להיוולד שרה אימנו
את הרגע ההוא, לא אשכח כל ימי חיי. הייתי נערה צעירה וקלילה שרק התחילה להתבגר כשאמי הסבירה לי שמעכשיו יש לנו סוד, שלי ושלה… אמא הסבירה לי שמבחינה פיזיולוגית לא אוכל להביא ילדים משלי לעולם.
גדלתי בבית חרדי רגיל, תשעה אחים, ללא מאפיינים מיוחדים. עד אותו רגע הייתי ילדה שובבה, סקרנית וחייכנית. הידיעה הזו ביגרה אותי ברגע והאפילה בהמשך על כל חיי.
אמא הרבתה לעטוף אותי. ההסברים שלה היו מרגיעים, מלאי אמונה ואהבה. היא תמיד הזכירה שהשם ימציא לי את הנחלה הנכונה והמתאימה ביותר עבורי. הייתי מתפללת וחושבת על הסיכוי להתחתן ולמצוא בעל שיקבל אותי כמו שאני, עם כל היתרונות והחסרונות.
סיימתי את לימודיי בסמינר ויצאתי לעבודה. השנים עוברות ואני מתבגרת ומתבגרת. כל אחיי הקטנים ממני כבר התחתנו והקימו משפחות. שמחתי בשמחות של כולם. באמת. אצלי שום דבר לא התקדם.
כמעט ולא הוצעו לי שידוכים. מי שכבר הוצע, לא היה בכלל רלוונטי. בכל יום התפללתי להכיר את בעלי וילדיי שיבואו בכל צורה אפשרית.
את מסתובבת בעולם עם סוד שאין לך עם מי לחלוק אותו. חשתי בודדה, עומדת לבדי מול החלטות הרות גורל, מבולבלת ותוהה. העתיד לוט בערפל ונעלם. שקעתי לבדי באבלי, מתקשה לשתף סובבים, מתקשה להמשיך בחיים ולתמרן בין עצבות וייאוש לבין תפילה, אמונה ותקווה.
לפני חמש שנים, כשאני כמעט בת שלושים, נודע לי שיש קבוצת תמיכה במכון פוע"ה לבנות עם בעיה כשלי. הגעתי למפגש של הקבוצה בלב פועם. נחשפתי לעולם חדש.
הכרתי את יערית מנהלת הקבוצה ואת חברותיי הנפלאות גיבורות הכוח, מתמודדות, מחזקות ומתחזקות. בנות עם בעיה כשלי שלמרות הכל, קמות בבוקר ליום של חיים ושמחה.
היינו נאספות אחת לחודש מארבע כנפות הארץ לערב של אמונה מפיח תקווה. ישבנו קשובות להרצאה, נהנות מתוכנית עשירה ומחכימה ושבות הביתה בכוחות מחודשים לחודש נוסף של חיים בתחושת שליחות. שליחות עצמית של מילוי תפקיד, שליחות של בניית תקווה ומשאלה למרות שיש רקע אפלולי. שליחות לעשות רצונו של מקום מבלי לעלות על במה ולקבל הערכה רבת תהודה, כי זהו סיפור אישי שלעולם לא יתפרסם.
הודות לקבוצה, לתמיכה של יערית והחברות, התחלתי לחיות מחדש. כפשוטו.
אבל פה רק מתחיל הסיפור. יערית, שהתיאור המדויק שלה הוא חברת אמת עבור כולנו, פועלת הרבה עבור עתידנו. מעבר לכך שהיא מייעצת, מסבירה ומלווה אותנו במהלך כל החודש בלי קשר למפגשים, היא הופכת עולמות למצוא עבורנו זיווג מתאים.
לפני יותר משנתיים היא הזמינה אותי למפגש אישי. התרגשתי מאוד, הבנתי שמדובר בשידוך רלוונטי.
היא הסבירה לי מיד: מדובר באלמן שגדול ממך ב-6 שנים ויש לו ארבעה ילדים קטנים. בררתי עליו רבות, היא הוסיפה, איש יקר וחם. יש סיכוי גדול להתאמה ביניכם .
נפגשנו. בחנו זה את זו. ידענו בדיוק מה המציאות העומדת בפנינו.
נפגשנו למספר פגישות נוספות והרגשנו שזה הדבר הנכון. הרגשתי בלב שלם שמצאתי את בעלי. הוא אמר לי: "לא האמנתי שאוכל להתאושש לאחר שאישתי המנוחה נפטרה והנה את כאן. השם גדול".
התחתנו לפני שנתיים, בדיוק בחג החנוכה. כל חנוכה בעלי מדליק נרות ואני וארבעת ילדינו המקסימים עונים – אמן ומתפללים עבור חברותיי.
כל השנה כל חברותיי בליבי, אבל בחנוכה יותר. בכל חנוכה אני מתקשרת ליערית היקרה ואומרת לה בהתרגשות עצומה שהיא וכל צוות מכון פוע"ה חלק גדול מנס החנוכה שלי. מנס חיי.

לכל הנסים של חנוכה