יום: כ׳ באייר ה׳תשפ״ג – מאי ב11, 2023

יש לכם שאלה?

הינכם מוזמנים לשאול את שאלותיכם. ניתן לשאול שאלות ממגוון רחב של נושאים.
אנו משקיעים מאמצים רבים למתן מענה בזמן אמיתי. אתכם הסליחה במקרים של עיכוב. אנו שומרים לעצמנו את הזכות לפרסם את השאלה והתשובה באתר, כמובן בדיסקרטיות. במידה ונשאלה שאלה באתר השו"ת, אנו רואים בכך הסכמה לפרסום השאלה, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. סייעו בידינו להמשיך לתת מענה לשאלותיך…

"באף קורס לא הכינו אותנו לשאלות קץ החיים"

גובר הביקוש לקורסי ברגע האמת, העוסקים בהתמודדות עם קץ חייו של בן משפחה, ובאגף קדושת החיים של מכון פוע"ה נערכים.
בשיתוף קדושת החיים

אגף קדושת החיים במכון פוע"ה פותח בימים אלה מחזור נוסף של קורס הדרכת אנשי הסיעוד והאחיות בתחום רגיש זה של ההתמודדות עם רגעי האמת של האדם, ובמקביל נערכים באגף לקורס נוסף לרבני קהילות וגם בו יעסקו בסוגיות הללו.

באולפן ערוץ 7 מתארחים שניים, הרב אריאל וידר, ראש אגף קדושת החיים במכון, ואסתר ארליך, אחות חדר מיון ובוגרת אחד המחזורים הראשונים של קורס 'ברגע האמת', ושניהם מספרים על חשיבותו של הקורס שעל אף היותו נצרך כל כך לא היה כמותו בעבר.

"בשנים האחרונות ענינו על מאות שאלות, ליווינו משפחות שמתמודדות עם שאלות לא פשוטות וקבלת החלטות רפואית במצבי סוף חיים, ליווי חולי דמנציה מורכבים ועוד, ואת הידע הזה אנחנו רוצים לשתף את כל מי שזה רלוונטי לו", אומר הרב וידר ומספר על ארבעת מחזורי הקורס לאחים אחיות ואנשי סיעוד תחת הכותרת 'ברגע האמת'.

"הם אלה שנמצאים שם, בחדר המיון ובמחלקות הפנימיות, הם שרואים את מצוקת המשפחות, ולתת להם יד זה בעינינו דבר גדול ומשמעותי".

הרב וידר מספר על שיתופי פעולה רציפים ורבים בין בוגרי הקורסים הקודמים שמלווים משפחות שזקוקות לתמיכה והליווי.

אסתר ארליך מספרת כי כבוגרת שני תארים בסיעוד "מעולם לא דיברו איתנו על רגע האמת. לא הייתה שום התייחסות בלימודים שלנו על מה עושים באותו רגע שבו מטופל זקוק לשאלות על סוף חייו. ההתייחסות למוות כחלק ממעגל החיים מצריכה התייחסות מקצועית ורגישה והיה לי חשוב גם לקבל את הכלים ההלכתיים לגבי הרגעים האלה. זה משהו שלא קיבלתי בעבר, חיפשתי מענה מקיף, קצר, מקצועי, קולע, הלכתי ואת זה קיבלתי במכון פוע"ה".

ארליך מספרת על רגעי הקיצון שאתו נפגשות האחיות מול חולים שמצבם מגיע לרגעים אקוטיים, בין אם בעקבות מחלה שהולכת ומתדרדרת, ובין אם בעקבות תאונה, התקף וכיוצא באלה. "כשמגיעים עם מטופל לנקודה שבה הוא צריך להחליט מה הוא עושה בסוף חייו עולות שאלות וספקות ובקורס קיבלתי מענה לגבולות הגזרה שלי, מה מותר לי לעשות ומה לא, על מה צריך להתייעץ, איך להיענות לחוק הקיים וכו', והדברים הללו קיבלו מענה בקורס".

באשר ליחסן של המשפחות מציינת ארליך כי למעשה מי שמוביל את הטיפול בחולה הוא האחות, היא שמייצגת את החולה והמשפחה מול הרופאים, היא זו שמכירה את רמת התפקוד של החולה כיום לעומת העבר ועוד. "כשאנחנו שם כדי לענות למשפחה על השאלות הללו או שאנחנו יכולות להפנות אותם למישהו כדי לשאול, זה דבר שנותן להם כוח ועצמה. אלו כלים שקיבלתי בקורס וסייעו לי".

