הרב דב פופר – רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה ומתמחה בגנטיקה קלינית במרכז הרפואי הדסה משוחח עם משה מנס על 'הסרטן הנשי' שהרפואה מצליחה לאחרונה לזהות בשלב מוקדם

מתוך מומחיותו בתחום הגנטיקה, מגלה הרב פופר כי באוכלוסיה האשכנזית ישנם נשאיות של גן מסויים המגדיל בפער גדול מאוד את הסיכוי לחלות ב'סרטן הנשי'.

יחד עם זאת הצליחה הרפואה המודרנית להביא לגילוי מוקדם עוד בשלבים כאלו שמאפשרים להילחם ולנצח את הסרטן, ולכן ישנה המלצה לבדיקה תקופתית בעיקר בקרב יוצאי אשכנז כדי לעזור ולהילחם בהתפרצות.

הראיון נערך לקראת הכנס של מכון פוע"ה שיערך בשבוע הבא ויעסוק בין השאר ב: טעויות בטיפולי פוריות – דיון על רקע פרשת החלפת העוברים, שימור פוריות, גנטיקה – הצ'יפ הגנטי, צלוסינתזיס בהריון, אבחון גנטי לפני יום ה-40, אמצעי מניעה, בריאות האישה, סיוע לנפגעות תקיפה מינית, ועוד ועוד.

כנס הנשים השנתי שחוגג השנה 20 יתקיים בבנייני האומה ביום רביעי הקרוב י' בשבט, 1.2.22 בנוכחות כ-1,500 נשים

במרכז הכנס יתקיים גם מופע זוגי מרגש על אתגרי הפוריות וחלום ההורות.

הרשמו לכנס – בואו להתחבר, להתרגש, לצחוק ולהתייעץ >>

סיכוי של אחד למאה: להבין את היתרונות והחסרונות בדיקור מי שפיר
לקראת כנס בריאות כהלכה ה-20 של מכון פוע"ה שיתקיים בשבוע הבא מסבירה פרופסור לנה שגיא-דאין על נושא בדיקת דיקור מי השפיר שיעלה אף הוא במהלך הכנס.
"כל אישה צריכה לבוא ולשמוע את היתרונות את החסרונות ולהחליט עבור עצמה"

השבוע (יום רביעי), יציינו במכון פוע"ה 20 שנה לכנס השנתי שעורכים במכון בנושא בריאות כהלכה. לקראת הכנס אנו משוחחים עם פרופסור לנה שגיא-דאין, רופאת נשים בכירה ומנהלת שיאות גנטי טרום לידה בבית חולים כרמל, על נושא הבדיקה הגנטית שפחות נפוץ לדבר עליו, וידונו עליו במהלך הכנס.

כבר בראשיתו של הריאיון מבהירה הפרופסור שגיא-דאין שרוב העוברים נולדים בריאים, תקינים ומושלמים גם אם לא נעשה בדיקה. מצד שני מסבירה שגיא-דאין "קיים סיכון קטן לבעיות מולדות בהריון, וכל הבדיקות שאנחנו עושים נועדו כדי לנסות להפחית את הסיכון הזה כמה שאפשר. למרות שכמובן שאי אפשר להפחית אותו לאפס". בדבריה מסבירה הפרופסור כי בודקים דווקא תסמונת דאון, למרות שיש עוד הרבה תסמונות נוספות, מהסיבה שתסמונת דאון היא אחת השכיחות והמוכרות שבהן.

בהמשך מסבירה שגיא-דאין כי, "יש שני סוגים של בדיקות סקר שנועדו לאתר הריונות בסיכון מוגבר לתסמונת דאון. יש בדיקה שנקראת סקר שליש ראשון, כי מתבצעת בשליש ראשון להריון, בין שבוע 11 עד 14, וזה בדיקת אולטרסאונד שקיפות עורפית ובדיקת דם .והבדיקה השנייה, משבוע 16 עד 26, זה בדיקת דם שבודקת שלושה חלבונים. שתי הבדיקות האלה נועדו לאתר נשים עם הריון בסיכון מוגבר לתסמונת דאון. גם אם הבדיקות לא תקינות, זה לא אומר שבסופו של דבר יש תסמונת דאון" היא מדגישה.

