טכניקות לבחירת מין העובר

ככלל – מינו של העובר, אם יהא זכר או נקבה, נקבע ברגע ההפריה.

הסבר^[1]: לאדם בריא יש 46 כרומוזומים המסודרים ב-23 זוגות, בכל אחד מתאי גופו. 22 זוגות מכונים בשם 'כרומוזומי גוף', וזוג נוסף מכונה בשם 'כרומוזומי מין' (X או Y). לנקבה יש שני כרומוזומי X (XX) ולזכר יש כרומוזום אחד מכל סוג (XY).

בעת ההפריה כל הורה תורם מחצית ממספר הכרומוזומים לעובר. הביציות ותאי הזרע הם בעצם תאים של גוף האדם שעוברים חלוקת הפחתה, כדי שיוכלו ליצור יחד תא אחד שלם של העובר. הביציות של האישה כולן בעלות כרומוזום X הנקבי, ואילו תאי הזרע של הגבר – חלקם מכילים את כרומוזום X הנקבי וחלקם את כרומוזום Y הזכרי. אם תא זרע בעל כרומוזום Y יפרה את הביצית, יתפתח מכך עובר ממין זכר (XY). אם תא זרע בעל כרומוזום X יפרה את הביצית, יתפתח מכך עובר ממין נקבה (XX).

מקדמת דנא ועד היום נעשו ניסיונות לשלוט על מין העובר. בין השיטות הללו יש שניסו שיטות תזונתיות, כך שתפריט מסוים של האם יגרום להולדת זכרים, ותפריט אחר יביא להולדת נקבות. יש שהציעו שיטות טבעיות שונות שנועדו ליצור תנאים מיטביים להישרדות תאי זרע נושאי כרומוזום X או כרומוזום Y. ביניהם יש לציין תנוחות תשמיש, זמן קיום יחסי אישות ביחס לביוץ, יחס בין זמן השיא המיני של האישה להזרעה של האיש. בשנים האחרונות פותחו שיטות בניסיון להשיג מטרה זו על ידי הפרדת תאי הזרע נושאי כרומוזוםX  או כרומוזום Y.

פירוט

זמן קיום יחסי אישות ביחס לביוץ – על פי תיאוריות מסוימות^[2] תאי הזרע הזכריים, נושאי כרומוזום Y, הם מהירים יותר ומסוגלים להגיע לביצית ולהפרותה יותר מהר מאשר הזרעונים הנקביים נושאי כרומוזום X – האיטיים יותר^[3]. ואולם, תאי הזרע הנקביים שורדים זמן ממושך יותר מאשר הזכריים. כיוון שכך, אם בני הזוג מקיימים יחסי אישות בזמן הביוץ, הסיכויים להולדת בן זכר גדולים יותר, מפני שתאי הזרע הזכריים המהירים מגיעים ראשונים לביצית ומפרים אותה. לעומת זאת, אם הביוץ מתקיים רק לאחר קיום יחסי האישות, הזרעונים הזכריים אמנם מגיעים מהר יותר למיקום הביציות, אך הם לא מוצאים ביצית כיוון שטרם היה ביוץ, והם 'הולכים לאיבוד' בתוך חלל הבטן, ואילו תאי הזרע הנקביים, שמתקדמים לאט יותר, וגם שורדים זמן רב יותר, הם אלו שמפרים את הביצית, ואז תיוולד בת. ייתכן שכך אפשר להסביר את מאמר חז"ל – "אמר רב יצחק בר אמי: אשה מזרעת תחילה – יולדת זכר, איש מזריע תחלה – יולדת נקבה"^[4]. "אשה מזרעת תחילה" – דהיינו, הביוץ היה קודם ליחסי האישות, ואז הזרעונים הזכריים המהירים מפרים את הביצית וייוולד בן^[5]. לעומת זאת "איש מזריע תחילה" – אם הזרעונים קדמו לביוץ, אז דווקא התאים הנקביים, האיטיים ומאריכי הימים, הם שיפרו את הביצית, ותיוולד בת. יש לציין בהקשר זה, שהזרעונים יכולים להפרות את הביצית בתוך שלושה ימים מזמן יחסי האישות. הזרעונים נשמרים בצוואר הרחם של האישה ומשם ממשיכים לתוך הרחם ולחצוצרות – שם תתבצע ההפריה. לאחר שלושה ימים, מאבדים הזרעונים את חיוניותם ושוב אינם יכולים להפרות.

