בחודש אדר לפני שלוש שנים קיבלנו את אוראל – כפיקדון זמני. החודש הוכרז כי היא שלנו לתמיד"
אם נחזור 12 שנים אחורה, לשלהי חודש אדר, נמצא שם זוג צעיר ומהוסס שנושא עמו מטען שמזמן מראש אתגרים והתמודדויות.
"מכון פוע"ה היו איתנו מההתחלה" מספרת רחלי "עוד משלב השידוכים במפעל החסד המדהים שלהם, המסייע גם לאנשים כמונו למצוא את החצי השני שלהם. המכון ליווה אותנו וסייע לשנינו להחליט לקפוץ למים וללכת על זה. עם תפילות רבות, אמונה ואומץ, עם ידיעה ברורה שעינינו נשואות למרום ורק הוא יתן לנו את הכוחות להצליח להתגבר על כל קושי בבניין הזה.
מאז עברו מים רבים בנהר שלנו,
דלתות נסגרו ונפתחו. סימני שאלה מתעופפים סביבנו, סימני קריאה והרבה מאוד נקודות.
נקודות של חיבור, נקודות שבר, נקודות יאוש וכאב ומעט נקודות תקווה…
ובכל זאת בחרנו לחיות כל יום מחדש עם הכאב על כל עוצמותיו ועם תפילה שיום יבוא ועוד יקראו לנו אבא ואמא.
תשע שנים עברו מאז בחרנו לצאת יחד למסע לעבר ההורות.
בחודש אדר לפני שלוש שנים קיבלנו את אוראל, והפכנו להורי אומנה. תואר עם אחריות והרבה אי וודאות, הורות שמשותפת עם גורמים רבים מאוד ובירוקרטיה אינסופית. ידענו שיש לנו פיקדון ושאנחנו שליחים לתת בית, להיות שם עד שיחליטו מה קורה עם אוראל ולאן פניה.
בחסדי ה', שלוש שנים מרגע קבלתה לאומנה, אנחנו זוכים החודש לסגור מעגל. אוראל הוכרזה כביתנו ועברה מאומנה לאימוץ.
אז זה זמן להודות על השפע העצום שזכינו לו, על הפתרונות שיש לעולם להציע היום, על הרבנים הרגישים והקשובים של מכון פוע"ה שהיו שם איתנו ועבורנו בכל רגע נתון. ואנו מתפללים להיות ראויים לתפקיד.
תודה על כל הדרך שאתם עושים איתנו בסיפור חיינו