אנו נמצאים בימים מורכבים, ימים שבהם אנו מתמודדים עם שאלות מוסריות לא פשוטות, התבוננתי בפרשת השבוע ושמתי לב שגם אברהם ולוט נדרשים להתמודד עם החלטה מוסרית לא פשוטה. אברהם אבינו נצטווה על העקידה "וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה" ולהבדיל אלף אלפי הבדלות לוט, לוט שעומד בסדום אל מול כל אנשי סדום שמבקשים ממנו להוציא אליהם את האורחים. ולוט בצעד שבעינינו תמוה ובלתי נתפס, מציע לאנשי סדום את בנותיו במקום האורחים
אברהם אבינו מוכן להקריב את בנו, ולהעלותו לעולה. ולוט מוכן לתת את בנותיו לאנשי סדום.
ואנו עומדים משתאים למול עקידתו של אברהם ומתמלאים שאט נפש למול החלטתו של לוט. הרמב"ן במקום עומד על הדברים "מתוך שבחו של האיש הזה באנו לידי גנותו, שהיה טורח מאד על אכסניא שלו להציל אותם מפני שבאו בצל קורתו, אבל שיפייס אנשי העיר בהפקר בנותיו אין זה כי אם רוע לב, שלא היה ענין הזמה בנשים מרוחק בעיניו, ולא היה עושה לבנותיו חמס גדול כפי דעתו"
הרמב"ן עומד על כך שלוט שעושה כל מאמץ להגן על אורחיו בוחר בהחלטה לא מוסרית מפני שבנפשו פנימה לוט מקולקל, מפני שלוט לא חשב שהזימה היא כה נוראית. אותה תפיסה מוטעית היא זו שמביאה אותו לטעות טעות כה חמורה – מוכן לתת את בנותיו.
לעומתו אברהם אבינו שמוכן לעקוד על המזבח לא רק את בנו אלא את כל "האני מאמין שלו" מראה לנו בתפילתו על אנשי סדום את העמדה הפנימית שלו ביחס לערכם של החיים. ומשני הסיפורים אנו למדים על הגורמים שמשפיעים על קבלת החלטות מוסריות, ככל שהאדם מזכך את עצמו הרי שההחלטה נקיה יותר, שלמה ומוסרית.
אך נראה שישנו הבדל נוסף בין ההחלטה של אברהם אבינו להחלטה של לוט.
אברהם אבינו לא היה מוכן להקריב את בנו לולא שכך נצטווה על ידי ה' יתברך החלטות שכאלו לא מקבלים מתוך תחושת בטן או מניעים אנושיים כאלו ואחרים. שאלות מוסריות צריכות להתברר קודם בבית המדרש ומתוך כך מקבלות ההחלטות גושפנקא אלוקית.
החזון איש בקונטרס אמונה ובטחון עומד על כך שההלכה היא זו שקובעת את המוסר. ואם ההלכה תכריע שבמלחמה עלינו לפעול בדרך זו או אחרת הרי שזוהי החלטה מוסרית מאין כמוה. ובנימה אישית, השבוע עסקתי בשאלות מוסריות לא פשוטות בהחלטות הנוגעות בטיפולים רפואיים להארכת חיים. התרגשתי מהרצון של המשפחה לפעול על פי ההלכה ברגעים אלו. בימים שבהם הדם נשפך כמים אנו, עם ישראל מבינים את משמעות ערכם של החיים. את משמעות קבלת החלטות אלו על פי דרכה של תורה ולא לפי תחושות בטן.
שנזכה ללכת בדרכו המוסרית של אברהם אבינו.
הרב אריאל וידר הוא מראשי אגף קדושת החיים במכון פוע"ה.
