יש נסים שקורים ביום אחד, ויש נסים שמתגלים רק בסוף התהליך.

ימי החנוכה הם דוגמא מוחשית ביותר לנס מהסוג השני כי את כל שמונת הנרות רואים רק בסוף החג…

יום רגיל בחודש חשוון במכון פוע"ה, על הקו: שלום, שמי רחלי, אני בשבוע 23 להריון ויצאתי כרגע מבדיקה בה מצאו לעוברית שלנו מום לב חמור…הרופאים אומרים שנראה להם שהמום הוא טטרלוגיה על שם פאלוט (מום לב הכולל 4 תתי מומים) אבל אולי זה אפילו משהו יותר חמור, עדיין לא בטוחים…(כאן היא מתפרקת ובוכה ולי הלב מגביר פעימה) מה אנחנו עושים מכאן? איך מתקדמים? הרופאים ממליצים על הפסקת הריון אבל אנחנו כל כך רוצים להמשיך את ההריון… 23 שבועות זה יותר מחצי הדרך..
כך התחיל המפגש שלי עם רחלי ואיתן, משפחה מדהימה עם כוחות אין סופיים. בשלב הראשון הבהרתי להם שאנחנו איתם במסע יד ביד, אח"כ שלחנו אותם לחוות דעת רפואית נוספת במרכז רפואי אחר כדי לוודא את רמת המום, והסתבר שאכן זה מום לבבי ואפילו חמור יותר מהאבחנה הראשונית. העורק הריאתי (arteria pulmonalis) חסום, ועורקי הריאה האחרים קטנים מדי בשביל שניתוח להרחבתם יצליח… הפסקת הריון הוא צמד מילים שמהדהד שוב ושוב אחרי כל אבחנה נוספת, היתר הלכתי או התייעצות עם פוסקים ,וכן אחרי בחינה של יכולות הזוג והמשאבים שהם מוכנים להשקיע בעוברית שלהם…אבל למרות הכל – ממשיכים את ההריון.
בשלב מסויים הזמנתי אותם לפגישה במכון, אי אפשר להיות מחובר למסע מטלטל בלי שרואים את האנשים ששותפים לו. מהפגישה אני זוכר את האמירה של רחלי ואיתן: "אנחנו רוצים להילחם על ההריון הזה כל זמן שיש סיכוי ואפילו קטן…", ואנחנו במכון פוע"ה: "אתכם בכל מה שתחליטו".
דיקור המי שפיר יצא תקין ויכולנו להרגיע את הזוג שמדובר במום שאינו משפיע קוגניטיבית. לפחות זה…
המסע הוא ארוך נפשית ורגשית עד כי מרגישים שההריון הזה נמשך הרבה יותר מ-9 חודשים.
מועד הלידה מתקרב ויחד עם בני הזוג ביררנו על מקום הלידה המועדף כדי שיוכלו לנתח את התינוקת מיד לאחר הלידה.
בז' באדר זה קרה, הילדה הגיחה לאוויר העולם ומכאן שמה בישראל רוני תניא.
עם הלידה המסע השני רק מתחיל… רוני מקבלת פרוסטגלנדים בכדי לגרום לווריד ההזנה בהריון (דוטקוס ונוזוס) לא להיסגר, ובעודה בפגייה בגיל שמונה ימים – פורים קטן – היא מתחילה את חייה עם צינתור ללב.
ב"ה זה עבר בהצלחה.
מחכים מעט שתתאושש ותגדל ובו' חשון רוני מנותחת בניתוח הגדול – ניתוח לתיקון המום הלבבי, שבסופו רוני מחייכת ומשתחררת הביתה.
מסע של שנה , שבה כל יום הוא נס בפני עצמו וכל השנה כולה נס אחד גדול.