יש לציין שמדובר רק בסטטיסטיקה. בסופו של דבר יש מיליוני זרעונים, ומתוכם רק זרעון אחד מפרה את הביצית, כך שכל השיטות – ובכללן שיטה זו – הן בגדר השתדלות ואי אפשר להגיע לתוצאות ודאיות. 

תזונה – השיטות הטבעיות מצרפות גם את נושא התזונה^[6]. לשיטה זו, תזונה שיוצרת סביבה בסיסית עשויה לסייע לתאי הזרע הזכריים, ואילו תזונה היוצרת סביבה חומצית יותר מפריעה להתקדמות תאי הזרע הזכריים המהירים והחלשים יותר, ומגדילה את הסיכוי של תאי הזרע הנקביים להפרות את הביצית^[7].

ברירת זרעונים במעבדה – כיום יש שיטות האמורות להפריד במעבדה את תאי הזרע הזכריים והנקביים במידה מסוימת^[8]. כדי להגיע להפרדה הזאת צריך לקבל זרע מן הבעל, לברור אותו במעבדה, ולהזריע אותו באישה באופן מלאכותי (IUI)^[9].

ברירת עוברים – קיימת אפשרות ברורה ויעילה לברירת מין העובר לאחר הפריה חוץ גופית, באמצעות אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD), שבו בודקים את קדם העוברים ומחזירים לרחם רק קדם עוברים מהמין הרצוי. מהימנות ברירה כזאת אמורה להיות מדויקת לחלוטין, ואף על פי כן, במקרים של ברירת מין העובר שייעודה למנוע מחלות קשות הפוגעות במין אחד בלבד, יש המלצה רפואית לבדוק ולאמת את מין העובר גם במהלך ההריון.

רקע אתי ומשפטי

עד שנת תשס"ה (2005) לא היה אפשר מבחינה משפטית בישראל לבצע אבחון גנטי טרום השרשתי לצורך בחירת מין היילוד מסיבה שאינה רפואית. באותה שנה המליצה ועדה שמינה משרד הבריאות לאפשר פעולה כזאת רק במקרים חריגים, ובנסיבות ובמגבלות מחמירות ביותר. בעקבות המלצות הוועדה מונתה ועדה ארצית המוסמכת לאשר או לפסול בקשות לבחירת מין היילוד בשיטה זו, והתנאים פורסמו בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות^[10].

התנאים לאישור בקשה כזאת כוללים:

1. הוועדה השתכנעה שיש סיכון ניכר לפגיעה משמעותית בבריאות הנפשית של אחד ההורים או של הילד שייוולד, אם לא תתקיים בחירת מין העובר.
2. למבקשים יש לפחות ארבעה ילדים משותפים מאותו מין, ואין להם ילדים בני המין השני, למעט מקרים חריגים ונדירים ביותר.
3. הוסברו להורים פרטי התהליך, סיכוייו וסיכוניו.
4. הוסבר להורים כי אם קדם העוברים התקינים שנוצרו אינם מהמין המבוקש, לא יינתן אישור למחזור טיפולים נוסף טרם שיוחזרו לרחם כל קדם העוברים התקינים שנוצרו.

