שום דבר לא הכין את מוריה מייזלס לבשורה שקיבלה בחלק האחרון של ההיריון שלה.
"באמצע החודש החמישי גילו בבדיקה בעיה בראש של העובר. כזוג צעיר זה נקודה קשה מאוד כי מחלומות וציפיות, פתאום הרופאים היסטריים והאבחנה שאנחנו מקבלים היא שבמצב כזה הדבר הנכון הוא להפיל. הגענו לרופאים הכי בכירים בארץ ודי מהר העמידו אותנו מול הטענה, שאנחנו לא יכולים לדעת מה הפגיעה של התינוק וזהו", מספרת מייזלס.
חבר קרוב של אביה המליץ לנסוע למכון פוע"ה. "בהתחלה לא הבנו מה הקשר אבל נסענו היישר מבית החולים שניידר למכון והגענו. הרב בורשטיין הכניס אותנו לחדר והעולם בחוץ כאילו קפא. רק הסיפור שלנו היה חשוב והוא ניסה להבין מה קורה ומה צריך. לקח לנו זמן, אבל הרגשנו שהגענו למקום שיכול לעזור לנו ולהסתכל מה עושים מכאן ולצאת לדרך שלא ידענו מה היא תביא".
הרב בנימין דוד, רב יועץ, פוסק ומנהל המחלקה הצרפתית במכון, ליווה את בני הזוג מייזלס. "יש לי כמה חברים רופאים, הסברתי להם את העניין ואחד מהם אמר שבארץ אין רופאים שיודעים לטפל בבעיה הזו, אבל יש אחד בצרפת ואחד בארה"ב שהם מומחים בתחום ויודעים לעשות צנתור של הורידים האלה בתוך המוח והילדים יוצאים בריאים לחלוטין".
הרופא מצרפת קיבל את כל פרטי המקרה ושמח על האפשרות לטפל בתינוק.
"היינו זקוקים לשני חבלים: חבל של אמונה וביטחון וחבל של אחיזה במציאות. זה מה שמכון פוע"ה אפשרו לנו. הם לקחו אותנו למחוז של ביטחון כי הם הלכו לרופאים הכי טובים שיש בעולם ונתנו לנו גב הלכתי שבתפיסת העולם שלנו כך צריך להכריע. וכך התחיל המסע להביא את הילד לעולם ולדאוג שיקבל את הטיפול שיצטרך. יהודה נולד והרגשנו המון סיעתא דשמיא. היתה גושפנקה גם רפואית וגם רבנית לכך שהוא יהיה בסדר", מוסיפה מוריה.
ואז חלה תפנית בעלילה. הרופא הצרפתי נפטר בפתאומיות ובני הזוג לא ידעו את נפשם. אלא שמזכירתו של הרופא, אמרה לרב בנימין דוד כי היא מתכוונת להעביר את התיק למומחה האמריקני המטפל בבעיה והוא יקבל את המשפחה.
"זה היה מדהים. הרב בנימין דוד סיפר לנו שהתיק כבר הועבר ובארה"ב מחכים לנו. זו הרגשה שמישהו נמצא איתך בכאוס הכי גדול שלך. יהודה עבר את הצנתור בגיל חצי שנה ובגיל שנה וחצי עוד אחד ולאורך כל הדרך מכון פוע"ה היה איתנו", מסכמת מייזלס.