הרב וידר מדגיש כי המשמעות היא שמדובר בלא מעט שאלות ונושאים שהם מעבר לסוגיה ההלכתית, אלא סוגיות שמשולב בהן רגש רב שעמו המשפחות מתמודדות. ברגעים האלה חיפוש המענה הוא קריטי לעיתים מתוך תחושת אבדן עשתונות, ובדיוק ברגעים האלה חשוב להיות איתם ולחבר בין הצוות הרפואי שמדבר בשפה שלו לבין הרב שמדבר בזווית התורנית.

על הקורס המיועד לרבני קהילות אומר הרב וידר כי כשאדם מבקש מענה מרב בסוגיות הנוגעות לו עצמו או לבני משפחתו, על הרב להיות מצויד בכלים ההלכתיים המאפשרים לו להתמודד עם השאלה, ובמקביל נדרש הרב לסייע למשפחה להתמודד ולא להיאלם או להיעלם ממנה ברגעים הקשים הללו.

"אם הרב לא מבין ולא מכיר את מה שעובר על המשפחה הוא נאלם ונעלם. לכן אנחנו מקיימים השתלמות מקוצרת לרבנים, על מנת לתת להם את היכולת לחבר בין העולם הרוחני תורני הלכתי לבין המציאות והשאלות שעולות", אומר הרב וידר ומספר על תגובות נלהבות, בין השאר הוא מתאר כיצד אחד הרבנים שהיו בעיצומו של הקורס נצרך לתכני הקורס בשל אירוע משפחתי שלו עצמו ולאחר מכן סיפר עד כמה תכני הקורס היו משמעותיים עבורו כמי שמשלב בין מעמדו כרב לבין היותו בן משפחה.

"התורה היא תורת חיים בכל רגע בחיים, מתחילתם ועד שאלות סוף החיים", אומר הרב וידר ומספר על דרישה הולכת וגוברת גם מהציבור הרחב, לא רק רבנים ואנשי מקצוע, להיכרות עם התכנים הללו באופן המותאם להם. "אנחנו מקבלים בקשות מקהילות ומגיעים להרצות בפניהם. אנשים רוצים לשמוע את התורה ביחס לשאלות הללו".

הקורס לאנשי הסיעוד ייפתח כבר בעוד כשבועיים, קורס ערב שרובו בזום על מנת לאפשר למי שיומו מלא בעבודה להשתתף מכל מקום בארץ, והקורס לרבנים ייפתח מיד אחרי שבועות והרישום אליו בעיצומו. לבד מכך מוקד האגף פעיל 24 שעות ביממה במספר 079-5555955 לטובת הציבור הרחב ומבקשי המענה.

הרב בורשטיין עושה סדר: רוב התרופות כשרות לפסח אך צריך לבדוק

בשיחה עם חדשות כיפה, ראש מכון פוע"ה, הרב מנחם בורשטיין, מסביר את הרקע של הסוגיה ומדריך מה כל אדם הנוטל תרופות צריך לעשות לקראת חג הפסח

חג הפסח מלא וגדוש בהלכות ומנהגים לא שגרתיים. אחת הסוגיות המורכבות שרבנים ורופאים מתמודדים איתה לקראת החג היא כשרות תרופות לפסח. בשיחה עם חדשות כיפה, מסביר ראש מכון פוע"ה, הרב מנחם בורשטיין את הרקע של הסוגיה ומדריך מה אדם שנוטל תרופות ביום יום, צריך לעשות לקראת חג הפסח.

"רוב התרופות הן לא בעייתיות כי אין הנאת החיך מהתרופה", מסביר הרב בורשטיין, "כל הבעיה מתחילה בתרופות שיש להם ציפוי מתוק. בעיה שנייה שיש תרופות העשויות מחומרים שהם חמץ. כיוון שהדבר הזה בעייתי, אז רבנים ניגשו למבצע של כשרות התרופות כדי לברר את הנושא הזה".

