יום: א׳ במרחשוון ה׳תשפ״ג – אוקטובר ב26, 2022

יש לכם שאלה?

הינכם מוזמנים לשאול את שאלותיכם. ניתן לשאול שאלות ממגוון רחב של נושאים.
אנו משקיעים מאמצים רבים למתן מענה בזמן אמיתי. אתכם הסליחה במקרים של עיכוב. אנו שומרים לעצמנו את הזכות לפרסם את השאלה והתשובה באתר, כמובן בדיסקרטיות. במידה ונשאלה שאלה באתר השו"ת, אנו רואים בכך הסכמה לפרסום השאלה, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. סייעו בידינו להמשיך לתת מענה לשאלותיך…

מענה לשאלות רבים בעניין השגחה הלכתית בטיפולי פוריות

ראשית, נבהיר כי על פי היכרותנו הארוכה, כל מעבדות הפוריות בארץ עושות עבודת קודש מקצועית ואישית. אנו שמחים לעבוד עימם בשיתוף פעולה מלא.

התהליך המורכב והעדין של טיפולי פוריות מחייב על-פי ההלכה השגחה קפדנית מיוחדת, להפחתת הסבירות שתגרם טעות אנוש בכל שלב בתהליך.

בעבר, היו פוסקי הלכה שאסרו טיפולי פוריות מאחר ויש צורך בעדות ראיה הן בשלבי הטיפול השונים והן בהחזרת העובר הנכון לזוג הנכון. רק לאחר שמכון פוע"ה פיתח שירותי השגחה המותאמים לפסיקת כל גדולי הפוסקים מכל החוגים, הותרו טיפולי פוריות עם ההשגחה.

מהי השגחה? בני הזוג פונים למכון פוע"ה ומזמינים השגחה אישית ע"י משגיחה שנמצאת לכל אורך התהליך:
1. שאיבת הביציות מהאישה וקבלת הזרע של הגבר
2. מיון הזרע של הגבר
3. ההפריה עצמה (שילוב של החומר הגנטי שלה ושלו)
4. תהליך התפתחות העובר במשך ימים ספורים במעבדה
5. הזרעה או החזרת העובר לגוף האישה
6. במקרה הצורך, הקפאת ביציות, זרע או עוברים במיכל הקפאה נפרד של פוע"ה

מכון פוע"ה באמצעות צוות מיומן ומוכשר של כ-100 משגיחות מבצע זה 25 שנה תהליך של השגחה צמודה בכל המעבדות בארץ ובעולם. (בארה"ב, קנדה, מקסיקו, צרפת, אוקראינה, גיאורגיה, קפריסין, ולאחרונה גם בספרד). ההשגחה כוללת גם נעילה מיוחדת ומיכלי הקפאה נפרדים עבור החומר הגנטי של הזוג, בכל אחד משלבי הטיפול במעבדות הפוריות ובמרכזים הרפואיים.

הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"ה: "ההלכה מחייבת שהמשגיחה תהיה נוכחת במעבדה ותהווה עין נוספת בתהליך העדין של טיפולי פוריות שהינו בעל השלכות משמעותיות מכל הבחינות".

בברכה,
מכון פוע"ה

דיון הלכתי בנושא העוברים – של מי הילד

אישה שהוכנס לרחמה עובר של אישה אחרת

למי יהיה שייך הילד שייוולד?

נכון לעכשיו בבדיקה הגנטית התברר שמי שנחשבו ככל הנראה להורים הגנטיים – אינם כאלה, וזהות ההורים הגנטיים טרם התבררה. נשאלת השאלה האם במצב כזה מוטל עלינו לחפש את ההורים הגנטיים כדי לתת להם את הילד או ששב ואל תעשה עדיף.

מבחינת דיני עריות, נראה פשוט שחובה עלינו לדעת מיהם ההורים הגנטיים (ולכל הפחות מיהו האב הגנטי), זאת כדי למנוע בעתיד חשש של נישואי קרובים (אח יישא את אחותו מאביו, כיוון שאינו יודע מיהו אביו ואינו יודע ממילא מיהן בנותיו).

אולם כרגע איננו עוסקים בשאלות האיסוריות, אלא בשאלות המשפטיות – למי הזכות לגדל את הילד.

במצב כזה נראה לנו, שכיוון שיש אישה שבוודאות נושאת ברחמה את הילד, והיא גם מעוניינת ללדת אותו ולגדל אותו, יש לתת לה את לגדל את הילד ולא לחקור כרגע מיהם ההורים הגנטיים. זאת מכיוון שמול הוודאות הזו יש לנו ספק מיהם ההורים הגנטיים, וגם לא ברור שתהיה לנו אפשרות לברר את הספק הזה (שכן לצורך בירור הספק עלינו לבדוק גנטית את כל ההורים האפשריים, ומי ערב לנו שכולם יהיו מעוניינים בבדיקה הזו כדי לדעת שהעובר שלהם מבחינה גנטית, ואז להתחיל לנהל מערכה משפטית ארוכה על גידולו, ושמא הם בכלל לא מעוניינים לגדל ילד שנולד באופן כזה), ולכן כפי שאמרנו קודם לכן: "אין ספק מוציא מידי ודאי", אלא שכאן הספק והוודאי מתהפכים, וממילא עדיף לא לעשות שום דבר נוסף ולתת ליולדת לגדל את הילד על פי הפוסקים שהיא אכן אמו.

יתירה מכך, אחת הראיות החזקות שהעלינו בעבר לדעה שהיולדת היא האמא היא "עקרון הפשטות" שקיים בתור עיקרון מנחה בהלכה היהודית, עיקרון שקיים גם כאן – אם היולדת היא האמא, פשוט וקל לנו מאוד לתת מי היא. לעומת זאת, אם נכריע האם הגנטית היא האמא, עלינו לבצע בדיקות גנטיות ולערוך חיפוש שאינו פשוט כדי למצוא אותה. לכן עלינו להכריע כצד הפשוט ולתת את התינוק ליולדת, שכן גם אם זו אינה ראיה מכרעת, בנסיבות שלפנינו היא תורמת להשארת המצב הקיים על כנו.

אופציה נוספת שהועלתה היא לתת משמורת משותפת לשתי המשפחות – לדעתנו אופציה כזאת אינה לוקחת בחשבון את טובת הילד שיגדל באופן יציב, ולא יחלק את זמנו בין שתי משפחות שונות. ממשפט שלמה בתחילת ספר מלכים אנו רואים שהאופציה של חלוקה אינה אופציה טובה.

הדיון אמנם מתנהל בבית המשפט ולא בבית הדין הרבני, אבל כיוון שאין הנחיה ברורה בחוק למקרה שכזה, וגם אין תקדימים משפטיים בארץ שאפשר לפעול לפיהם, נראה שיש לקיים כאן את לשון חוק יסודות המשפט:

ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל.

כאמור, במקרה שבו האישה כבר ממש ילדה ולא ידועים ההורים הגנטיים, נראה שעקרונות הצדק והיושר של המשפט העברי מורים שלא להמשיך בתקופה הקרובה בהליך הבירור של ההורים הגנטיים, ולתת לאם היולדת ולבעלה לגדל את הילד.

כניסה לאתר

הרשמה לניוזלטר של פוע"ה

דילוג לתוכן