הבדיקה העיקרית בה תעסוק שגיא-דאין בכנס של מכון פוע"ה, היא בדיקת מי השפיר. "רוב הנשים שעושות בדיקות פולשניות עושות דיקור מי שפיר משבוע 16-17, תלוי בבית חולים. במהלך הבדיקה ממש מכניסים מחט דקיקונת דרך הבטן, לתוך הרחם ולוקחים כמות קטנה של מי שפיר. במי השפיר יש תאים של העובר שנשארו מהעור שלו, ממערכת העיכול, וככה אנחנו מגיעים לחומר הגנטי של העובר עצמו.

להרשמה לכנס, לחצי כאן >>

בדבירה מסבירה שגיא-דאין את הסיכון שיש בבדיקה ומדוע לא עושים את זה לכל אישה. לדבריה, "בבדיקה הזאת יש סיכון, אחרת רוב הנשים היו רצות לעשות את זה. הסיכון בבדיקה הזאת, בזמנו חשבו שזה אחד ל-200 הסיכון להפלה, שזה המון. עכשיו אנחנו מדברים לפי כל המחקרים החדשים על אחוז הרבה, הרבה יותר נמוכים וזה עומד על פחות מאחד לאלף. כלומר, הסיכון הוא מאוד נמוך, מצד שני הסיכון למצוא משהו בבדיקה גנטית במשך היום הוא סביב 1% . אז אנחנו מדברים על אחד לאלף לעומת בערך אחת ל 100".

בשלב זה מדגישה שגיא דאין כי "כמובן שזה סטטיסטיקה יבשה, וכל אישה צריכה לבוא ולשמוע את היתרונות, את החסרונות, ולהחליט עבור עצמה. באמת יש לנו לא מעט זוגות שמגיעים והם אומרים מראש למה שאני אעשה דיקור מי שפיר אם אני לא אעשה שום דבר עם התוצאה. אני חושבת שרוב האנשים עושים את הדיקור במחשבה שאם ייקרה משהו לא תקין, זה יוביל בהכרח להפסקת הריון. אבל היו לנו כמה וכמה הריונות ותינוקות שהבדיקה הטיבה עמה, בלי כל העניין של הפסקת הריון".

"הייתה אבחנה גנטית של אחת התסמונות היחסית שכיחות שיכולה לבוא עם מומים, אבל בעיקר אחת הבעיות שלה זה ירידה בסידן בדם אחרי הלידה. במקרה הזה היינו מוכנים ללידה, והתינוק הזה כשהוא נולד ישר נמדדה לו מד סידן שהייתה מאוד נמוכה והוא קיבל טיפול, וזה טיפל לו לחלוטין בתסמינים. אחרת זה תסמינים מאוד קשים" מביאה שגיא-דאין דוגמה. לסיכום היא אומרת "תבואו לייעוץ גנטי ותשמעו את המידע הזה. זה לא שאני תופסת ורצה לדיקור מי שפיר. אלא לשמוע, להבין יותר, ואז להחליט ביחד".

להרשמה לכנס, לחצי כאן >>

כשמתגלה מום בעובר – ההכרעה הרגישה
מכלול לבטים, נתונים, בדיקות והתייעצויות מלווה זוג שמגלה מום משמעותי אצל העובר וצריך להכריע בדבר צעדיו כעת.

במהלך הכנס המתקרב של מכון פוע"ה וערוץ 7 ידונו בין השאר גם נתוני הלמ"ס לפיהם אחוז הנשים הבוחרות לבצע הפלה בשל חשש ממום בעובר גבוה מאוד.

הרב ליאור שגב, פוסק ויועץ במכון, מספר על הנתונים וההתמודדות הרפואית הלכתית.

"כאשר מדברים על הפסקת הריון בגלל נושא של מומים המגמה הראשונה היא לראות איך מונעים את הפסקת ההיריון. גם העולם ההלכתי וגם הרפואי נמצאים שם. בוחנים את חומרת המום. גם בעולם הרפואי לא ששים להפסיק הריון",אומר הרב שגב ומציין כי כלל העוסקים בדבר מודעים היטב לקושי העובר על בני זוג סביב לידה שקטה התובעת גם כאב וגם השלכות רגשיות משמעותיות. מתוך כך השאיפה היא מניעת הפלה.

להרשמה לכנס נשים "בריאות כהלכה" של מכון פוע"ה וערוץ 7 לחצו כאן

הרב שגב מציין כי ההסכמה בדבר השאיפה למנוע הפלה מגיעה על אף עמדות שונות ופערים בין העמדה ההלכתית וזו הרפואית,
ובוודאי בין עמדות הלכתיות שונות. על מנת לאפשר הכרעה בסוגיה המורכבת והרגישה השאיפה היא להציב בפני בני הזוג את מירב הנתונים על מנת להיות מדויקים ככל הניתן.
"יש מומים שניתן לטפל בהם כמו מומי לב. יש מומים שניתן לטפל תוך כדי הריון. באחרונה הגיע זוג עם מום בעמוד השדרה והפננו לטיפול תוך כדי הריון",
מספר הרב שגב ומציין כי הדיוק הקיים היום בדיקות אולטרסאונד בשלבים מוקדמים של ההיריון מאפשר גילוי מוקדם של מומים,
לעיתים כבר בשבוע ה-12, אך מנגד יש לזכור שריבוי מידע עשוי גם לבלבל את בני הזוג. לשם כך נדרשת ההדרכה וההכוונה של הזוג אילו בדיקות נכון וראוי לבצע ועל אילו ניתן לדלג.

בכנס פוע"ה יוצגו בין השאר היכולות הטכנולוגיות לזיהוי מומים בגילאים מוקדמים, כמו גם שיטות הלכתיות שונות סביב מועד קבלת ההחלטה. הרב שגב מציין כי ככל שהזיהוי מוקדם יותר וככל שהמום משמעותי יותר הרי שיותר רבנים יתירו הפסקת היריון. במקרים בהם ברור שהעובר לא יוכל לחיות בשל המום ההיתר יינתן בקלות רבה יותר. במקרים של מומים מורכבים יותר מתקיים שיח פרטני מול בני הזוג על מנת לקבל הכרעה שכרוכה באלמנטים רבים כמו היכולת הנפשית של הזוג להתמודד עם האתגר שלפתחם, התפיסה שקיימת אצל חלק מהזוגות לפיה אם הקב"ה רצה בכך הרי שלא יעשו פעולה הפסקת רצון זה ובמקרים אחרים יש זוגות הבוחרים להשקיע מאמץ הרבה מעבר לנדרש על מנת לנסות ולרפא את התינוק, לנתח וכו'. שיקולים אלה ואחרים מחייבים הדרכה אישית למציאת המענה המותאם לכל זוג.

הרב שגב מדגיש כי החלטה שקיבל זוג היא למעשה החלטה הלכתית, כדוגמת החלטתו של חולה שעליו לאכול ביום כיפור. על מנת לקבל החלטה שכזו ראוי שלא להיכנס לסד זמנים מלחץ ולאפשר לזוג לקבל את כלל הנתונים, לבצע את כלל הבדיקות הנדרשות ולהיוועץ על כלל הגורמים הרלוונטיים. על מנת לסייע להם בכך הוקם במכון פוע"ה קו היועצות של נשות מקצוע הפורסות בפני הזוגות את הנתונים המותאמים להם.

בדבריו מציין הרב שגב את האלמנט האמוני כחלק בלתי נפרד מגיבוש הכרעתו של הזוג, ולשאלתנו אם עולם הרפואה יודע להכיל אמירות אמוניות של זוג המחליט להיסמך על תפילה, אמונה או ברכה ולהמשיך היריון, הוא משיב ומספר על רופאים רבים שמבינים היטב את המשמעות של הפן האמוני כמקור לאופטימיות המסייע גם להם כרופאים להתייצב מול הזוג ולסייע לו בקבלת ההחלטה.

להרשמה לכנס נשים "בריאות כהלכה" של מכון פוע"ה וערוץ 7 לחצו כאן