אישור הוועדה אינו מקנה זכאות לקבלת מימון מקופת החולים. כיום ההליך אינו בסל הבריאות

האם קיום פרייה ורבייה מותנה בהולדה בפועל או בהשתדלות

• יש שכתבו שקיום מצוות פרייה ורבייה אינו מותנה במבחן התוצאה של הולדת בן ובת, אלא בהשתדלות האנושית של האדם^[11]. לפי הסבר זה, הולדת זכר ונקבה יכולה לפטור את האדם מלהמשיך ולעסוק בקיום המצווה. על כן המשנה אינה קובעת בלשון חיובית כמה בנים מחויב האדם להוליד, כיוון שיישום מצווה זו אינו תלוי באדם בלבד, אלא אמרה "לא יבטל אדם מפרייה ורבייה אלא אם כן יש לו בנים" – כלומר, מכאן ואילך רשאי הוא להיבטל מקיום המצווה; אך אין זאת אומרת שבלא תוצאה זו לא קיים את המצווה, שהרי לא ייתכן שהתורה ציותה את האדם דבר שאין ביכלתו לקיים^[12].

לפי שיטה זו יש מקום לומר שאין להתיר טיפולי הפריה חוץ גופית או הזרעה מלאכותית לצורך הולדת בן או בת כשהמטרה המוצהרת היא השלמת קיום מצוות פרייה ורבייה, שהרי האדם לא מצווה על התוצאה אלא על ההשתדלות כדרך כל הארץ. 

לעומת זאת, יש חולקים הסוברים שקיום המצווה תלוי במבחן התוצאה, ולשיטתם המצווה אינה ההשתדלות אלא שיהיו לו ילדים משני המינים^[13]. לשיטה זו יש מקום לומר שגם טיפולי פוריות שתכליתם הולדת בן ובת יכולים להיכלל במסגרת מצוות פרייה ורבייה.

אכילת מאכלים מסוימים ועיתוי קיום חיי אישות

• ברור שמותר לאכול מאכלים מסוימים ולהימנע מאכילת מאכלים אחרים, שלפי טענות שונות עשויים לגרום לסיכוי גדול יותר להריון של בן או של בת. כמובן, בתנאי שאינם מזיקים לבריאות^[14].
• כאשר האישה מותרת לבעלה, מותר לבני הזוג לקיים יחסי אישות במועד הרצוי שבו לדעתם יש סיכוי גדול יותר להולדת ילד מהמין הרצוי להם, ולהימנע מחיי אישות בזמן שבו יש לדעתם סיכוי גדול יותר להולדת ילד מהמין האחר^[15].

הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית לצורך בחירת מין העובר

ככלל, כשהפוסקים התירו הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית, הם הסתייגו מאוד מלהתיר היתר גורף, וכתבו שאין להתיר טיפולים כאלה כל עוד יש תקווה סבירה שבני הזוג יוכלו להיבנות כדרך כל הארץ, ושההיתר לטיפולי פוריות בכלל הוא רק בשעת דחק גדולה כשהסיכויים להיבנות כדרך כל הארץ נמוכים. הגבלות אלו מלמדות שייתכן שההיתר הוא רק במצב של עקרות מוחלטת, כשבני הזוג לא נפקדו כלל, ומסתבר שההיתר לא יינתן כשיש לבני הזוג צאצאים, אלא שרצונם בבן או בבת דווקא.

• ככלל, אין להשתמש בשיטות הבוחרות מראש את מין העובר על ידי נתינת זרע וברירתו במעבדה, אם רוצים דווקא בנים או בנות^[16], אפילו כדי לקיים מצוות פרייה ורבייה כהלכתה^[17]. כמה טעמים ניתנו לכך:
• עקב איסור זרע לבטלה, דהיינו כיוון שחלק מהזרעונים נזרקים^[18].
• ההיתר להזרעה מלאכותית ולהפריה חוץ גופית ניתן דווקא לזוגות עקרים ללא ילדים, ששם הסבל של בני הזוג הוא גדול לאין שיעור מאשר זוג שיש להם רק בנים או רק בנות^[19].
• אין לאדם להתערב באופן כזה בפעולות הבריאה^[20].
• הטיפול עצמו כרוך בסיכונים, גם לאישה וגם לוולד שייוולד^[21].
• כיוון שיש דעות שאין מקיימים פרייה ורבייה על ידי הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית, ובני זוג אלו יכולים להביא צאצאים כדרך כל הארץ^[22].

