מוקד טלפוני ל"קדושת החיים" נחנך השבוע ובמסגרתו רבנים מומחים ישיבו על שאלות דחופות הנוגעות לחולה הנתון בסכנת חיים או במצבי חולי מורכבים | הקו מופעל למענה מיידי, 24 שעות ביממה

השבוע לראשונה: קו חם ייתן מענה הלכתי-רפואי לשאלות הנוגעות להארכת חיי חולים.
מכון פוע"ה הוא הגוף המייסד את המענה. המכון עסק עד היום בנושאי רפואה והלכה בתחומי פוריות הריון, לידה וטהרת המשפחה. כעת נוסף למכון תחום חדש: קדושת החיים.
"מדובר בהוספת חיים בדרך אחרת. אני לאורך השנים העדפתי לעסוק בהפריות ובסיוע כדי שייוולדו עוד ועוד ילדים, אך כעת נסייע גם מצד אחר של החיים, כיוון שהמציאות מחייבת זאת.  עבורנו זו שליחות גדולה", אומר הרב בורשטין, ראש מכון פוע"ה
מוקד טלפוני ל"קדושת החיים" נחנך השבוע ובמסגרתו רבנים מומחים ישיבו על שאלות דחופות הנוגעות לחולה הנתון בסכנת חיים או במצבי חולי מורכבים. מדובר בשאלות של החייאה והארכת חיי חולה. הגוף המייסד של הקו הוא מכון פוע"ה. הקו מופעל למענה מיידי, 24 שעות ביממה.
"בני המשפחה ולעיתים אף החולים עצמם, חשים אובדי עצות ואינם יודעים מהי הדרך הנכונה, הן במישור ההלכתי והן במישור המוסרי. הדבר גורם להם לייסורים גם לאחר פטירת יקירם והם לא יודעים אם נהגו נכון. אנחנו רוצים לעשות מפכה שקטה בתחום הזה בשלושה מעגלים. המעגל הראשון הוא הציבור הרחב – שתהיה לו כתובת, רבנים ורופאים. יוצא שאני פוגש משפחה בשבעה והם מספרים לתומם שביקשו לא לעשות לאביהם הנשמה או החייאה, וזה דבר שהיה להם קשה מאוד איתו. הם שואלים את עצמם: האם הרגנו את אבא? והרי אני אומר: יש לנו תורה מסודרת, גדולי הפוסקים עסקו בנושא דורי דורות. יש לנו מה לומר בנושא".
הרב מסביר על ייסוד הקו: "פניתי לשלושה אנשים חשובים והם הרב יגאל שפרן, פרופסור לאתיקה רפואית ומומחה לרפואה והלכה, הרב ד"ר מרדכי הלפרין ממכון שלזינגר בשערי צדק ופרופ' אברהם שטיינברג שכתב את חוק הנוטה למות במדינת ישראל על פי הפסיקה של הרב שלמה זלמן אוירבך. אמרתי להם: 'בואו נקים מערך שיענה על כך'".

יש לנו כוונה ורצון שגם הרבנים יהיו בקיאים ביותר בנושא הזה

האגף החדש הושק אמש באירוע בו נכחו הרב אריה שטרן, הרב הראשי לירושלים, הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, הרב ד"ר מרדכי הלפרין, ראש מכון שלזינגר בשערי צדק.
בראש האגף החדש עומדים הרב צבי ארנון, רב מושב ניר־גלים והרב אריאל וידר, רב בית הספר היסודי חומת שמואל בהר־חומה. הרב ארנון מספר כי במושב שלו יש ניצולי שואה רבים וכי בעקבות כך נדרש רבות לנושא. "בשלושים השנים האחרונות נתקלתי לא פעם בשאלות הקשורות לסוף החיים – מה לעשות? איך לעשות? הבעיה היא שהיה חסר מישהו שיענה לי כרב, בצורה מסודרת. הייתי צריך למצוא קשר לפרופסור כזה או אחר כי אין הרבה שמתעסקים בזה. הרי לכל רב יש אדם שהוא פונה אליו במגוון תחומים מקצועיים, וכאן הנושא לא פופולרי מאוד מטבע העניין".
לפני שנה וחצי פנה הרב בורשטיין לשניים וביקש מהם להקים אגף שיעסוק בנושאים אלה. הרב בורשטין:  "ראיתי שלא כל הרבנים יודעים את הסוגיות הללו. הרי זה לא כמו הלכות כשרות, שמעבירים עליהם שיעורים בקהילה כי זה נוגע ביום־יום. כאן, בנושאי קביעת מוות, לא מדברים, אז לא שואלים". לדבריו, "יש לנו כוונה ורצון שגם הרבנים בכללותם יהיו בקיאים יותר בסוגיות ובהשלכות של כל הנושא הזה".

