לפני כשנה וחצי התקשרה אליי אלמנה צעירה וסיפרה שכשבעלה נהרג, קציני צה״ל הציעו לה ליטול את זרעו. היא הייתה כה עמוק בתוך היגון שלא יכלה לחשוב. היא התקשרה מיד לחברה והתייעצה איתה. הבהילו אותה, כך סיפרה, שאם היא לא תבקש, יוכלו הוריו של בעלה לבקש זאת ולהשתמש בזרעו לשם הולדה עם אישה עתידית שתשמש כאמו. ״הייתי כל כך מבולבלת, כל כך אבודה״. סיפרה והוסיפה ״למזלי אמרתי בסוף לא, אבל חשוב לי לומר לך״, כך אמרה, ״שהפחד שמא יכול היה להיוולד פה ילד מבן זוגי שנפל, שיגדל בניתוק ממני ומבעלי, מזוויע״.
פנייה נוספת הגיעה אליי ימים ספורים לאחר מכן. הפעם היו אלה הורים של חלל צה״ל, גם אליהם פנו קציני צה"ל בשעתם הקשה ביותר והיה להם כל כך קשה להחליט. נאמר להם שאין זמן ואפשר ליטול כעת או לעולם לא, והוסיפו שאת ההחלטה האם לעשות בזרע שימוש הם יכולים לקבל מאוחר יותר. הם השיבו בחיוב וכעת כשהם רוצים לעשות שימוש בזרע, הם נתקלים בחומה בצורה. ״אז למה בכלל הכניסו אותנו לתוך הכאב הנורא הזה?״, שאלו אותי.
שתי השיחות הללו מציגות חלק קטן מהמורכבות העצומה שמביא איתו הנושא. אין כאן פתרון אחד פשוט. יש כאן הרבה מאוד שאלות הלכתיות, אתיות, משפטיות ומוסריות. ניוול המת, נטילת זרע מנפטר ללא הסכמתו, הבאת ילד לעולם ללא הסכמה מפורשת מאביו, יתמות מלכתחילה ועוד.
הכאב של האלמנה, כאבם של ההורים השכולים, השאלות הקשות שצפו ועלו לא אפשרו לי להישאר אדישה וצללתי לתוך הנושא בכל כובד משקלי. הגעתי לכל דיוני הכנסת שעסקו בנושא, למדתי עליו במלוא המרץ. כולל התייעצויות מהשלבים הראשונים עם מכון פוע״ה, שאני מכירה את העשיה המבורכת והמקצועית שלהם מקרוב והם מיד נרתמו לסייע באופן הטוב ביותר ומאז המכון מלווה אותי לאורך כל הדרך. החלטתי להגיש הצעת חוק מתוקנת, אתית ומוסרית כלפי הנפטר ומשפחתו. ההצעה נכתבה בדיוק וברגישות המתבקשים לנושא מורכב זה לאחר שנפגשנו עם אנשי מקצוע, רופאים, פסיכולוגים, אלמנות, הורים, רבנים רבים ועוד.
לא מדובר בסיפור פרטי. אלא במאות רבות של מקרים עם משפחות שאבדו את יקירם. מדובר בחברה הישראלית כולה, בילדים עתידיים שיוולדו בלא שאביהם לידם.
בעזרת השם אני מקווה שנצליח לקדם את הצעת החוק שתביא סוף סוף בהירות, אחריות ומסגרת הלכתית, מוסרית ומעשית שתכבד את זכר הנופלים ואת בקשת החיים של משפחותיהם.
בינתיים, אני מזמינה אתכם ואת הציבור כולו לכנס מיוחד שייערך בנושא, שיתקיים בעז״ה בכנסת ביום חמישי, כ״א בתמוז (17.7), בין השעות 11:00–13:00.
בכנס יתקיים דיון מעמיק בסוגיה, דיון שאסור לוותר עליו. כולכם מוזמנים!