אך לצורך רפואי, כגון מניעת לידת ילדים עם מחלות תורשתיות^[23], מותר להשתמש בשיטות כאלה^[24].

• אם בני זוג עוברים ממילא הפריה חוץ גופית מסיבות רפואיות, מותר להם לבחור האם רצונם בבן או בבת^[25].
• לעומת זאת, יש מי שהורה שבמקרים מיוחדים, כגון שיש לבני הזוג כבר חמישה ילדים מאותו המין ורוצים ילד מהמין השני, או במקרה של אישה מבוגרת, שסיכוייה להולדת ילד נוסף מעטים^[26] והיא רוצה דווקא ילד ממין מסוים, יש להתיר^[27].
• יש מי שהורה שאף על פי שככלל אין להתיר בחירת מין העובר לצרכים שאינם רפואיים, מכל מקום, אם עצם הולדת הילד מותנית בכך שיהיה ממין מסוים דווקא, צריך לבדוק לפי העניין וייתכן שאפשר יהיה להתיר גם למעשה^[28].
• אם יש צורך והיתר להשתמש בשיטות כאלה, השיטה של הזרעה מלאכותיתעדיפה על פני הפריה חוץ גופית^[29].
• יש להתיר ברירת מין העובר לצורך בחירת בת דווקא, במקרה של הפריה חוץ גופית מתרומת זרע גוי^[30], כאשר בעל האישה הוא כהן, ואם יוולד לו בן זכר יתגלה לעין כל שאין הוא בנו שהרי הוולד אינו כהן, ולא יוכל לעלות לדוכן או לעלות ראשון לתורה^[31].
• כמובן, כל טיפול של הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית חייב להתבצע בפיקוח הלכתי מלא.

 

 

---

 

 

[1] בכתיבת ההסבר נעזרנו בגנופדיה – אנציקלופדיה מקוונת לגנטיקה בעריכת פרופ' מוטי שוחט, לשעבר מנהל המכון הגנטי ומומחה ברפואת ילדים, המרכזים הרפואיים רבין ושניידר.

[2] ראה לדוגמה ד"ר עידית בן יאיר, אתר מכון שפרה: בחירת מין היילוד.

[3] על פי דברי פרופ' בנימין ברטוב (בפגישתו עם רבני פוע"ה, ג' באלול תש"ס), ככלל, יש לתאי הזרע הזכריים והנקביים אותו כוח ואותה עוצמת התקדמות, אבל התאים הזכריים מתקדמים ישר, והתאים הנקביים עושים דרך יותר ארוכה ומפותלת, לכן הזכריים מגיעים ראשונים.

[4] נִדה לא, א, ובמקומות נוספים.

[5] יש המבארים שהביטוי 'מזרעת תחילה' כולל גם את ההתרגשות של האישה בעת קיום יחסי האישות, שגורמת להגברת הסיכוך והנוזלים במערכת הרבייה הנשית בנתיב שבו הזרעונים עוברים, ומתוך כך הזרעונים הזכריים מסוגלים להגיע מהר יותר ומוקדם יותר לביצית ולהפרותה.

[6] ראה מקורות מדעיים לכך במאמרו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין, 'איסור והיתר בברירת מין היילוד', ספר אסיא יג, עמ' 318 (אסיא עה-עו, שבט תשס"ה, עמ' 192).

[7] יש כיום נשים המתמחות בתזמון הביוץ ובתזונה מסוימת באופן שלפי דבריהן מגדיל את הסיכוי ללידת בן או ללידת בת. פרטים אפשר לקבל במכון פוע"ה.

[8] על פי ד"ר חנה קטן, 'בחירת מין היילוד', ספר אסיא יג, עמ' 307 (אסיא עה-עו, שבט תשס"ה, עמ' 190–191) אחוז ההצלחה בשיטה זו כ-70%–80%. גם במאמרה הנ"ל של ד"ר עידית בן יאיר, מופיע נתון של 80% הצלחה.

