יום חמישי שגרתי במכון פוע"ה. נכנסת שיחה:
"שלום. אני ששה שבועות לאחר לידת בני ב'ניתוח קיסרי'. המלצת הרופאים במצב זה היא לא להרות במשך קרוב לשנה, כדי לתת לרחם 'להתאושש' ולא לסכן אותו ב'קרע' חס ושלום. לא חשבתי שאהרה מהר כל כך, אבל להפתעתי גיליתי שאני בהריון נוסף. אינני יודעת מה לעשות! בית החולים אליו פניתי אמרו לי חד משמעית שעליי להפסיק את ההיריון ולא להסתכן. הרב, מה עושים במצב כזה?".
אני מנסה להרגיע, להקשיב, לשאול בפירוט, לשקף, לנרמל, ולנסות למקד – "מה אתם מרגישים? מה חושבים? במה נוכל לעזור לכם?" אני שואל. "איננו יודעים. אולי ראשית להבין האם אכן מדובר בלקיחת סיכון משמעותי עם המשך ההיריון? ומה ההלכה אומרת במצב זה?".
"אכן, יש סיכון בהיריון שכזה, לכן המלצת הרופאים היא שלא להרות כתשעה חודשים. מאידך כשהדבר כבר אירע, יש מקום לקבל חוות דעת רפואית נוספת ולבחון אם ניתן לנסות לקיים היריון כזה תוך מעקב קפדני וצמוד" ,עניתי לשאלתה.
אני פונה מייד לרופא ירושלמי מנוסה ונעים הליכות, שאני בקשר הדוק עימו ואני מאמין שיוכל לתת בהקדם חוות דעת אופטימית וזהירה גם יחד.
"כן, תאמר להם שיבואו אליי ביום ראשון לבית החולים", מאשר הרופא, לשמחתי.
בני הזוג מתייצבים לבקשת הרופא במועד שנקבע, והוא מתקשר אליי בסיום הביקור: "תראה, מצב הרחם לא אידאלי להיריון, אבל מאידך נראה לי לא נכון להמליץ על הפסקתו. אפשר להמשיך תוך מעקב היריון מחמיר, ולהתפלל בע"ה שהכול יעבור בשלום".
לאחר זמן מתקשרים אליי בני הזוג ואני מלבן עמם את הדברים. בנוסף אני אף מסביר לאישה שלעיתים יש מקום לדון על הפסקת היריון תוך 40 יום כאשר עלול להיגרם סיכון. "הרב, אין צורך לדון, אני רוצה להמשיך את ההיריון הזה! אהיה תחת מעקב, נבטח בקב"ה ונתפלל!", אומרת האישה באופן שאינו משתמע לשתי פנים.
לאחר כשמונה חודשים אני מקבל הודעה מרגשת, ובה תמונה של שני תינוקות שנראים קרובים בגילם ."הרב עומר, בשעה טובה נולד הנס שלנו אתמול בניתוח בשבוע 37! תשעה חודשים הפרש בין הילדים…פלאי פלאות, תודה שהייתם לנו עמודי אור ושליחים נאמנים בהחלטה".
לאחר מקרים כאלה אני אומר לעצמי – ברוך ה' שבני זוג לא מקבלים חוות דעת כמובנות מאליהן, וטורחים לשאול ולברר, לבקש עצה טובה, חוות דעת נוספות ולבקש את דבר ה'. אני גם דואג להזכיר לעצמי ולחבריי לצוות במכון, להודות על סייעתא דשמיא שאנו זוכים לה מידי יום, להיות שם עבור הזוגות ברגעים מעין אלו, להאזין, לתמוך, לייעץ, לתווך לרופאים ולסייע בקבלת החלטות משמעותיות כאלה השייכות להוספת חיים של עם ישראל בעולם.
הרב עומר שפס-רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה