בדיקה זו, אף שלא תמיד הוא מדויק לחלוטין, וזאת עקב מגבלות הבדיקה, הינו משמעותי יותר מהמידע המתקבל מבדיקת הP.C.T  הרגילה.

במידה ובדיקה זו נמצאת תקינה, הרי שניתן לומר בצורה כמעט ודאית שלא קיימת בעיה בזרע הבעל. במידה ובדיקה זו נותנת תוצאות לא טובות, הרי שיש צורך בהמשך בירור מדויק יותר. הבדיקה המדויקת יותר תיעשה באופן של חיי אישות עם קונדום, וכפי שנכתב לעיל. פעמים רבות (תלוי בתוצאות הבדיקה הראשונית), יש מקום לשלב את הבדיקה המלאה ביחד עם הזרעה תוך רחמית (I.U.I), שעליה ידובר לקמן, ובכך לחסוך מתן זרע לאיבוד.

[1] נידה יג ע"א.

[2] אף שהתיר הוצאת זרע לצורך הזרעה מלאכותית, שכן בניגוד להזרעה שם מכניסים את הזרע לתוך רחם האישה כדי להגביר את הסיכוי להיכנס להריון, הרי שבבדיקת זרע רגילה הזרע הולך לאיבוד, ולא משתמשים בו.

[3] עיין שם שלמעשה בסופו של דבר לא התיר, אך זה משום שהוגד לו שאין לבדיקה הזו משמעות לעניין הטיפול, אך בימינו בודאי שיש לכך משמעות בשאלה האם לטפל באישה באמצעות השראת ביוץ, או שיש צורך להזדקק לטיפולים של הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית, ומה הטיפול העדיף.

[4] יש להעיר, שמה שמוכרים בבתי המרקחת מכיל בתוכו חומרים קוטלי זרע, ולכן אינו מתאים לצורך הבדיקה. ישנו קונדום סטרילי מיוחד הנמכר במקומות מיוחדים, שרק בו ניתן להשתמש לצורך הבדיקה. קונדום זה נקרא לעיתים קונדום הלכתי, אך יש להדגיש שאין כל היתר בשימוש בו מלבד לצורך בדיקת זרע או הבאת זרע לטיפול פוריות, וגם זאת רק לאחר קבלת היתר ממורה הוראה מובהק ששמע את כל הנתונים ובקי במציאות הרפואית ובצורך האמיתי, וכפי שהדגישו כל הפוסקים שהובאו לעיל, שאין למהר ולעשות שימוש בהיתרים הנזכרים.

בשו"ת זקן אהרן ובשו"ת ציץ אליעזר הנ"ל כתבו, שיש עדיפות לתשמיש של דש מבפנים וזורה מבחוץ לתוך כוס, אך גם הם כתבו, שכאשר יש חשש שהבדיקה לא תצליח עקב העובדה שהבעל לא יצא בזמן המתאים (חשש שמתאמת פעמים רבות על פי דברי הרופאים), יש לבצע את הבדיקה באמצעות תשמיש עם קונדום.

עוד יש להעיר שבשו"ת אחיעזר (שם) כתב, שאף האוסרים יודו שדרך תשמיש עם קונדום ניתן להתיר, ואסרו דווקא הוצאת זרע בידיים.

[5] סיכום מורחב של השיטות בעניין הוצאת זרע לצורך בירור פוריות מובא באוצר הפוסקים סימן כג אות י.

[6] ובאופן כזה גם שו"ת דברי מלכיאל שאסר בדיקת זרע, כתב להתיר.