כך הייתה ההתרשמות על פי זוגות אחדים שניסו שיטה זאת ודיווחו על כך למכון פוע"ה, אמנם חשוב לציין שלא מדובר בכמות מספקת של זוגות כדי שיהיה אפשר ללמוד מהם.

לעומת זאת, יש שכתבו ששיטה זו עדיין איננה מעשית מבחינת היעילות, ראה פרופ' אברהם שטיינברג, 'בחירת מין העובר', ספר אסיא יג, עמ' 294 (אסיא עז-עח, טבת תשס"ו, עמ' 77).

[9] מרבית מעבדות הפוריות אינן עוסקות בהפרדת תאי זרע לשם בחירת מין העובר. פרטים לגבי מעבדות מסוימות העוסקות בכך אפשר לקבל במכון פוע"ה.

[10] חוזר מנכ"ל מס' 21/05 מיום ל' בניסן תשס"ה, 9.5.05. אושרר שנית בחוזר מנכ"ל מס' 7/12 מיום ג' באייר תשע"ב, 25.4.12. הנוהל הרשמי לברירת מין היילוד באבחון גנטי טרום השרשתי מובא גם בספר אסיא יג, עמ' 308–312 (אסיא עז-עח, טבת תשס"ו, עמ' 90–95).

[11] שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ב, סימן יח, וכן בדברות משה, פסחים, פרק י, סימן ה, ענף ט. שו"ת הר צבי, אבן העזר, סימן א.

[12] אין זה סותר את דבריהם שאדם יכול לקיים פרייה ורבייה על ידי הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית, כיוון שהכוונה היא שאף אם הוא מוליד בן ובת בהפריה חוץ גופית, הוא פטור מלהמשיך בקיום המצווה.

[13] מנחת חינוך, מצווה א. שו"ת פרי יצחק, חלק א, סוף סימן מב.

[14] הרב מאיר ניסים מאזוז, הרב אביגדֹר נבנצל, הרב מנשה קליין, בתשובה לשאלתו של הרב מנחם בורשטין, סיון תשס"ג. וכן הורה הרב שלמה משה עמאר בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ"ו באייר תשס"ג. הרב דוב ליאור, בתשובה לשאלה זו, הורה שאפשר להשתמש בשיטה זו רק אם יש שלושה ילדים מאותו מין ואין ילד מהמין האחר. התשובות הובאו בשו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 171–178. הרב ד"ר מרדכי הלפרין ('איסור והיתר בברירת מין היילוד', ספר אסיא יג, עמ' 318, אסיא עה-עו, שבט תשס"ה, עמ' 192) הביא מקורות לכך שיש עדויות המצביעות על השפעה טבעית של התפריט של האישה על ברירת המין לפני הכניסה להריון. הוא העיר על כך שאין מניעה הלכתית להשתמש בשיטה כזאת, אך גם היא איננה חסרת סיכון, ויש מקום להשתמש בה רק בפיקוח רפואי מתאים.

[15] הרב מאיר ניסים מאזוז, הרב אביגדֹר נבנצל, בתשובתם הנ"ל, שם, עמ' 176–177. הרב דוב ליאור, בתשובתו הנ"ל, שם, עמ' 174–175, בהתאם להסתייגותו בהערה הקודמת.

גם אם מדובר על הימנעות מחיי אישות בליל טבילה, מסתבר שאפשר להתיר זאת אם יש הסכמה מלאה של שני בני הזוג, כיוון שאין בזה ביטול פרייה ורבייה.

