המאמר לקוח מתוך שו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, לפרטים נוספים ולרכישת הספר, לחץ כאן

רקע רפואי

בשנת תשל"ח (1978) דווח לראשונה על תינוקת שנולדה כתוצאה מהפריה חוץ גופית. מאז הולך וצומח מספר הלידות של תינוקות כתוצאה מטיפולי הפריה חוץ גופית, עד שבשנת 2012 לבדה נולדו בישראל 7,565 תינוקות כתוצאה מטיפולי הפריה חוץ גופית^[1].

במקור תהליך ההפריה החוץ גופית נועד לפתור מקרים בהם יש חסימה בחצוצרות שגורמת שביצית לא תוכל לעבור מהשחלה לכיוון הרחם. למעשה, התהליך מקובל כיום גם במקרים בהם קיימת בעיה קשה בזרע הבעל, והוא אינו מתאים אפילו להזרעה מלאכותית, וכן במקרים בהם נוסו טיפולי פוריות אחרים, כגון טיפול תרופתי והזרעות, ללא הצלחה.

תהליך ההפריה מתנהל באופן הבא:

באמצעות טיפול הורמונלי שניתן לאישה, גורמים לגדילה של מספר זקיקים בשחלות, ובשלב הבשלת הביציות שואבים את התוכן של זקיקים אלו. השאיבה נעשית תחת הרדמה, על ידי החדרת מחט שואבת מכיוון הנרתיק לתוך השחלות, וזאת תחת הנחיה של מכשיר אולטראסאונד.

לאחר הוצאת הביציות הבשלות מהשחלות, מניחים אותן בצלוחית מעבדה, ומוסיפים לשם תאי זרע לאחר שנוקו. אם חלה הפריה, תתחיל הביצית להתחלק ולהפוך לעובר בשלביו הראשוניים. במקרים של בעיה קשה בזרע ניתן להגיע לשיעורי הפריה גבוהים יותר באמצעות הזרקה ישירה של תא זרע לתוך הביצית. שיטה זו מכונה "מיקרומניפולציה בשיטת ICSI".

יומיים-שלושה לאחר שאיבת הביציות, כאשר הביצית המופרית מגיעה לגודל של 8-6 תאים, מחזירים אותה ישירות לתוך הרחם. לרוב יוחזרו שני עוברים, על מנת לשפר את סיכויי הקליטה מצד אחד, ולהימנע מהיריון מרובה עוברים מצד שני, אולם כמות העוברים שתוחזר מושפעת מגיל האישה, כמות ניסיונות ההפריה שעברה עד כה, איכות העוברים ועוד^[2]. אם יש ביציות נוספות שהופרו, מקפיאים אותן לצורך ניסיונות החזרה נוספים^[3].

בשנים האחרונות, שיעורי ההיריונות בארץ לאחר החזרת ביציות מופרות מגיעים ל-30%-25%, ושיעורי הלידות מכלל מחזורי הטיפולים מגיעים ל-18%-15%. נתונים אלו מושפעים מכמה גורמים, שהמרכזי שבהם הוא גיל האישה^[4].

דיון הלכתי

לכאורה, השאלה אם טיפולי הפריה חוץ גופית מותרים על פי ההלכה, היא אותה שאלה שנדונה לעיל לגבי הזרעה מלאכותית. אף על פי כן, יש מי שכתב שיש הבדל בין שתי הפעולות. הרב אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טו סימן מה) והרב משה שטרנבוך (בשבילי הרפואה ח עמ' כט – מא) כתבו, שהפריה חוץ גופית חמורה יותר מהזרעה מלאכותית, וזאת משתי סיבות עיקריות:

