מחקר חדש שנעשה ביוזמת מכון פוע"ה רוצה לפתור את שאלת "מליון הדולר" בהלכה ורפואה. הרב אודי יפרח מסביר את הדרך ואיך אתן יכולות לעזור
המחקר יוצג במהלך הכנס השנתי לנשות מקצוע מטעם מכון פוע"ה שיתקיים בבנייני האומה ביום שלישי א' בסיון (4.6.19 למניינם). בכנס תתקיימנה הרצאות מגוונות וחדשניות בתחומי הרפואה וההלכה מפי רבנים, רופאים ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחומי פוריות, הריון, לידה, גנטיקה, טהרת המשפחה ואישות.
מדברי הרב: לאחר שסיימתי את התואר השני במדע והלכה, חשבתי להמשיך למחקר במסגרת דוקטורט בנושא הלכתי רפואי, והיה לי חשוב להשקיע במחקר שיוכל לסייע לזוגות. פניתי לרב מנחם בורשטין – ראש מכון פוע"ה, להתייעץ עמו.
תשובתו לא איחרה לבוא והייתה חד משמעית – יש לחקור האם הדימום לנשים בעלות התקן תוך רחמי, האם הוא אסור או מותר, זו שאלת "מיליון הדולר" בהלכה וברפואה והיא יכולה לסייע לזוגות רבים. תוך זמן קצר קישר אותי הרב מנחם עם פרופ' שמחה יגל מהדסה עין כרם וד"ר שלומי כהן איילון מתל השומר, ויחד יצאנו לדרך ארוכה (ועמוסה בירוקרטיה) בהרמת המחקר.
המחקר נעשה "בחוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן", בהנחייתה המרכזית של פרופ' אורלי מירון יחד עם פרופ' בנימין שרדני. במסגרתו, תיבדקנה נשים בתקופת הפריון המעוניינות למנוע היריון מסיבות כאלה ואחרות, ויחד עם זאת, להמשיך ולשמור על שיגרת חיי נישואים נורמלית.
ולשם כך, עליהן לבחור באמצעי מניעה מתוך מגוון רחב של אפשרויות. התאמת האמצעי אינה פשוטה, מאחר ועדיין לא מצוי האחד שיעיל במאת האחוזים במניעת היריון, ללא בעיות הלכתיות, ללא תופעות לוואי וסיכונים בריאותיים, ללא הורמונים מיותרים, שהוא גם זמין ולא יקר.
ישנם מספר אמצעי מניעה יעילים שהשימוש בהם אינו גורם לבעיות רפואיות והלכתיות. אחד מהם הוא התקן תוך רחמי לא הורמונלי, (כמין סליל המוכנס לרחם) ומונע מהביצית להשתרש בדופן הרחם, ומדורג כאמצעי טוב לשימוש, משום שהוא נחשב ליעיל בכ98.8% מהמקרים, הוא אינו מכיל הורמונים, ואין בו בעיה הלכתית של השחתת זרע.
חקר ההיסטוריה של ההתקן מגלה למרבה ההפתעה, כי מקורו של ההתקן התוך רחמי, היה להבדיל, בניסיון של נוודים להחדיר אבנים לרחמי הנאקות, כדי למנוע מהן הריונות בלתי רצויים. לאחר מכן חלו שינויים רבים, והיום יש מספר דגמים של התקנים.
כפי שכבר הזכרנו, אין אמצעי מניעה מושלם, ולמרות היתרונות הרבים שיש להתקן, השימוש בו לא חף מחסרונות. אחת מתופעת הלוואי הנפוצות ביותר של אמצעי המניעה הזה היא דימומים. דימומים אלה עלולים לגרום לאי נוחות ולבעיות הלכתיות אצל נשים השומרות על הלכות נידה (יש הטוענים כי מחצית מנשות ישראל שומרות על טהרת המשפחה).
בשל הדימומים, זמן ההיתר ליחסי אישות מתקצר לימים בודדים אצל מקצת הנשים, משום שמועד הטבילה נדחה. דחייה זו עשויה לפגוע בצורה קשה, ולעתים בלתי הפיכה, בחיי המשפחה. חשוב לציין שיש נשים שאינן יכולות להשתמש באמצעי מניעה אחרים מכל מיני סיבות כך שאין להן פתרון אחר.
עד היום, רופאים ופוסקי הלכה אינם יודעים בוודאות מהן הסיבות לדימומים בין הווסתות אצל נשים הנושאות את ההתקן. המחקר יבקש לבדוק אם דימום של אישה בעלת התקן רחמי לא הורמונלי, שאינו חלק מהווסת ויתכן שהוא נגרם משום שההתקן פוצע את רירית הרחם (שהיא מקור דם הווסת), יכול להיחשב כדם טהור שמקורו במכה, בפצע או בחיכוך של ההתקן (דם מכה) ולכן האישה יכולה להיחשב טהורה – או שמא אי אפשר לקבוע זאת בוודאות ולפיכך האישה אינה יכולה להיחשב טהורה.
המחקר קיבל את ברכתם של פוסקי הלכה מובהקים: הראשון לציון הרב יצחק יוסף, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור ובליוויו המתמיד של הרב בורשטין ורבני מכון פוע"ה ובמיוחד הרב ליאור שגב.
אז כיצד נבדוק אם מדובר בדימום ממכה או שמא מדובר בדימום הורמונלי?
לשם כך נבצע ארבע בדיקות שונות:
1. בדיקת דם שבאמצעותה אפשר למדוד את רמת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון.
2. בדיקת אולטרה-סאונד למדידת עובי רירית הרחם, המתעבה בזמן וסת ומסייעת לבירור עת סיום הווסת.
3. בדיקת רמת הציטו קינים (באמצעות בדיקת דם פריפרי ושאיבת נוזל מהרחם על ידי 'פיפל'), שבאמצעותה ניתן לברר האם הדימום קשור לגורמים דלקתיים או למנגנונים הנובעים משינויים מהפיקוד ההורמונאלי.
4. בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית, ובה מוחדר סיב אופטי דקיק במיוחד לתוך הרחם כדי לצפות בחלל הרחם. בבדיקה זו אפשר לבדוק אם מקור הדימום הוא במכה, בחיכוך או מגורם אחר.
אם לאחר שנבצע בדיקות אלו במדגם של 40 נשים, ונזהה כי מקור הדימום הוא ממכה ולא הורמונלי, יהיה הרבה יותר קל להתיר את הדימומים של נשים בעלות התקן לא הורמונלי. מי שתשתתף במחקר יכולה להיות שותפה של ממש בגיבוש ההלכה לדורות!
מי יכולה להשתתף במחקר?
1. נשים הנושאות התקן רחמי שאינו הורמונלי, במשך שלושה חודשים לפחות (המחקר יתמקד בהתקנים רחמיים לא הורמונליים השימושיים ביותר כיום, ובהם: נובה, פלקסיטי, גינפיקס, והתקן כדורי.
2. נשים שאינן מניקות.
3. נשים שאינן בגיל המעבר.
4. נשים שהדימום שלהן מגיע יום אחד לפחות לאחר סיום הווסת, אחרי שהייתה הפסקה מלאה בין סיום הווסת לבין תחילת הדימום הנוכחי.
5. נשים שהדימום שלהן אינו מופיע חמישה ימים קודם תאריך הווסת הבא.
אם את עומדות בקריטריונים אלו, נשמח שתיצרי קשר במספר:
050-6333987
הרב אודי יפרח, רב ודוקטורנט בבר אילן
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
