בחג השבועות אנו קוראים את מגילת רות – עליה אמרו במדרש: "אמר רבי זעירא: מגילה זו, אין בה לא טומאה, ולא טהרה, ולא איסור, ולא היתר. ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים" (רות רבה ב, יד). המגילה טומנת בחובה מהפכה: כיצד חסד קטן, אמונה פשוטה ונאמנות שקטה יכולים לשנות את גורלו של עם שלם.
על מסרים של מגילה זו גדלתי בזכות דמותה של אמי מורתי הרבנית שושנה בורשטין ע"ה. אמא שושנה היתה אישיות ציבורית. היא חיה כל רגע ורגע מתוך ערנות לצרכים של אחרים. דאגה לחולה, עודדה בודדים, פתחה דלת לכל אדם. כשהתבוננתי בה, ראיתי את יסודותיו של בית יהודי: הקשבה, מסירות, אהבה בלתי מותנית.
יחד עם זאת אמא מאד הקפידה שלא לציין באופן מפורש שעושים חסד. כאשר נפטר אבינו מורנו, ומינינו את אמנו היקרה לנשיאת המכון, היא בדקה בקפידה על המסמכים שבקשנו ממנה לחתום, וכאשר שאלתי "אמא, למה את בודקת כל מילה?" היא אמרה " אני בודקת שלא כתוב שעושים חסד, צריך לעשות חסד ולא לומר זאת."
באחד הביקורים בביתנו, אימי היקרה שמה לב שנפתח מול הבית חנות המוזכרת בתוכה המילה "חסד" "אני מזועזעת" אמרה, "אדם בא ואומר שהוא עושה חסד, ועוד קורא לעצמו חסד!". אמרתי לה: "אמא, זהו רק אקט שיווקי. זוהי באמת חנות זולה". "זה לא תירוץ" ענתה "לא מפרסמים שעושים חסד".
וכמו רות המואביה, שהפכה לאם המלכות בזכות חסדה – כך אני מאמין: בכל חסד קטן שאנו עושים, אנו יוצרים עולמות.
כאשר זכיתי להקים את מכון פוע"ה ברוחה, היה זה בהכוונתו ובהשראתו של מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שראה בצמתים הרפואיים-הלכתיים של החיים – ובעיקר בנושאים של פוריות, היריון, לידה וטהרת המשפחה – מקום המחייב שילוב של הלכה עמוקה, רגישות אנושית ומקצועיות רפואית. אלו שלושה עמודים עליהם נשען המכון עד היום.
בימים אלו, אנו נערכים לכנס הקיץ השנתי של מכון פוע"ה בסימן 15 שנה לפטירתו של מורי ורבי הרב מרדכי אליהו זצ"ל.
בכנס הקרוב, שמוקדש לציון 15 שנים להסתלקותו של מורנו הגדול, נעסוק שוב בנושאים אלה: חידושים רפואיים והלכתיים, כלים לנשות מקצוע, הלכות טהרה, לידה, גניקולוגיה – והכל מתוך אותה מסורת של תורה עם חסד. כי מאחורי כל שאלה רפואית, עומדת משפחה. מאחורי כל בירור הלכתי – עומדת נשמה.
הכנס יתקיים בזום ביום שני, כ"ו בסיון תשפ"ה – והציבור הרחב מוזמן.
הרב מנחם בורשטין, מייסד וראש מכון פוע"ה