הפנייה היא בלי עלות כספית, ואין כאן התערבות בעבודת הרופא

הפנייה הנוספת היא אל הרופאים בישראל. "ראשי המחלקות בבתי החולים הודו לנו על הכוונה לפתוח את הקו הזה, כי אנשים אינם יודעים איזו החלטה לקבל בזמן אמת. המשפחות נבוכות כאשר הרופא שואל אם לאפשר קריסת מערכות או לעשות החייאה או הנשמה. ראשי המחלקות אמרו שעכשיו ידעו לאן להפנות אנשים המבקשים חוות דעת הלכתית בנושא".
במוקד יהיו עשרה רבנים במשמרות, שלושים רבנים בסך הכול עברו השתלמות בנושא. "הפנייה היא בלי עלות כספית, ואין כאן התערבות בעבודת הרופא, אלא תשובה לגבי החלטה שהמשפחה צריכה לקבל".
הרב וידר מוסיף: "המציאות הרפואית כיום עוברת תהפוכות אינסופיות: הטכנולוגיה מתפתחת בצורה מדהימה בכל העולם, ודאי שגם בעולם הרפואה, המשמעות היא שאנשים מאריכים חיים. מאידך גיסא, זה אומר שאנחנו כרבנים צריכים יותר לתת מענה לצדדים הרפואיים מבעבר".הוא מסביר כי "התפתחות הרפואה גורמת להרבה יותר דילמות: עד כמה אנחנו מתאמצים או מושכים את חיי האדם החולה? האם אנחנו עושים טוב לחולה או חס וחלילה מאריכים את סבלו? מתי לעצור ולהגיד לא?". הרב וידר מוסיף כי "העולם גם הוא עובר התקדמות, לא תמיד לטובה, בהקשר המוסרי. נושא המתת חסד ובעלות של אדם על גופו נעשה לא רק עניין אישי, והרי יש מדינות שנתנו את האפשרות לכך. בעינינו זה מדרון חלקלק, שלוקח את הנושא לקיצון. לתורה יש מה לומר בבירור המוסרי הזה, ממנה צומח קול המוסר. עסקו בזה כל גדולי הדורות החל בחזון איש וכלה ברב קוק. השאלה היא איפה המוסר מגיע לחולה במיטת חוליו?".
תשובת הרבנים מתקבלת לאחר בירור רפואי מעמיק, הכולל קבלת מסמכים רפואיים רלבנטיים והתייעצות עם הרופא המטפל. במידת הצורך, מקיימים התייעצות נוספת עם גדולי ישראל.
הרב בורשטין: כמו כל העבודה במכון פוע"ה – כל פסיקה מלווה בהסבר, בהדרכה וביעוץ עבור בני המשפחה ואם ניתן, גם ישירות לחולה".
וידר מוסיף: "מה אמור לעשות אדם שאין לו קשר לפרופסורים שיש להם גם את הזווית ההלכתית? כעת אנחנו נחסוך זאת בשביל כל מי שיבקש – וניתן תשובה הלכתית מנומקת המבוססת על ההיכרות עם עולם הרפואה".
הרב מנחם בורשטין, שהגה את הרעיון מסכם כי "אחרי שהקמנו את מכון פועה, צריך להקים מיזמים נוספים שפועלים באותה צורה של ליווי הלכתי בעולם הרפואה. אני נשאל כל הזמן על מצבים רפואיים מורכבים, כגון כאלה השואלים על מצבים שבהם בן או בת משפחה צריכים לעבור טיפול שיכול לקצר את חייהם". והוא מסיים: "אני לאורך השנים העדפתי לעסוק בהפריות ובסיוע כדי שייוולדו עוד ועוד ילדים, אך כעת מוסיפים סיוע מצד אחר, כיוון שהמציאות מחייבת זאת".

הייעוץ ניתן חינם בטלפון מספר:

079-555-5955

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp