שימוש במכשיר "טנס" להקלת צירי לידה בשבת

הרב אריה כץ שליט"א 
מכשיר טנסשאלה:
אישה שהתחילו אצלה צירי לידה, האם יכולה להשתמש בשבת במכשיר "טנס" להקלה על הכאבים? 
 [1]
תשובה:
א. הצגת המכשיר
ראשית כל, יש להבין מהו המכשיר וכיצד הוא פועל.
מכשיר טנס (TENS- Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation) שולח פולסים חשמליים זעירים לקצוות העצבים. פולסים אלה משבשים את מסר הכאב בעצבים ולא מאפשרים לו מעבר מלא למוח. בנוסף, הטנס מגרה את הגוף לשחרור אנדורפינים. אנדורפינים הינם חלק מקבוצה של חומרים כימיים המצויים באופן טבעי במוח,  ומסייעים באופן טבעי לשיכוך כאב.
הפולסים מועברים דרך מדבקות המוצמדות לגב ב-4 נקודות. המדבקות מחוברות למכשיר בעזרת חוטים והיולדת שולטת במכשיר ובעוצמת הפולסים בלחיצת כפתור. המכשיר מופעל בעזרת סוללות.
עם התחלת הצירים, עוד בטרם ההגעה לבית החולים, יש להדביק את המדבקות כפי שמסומן בחוברת הדרכה, ולהתחיל בשימוש במכשיר. ישנה הרגשה של עקצוץ. כשמתחיל ציר, יש ללחוץ על כפתור ה – boost כדי להגביר את הפולסים להתמודדות עם כאב חזק יותר. כשייגמר הציר יש ללחוץ על כפתור ה- burst וחוזר חלילה. ליעילות מרבית יש להתחיל להשתמש במכשיר בשלב מוקדם ככל הניתן של הלידה, מפני שלוקח זמן לעליית האנדורפינים בגוף ובנוסף המכשיר מקל בצורה יעילה ולאורך זמן כשמתחילים את השימוש כשהגוף עדיין ברמות נמוכות יותר של הכאב.
מצ"ב תמונת המכשיר, אשר גודלו וצורתו דומים למכשיר טלפון נייד.
ממחקר שנעשה בחו"ל עולה שאצל 80% מהנשים שהשתמשו במכשיר זה הייתה הפחתה בעוצמת הכאבים. מבירור שערכנו אצל מילדות יראות שמים הובהר לנו שאכן המכשיר מקל על הכאבים כל עוד לא מדובר בצירי הלחץ של שלב הלידה עצמה. יחד עם זאת, המכשיר אינו בשימוש נפוץ בארץ.
ב. השאלות ההלכתיות הכרוכות בהפעלת המכשיר
ראשית, יש לברר מה האיסורים עליהם עוברים בשימוש במכשיר, והאם מדובר באיסורי תורה או דרבנן?

  1. איסור שבודאי קיים בשימוש במכשיר הינו אופן הפעולה החשמלי שלו. אמנם אין בו נורות להט, ולכן לדעת רוב הפוסקים מדובר באיסור דרבנן של מוליד זרם (הדברים ארוכים ואכמ"ל). גם לדעת החזון איש שיש בסגירת מעגל חשמלי ופתיחתו איסורי בונה וסותר, יש כאן לכאורה צד  של קולא בכך שהמכשיר מופעל באמצעות סוללות ואין כאן חיבור לקרקע. ובאם המכשיר כבר פועל לפני שבת, הרי שנלחיצה על הכפתורים רק משנה את עוצמת הזרם ולא מפעילה או מכבה אותו, אבל לפי הנראה היא כן פותחת וסוגרת מעגלים חשמליים, שכן הכיתוב על הצג משתנה.
  2. כתיבה על הצג – הלחיצה על הכפתורים השונים גורמת לכיתוב של הפעולה שנעשתה להופיע על הצג. הנה בעניין זה, לגבי כתיבה על מחשב, כבר כתב בנשמת אברהם (שימן שמ סעיף ד): "לכאורה אין כאן איסור דאורייתא של כתיבה במה שמתקתקים ומופיעים אותיות ומילים על מסך המחשב, כי האותיות מופיעות על המסך על ידי "ירי" של אלקטרונים על חומר זרחני אשר מרוח על הדופן הפנימית של המסך ומאיר בצורה של אותיות", והביא כן בשם הגרש"ז אוירבאך, שכל עוד לא נשמרים הנתונים על גבי דיסקט, חשוב ככתב שאינו עשוי להתקיים, וכן כתב בשו"ת יביע אומר (ח"ח או"ח סוף סימן מח) שכתיבה על מחשב נחשבת כדבר שאינו מתקיים. אכן בשו"ת שבט הלוי (ח"ו סימן לז) דעתו שגם בכתיבה על מחשב יש איסור דאורייתא, שכן אף על פי שהכתיבה תימחק, כרגע היא ראויה להתקיים מצד עצמה, והפעולה היא מעשה חדש, וכן אף על פי שהכתיבה אינה בידיים, אלא באמצעות לחיצה על המקשים, היות וזו דרך הכתיבה זה נחשב למעשה בידיים (ולפי זה גם בנידון דידן, אף שלוחצים על כפתור אחד שיוצר את הכתיבה אין זה משנה, כמוכח מדבריו שם, ואף על פי שעיקר הפעולה בלחיצת הכפתור זה הגברת הזרם, ונכיתוב הוא רק נלווה, הרי יש כאן פסיק רישא, והדבר ניחא ליה, שכן טוב לאישה לראות מהי הרמה של פעולת המכשיר כרגע, ואך אם נאמר שמדובר באיסור דרבנן יש לדון בדבר מצד פסיק רישא בדרבנן). אמנם לכאורה היות ומדובר במכשיר המופעל באמצעות סוללות, הרי שכתב זה ימחק גם ללא פעולה ברגע שיגמרו הסוללות, ואם כן יש כאן כבר כתב העומד להימחק מתחילתו, ואולי גם הוא יודה בכך וצ"ע. על כל פנים, דעת מרבית הפוסקים שאין בכתיבה כזו איסור דאורייתא, אלא איסור דרבנן.
  3. הדבקת המדבקות על הגוף – נראה שדין זה קל יותר, הן מצד העובדה שמדובר בהדבקה שאינה של קיימא (והשימוש במכשיר נמשך פחות מיממה), הן מצד שמדובר במדבקה רב פעמית, והן מצד העובדה שמדובר בהדבקה על גוף האדם, וכלל לא ברור שיש בכך איסור.