"אדם שלוקח תרופה פסיכולוגית או שמונעת סכנת נפשות ולא מצא תחליף – שלא יוותר על התרופה"
הרב בורשטיין ציין כל אדם צריך לבדוק הנוטל תרופות צריך להתעדכן ברשימות של קופות החולים. "כל אחד שלוקח תרופה, צריך לעבור על הרשימה התרופות הכשרות לפסח ולבדוק. כל קופה מוציאה רשימה של תרופות כשרות לפסח. יש המון דרכים לבדוק, בטלפון ובאינטרנט. במידה והתרופה לא מופיעה ברשימה, צריך לפנות לרופא ולשאול האם אפשר לקחת תחליף, שכן לחלק הגדול מן התרופות יש תחליף. אם לא מצאת תחליף, השאלה היא מה האפשרויות מבחינה בריאותית. אם אדם לוקח תרופה פסיכולוגית או שמונעת סכנת נפשות והוא לא מצא תחליף, אז אדם כזה לא יכול לוותר על התרופה המקורית".

הרב בורשטיין סיפר כי כל חברת תרופות צריכה לחשוף את הרכב התרופה כדי לקבל הכשר. "בזמנו, כמה חברות תרופות פנו לרב מרדכי אליהו זצ"ל וביקשו הכשר. הבעיה היא שיש יש חברות שאומרות שההרכב של התרופה הוא סודי. הרב אליהו הבהיר שאין כזה דבר. הוא העביר לי את שרביט בנושא ואמרתי לחברות שאין כזה דבר שאתם מסתירים, אתם יכולים להחתים אותי שאני לא אגלה, כי אני חייב לדעת איזה חומרים יש בכל תרופה כדי שאני אוכל לתת עליהם הכשר".

 

המשגיחות של מכון פוע"ה: "הקב"ה נתן בידיי את האחריות לראות שנולד ילד בריא ושלם"

על מנת להקל על זוגות עם קשיי פיתרון מפעילים במכון פוע"ה צוות של משגיחות שכל המטרה שלהן זה להשגיח במעבדה על הליך ההפריה ולוודא שלא נעשות טעויות במהלך הדרך. "מדובר 22 שנה של השגחה ללא הפסקה"

בחודשים האחרונים צפו ועלו מספר סיפורים על טעויות בהליך ההפריה שפגע במספר זוגות ובתינוקת אחת שנולדה ולא יודעים מי הוריה הביולוגיים.

במכון פוע"ה עוסקים בנושא כבר עשרות שנים ולמכון יש צוות של משגיחות אשר מלוות את כל ההליך ונותן להורים, שגם כך מותשים מההליך הלא פשוט.

אחת מהמלוות היא ברנדי הירש שסיפרה בעמדת ערוץ 7 בכנס רפואה כהלכה של מכון פוע"ה וערוץ 7, על המצווה החשובה.

הירש מספרת עי הפעילות החלה לפני שנים רבות, "מדובר על 22 שנה של השגחה ללא הפסקה, בימים לא רגילים, בשעות לא רגילות. גם באמצע הלילה, וגם לאורך כל היום. ההשגחה היא בעצם מהרגע שהזוג מזמין את ההשגחה עד סיום הפעולה. לפעמים יש שעות לא שעות במיונים של תאי זרע ואז מתחילים את זה בלילה, והעבודה היא ללא ימים וללא שעות".

"אילולא המצווה שבדבר, אני לא שורדת", מעידה על עצמה הירש. לדבריה, "בגילי המפולג הייתי יכולה לנוח קצת, אבל כנראה שלא. הקב"ה נתן בידיי את האחריות לראות שנולד ילד בריא ושלם, ילד יהודי ואנחנו עושות את זה מכל הלב והנשמה יחד עם עובדות המעבדה שמשתדלות ועובדות מכל הנשמה".

ההשגחה של מכון פוע"ה נעשית בכל חלקי הארץ, אבל לפעמים הן יוצאות ללוות גם בחו"ל. "היינו נוסעים קבוצה של כמה נשים לחו"ל ולזכותן יאמר שהעבודה הייתה נהדרת שם, הרצון היה רצון להועיל, והיינו נוסעות עם קבוצות של נשים שזה היה תהליך ארוך. זה לא שהייתי נוסעת ליומיים-שלושה וזהו. לפעמים זה היה נמשך שבוע ימים. זה הרבה עבודה של יחס לבני הזוג ולתת להם את העידוד, ואת התפילה, ואת הברכה, שזה אכן יצליח. שהקב"ה יעשה את הנס הזה, וזה נס לכל דבר", מספרת הירש.

כניסה לאתר

הרשמה לניוזלטר של פוע"ה

דילוג לתוכן