[16] שו"ת בנין אב, חלק ו, סימן ס, על פי הרצאת הרב אליהו בקשי-דורון בכנס פוע"ה תש"ע. הרב שלמה זלמן אויערבאך, דבריו הובאו בנשמת אברהם, אבן העזר, סימן א, ס"ק ה, עמ' ט. הרב נחום אליעזר רבינוביץ, דבריו הובאו בשו"ת במראה הבזק, חלק ה, נספח לסימן קד, עמ' 207–208. הרב יעקב אריאל, הרב יצחק זילברשטיין, הרב דוב ליאור, הרב מאיר ניסים מאזוז, הרב יהושע נויבירט, הרב מנשה קליין, בתשובה לשאלה הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 171–177. הרב זלמן נחמיה גולדברג (אך ראה להלן), הרב אביגדֹר נבנצל (אך ראה להלן), הרב מנחם מנדל שפרן ופוסקים נוספים שכבר צוינו כאן, בנספח למאמרו של הרב יגאל שפרן, 'בחירת מין היילוד', ברכה לאברהם, עמ' 327–339. הרב שלמה דיכובסקי בהרצאתו בכנס פוע"ה תשס"ה, ובספר אסיא יג, עמ' 316 (אסיא עז-עח, טבת תשס"ו, עמ' 75, פורסם גם בשו"ת פוע"ה – פוריות, יוחסין וגנטיקה, עמ' 512, ובשו"ת לב שומע לשלמה, חלק ב, סימן מג), דבריו צוטטו גם כאן למעלה. תשובה בעל פה של הרב ישראל זאב גוסטמן לרב ד"ר מרדכי הלפרין, הובאה במאמרו של אליאב משה, 'שו"ת בנושאי גנטיקה', ספר אסיא י, עמ' 198, ובמאמרו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין, 'איסור והיתר בברירת מין היילוד', ספר אסיא יג, עמ' 318 (אסיא עה-עו, שבט תשס"ה, עמ' 192).

חלק מהפוסקים דלעיל התייחסו רק לאופן של הזרעה מלאכותית או רק לאופן של הפריה חוץ גופית. מכל מקום, בהלכה כאן לא חילקנו בין שתי האפשרויות הללו כיוון שנראה שהעקרונות העולים מדבריהם נכונים במהותם לשתי האפשרויות, אף על פי שהאפשרות של הזרעה מלאכותית קלה יותר מבחינה הלכתית.

ראה גם הרב ברוך פינקלשטיין, 'הפריה חוץ גופית לצורך בחירת המין הרצוי', תחומין כז (תשס"ז), עמ' 138–143.

[17] הרב שלמה דיכובסקי, שם.

[18] הרב שלמה זלמן אויערבאך, נשמת אברהם, שם. הרב אביגדֹר נבנצל, ברכה לאברהם, שם. הרב מנשה קליין, בתשובתו הנ"ל, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 173.

[19] שו"ת בנין אב, שם. הרב זלמן נחמיה גולדברג, ברכה לאברהם, שם. הרב יצחק זילברשטיין, בתשובתו הנ"ל, שם, עמ' 176. הרב ברוך פינקלשטיין, שם.

[20] הרב יעקב אריאל, הרב דוב ליאור, הרב מאיר ניסים מאזוז והרב יהושע נויבירט, בתשובתם הנ"ל, שם, עמ' 174–177. הרב שלמה משה עמאר בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ"ו באייר תשס"ג, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 177. ראה באריכות ובפירוט במאמרו של הרב יגאל שפרן, 'בחירת מין היילוד', ברכה לאברהם, שם, ובפרט בדברי הרב יעקב אריאל, בנספח שם. ההתייחסות שם היא לטכניקה של PGD.

[21] שו"ת בנין אב, שם. הרב נחום אליעזר רבינוביץ, במראה הבזק, שם. בנספח הובאו מחקרים המלמדים על פגיעות ומומים רבים יותר בעוברים שנולדו כתוצאה מהפריה חוץ גופית מאשר בהריונות רגילים כדרך כל הארץ.

[22] שו"ת בנין אב, שם. הרב נחום אליעזר רבינוביץ, שם. הרב ברוך פינקלשטיין, שם.

[23] לדוגמה מחלות הפוגעות בגברים בלבד, כגון מחלת ההמופיליה הקשורה לכרומוזום הזכרי X.