מהאמור לעיל עולה, שעל פי השיטות המקובלות, השימוש במכשיר זה כרוך בעבירה על איסורי דרבנן, אך יתכן ויש שיטות ולפיהם מדובר באיסורי דאורייתא.
ג. השימוש במכשיר להרגעת יולדת
למעשה, המכשיר עשוי להקל על כאבי היולדת, ואף שבשעת הלידה עצמה ממש אין הוא כבר יעיל, הרי שבשעות שלפני הלידה עד עצם הלידה הוא יכול לתרום להרגעת כאבי היולדת, ובודאי שניתן להכליל זאת ב"יתובי דעתא" של היולדת.
אך יש לדון מאיזה שעה ניתן להשתמש במכשיר זה, שכן כפי שראינו לעיל, ככל שמתחילים בשימוש יותר מוקדם, הוא משפיע יותר על הקלת הכאב, ואילו הגדרת יולדת לעניין חילול שבת הינה רק כשיושבת על המשבר או כשמתחיל לרדת דם או כשאינה יכולה ללכת (שו"ע או"ח סימן של סעיף ג) , שזהו לרוב שלב הרבה יותר מאוחר מהופעת הצירים הסדירים. ואמנם לעניין נסיעה לבית החולים מקלים ליסוע קודם לכן, על פי דברי הט"ז (שם ס"ק ב) והמשנה ברורה (ס"ק ט), שאם נמתין לקרוא למיילדת לזמן הזה היא עלולה להגיע לאחר הלידה, אך יש לדון בעניין זה, שאינו נחוץ ממש ללידה עצמה, אלא להקלת כאבי היולדת מצד "יתובי דעתא". אכן, נראה שגם בזה שייך להקל לאור דברי הגר"י זילברשטיין המובאים בנשמת אברהם (או"ח סימן שם ס"ק ט):
"כל דבר שנחוץ לעשותו ליולדת אין צריך להמתין לג' הסימנים. כל מה שהג' סימנים אומרים הוא שמעת שהופיע אחד מג' הסימנים מותר כבר מאותה שעה ואילך לעשות אותם הדברים שסובלים דחוי ואין כל הכרח לעשותו מיד וניתן להמתין כגון בישול חמים, שחיטה".
כלומר דווקא הכנות לאחר הלידה ניתן לעשות רק מעשה זו, אבל דברים הנצרכים כבר לעכשיו ניתן כבר לעשותם.
ד. סיכום
נראה שיולדת המרגישה צורך להשתמש במכשיר האיזי טנס להרגעת כאבי הלידה, יכולה לעשות זאת גם בשבת, ומכל מקום נראה שאם ישנה אפשרות סבירה שתצטרך להשתמש במכשיר בשבת, שתדליק את המכשיר קודם השבת, ובשבת עצמה רק תחבר את האלקטרודות לגופה, ואת הלחיצה על הכפתורים תעשה בשינוי, כגון בגב היד.
[1] שאלה שהגיעה לבית ההוראה של מכון פוע"ה. תקציר המאמר פורסם ב"אמונת עיתך" 96, תשע"ב, 71-73

/ הרב אריה כץ הוא רב משיב במכון פוע"ה ודיין בבית הדין לממונות ארץ חמדה – גזית, ירושלים

צריכים עזרה?

אנחנו כאן בשבילכם!
השאירו פרטים וצוות המכון יחזור אליכם ויסייע במהירות ובמקצועיות :)

כניסה לאתר

הרשמה לניוזלטר של פוע"ה

דילוג לתוכן