יום: י״ט במרחשוון ה׳תשפ״ה – נובמבר ב20, 2024

יש לכם שאלה?

הינכם מוזמנים לשאול את שאלותיכם. ניתן לשאול שאלות ממגוון רחב של נושאים.
אנו משקיעים מאמצים רבים למתן מענה בזמן אמיתי. אתכם הסליחה במקרים של עיכוב. אנו שומרים לעצמנו את הזכות לפרסם את השאלה והתשובה באתר, כמובן בדיסקרטיות. במידה ונשאלה שאלה באתר השו"ת, אנו רואים בכך הסכמה לפרסום השאלה, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. סייעו בידינו להמשיך לתת מענה לשאלותיך…

הזנה מלאכותית, כן או לא?

"אמא כנראה לקראת סוף חייה ולא בגלל מחלתה הקשה אלא משום ששבועיים אינה אוכלת" כך נפתחה שיחת הטלפון.

לאחר שאלות הכוונה מצידי, הבנתי שמדובר בחולה בת 83 הסובלת מאי ספיקת לב בדרגה בינונית ואינה צלולה בשל מחלת הדמנציה. בתה של השואלת סיפרה שעד לפני כחצי שנה אמה היתה חיונית ופעילה, אולם הדמנציה פגעה בתפקודה שהתדרדר עד שהפסיקה לאכול ועברה למקום סיעודי. עוד הוסיפה, שהצוות שם הנחה אותה לאפשר לאמה לסיים את חייה ללא התערבות פולשנית ובמיוחד ללא הזנה דרך זונדה משום שזהו הליך כואב עבור החולים.
האמת, לא הופתעתי מהשאלה. מדובר בשאלות השכיחות ביותר שאנו נשאלים במוקד הטלפוני של "קדושת החיים" ביחס לקשישים, דמנציה, כליות, לב ועוד.
ראשית, כל אחד צריך לחדד ולזכור, הזנה מלאכותית היא פתרון רפואי חשוב לחולים אשר אינם יכולים לאכול באופן טבעי, בעקבות בעיות רפואיות או ירידה בתפקוד הפיזי והקוגניטיבי. אולם לפני שמגיעים לשלבים אלו, יש למצות עד תום את המאמץ להאכיל את החולים בהזנה ידנית. פעמים רבות, הדבר דורש הרבה זמן, סבלנות ואורך רוח. פעמים שהחולה בולע לאט, פולט חלק מהאוכל או נרדם תוך כדי האכלה. כל עוד ניתן- חייבים לנסות להאכיל דרך הפה.
בקרב חולים קשישים, פעמים רבות יש צורך בהזנה מלאכותית והדבר מקבל משמעות רבה, שכן הגיל מביא למגוון תופעות כמו ירידה ביכולת הבליעה, דיכאון, או אפילו ירידה בתיאבון בגלל סיבות שונות. מציאות של תת-תזונה בקרבת אוכלוסיה זו, עלולה להוביל להחמרת מצבים רפואיים, ירידה בתפקודים, ואף לפתח סיבוכים נוספים כמו מחלות זיהומיות או פצעי לחץ.
עם זאת, זהו אחד הנושאים הסבוכים ביותר, שכן עולות שאלות מוסריות כבדות משקל בדבר האוטונומיה של החולה במידה שהוא מסרב לקבל הזנה מלאכותית. כיצד עלינו לפעול כשהחולה איננו צלול? ובראש ובראשונה השאלה הרפואית, האם ההזנה מאריכה את חייהם של החולים או לפחות אינה מקצרת את חייהם? פוסקי הדור כתבו שעקרונית יש לתת הזנה לחולים עד סוף חייהם, אולם יש לבדוק כל מקרה ושאלה לגופם.
ביחס לשואלת, לאחר בירור נרחב המלצתי לעשות לחולה פג (החדרת מזון דרך צינור ישירות לקיבה) ואכן "הצבע חזר ללחיים של אמא" כפי שאמרה לי בתה.
כל שאלה אלינו, נבדקת בכובד ראש, בבירורים רפואיים, הלכתיים ובפרופיל החולה. אנחנו כאן למען משפחות חולים במצבים מורכבים, מבארים עבורם את כל הסוגיות והאתגרים העומדים בפניהם.
אתם מוזמנים למשדר מקוון, מיוחד בנושא הזנה מלאכותית בהשתתפות מומחים, שיתקיים בג' כסלו 4.12.24. המשדר ללא עלות, בהרשמה מראש.

הזנה מלאכותית, כן או לא?

"אמא כנראה לקראת סוף חייה ולא בגלל מחלתה הקשה אלא משום ששבועיים אינה אוכלת" כך נפתחה שיחת הטלפון.

לאחר שאלות הכוונה מצידי, הבנתי שמדובר בחולה בת 83 הסובלת מאי ספיקת לב בדרגה בינונית ואינה צלולה בשל מחלת הדמנציה. בתה של השואלת סיפרה שעד לפני כחצי שנה אמה היתה חיונית ופעילה, אולם הדמנציה פגעה בתפקודה שהתדרדר עד שהפסיקה לאכול ועברה למקום סיעודי. עוד הוסיפה, שהצוות שם הנחה אותה לאפשר לאמה לסיים את חייה ללא התערבות פולשנית ובמיוחד ללא הזנה דרך זונדה משום שזהו הליך כואב עבור החולים.
האמת, לא הופתעתי מהשאלה. מדובר בשאלות השכיחות ביותר שאנו נשאלים במוקד הטלפוני של "קדושת החיים" ביחס לקשישים, דמנציה, כליות, לב ועוד.
ראשית, כל אחד צריך לחדד ולזכור, הזנה מלאכותית היא פתרון רפואי חשוב לחולים אשר אינם יכולים לאכול באופן טבעי, בעקבות בעיות רפואיות או ירידה בתפקוד הפיזי והקוגניטיבי. אולם לפני שמגיעים לשלבים אלו, יש למצות עד תום את המאמץ להאכיל את החולים בהזנה ידנית. פעמים רבות, הדבר דורש הרבה זמן, סבלנות ואורך רוח. פעמים שהחולה בולע לאט, פולט חלק מהאוכל או נרדם תוך כדי האכלה. כל עוד ניתן- חייבים לנסות להאכיל דרך הפה.
בקרב חולים קשישים, פעמים רבות יש צורך בהזנה מלאכותית והדבר מקבל משמעות רבה, שכן הגיל מביא למגוון תופעות כמו ירידה ביכולת הבליעה, דיכאון, או אפילו ירידה בתיאבון בגלל סיבות שונות. מציאות של תת-תזונה בקרבת אוכלוסיה זו, עלולה להוביל להחמרת מצבים רפואיים, ירידה בתפקודים, ואף לפתח סיבוכים נוספים כמו מחלות זיהומיות או פצעי לחץ.
עם זאת, זהו אחד הנושאים הסבוכים ביותר, שכן עולות שאלות מוסריות כבדות משקל בדבר האוטונומיה של החולה במידה שהוא מסרב לקבל הזנה מלאכותית. כיצד עלינו לפעול כשהחולה איננו צלול? ובראש ובראשונה השאלה הרפואית, האם ההזנה מאריכה את חייהם של החולים או לפחות אינה מקצרת את חייהם? פוסקי הדור כתבו שעקרונית יש לתת הזנה לחולים עד סוף חייהם, אולם יש לבדוק כל מקרה ושאלה לגופם.
ביחס לשואלת, לאחר בירור נרחב המלצתי לעשות לחולה פג (החדרת מזון דרך צינור ישירות לקיבה) ואכן "הצבע חזר ללחיים של אמא" כפי שאמרה לי בתה.
כל שאלה אלינו, נבדקת בכובד ראש, בבירורים רפואיים, הלכתיים ובפרופיל החולה. אנחנו כאן למען משפחות חולים במצבים מורכבים, מבארים עבורם את כל הסוגיות והאתגרים העומדים בפניהם.
אתם מוזמנים למשדר מקוון, מיוחד בנושא הזנה מלאכותית בהשתתפות מומחים, שיתקיים בג' כסלו 4.12.24. המשדר ללא עלות, בהרשמה מראש.

https://bit.ly/4fyEoFC

כניסה לאתר

הרשמה לניוזלטר של פוע"ה

דילוג לתוכן