[24] הרב שלמה זלמן אויערבאך, נשמת אברהם, שם. הרב יעקב אריאל, בתשובתו הנ"ל, שם. הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה, ט"ז באייר תשס"ג. הרב מאיר ניסים מאזוז (בתשובתו הנ"ל, שם) והרב שלמה משה עמאר (בפגישתו הנ"ל, שם) נטו להתיר. הרב דוב ליאור (בתשובתו הנ"ל, שם) התיר דווקא בשיטה של תזונה או דיאטה מיוחדת.

[25] הרב שלמה דיכובסקי (ספר אסיא, שם, ובשו"ת פוע"ה, שם, עמ' 514). הרב ד"ר מרדכי הלפרין (ספר אסיא יג, שם). הרב הלפרין התנה את ההיתר בכך ששאר העוברים הבריאים לא יושמדו כל עוד הוריהם מתכוונים להביא צאצאים לעולם. הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו הנ"ל. הרב יצחק שילת (רפואה, הלכה וכוונות התורה, עמ' 248, ג) הגביל היתר כזה רק למקרה שבני הזוג עוברים אבחון טרום השרשתי (PGD) שבמסגרתו כבר ידוע מין העובר. פרופ' אברהם שטיינברג ('בחירת מין העובר', ספר אסיא יג, עמ' 304, אסיא עז-עח, טבת תשס"ו, עמ' 87) הגביל את ההיתר דווקא אם יש לבני הזוג כמה ילדים ממין אחד או שהאישה כבר מבוגרת, והוסיף על כך שההיתר מותנה רק כשבני הזוג יסבלו מאוד מבחינה פסיכולוגית אם הדבר לא יתאפשר להם או ששלום הבית יתערער.

הערת ד"ר חגית דאום – מבחינה משפטית בדרך כלל לא מאשרים לבני זוג שמבצעים IVF +PGD  למחלה תורשתית מסוימת לברור את מין העובר.

[26] הדיון היה לגבי אשה מעל גיל 42.

[27] הרב מרדכי אליהו, דבריו הובאו בשו"ת במראה הבזק, חלק ה, סימן קד, הערה 6, על פי עדותו של הרב מנחם בורשטין. הרב שלמה פישר בפגישתו עם רבני פוע"ה, י"ב בכסלו תשס"ד. הרב שלמה משה עמאר (בפגישתו הנ"ל, שם) אמר שבמקרים מיוחדים, כגון שלום בית, צריך שאלה מפורטת וייתכן שיהיה מקום להתיר. הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב אשר וייס, הוראה בעל פה לרב אברהם שטיינברג, פורסמה על ידי ד"ר ריצ'רד חיים גראזי וד"ר יואל וולוולסקי, אסיא צט-ק (מרחשוון תשע"ו), עמ' 182.

אם מדובר בהזרעה מלאכותית, הרב מרדכי אליהו הסכים להתיר אפילו קודם שיש חמישה ילדים מאותו מין.

ראה עוד הרב אבישי מזרחי, 'ספרי סגולות כמקור הלכתי לסוגיית בחירת מין העובר', אסיא צג-צד (אדר א תשע"ד) עמ' 113–126.

[28] הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו הנ"ל. טעמו: כיוון שאין כאן איסור גמור אלא הדרכה מחשבתית עקרונית.

[29] הרב אביגדֹר נבנצל בתשובתו הנ"ל לרב מנחם בורשטין, שו"ת פוע"ה, שם, עמ' 177. וראה עוד לעיל.

[30] כמובן, מדובר רק כשיש היתר הלכתי לכך.

[31] הוראה בעל פה של הרב מרדכי אליהו לרב מנחם בורשטין. הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו הנ"ל. וראה גם פרופ' אברהם שטיינברג, 'בחירת מין העובר', ספר אסיא יג, עמ' 305 (אסיא עז-עח, טבת תשס"ו, עמ' 88).