סיפור פורים

"איש נינג'ה קטן ואדום בן 9 העיר אותי מוקדם מאוד הבוקר בהתרגשות. "אמא היום מתחפשים, אני מתרגששש!" ואחריו כל הבית התעורר, ילדתי הגדולה (קוסמת יצירתית) בת 11 ובני הקטן (מלך אמיתי) בן ה6 והתחלנו בהכנות, באיפור ובצילומים. מרוגשים-מרוגשים. כל כך הרבה צבעים, נצנצים, ריחות של תחפושות. פשוט שמחה גדולה! אושר! כמה זה לא מובן מאליו. כמה חלמתי על זה כל השנים.
תמיד אהבתי את פורים, מעין "ילדת פורים" שאוהבת להתחפש ולראות תחפושות, להתרגש ולשמוח. וכן אני גם נזכרת שבמשך 6 שנים שלא היה לי את מי לחפש בפורים. הייתי מסתכלת החוצה, רואה את הילדים בשלל תחפושות מקסימות ואת הוריהם שמחים, מרוגשים, גאים. כשאין אותם, את הילדים – אפילו בחג פורים ואולי גם בגללו מרגישים את החוסר. חלל גדול. עצום.
אני מודה להשם שאחרי כל השנים נתן לי את ילדיי ואיני שוכחת לרגע את העזרה העצומה שהעניקו לי במכון פוע"ה, ליוו אותנו שלב שלב אם בפן המקצועי ואם בפן האישי. נתנו כוחות וגרמו לחלום להפוך למציאות.
תודה לכם רבני מכון פוע"ה על הנינג'ה, הקוסמת והמלך.
אלו אתם – לוחמים, קוסמים ומלכים, המצילים בכל יום נפשות רבות בתעצומות מדהימות. פורים שמח!"
#סיפורים שמרגשים אותנו

צריכים עזרה?

אנחנו כאן בשבילכם!
השאירו פרטים וצוות המכון יחזור אליכם ויסייע במהירות ובמקצועיות :)

כניסה לאתר

הרשמה לניוזלטר של פוע"ה

דילוג לתוכן