נייר עמדה – נטילת זרע מחלל או נפטר במלחמת חרבות ברזל
רקע עובדתי
א. שימור זרע גבר לאחר מותו הינה פעולה המוכרת מזה מספר עשורים. במדינת ישראל מתקיים זה 20 שנה נוהל שנקבע בפועל על ידי היועץ המשפטי לממשלה על פיו מבוצע הליך השימור.
ב. עד פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', משפחה שהייתה מעוניינת לשמר זרע ממת הייתה צריכה לפנות לקבלת צו בית משפט לצורך הפעולה. החל ממועד זה אין צורך בכך, והשימור מתבצע לבקשת ההורים או בת הזוג.
ג. השימוש בזרע לטובת הולדת ילדים, מהווה שאלה כבדת משקל. גם כיום, אף שלהליך נטילת הזרע לא נצרך אישור בית משפט, השימוש בפועל כפוף לדיון, אישור ופסיקת בית המשפט. בימים אלו נידון בכנסת "חוק ההמשכיות" אשר מטרתו להסדיר את הליך נטילת הזרע והשימוש בזרע לטובת הולדה.
ד. בהיבט הרפואי, שימור הזרע לאחר המוות אפשרי באמצעות נטילת דגימה של רקמת האשך או יותרת האשך (אפידידימיס). עד 24 שעות סיכוי ההצלחה גבוהים יחסית והם פוחתים והולכים עד 72 שעות לאחר המוות.
במסמך זה השימוש בביטוי "נטילת זרע" משמעו נטילת דגימה מתוך האשכים לצורך שימורו לשימוש עתידי.
• התייחסות הלכתית:
ה. סוגיית שימוש בזרע לאחר פטירת אדם הינה סוגייה רגישה ביותר הנוגעת בחלומות ושברם בכלל, וביתר שאת כאשר מדובר בחיילים אשר נשלחו על ידי מדינת ישראל אל הקרב. כל חייל שנהרג על קידוש השם, קדוש יאמר לו. הם ומשפחתם ראויים ליחס המכבד והרגיש ביותר הן בשמירת כבודם אחר המוות, והן במימוש רצונם מחיים.
ו. הפניה לנטילת הזרע והפרייתו מגיעה פעמים רבות מהורים אשר גידלו, חינכו ושלחו את ילדיהם לצבא ושם שכלו אותם ועתה הם מבקשים להשאיר להם יד ושם בעולם. לא פעם היו אלו בנים יחידים שהוריהם חתמו כדי שיוכלו להתנדב לשירות קרבי. רק לב ערל אינו יכול לחוש את כאב ההורים ולבכות איתם בשעת כאבם הגדול.
ז. התורה בפרשת יבום הכירה ברצון להשארת זכר ולהקים שם למת. היו פוסקי הלכה ששיקול זה הנחה אותם להתיר את התהליך תחת הסכמתו המפורשת של האדם או הערכת רצונו באופן ברור .
יחד עם זאת כיוון שזהו נושא מורכב יש לבחון את הנושא הן של נטילת הזרע לאחר המוות, והן של ההולדה מתוך מערכת שיקולים רחבה וכמובא להלן.
ח. כבוד המת – ההלכה היהודית מתייחסת בכבוד לאדם לאחר מותו. בעת נטילת זרע לאחר המוות קיים איסור ניוול המת, ביזוי כבוד המת או הנאה מהמת . יחד עם זאת, כאשר הנפטר הביע את רצונו לביצוע פעולה זו, ישנם פוסקי הלכה שהתירו את הדבר כיוון שנחשב לכבודו של המת .
ט. יחוס הולד – ישנה מחלוקת בין הפוסקים מהו ייחוסו של הילד והאם הוא מתייחס אחר האב לעניינים שונים, במצב בו הליך נטילת הזרע והורתו היתה לאחר פטירתו של האב.