• בניגוד להזרעה מלאכותית בה ההיריון עצמו נוצר בגוף האישה, ולכן ניתן לומר שיש בכך קיום מצוות פרו ורבו, בהפריה חוץ גופית ההיריון נוצר מחוץ לגוף האישה, ולכן יש יותר מקום לפקפק בייחוס הוולד ובקיום המצווה, וממילא יש חשש גדול יותר להוצאת זרע לבטלה (שו"ת ציץ אליעזר (שם) הוסיף חששות נוספים להוצאת זרע לבטלה, ביניהם העובדה שבסופו של דבר רק תאי הזרע שהפרו ביציות יכנסו לגוף האישה, וכל השאר ייזרקו, ובאם לא יהיו הפריות לא ייכנס כלום לגוף האישה, ונמצא שכל הזרע יצא לבטלה).
• בהפריה חוץ גופית יש חשש גדול יותר לטעויות ולערבוביה מאשר בהזרעה מלאכותית, עקב העובדה שכל תהליך ההפריה נעשה במעבדה, והוא נמשך מספר ימים. יש לציין, שכיום ניתן להתגבר על חשש זה באמצעות מערך הפיקוח של מכון פוע"ה, וכפי שנכתוב להלן^[5].

בסופו של דבר, גם בנושא זה רבו המתירים, ביניהם שו"ת יביע אומר (חלק ח אבן העזר סימן כא), הרב אביגדֹר נבנצל ('הפריית מבחנה – הערות', אסיא לד, עמ' 5), שו"ת שבט הלוי (חלק ה סימן מז, שם דן בשאלה אם ניתן לחלל שבת על עובר בעודו מחוץ לרחם, ואף שלא דן בשאלת היתר ההפריה, הרי השואל שם כתב בשאלתו שעשו זאת "באופן שיהיה מותר על פי ההלכה", ומשתיקת המשיב משמע שהסכים לכך שיש לזה היתר על פי ההלכה. לאחרונה גם התפרסם מכתב מפורש שלו בעניין בקובץ תורת המשפחה חלק ב עמ' ח), הרב יוסף שלום אלישיב (הובא בנשמת אברהם אבן העזר סימן א ס"ק ו5, מכתב שפורסם בקובץ תורת המשפחה שם) ועוד.

כן הורו בעל פה למכון פוע"ה הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב משה הלברשטאם ועוד פוסקים.

כך גם סיכם הרב שמואל דוד גרוס (עטרת שלמה ז, עמ' פ – פג) בצורה פשוטה, שאין למעשה חילוק בין הזרעה מלאכותית להפריה חוץ גופית, ורבו המתירים.

[1] על פי נתונים רשמיים המופיעים באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

[2] על פי נייר העמדה המעודכן של האיגוד הישראלי לחקר הפוריות (איל"ה – נייר עמדה 201 משנת 2010), מספר העוברים המומלץ להחזרה אצל אישה שגילה מתחת 35 בשלושת הטיפולים הראשונים הוא עד שני עוברים, אלא אם כן מדובר באישה צעירה מגיל 30, שיש לה עוברים איכותיים, לה מומלץ להחזיר בטיפול הראשון עובר אחד בלבד.

[3] להרחבה בנושא ולתיאור שיטות הפריה נוספות, פחות נפוצות, ניתן לעיין באנציקלופדיה ההלכתית – רפואית בערך הפריה חוץ גופית, אות ג – מבוא מדעי.

[4] הנתונים המלאים של מחזורי הטיפולים ושיעורי ההצלחות מופיעים באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

[5] אמנם יש לציין, שהרב מנחם בורשטיין שליט"א ראש מכון פוע"ה, שוחח עם הרב ולדנברג, מחבר שו"ת ציץ אליעזר, מספר פעמים על כך, ונימוקו העיקרי לאסור היה חששו מטעויות והחלפות בתהליך. כאשר שמע הרב ולדנברג שבתי החולים מסכימים להכניס את הפיקוח ההלכתי של מכון פוע"ה, התקשה להאמין בכך, אך אמר שאם זו המציאות עליו לחשוב מחדש בנושא. גם הרב שטרנבוך אמר לרב בורשטיין, שאכן בתחילה סבר שיש מקום לכנס את כל חכמי ישראל ולהטיל איסור על כל הנושא של הפריה חוץ גופית, אך לאחר שהדבר נתפשט בקרב הציבור, הוא מתייחס לכך כאל "נצחוני בניי", ומורה בפועל להיתר כששואלים אותו. לאחרונה גם התפרסם מכתב שלו להיתר בקובץ תורת המשפחה (חלק ב עמ' י).