י. דין חליצה – אלמנה ללא ילדים אסורה להנשא לאדם אחר עד לביצוע "חליצה". ילד שנולד מזרעו של הנפטר אינו פוטר את אמו האלמנה מייבום או מחליצה כפי שנהוג בימינו, ועל כן, גם במצבים בהם ישמר הזרע ואף יעשה בו שימוש לטובת הולדה, יש לוודא כי יעשה הליך חליצה בבית הדין באופן מסודר.
יא. נטילת זרע בשבת – אין כל היתר הלכתי לבצע הליך נטילת זרע בשבת, לרבות העברת החלל לבית חולים שבו מבצעים את ההליך.
יב. ילד ללא אב וערך המשפחה: מול כאב ההורים או האשה יש להביא את מצבו של הילד שיוולד למציאות בלא אבא. דעתנו (כפי העולה מפרשיות התורה) שהמסגרת המשפחתית השלמה היא המציאות הרצויה. נכון הוא שישנם מקרים טרגיים (מוות, גירושין) בהם ילד חי רק עם חלק מהתא המשפחתי, אולם מדובר על מצב שנוצר בשל אירוע טראגי ואיננו רוצים לייצר מציאות זו לכתחילה .
יג. הערך העצמי בהבאת ילד: קיים חשש שילד שייוולד לרצון ההורים השכולים יהווה מצבת וקיר זכרון לילדם שנהרג. התורה רואה ערך עצמי בכל נשמה שיורדת לעולם. בנוסף, ילד כזה עלול לשאת על גבו משקל רב של אביו סוג של "אנדרטה" .
• הלכה למעשה:
1. המציאות היום, בה מציעים באופן יזום לכל משפחה לבצע הליך של נטילת זרע יוצרת מצב של חוסר ברירה ותחושה שלא נפספס את המועד למשפחה. הדעת נותנת כי הראוי להסביר למשפחה את ההשלכות והמשמעויות ההלכתיות, החברתיות והפסיכולוגיות של פעולה זו. יש לבדוק שאכן הובאו בפני המשפחה כל השיקולים הרלוונטיים.
2. עצם הפעולה של נטילת הזרע לאחר המוות, יוצרת לא אחת תקווה כי תהיה אפשרות להשתמש בזרע לצורך הפרייה. אולם ייתכן כי זוהי תקוות שווא ואשליה, מאחר וקיים פער עצום בין הקלות ואף העידוד ליטול את הזרע, בשעה קשה וכואבת כל כך, ובין ההליך המורכב מבחינה משפטית, הלכתית, ומקצועית הנדרש לצורך אישור השימוש בזרע לצורך הפרייה.
3. נפטר או חלל שהינו רווק אשר לא גילה את רצונו המפורש בשמירת זרעו – יש בביצוע נטילת הזרע פגיעה בכבוד המת.
4. במידה ואדם רווק גילה את רצונו באופן ברור – הליך נטילת הזרע אפשרי. יחד עם זאת, השימוש בזרע והולדת ילדים הינו מורכב הרבה יותר ויצריך המתנה של פרק זמן משמעותי, המאפשרת לתהליך האבל להתקיים באופן מיטבי ולבחון את השאלה במכלול ההיבטים ההלכתיים, אתיים, חברתיים ופסיכולוגיים.
5. נטילת זרע לאדם נשוי אפשרית כאשר היא נעשית מתוך הערכה של אשתו שזהו רצונו. יחד עם זאת, שימוש בזרע והולדת ילדים לאחר מותו יצריך בחינה מקצועית של טובת המשפחה, טובת האשה וטובת הילד, כל זאת לאחר פרק זמן משמעותי מרגע פטירתו.
6. מאחר ומדובר בשאלות מורכבות הדורשות בקיאות והבנה רבה לצד רגישות מופלגת, יש להפנות את בני המשפחה אל רב פוסק בעל שיעור קומה הבקיא בתחומי ההלכה והרפואה.
